פסקי דין על ציון בדחה | פסקי דין על בנק המזרחי המאוחד | פסקי דין על עו"ד חנוך עדי זהב |

1925/07 בשא     19/09/2007




בשא 1925/07 ציון בדחה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, עו"ד חנוך עדי זהב




1


בתי המשפט

בית משפט השלום קריות
בשא001925/07

בתיק עיקרי: א 004113/05
בפני
:
כב' השופטת פ. לוקיץ'

תאריך:
19/09/2007


בעניין:
ציון בדחה
ת.ז. 055909329
המבקש

ע"י ב"כ עו"ד
נעם אפשטיין



- נ ג ד -


1. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

2. עו"ד חנוך עדי זהב
המשיבים

ע"י ב"כ עו"ד
חנוך עדי זהב


החלטה

בפני
בקשה לקביעת שכר טרחת עו"ד והחזר הוצאות משפטיות ובקשה למחיקת התביעה, אשר הוגשה מטעם המשיבים בהליך העיקרי בהתאם להחלטה מיום 3.6.07 אשר ניתנה על סמך הסכמות הצדדים באשר להסדרת המחלוקות שבין הצדדים בהליך זה.

בתיק העיקרי הוגשה ע"י מר ציון בדחה
(להלן: התובע) תביעה למתן צו מניעה קבוע אשר יקבע כי המשיב מס' 1 (להלן: הבנק) והמשיב מס' 2 (להלן: הכונס) שמונה ככונס נכסים למימוש משכנתא הרובצת על דירת המבקש ברחוב יחיא צאלח 8 בקרית אתא (להלן: הנכס) מנועים מלפעול למימוש המשכנתא וזאת בשל טענות שיש למבקש כנגד תוקף שטר המשכנתא.

בקשה ראשונה למתן צו מניעה זמני ועיכוב הליכי ההוצל"פ (בש"א 4069/05) נדחתה על ידי ביהמ"ש ביום 5.1.06, ובמסגרת ערעור על החלטה זו קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה כי באם ישלם התובע סך של 1,000 ₪ לחודש יעוכבו הליכי הפינוי עד לדיון בתובענה בתיק העיקרי. משלא עמד התובע בהחלטה זו חודשו הליכי הפינוי כנגדו, ובעקבות זאת הוגשה ביום 30.5.07 בקשה בהולה לעיכוב הליכי הפינוי (בש"א 1496/07).

ביום 3.6.07, במסגרת הדיון בבקשה לעיכוב הליכי הפינוי הגיעו הצדדים להסכמות באשר להשגת הסדר פריסה של יתרת חוב ההלוואה הקיימת לתובע כלפי הבנק, זאת בהתאם להחלטת הועדה הבין משרדית מיום 27.12.06, ותוך חיוב התובע בתשלום סכומים שונים כמפורט בהחלטה (להלן: ההחלטה).

על פי ההחלטה היה על התובע לסיים את כל ההליכים הנדרשים על מנת להשיג הסדר פריסה חתום תוך 30 יום ממועד ההחלטה. כמו כן הוסכם כי שאלת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפטיות להן זכאי הכונס, שהינה תנאי להסדר הפריסה, תוכרע ע"י ביהמ"ש על סמך טיעוני הצדדים, ובהתאם הוגשה ביום 11.7.07 בקשה זו (אם כי יש לציין כי זו הוגשה לאחר שחלפו 30 הימים שנקצבו להשגת הסדר פריסה חתום).

לצערי הרב, בשל העובדה שבתקופה הרלבנטית חלו חילופים בזהות השופטת הדנה בתיק, ותיק זה הועבר לטיפולי בתקופת כניסתי לתפקיד במהלך הפגרה, חל עיכוב במתן החלטתי זו והתנצלותי הכנה בפני
הצדדים. יחד עם זאת, תקוותי כי לא יהא בעיכוב זה כדי להוות מכשול בהשגת הסדר הפריסה החתום בין הצדדים, על אף שחלפה התקופה שנקצבה לכך בהחלטה הנ"ל.

לגופה של הבקשה:
המשיבים מבקשים כי התובע יחויב לשאת בהוצאות שהוציאו לצורך מימוש המשכנתא בסך כולל של 14,011 ₪ עפ"י הפירוט המצוי בבקשה, וכן בשכ"ט עו"ד ומע"מ בסך של 21,302 ₪ ובסה"כ 35,313 ₪.

כמו כן מבקשים המשיבים כי התביעה בתיק העיקרי תידחה תוך חיוב התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד בגין התביעה, וזאת כתנאי להשגת הסדר פריסה חתום.

התובע מעלה טענות שונות ביחס לסכום ההוצאות הנדרש, אשר לטענתו לאור החלטות ב"כ קודמות של ראש ההוצל"פ ולאור קיומם של חיובים כפולים, צריכות לעמוד על סך של 9,925 ₪ בלבד. כמו כן מעלה ב"כ התובע טענות באשר לגובה שכה"ט הנדרש, ובאופן ספציפי באשר לאופן חישוב חלק שכר שכר הטרחה הנגזר מהוראת תקנה 4 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002 (להלן: התקנות) המהווה סך של 8,445 ₪ מתוך סכום שכה"ט הנדרש ע"י המשיבים.

גובה ההוצאות
לאחר עיון במלוא המסמכים שהגישו הצדדים אני קובעת את סכום ההוצאות להן זכאים המשיבים בסך של 10,125 ₪, הכולל את מלוא הסכומים המפורטים בסעיף 2 לבקשת המשיבים, למעט הסכומים הנדרשים בעבור ס"ק 6 ו-9 אותם אני מעמידה על הסכומים שקבע ראש ההוצאה לפועל בהחלטותיו מיום 15.6.07 ו-18.6.07.

אני בהחלט מקבלת טרוניית ב"כ התובע בהקשר זה וקובעת שמן הראוי היה שהכונס בבקשתו ידרוש אך ורק את אותם הסכומים שאושרו בעבר ע"י ראש ההוצל"פ, ואין זה ראוי כי הכונס, המשמש "זרועו הארוכה" של ביהמ"ש (או ההוצאה לפועל במקרה זה) יבסס דרישה על נתונים אשר ערכאה שיפוטית קודמת התיחסה אליהם והפחיתה מהם.

גובה שכר הטרחה
דרישת המשיבים מבוסס על שני מרכיבים:
הראשון, בסך 10,000 ₪, מבוסס על סכום המינימום הקבוע בתקנה 2 לתקנות, עליו אין למעשה מחלוקת בין הצדדים.
השני, בסך של 8,443 ₪, מבוסס על חישוב 4.8% מסך של 175,896 ₪, המהווה, לטענת המשיבים, את שווי יתרת ההלוואה, אשר מהווה את הבסיס לחישוב שכר הטרחה בהתאם לתקנה 4 לתקנות.

המחלוקת נסבה סביב השאלה מה הוא "מלוא חובה ההלוואה" ממנו יש לחשב את שכר הטרחה כאמור בתקנה 4.

לצורך בחינת שאלה זו, אביא את לשון התקנה במלואה:
"4. פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם
הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן – הדירה) לפי החוק, זכאי כונס
הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן:
(1) לגבי 350,000 השקלים החדשים הראשונים – 4.8%;
(2) לגבי 500,000 שקלים חדשים נוספים – 5.6%;
(3) לגבי כל שקל חדש נוסף – 6.4%."

"מלוא חוב ההלוואה" מוגדר בתקנה 1 כך:
"מלוא חוב ההלוואה" – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק, או חלק ממנו שהסכימו הזוכה והחייב כי
סילוקו ייחשב לסילוק מלוא חוב ההלוואה, והכל למעט שכר טרחה;

וסעיף 81ב1(ה) לחוק ההוצאה לפועל אליו מפנות התקנות קובע כי:
"מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים
שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם
נוספו סכומים אלה.

על בסיס האמור במכלול הוראות אלו טוענים המשיבים כי שכר הטרחה המחושב לפי תקנה 4 צריך להיות נגזרת של מלוא סכום ההלוואה שתיפרע במסגרת הסדר הפריסה שאושר לתובע, דהיינו מלוא חוב ההלוואה נכון למועד ביצוע הסדר הפריסה.

אכן, לכאורה ניתן להגיע למסקנה זו על בסיס הוראות החוק והתקנות, אולם אין זו הפרשנות היחידה האפשרית ואין פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה ועם ההגיון העומד בבסיסה.מיום 21.3.2002
תחילתו של סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) מיום 19.5.2002
תחילתו של סעיף קטן (ד) ביום 21.7.2002
תיקון מס' 23
ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 215
הוספת סעיף 81ב1

כפי שציינה השופטת שטופמן בבר"ע 1163/05 בנק מרכנתיל בע"מ נ' ג'מילי ציון:

"מוסכם על הכל, כי שיעור שכר הטרחה לו זכאי כונס הנכסים, הולך וגדל באופן מדורג, ככל שמתמשכים והולכים הליכי מימוש המשכנתא.
תכליתו של עניין, היא השאיפה לעודד את פרעונו של החוב, על דרך של פסיקת שכר טרחת כונס נכסים בשיעור נמוך, בתחילת ההליך; שיעור ההולך ועולה ככל שנמשכים הליכי הכינוס.
(השוו: בר"ע (ת"א) 2320/04 בנק הפועלים בע"מ נ' מיכאלשווילי אברהם, תק-מח 2005(3) 8191, 8193; בר"ע (ת"א) 3061/05 עו"ד ובר נ' יעקב יונה, דינים מחוזי, כרך לו (6) 30)."

במקרה אשר נדון שם, במסגרת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשרה השופטת שטופמן, במקרה הדומה למקרה שבפני
נו את החלטת ראש ההוצל"פ כי את שכר טרחת הכונס, בהתאם לתקנה 4, יש לחשב על בסיס סכום חוב הפיגור שנפרע במהלך הליכי ההוצל"פ ולא על בסיס חוב ההלוואה המלא, שכן פרשנות אחרת יש בה לעקר את ההגיון של קביעת שכר טרחה מדורג בהתאם לתקנות, וכדבריה:

"בנסיבות אלה, חלות הוראות תקנה 6, המכפיפות את שכר הטרחה לסכום שעל החייבת לשלם על פי ההסדר; וסכום זה, הוא העומד בבסיס חישוב שיעורי שכר הטרחה. (השוו: בר"ע (חיפה) 260/06 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' מטילסקי שמעון ואח', תק-מח 2006(2) 11018).
לענין זה, אין דעתי כדעתו של כונס הנכסים, לפיה, סכום ההסדר כולל את מלוא חוב ההלוואה. פרשנות זו, מעקרת את תכליתה של תקנה 6, שעניינה פסיקת שכר טרחת כונס הנכסים, עם קיומו של הסדר בין הצדדים, שכן פרשנות זו מזכה, למעשה, את כונס הנכסים בסכומים העולים לאין שיעור על הסכומים הנקובים בתקנות 2-5."
ובהמשך: "שכר טרחתו של כונס הנכסים, אכן נגזר מהסכום שעל החייב לשלם על פי ההסדר." (ההדגשה אינה במקור).

עמדה זו אומצה גם ע"י השופטת רות לבהר שרון בפסק הדין בבר"ע 3061/05 אשר בקשת רשות ערעור עליה תלויה ועומדת בפני
ביהמ"ש העליון (רע"א 7287/06).

בכל מקרה, גם באם תמצא לומר כי פרשנות תקנה 4 לתקנות היא כעמדת הכונס, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי בבוא ביהמ"ש לקבוע את שכר הכונס, אין הוא מחויב לקבוע את שכר הטרחה בהתאם לתקנות ורשאי הוא לסטות מהן (כפי שגם רשאי ראש ההוצל"פ כאמור בבר"ע 2999/05 גולדבלט זאב נגד בנק אוצר החייל בע"מ) בהתקיים נסיבות חריגות וייחודיות, בהן תחושת הצדק אינה משלימה עם שיעור שכר הטרחה הפסוק.

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי מרכיב שכר הטרחה השני הראוי, צריך להיות מחושב כנגזרת (בשיעור 4.8% במקרה זה) מסכום החוב שבפיגור עד למועד השגת הסדר הפריסה בין הצדדים, אשר לשם מניעת המחלוקת אני קובעת אותו ליום 3.7.07 (המועד שיועד להשגת ההסדר). מאחר ואין בפני
נתונים עדכניים באשר לסכום זה, אני מורה לצדדים לברר את גובהו ולחשב את המרכיב השני של שכר טרחת הכונס בשיעור של 4.8% ממנו. ככל שיהיו מחלוקות בין הצדדים באשר לחישובו של סכום החוב שבפיגור כאמור לעיל, יגישו טיעוניהם בענין לביהמ"ש אשר יקבע את גובהו.

לסיכום:
אני קובעת את ההוצאות ושכר טרחת הכונס כדלקמן:
הוצאות – 10,125 ₪
שכר טרחה – לפי תקנה 2 – 10,000 ₪.
-לפי תקנה 4 – 4.8% מסכום החוב בפיגור נכון ליום 3.7.07
מע"מ – בשיעור 15.5% על סכום שכר הטרחה.

הצדדים יגיעו להסדר תשלומים ביחס לסכום זה (בנוסף להסדר הפריסה) וכן יפעלו, בתיאום ביניהם, להשגת הסדר בהתאם להחלטת הועדה הבינמשרדית מיום 27.12.06. באם בשל העיכוב בהשגת ההסדר (בין היתר בשל העיכוב במתן החלטה זו) יש צורך בהשלמת תשלומים חודשיים של התובע (בסך 1,000 ₪ לחודש) ישלים התובע תשלומים אלו תוך 15 יום מהיום, בכפוף להשגת הסדר הפריסה הנ"ל והבנק יפעל בהתאם להחלטה זו, המהווה החלטה משלימה להחלטה מיום 3.6.07.

הצדדים יודיעו לביהמ"ש תוך 20 יום מהיום באם אכן הושג הסדר הפריסה החתום (אשר יותנה במחיקת התביעה) וכן הסדר תשלומים ביחס להוצאות ושכר טרחת הכונס.

מחיקת התביעה כמוסכם (ולא דחייתה כפי שהתבקש) תעשה מיד לאחר שתתקבל הודעת הצדדים כי הושגו ההסדרים כאמור לעיל.

בשלב זה אינני מוצאת לנכון להתיחס לבקשה הנוספת לגילוי מסמכים. בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 27.6.06 אמורים היו הצדדים להסדיר את גילוי המסמכים ביניהם תוך 30 יום ממועד ההחלטה הנ"ל, ובשלב זה, שהתיק מצוי לקראת סיומו בהסדר, אין מקום להעלות בקשות נוספות בענין. ככל שב"כ התובע נזקק למסמכים ספציפיים כלשהם על מנת לברר את גובה החוב שבפיגור כאמור לעיל, יפנה אל הכונס ויבקש מסמכים אלו והכונס יאפשר לב"כ התובע לעיין בכל מסמך נדרש לצורך ביצוע החישוב.
להערכתי ב"כ התובע והכונס, יכולים בפגישה אחת לברר ענין זה ללא כל קושי וראוי שיעשה על ידם המאמץ לעשות כן ללא מעורבות ביהמ"ש בענין שאמור להיות חישוב אריתמטי שאינו מערב כל שאלה משפטית.
ניתנה היום ז' בתשרי, תשס"ח (19 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.

פ. לוקיץ'
, שופטת
קלדנית: דליה









בשא בית משפט שלום 1925/07 ציון בדחה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, עו"ד חנוך עדי זהב (פורסם ב-ֽ 19/09/2007)