פסקי דין על חיים מזרחי | פסקי דין על צבי ממליה | פסקי דין על דן אוסטרוב ואח' |

2067/06 פ     27/01/2010




פ 2067/06 מדינת ישראל פרקליטות מחוז צפון נ' חיים מזרחי, צבי ממליה, דן אוסטרוב ואח'








בית משפט השלום בנצרת



27 ינואר 2010

ת"פ 2067-06 מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' מזרחי ואח'







בפני

כב' השופט
תאופיק כתילי



בעניין:

1. מדינת ישראל – פרקליטות מחוז צפון



המאשימה



נגד



1. חיים מזרחי
2. צבי ממליה
3. דן אוסטרוב
4. שרון קלברמן



הנאשמים

נוכחים:
מטעם המאשימה: עו"ד מורן מרגלית
מטעם הנאשמים: עו"ד גלזר
הנאשמים: בעצמם


הכרעת דין


פתח דבר

1.
כנגד הנאשמים (להלן: "הנאשמים") הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, השתל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי הנטען בכתב האישום, הנאשמים גרמו ברשלנות למותו של המנוח ארמונד מנחם ז"ל (להלן: "המנוח"). נטען כי הנאשם 1, חיים מזרחי
, שימש כמנהל מחצבה של חברת "תעשיות אבן וסיד בע"מ" שנמצאת בסמוך לצומת גולני (להלן: "המחצבה") וכן כממונה על הבטיחות במקום. הנאשם 2, צבי ממליה
, שימש כסגן מנהל המחצבה
ומנהל האחזקה במחצבה. הנאשם 3, דן אוסטרוב שמיש כמנהל בית המלאכה של החברה הנ"ל ותחת אחריותו הועסקו מספר עובדים וביניהם המנוח אשר שימש כמסגר. תפקידו של בית המלאכה לספק שירותי תיקונים ותחזוקה למתקנים הנמצאים במחצבות החברה. הנאשם 4, שרון קלברמן, שימש כמפעיל גריסה וניפוי במחצבה, ובמסגרת תפקידו הוא נמצא בחדר בקרה השולט באמצעות מחשבים על כל הנעשה במחצבה לרבות על הפעלה וכיבוי של מסועים ומזינים מחצבה.

נטען כי ביום 8.8.05, בשעות הבוקר הגיע הנאשם 3 יחד עם צוות פועלים וביניהם המנוח, למחצבה לצורך ביצוע עבודות ותחזוקה. סמוך לשעה 10 הגיעו הנאשמים 2 ו- 3 יחד עם הפועלים וביניהם המנוח למתקן ניפוי במחצבה לצורך ביצוע עבודות תיקון של מזין חדש שנמצא במקום (להלן: "המזין"). באזור מתקן הניפוי עבדו אותה עת כל המסועים כרגיל, ואילו המזין שנזקק לתיקון כובה על ידי הפועלים. אותה עת שהה הנאשם 1 במשרדו במחצבה ואילו הנאשם 4 שהה בחדר הבקרה ועקב משם באמצעות הטלפון אחר פעולות התיקונים במזין. במקום ובזמן הנ"ל פנה הנאשם 2 באמצעות הטלפון לנאשם 4 ששהה בחדר הבקרה וביקש ממנו להפסיק את עבודות המסוע שמוביל חצץ מהמזין. הנאשם 4 מסר לנאשם 2 כי בעוד 10 דקות ולאחר שתסתיים העמסתה של אחת המשאיות, יפסיק הנאשם 4 את פעולתו
ואז יוכלו הפועלים להתחיל בעבודתם. לאחר מספר רגעים, הפסיק הנאשם 4 את פעולת המסוע, ובשלב זה ותוך שהנאשמים 2 ו- 3 ויתר הפועלים העומדים ליד המזין והמסוע סבורים כי נאשם 4 הפסיק את פעולת המסוע בכדי לאפשר להם לעבוד, עלה המנוח על המסוע בכדי לתקן את המזין. לפתע הפעיל נאשם 4 שוב את המסוע, כתוצאה מכך נפל המנוח על המסוע, נגרר עימו עד אשר נתקל בצינור ברזל שניצב מעל המסוע ונמחץ גופו (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נהרג המנוח.

2.
הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום ונשמעו ראיות הצדדים בתיק.

טענות הצדדים בקליפת אגוז:

3.
על פי גרסת המאשימה, יש לייחס רשלנות לנאשמים במותו של המנוח, בין היתר מהנימוקים המפורטים להלן:


באשר לאשמים 1, 2 ו- 3: לא העבירו למנוח וליתר עובדיו הוראות זהירות ובטיחות מתאימות, לא נתנו להם ציוד מגן מתאים, לא הורו להפסיק את עבודות כלל המתקן, לא הורו על הפסקת עבודת המסוע בטרם תחילת העבודה, ולא קבעו במחצבה נוהל לגבי ביצוע עבודות תיקונים ואחזקה במכונות חשמליות ואחרות ותיאום בין בעלי התפקידים השונים, דבר שהוביל לבלבול
וחוסר וודאות ביניהם.

באשר לנאשם 2 נטען עוד כי לא ערך תיאום יסודי וברור עם הנאשם 4 לגבי רגע תחילת העבודה, וביחס לנאשם 3 נטען כי לא ערך תיאום יסודי וברור על נאשם 2 ו- 4 לגבי רגע תחילת העבודה, וכך הובילו לבלול וחוסר וודאות שגרם
לעלית המנוח על המסוע לצורך תחילת עבודה תוך מחשבה כי המסוע בטוח לשימוש.

ביחס לנאשם 4: נטען כי התאונה נגרמה בעקבות רשלנותו אשר בהיותו אחראי על הפעלה וכיבוי של מזינים ומסועים מחדר הבקרה, מבלי שיש לו קשר עין עימם, ועל אף שידע כי הפועלים לרבות המנוח בדרכם לכיוון המזין והמסוע והם ממתינים לו שיכבה אותם, לא הפסיק את פעולת כלל המתקן, לרבות המסוע, עוד בטרם הגעת הפועלים למתקן הניפוי, לא ערך תיאום יסודי וברור עם נאשם 2 לגבי רגע תחילת העבודה ורגע היות המקום
בטוח לשימוש, ביצע הפסקה יזומה בפעולת המסוע ברגע קריטי, על אף שהיה עליו לדעת כי הפועלים הנמצאים בסמוך למסוע
יסברו כי המסוע נעצר לצורך תחילת עבודתם ובכך גרם ליצירת בלבול וחוסר וודאות שהוביל לעליית המנוח על המסוע תוך מחשבה כי המסוע בטוח לשימוש, וכן בכל שהפעיל את המסוע מיד לאחר מכן בצורה רשלנית, כשהוא יודע שהפועלים נמצאים ממש בסמוך ומבלי לוודא כי בעת ההפעלה לא נשקפת סכנה לפועלים.

4.
הנאשמים כפרו באחריותם למותו של המנוח וטענו, בין היתר, כי המדובר בפעולה פשוטה של החלפת שני ברגים במזין, וכי לא היה כל צורך לעלייתו של המנוח על המסוע לצורך ביצוע פעולה פשוטה זו. הנאשמים טענו גם כי המדובר בעובד וותיק ומנוסה. כן טענו כי לא היה "בלבול" כטענת המאשימה, וכי התנהגותו של המנוח שעלה כאמור על המסוע מבלי שהיה כל צורך לכך, ניתקה את הקשר הסיבתי, ככל שזה אכן קיים, בין פעולות הנאשמים לבין התוצאה של התאונה.


הצגת הראיות בתיק:

5.
מטעם המאשימה העידו ארבעה עדים. תחילה העיד מר ניצן שטרן, אשר עבד במחצבה בתפקיד מהנדס מתקן דקים, אשר הגיש את הודעתו במשטרה מיום 11.8.05 ( מוצג ת/1), וכן הגיש תרשים אותו שרטט (מוצג ת/4). כן העיד מר אגול שמואל, אשר עבד בתפקיד חשמלאי בחברת אבן וסיד, והודעתו במשטרה מיום 8.8.05 הוצגה כמוצג ת/2. עד התביעה השלישי, מר דימיטרי טרופימוב הציג את הודעתו במשטרה מיום 8.8.05 כמוצג ת/3. עד התביעה מס' 4, מר אנטולי פודולני, במקצועו מהנדס מכונות ועובד בתפקיד מפקח עבודה במשרד התמ"ת, ערך דו"ח חקירה אודות התאונה אשר הוגש כמוצג ת/5, וגבה הודעות מהאשמים (מוצגים ת/6, ת/7, ת/8 ו- ת/9). כן הוצגו תמונות מהשטח (ת/10), והודעות הנאשמים במשטרה (ת/11, ת/12, ת/13, ת/14, ת/15, ת/16, ת/17). בנוסף, הוגשה חוות דעת פתולוגית (ת/18).

מטעם הנאשמים העידו העדים הבאים: הנאשם 1 הגיש את הוראות בטיחות לעובדי אחזקה (מוצג נ/1), כן הגיש הוראות טיפול במסועים (מוצג נ/2), וכן הוראות בטיחות במערך גריסה וניפוי (מוצג נ/3). עד ההגנה מס' 2- סעדי סלים, מהנדס מכונות במקצועו, הגיש שתי חוות דעת מיום 27.5.07 ומיום 22.3.08 (מוצגים נ/4 ו- נ/5). כן העידו הנאשמים 2, 3 ו- 4.


נסיבות אירוע התאונה:

6.
באשר לנסיבות האירוע, הוכח מהעדויות בפני
י, כי במועד התאונה הגיע המנוח ביחד עם צוות העובדים, לרבות הנאשמים 2 ו- 3 למתקן ניפוי במחצבה לצורך ביצוע עבודת תיקון- החלפת שני ברגים במזין שנמצא במקום. לאור בקשת הנאשם 3, פנה הנאשם 2 באמצעות מכשיר "המירס" אל הנאשם 4 ששהה באותה עת בחדר הבקרה, וביקש ממנו להפסיק את פעולת המסוע. נאשם 4 מסר לנאשם 2 כי לאחר חלוף כ- 10 דקות ולאחר שתסתיים העמסת משאית ה"פול טריילר" באמצעות המסוע, יפסיק נאשם 4 את פעולת המסוע ואז יוכלו הפועלים להתחיל בעבודתם. לאחר מספר רגעים הפסיק הנאשם 4 את פעולת המסוע וזאת על מנת להעמיס את העגלה השנייה של המשאית. בשלב זה עלה המנוח על המסוע, כאשר לפתע הפעיל הנאשם 4 שוב את המסוע, וכתוצאה מכך נפל המנוח על המסוע, נגרר עימו ונהרג.


אחריותם המשפטית של הנאשמים:

7.
בטרם אפנה לבדיקה ספציפית של אחריותם של הנאשמים, אעמוד על המסגרת הנורמטיבית של עבירת גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין. על פי סעיף 18 לחוק העונשין, מבנה היסוד העובדתי של העבירה הינו:
(א)
'פרט', לעניין עבירה- המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה.

(ב)
'מעשה' -
לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.

(ג)
'מחדל'- הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

באשר ליסוד הנפשי, על פי סעיף 21, רשלנות מוגדרת כדלקמן:
"21(א) רשלנות - אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד:

(1)
שלעניין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
(2)
שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.

(ב) רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפש י מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

על מנת לקבוע באם הייתה רשלנות בנסיבות העניין, יש לעמוד על שלוש שאלות מתבקשות: האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק, האם המזיק הפר את חובת הזהירות והאם הפרת החובה היא זו שגרמה לנזק. התשובה לקיומה של חובת הזהירות מצויה במבחן הצפיות הכולל שני היבטים, ההיבט העקרוני, בו ניתנה התשובה לשאלה אם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות מושגית, וההיבט הספציפי, בו ניתנת התשובה לשאלה האם ביחס לניזוק פלוני בנסיבותיו של אירוע אלמוני קיימת חובת זהירות קונקרטית. ראה לעניין זה ע"פ 119/93 גייסון לורנס נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(4) 1:
"לב ליבה של הרשלנות אינה במחשבה 'רעה' אלא דווקא בחוסר המחשבה במקום בו החוק מצפה לקיומה של זו. העבירה היא בכך שלא עברה במוחו של הנאשם מחשבה כאשר במוחו של האדם הסביר הייתה עוברת המחשבה, והיא, צפיית נזק העשוי להיגרם לאחר עקב מעשהו או מחדלו. סעיף 304 לחוק העונשין בא להציב סטנדרט מחמיר בכל האמור לקיפוח חיי אדם. היינו, מגמת החקיקה ותכליתה הן לבוא, להזהיר ולהתריע מפני אדישות, חוסר אכפתיות וזלזול בחיי אדם... חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעת כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית... הסיכון הבלתי סביר, שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתרה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו".

כן יש לבדוק התקיימותו של קשר סיבתי: קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי. באשר לקשר סיבתי עובדתי משמעותו היא הצורך להוכיח כי התנהגות הנאשם היוותה את הסיבה בלעדיה אין למותו של המנוח, היינו שהתנהגות הנאשם מהווה "סיבה" בשרשרת הסיבות שהסתיימה בתוצאה. באשר לקשר סיבתי משפטי, משמעו האם אדם סביר בנעלי העבריין חייב היה לצפות מראש, הן את התרחשותה של התוצאה והן את הדרך שבה התרחשה, והכלל הוא כי אין די ביכולת הצפייה, וצריך שיתקיים גם הצורך לצפות.

ל"רשלנות תורמת" של הקורבן אין השלכה לעניין אחריות הנאשם במישור הפלילי ואינה מהווה הגנה בפני
הרשעה, ועל זה אעמוד להלן.

8.
על מנת להכריע בשאלת אחריותם של הנאשמים, אפנה להלן לדון במספר סוגיות הכרחיות לצורך ההכרעה כאמור.

9.
כאמור לעיל, בטרם התחלת תיקון המזין, ולאור בקשת הנאשם 3, פנה הנאשם 2 אל הנאשם 4 ששהה בחדר הבקרה וביקש ממנו להפסיק את פעולת המסוע. סוגיה אחת נוגעת לניהול השיחה בין הנאשם 2 לבין הנאשם 4, לרבות הזמן שעבר עד לעצירת פעולת המסוע על ידי הנאשם 4.


הנאשם 2 מסר בהודעתו (ת/7), כי לפני התחלת הטיפול במזין ועל פי בקשת הנאשם 3, הוא התקשר מאזור המזין למפעיל – הנאשם 4 בחדר הפיקוד וביקש ממנו לעצור את המסוע, וכי הנאשם 4 אמר שהוא צריך לסיים העמסת המשאית, והנאשם 2 הודיע לפועלים שהיו לידו. הנאשם עוד מסר כי הם חיכו מספר דקות, שאז המסוע נעצר, אך בהמשך לאחר כדקה הופעל המסוע שוב.

יחד עם זאת בהודעתו במשטרה מיום 18.8.05 (ת/12) מסר הנאשם 2 כי הנאשם 4 השיב כי הוא מעמיס משאית ועוד כ- 10 דקות הוא יסיים והוא יודיע להם שהוא עוצר את הסרט שאז יוכלו לבצע את התיקון. הנאשם מסר כי לאחר זמן קצר של פחות מדקה הסרט נעמד, ואחרי כמה שניות פתאום הסרט התחיל לעבוד.


בחקירתו בפני
י (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09) השיב הנאשם 2 כי אינו יודע במדויק את הזמן שעבר עד שהופסקה פעילות המסוע, ומכל מקום לא שלל את האפשרות כי עברו מספר דקות:

ת. בהמשך, אחרי שהודעתי לו שלא נעשה כלום עד שנקבל הוראה. אחרי כמה שניות, חצי דקה, לא זוכר פתאום המסוע התחיל לעבוד, כאשר על המסוע היה חומר – חצץ והמסוע התחיל לעבוד.."


באשר לזמן שעבר הנאשם השיב כדלקמן:

"ש. אני אומר לך שבניגוד לדברים היום, שאחרי מס' שניות המסוע הפסיק לעבוד, זה היה ארוך יותר ולקחו כמה דקות עד שהמוסע הפסיק את עבודתו

ת. יכול להיות

ש. יכול להיות גם 10 דקות


ת. לא

הנאשם 3 מסר בהודעתו (ת/8) שהוא והמנוח הודיעו לנאשם 4 בחדר פיקוד שהם ניגשים למזין, וכי הנאשם 4 אמר להם שעליהם לחכות כ- 10 דקות עד שהוא יעצור את המסוע. לדבריו הם חיכו שם כ- 10 דקות והמסוע נעצר, שאז עלה המנוח על המסוע ועמד עליו למשך כדקה, כאשר פתאום המסוע התחיל לעבוד.


הנאשם מס' 3 מסר בהודעתו במשטרה מיום 8.8.05 (ת/13) כי הנאשם 4 ביקש להמתין 10 דקות והסרט ייעצר, וכי לאחר כ- 10 דקות הסרט נעצר, ואז המנוח עלה על הסרט להרים את המזין בזמן שהנאשם עמד מהצד.


בניגוד לדבריו הנ"ל מסר הנאשם 3 בחקירתו בבית המשפט (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09), כי הנאשם 2 לא הודיע בנוגע לזמן עד להפסקת ההעמסה באמצעות המסוע:

"ש. מה היה המשפט שאמר לך ממליה שהוא קיבל משרון

ת. אמר לי, תחכו, הודיע שהוא עוצר את ההעמסה ואז אגיד לאנשים שיתחילו לעבוד. את זה הוא אמר לכולנו

ש. הוא אמר לכם זמן

ת. לא אמר לנו. אמר שיודיע לנו שיסיים

הנאשם 4 מסר בהודעתו (ת/9) כי לאחר שסיים את השיחה עם הנאשם 2, ולאחר כ- 10 שניות
הופיע הפסקת חירום של המסוע על המחשב.




הנאשם 4 מסר בהודעתו במשטרה מיום 8.8.05 (ת/16) כי הוא הפסיק את פעולת המסוע ושוב הפעיל את המסוע לאחר כ- 20 שניות על מנת להמשיך בהעמסת המשאית. בהודעתו מיום 21.2.06 במשטרה (ת/17) מסר הנאשם 4
כי הנאשם 2 מסר לו "במירס" שהוא צריך את הסרט לכמה דקות, והוא אמר לו כי בעוד 10 דקות יסיים להעמיס את המשאית. לדבריו, לא עברה חצי דקה מהשיחה הנ"ל שאז הנאשם 4 עצר את הסרט כדי שהמשאית תעמיס את העגלה השנייה.


בחקירתו בפני
(ראה פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09) מסר הנאשם 4 כדלקמן:

"ת. יותר מאוחר צביקה ביקש ממני לעצור את המסוע כי יש להם אבק ורעש, הוא פנה אלי במירס והתשובה שלי הייתה שאני באמצע העמסה, הייתי בסיום הסוס של הפול טריילר ואמרתי לו שזה יקח עוד 10 דקות ואז ארד להודיע לו שסיימתי ואז שיעשו מה הם רוצים..לא עברה דקה או שתיים והיה איתי עוד אדם במקום, עצרתי את המסוע וצעקתי לו בכריזה ובמירס לעבור לסוס והפעלתי בחזרה להמשיך להעמיס את העגלה".


מאמור לעיל עולה כי אין תמונה חד משמעית באשר לזמן שעבר בין השיחה שהתנהלה בין הנאשמים 2 ו- 4 לבין הפסקת העמסת פעולת המסוע. יחד עם זאת מהעדויות בפני
י עלה כי אין אפשרות לשלול כי עברו דקות מספר עד שפעולת המסוע הופסקה, ולעניין זה אחזור ואפנה להודעת הנאשם 2 (ת/7) לפיה המתינו מספר דקות עד שהמסוע נעצר, כמו כן בחקירתו אישר הנאשם כי קיימת האפשרות שעברו מספר דקות עד שפעולת המסוע הופסקה. כמו כן הנאשם 3 מסר בהודעותיו (ת/8 ו- ת/13) שחיכו כ- 10 דקות עד שהמסוע הופסק.

המסקנה המתבקשת היא, שככל שהמנוח שמע את הודעת הנאשם 2 בעניין השיחה שהתנהלה עם הנאשם 4, הרי, וככל שעברו מספר דקות עד להפסקת המסוע כאמור, אין מקום לשלול את האפשרות כי ברגע שהופסקה פעולת המסוע, המנוח סבר כי הנאשם 4 סיים את פעולת העמסת המשאית, באופן שיכול היה המנוח להתחיל לתקן את המזין.

לא נעלמה מעיני טענת הנאשמים לפיה מאחר ועדיין נותר חומר על המסוע בטרם עליית המנוח עליו, הרי הדבר משמש אינדיקציה לכך שהעמסת המשאית לא נסתיימה, באופן שלא היה על המנוח לעלות על המסוע. יחד עם זאת סבורני, כי אין בכך כדי לשלול את האפשרות כי המנוח אכן סבר שפעולת ההעמסה הסתיימה.

כמו כן הנני לקבוע כי היה על הנאשמים לבדוק את הסיבה שהביאה את הנאשם 4 לעצור את המסוע, חובה שמקבלת משנה תוקף לאור השיחה שהתנהלה בין הנאשם 2 ו- 4. בנסיבותיו של המקרה דנן היה על הנאשמים לבדוק ולוודא את סיבת עצירת המסוע, האם זו הייתה לצורך תיקון המזין, או לצורך עצירה רגעית, או לצורך אחר כלשהו. בהקשר זה אפנה לעדותו של הנאשם 4 בבית המשפט שם אישר כי הוא לא הודיע לנאשם 2 שמתוכננת הפסקת ביניים של המסוע.

10.
נקודה נוספת הדורשת ליבון נוגעת "לסירנה" והאם זו הופעלה טרם הפעלת המסוע והאם המנוח שמע את הסירנה בהיותו עומד על המסוע.


מהעדויות בפני
י הוברר כי בטרם הפעלת כל מנוע במחצבה, לרבות מסוע, מופעלת סירנה. ראה לעניין זה עדותו של הנאשם 1 בבית המשפט (פרוטוקול הדיון מיום 7.12.08) כמו גם סעיף 6 להוראות בטיחות במערך גריסה וניפוי (נ/3), לפיו "טרם הפעלת המערך יש להפעיל סירנה להסבת תשומת הלב". לדברי הנאשם 1 בחקירתו, ברגע שמפעילים כל מנוע, קיימת סירנה שצופרת בסביבות 8-10 שניות, ורק לאחר מכן המנוע מתחיל לעבוד.

יחד עם זאת מהעדויות שנשמעו אין כל וודאות שהמנוח שמע את הסירנה, ולעניין זה אסתפק בהפניה להודעתו של הנאשם 3 (ת/8) אשר נכח באתר במועד האירוע, כי הוא לא שמע את הסירנה לפני תחילת עבודתו של המסוע. על כן קיימת האפשרות, כאמור, כי ככל שהסירנה אכן הופעלה בטרם הפעלת המסוע, המנוח לא שמע את הסירנה. כך או אחרת סביר, כי במידה והמנוח, שהינו עובד מנוסה וותיק, היה שומע את הסירנה, הוא היה דואג לרדת מהמסוע לאלתר ולא להשתהות.

11.
סוגיה נוספת הדורשת הכרעה הינה שאלת עלייתו של המנוח על המסוע לרבות נחיצותה של העלייה כאמור, וכפועל יוצא האם הנאשמים היו יכולים לצפות את עלייתו של המנוח על המסוע.

הנאשמים טוענים כי לא היה כל צורך שהמנוח יעלה על המסוע על מנת לתקן את המזין, וכי המנוח שהיה עובד מנוסה ובעל וותק של כ- 30 שנים ידע כי אסור לו לעלות על המסוע בכלל.

לטענת הנאשמים הבקשה לעצור את פעולת המסוע הייתה במטרה להפסיק את האבק מהמסוע כמו כן להיפטר מהרעש שנוצר מהמסוע, היינו מטעמי נוחות עבודה. ראה לעניין זה
הודעת הנאשם 3 (ת/8), עדותו של הנאשם 1 בבית המשפט מיום 7.12.08 לפיה לא נוח לעמוד על המסוע ולעבוד על המזין, וכי הבורג פותחים מלמטה ולא מלמעלה, וכי הבקשה להפסיק את פעולת המסוע הייתה במטרה להפסיק את הרעש ולעבוד בשקט. הנאשם מסר בחקירתו כי: "מנוע שעוצרים אותו לא עוצרים אותו עם חומר. אני הסברתי קודם, היתה משאית ועגלה, גמרו להעמיס את המשאית עצרו את המסוע, הנאשם 4 אמר לנהג להעמיס את העגלה, יש הפרש של 7-8 שניות בין זה לזה, בזמן הזה המנוח עלה על המסוע אף על פי שהיה עליו חומר".

כן ראה הודעת הנאשם 2 במשטרה מיום 18.8.05 (ת/12) לפיה לא צריך לעלות על המסוע על מנת לתקן את המזין. בחקירתו בבית המשפט נשאל הנאשם 2 מדוע היה צורך להפסיק את המסוע בזמן עבודה על המזין והוא השיב כדלקמן:

"ש. למה צריך לעצור את המסוע כדי לטפל במזין?

ת. זה היות וכשנותנים חומר והמסוע עובד נוצר אבק ורעש וקשה לבצע עבודה עם האבק והרעש ולשמוע אחד את השני. לכן ביקשו להפסיק את ההעמסה במסוע.

כן ראה הודעת הנאשם מס' 3 במשטרה מיום 8.8.05 (ת/13) לפיה המנוח לא היה צריך לעלות על המסוע לביצוע העבודה. בהודעתו המאוחרת של הנאשם 3 במשטרה מיום 21.2.06 (ת/14 ו- ת/15) מסר כי לדעתו המנוח עלה על המסוע על מנת להפסיק את מפסיק החירום של המסוע הנמצא בצד השני, ולא על מנת לבצע פעולה הקשורה לעבודה.


בחקירתו בבית המשפט מסר הנאשם 3 (פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09) כי הוא ביקש מהנאשם 2 להודיע לנאשם 4 שברגע שיסיים את העמסת המשאית שיודיע להם על מנת להתחיל לעבוד, וזאת מאחר וקיים רעש גדול
וקשה לעבוד ברעש זה. כן מסר כי ככל שיש חומר על המסוע, אזי ההעמסה לא הסתיימה. כן מסר כי אין קשר בין עבודת המנוח לבין המסוע. הנאשם הוסיף ומסר כי ישנם ארבעה ברגים שמחזיקים את המזין, שניים קרובים למסוע ושניים רחוקים ממנו, וכי הבורג אותו היה אמור המנוח להחליף משתייך לשניים הקרובים למסוע.



בחקירתו בפני
(ראה פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09) מסר הנאשם 4 כי הנאשם 2 פנה אליו על מנת לעצור את המסוע מאחר וקיים רעש ואבק.

עד ההגנה סעדי סלים, מהנדס מכונות הגיש שתי חוות דעת (נ/4 ו- נ/5). על פי חוות הדעת מיום 27.5.07 (נ/4) צוין, בין היתר, כי עליית המנוח על גבי המסוע לא קשורה כלל למטלה, מיותרת ועומדת בסתירה לכל הגיון מקצועי. צוין, כי המנוח הכיר היטב את מערכת הניפוי וההעמסה, והיה מודע לכך שגמר ההעמסה למשאית איננה מותירה חומר על גבי המסוע. המנוח עלה על גבי המסוע בעוד החומר שנשפך ממזין חצץ סמוך ממערב למזין המעורב נמצא עדיין על גבי המסוע הדומם, דבר המצביע בבירור על אי השלמת העמסת המשאית, וכי לא היה כל צורך לעלות על המסוע לביצוע המטלה של החלפת הברגים. לדעתו, עצירת פעולת המסוע מיועדת לשיפור תנאי העבודה (רעש אבק) ולא הייתה דרושה או מחויבת מטעמי בטיחות. נקבע עוד כי מטלת כיוון גובה המזין ניתנת לביצוע ללא כל קשר לפעולת המסוע, ותנאי השטח בסביבת המזין מאפשרים ביצוע המטלה בנוחיות תוך גישה מצד המתקן הדרומי ללא כל קשר למסוע. על פי חוות הדעת (נ/5) מציין המומחה את הבעייתיות בעמידה על המסוע בזמן הטיפול בברגים של המזין.


בחקירתו של העד סעדי סלים בבית המשפט חזר וציין כי למסוע אין קשר לתיקון המזין, וכי הבקשה לעצור את פעולת המסוע נעשתה מטעמי נוחות, על מנת לספק שקט ולהיפטר מהאבק הנפלט מהמסוע (פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09). העד העיד כדלקמן:

"ת. אפשר לעשות את שחרור הבורג על ידי משטח הבטון שיש שם, במרחק 45 ס"מ. ציינתי בחוות הדעת, ואני מפנה לתמונה מס 1 בחוות דעתי.קיים משטח בטון על הרצפה וניתן ממנו להחליף את הבורג. ניתן להגיע לבורג המדובר מבלי לעלות על המסוע, ניגשים ועומדים על הרצפה, ניגשים לבורג ומשחררים אותו. אין צורך לעלות על המסוע כדי להחליף את הבורג. ואם המנוח עשה זאת, הוא עשה צעד פסול כי הוא ידע לעשות זאת אחרת".


כמו כן העד חזר והדגיש כי קשה לבצע את פעולת החלפת הבורג כשעומדים על המסוע והעיד:

"ת. בחוות הדעת השניה אני בא להדגים את זה, ומציין שאדם שעומד על המסוע הגובה של הבורג
הוא 85 ס"מ והמרחק האופקי הוא 45 ס"מ. בתמונות אני ממחיש עד כמה קשה לעשות את הפעולה הזו מבחינת תנוחת הגוף, כך שיותר הגיוני לעמוד על קרקע ישרה ומוצקה מאשר לעמוד על מסוע שעשוי חתיכת
בד קשיח, ואינה יציבה".


בשלב הזה אעיר כי אין כל אפשרות לדעת בוודאות את הסיבה המדויקת שהובילה לעלייתו של המנוח על גבי המסוע. על כוונתו האפשרית כאמור, ניתן לדלות ולשער מהעדויות.

עד התביעה אגול שמואל מסר בעדותו בבית המשפט (פרוטוקול הדיון מיום 23.12.07) כי במועד התאונה המנוח ביקש שיביאו לו ברגים ארוכים יותר מאלה שהיו מורכבים על המזין, וכי בזמן התאונה הוא עמד בצידו השני של המזין ולא היה קשר עין ולא ראה את המנוח עולה על המסוע. כן מסר כי על המסוע ישנם ארבעה ברגים, וכי מה שהוא הבין משיחה שהייתה לו עם המנוח לפני התאונה, שכוונת המנוח הייתה להחליף את הברגים הקדמיים באלה שיושבים מעל המסוע על מנת לתת יותר שיפוע.

כמו כן בדו"ח החקירה אשר ערך אותו עד התביעה אנטולי פודולני, מהנדס מכונות ומפקח עבודה (ת/5) צוין כי עבודת כיוון המזין הייתה אמורה להתבצע סמוך למסוע, כאשר ידוע שבעת פעולתו קיימים סיכונים לעובדים הנמצאים בקירבתו. משום כך לפני התחלת הפעולות בכיוון המזין, היה צריך להפסיק את פעולת המסוע ולמנוע אפשרות הפעלתו המקרית מחדש באמצעות הפעלת מפסק חירום המצוי ליד ראש המסוע ותלית שלט אזהרה על מפסק הנעת המסוע המצוי בחדר הפיקוד ועד לסיום עבודת הכיוון והתרחקות העובדים.

בחקירתו בפני
י (פרוטוקול דיון מיום 28.2.08) נשאל פודולני, בין היתר, על אופן ביצוע פעולת החלפת שני הברגים בה עסק המנוח במועד התאונה ונשאל האם ניתן לבצע את העבודה ללא כל זיקה למסוע. המומחה השיב כי: "עובדה שכול הנאשמים חיכו עד לסיום העבודה של המסוע, אז כנראה שאי אפשר היה לבצע את העבודה בלי שום זיקה עם מסוע". עוד ראה עמ' 7 ש' 29-32:
"ש. ראית בעיניך שאפשר לעשות פעולה, זאת הפרופוזיציה שניתן לבצע החלפה של שני ברגים האלה בלי לקפוץ על המסוע, ללא קשר למסוע?
ת. קשה להגיד, לא יודע, בכל זאת אדם לא נוח לעבוד בגובה עם ידיים למעלה, ללא שום משטח עבודה".
כמו כן נשאל המומחה אודות הגובה המקסימלי של הברגים אותם היה אמור המנוח להחליף והשיב בעמ' 8 ש' 10: "ת. בערך 2 מ', רשמתי את זה בדו"ח".

עד התביעה דימיטרי טרופימוב מסר בהודעתו במשטרה מיום 8.8.05 (מוצג ת/3) כי בזמן התאונה הוא עמד ליד המנוח, וכי המנוח רצה לשחרר בורג בזמן שהמסוע עמד מלכת, הוא עלה על המסוע, ובשלב זה המסוע החל לעבוד ואז המנוח נתקע על המסוע ונמשך עימו בכיוון התנועה של המסוע. דימיטרי עוד מסר כי לאחר שהמנוח עלה על המסוע הוא נעמד מול המזין, עם הפנים לכיוון המזין.

הנאשם 2 מסר בהודעתו במשטרה מיום 18.8.05 (ת/12) כי ביום התאונה הוא נתבקש על ידי הנאשם 3 להודיע לנאשם 4 שיעצור את המסוע
על מנת שהעובדים יוכלו לתקן את המזין החדש.

מהעדויות בפני
עלה כי קיימים ארבעה ברגים במזין וכי המנוח דרש להחליף את שני הברגים הקרובים יותר למסוע. הנאשם 3 מסר בחקירתו בבית המשפט כי ישנם 4 ברגים שמחזיקים את המזין, שניים קרובים למסוע ושניים רחוקים ממנו, וכי הבורג אותו היה אמור המנוח להחליף משתייך לשניים הקרובים למסוע.

בשלב זה אדגיש כי לאחר שמיעת העדויות בתיק והגשת המוצגים, ערך בית המשפט, ביום 30.8.09, ביקור במקום, במחצבת גולני. הנאשם 3 הדגים בפני
נו מהי הדרך הנאותה לטענתו, לתיקון המזין. הנאשם 3 הדגים את הדרך התקנית לפרק את האום, הביא שרשרת מברזל, קשר אותה בצד השני של המזין ומתח את השרשרת על מנת לכווץ את הקפיץ שעל ראשו מותקנים שני אומים, אשר המנוח היה אמור לשחררם. לטענת הנאשם 3 לא ניתן לשחרר את האומים מבלי לגרום "להתכווצותו" של הקפיץ. לטענתו, הדרך המתחייבת כדי לכווץ את הקפיץ היא עמידה על הרצפה, עם הגבהה עד 50 ס"מ, קשירת הקפיץ משני הצדדים ומתיחת השרשרת בכדי לגרום להתכווצות הקפיץ. אז, בהיותך עומד באותו המקום ניתן להגיע אל האום ולשחררו באמצעות מפתח ופטיש. הנאשם 3 הדגים איך משחררים את הקפיץ כשלטענתו קל ותקני יותר לשחרר את האום כשעומדים על הרצפה מאשר על המסוע. בזמן שהנאשם 3 הדגים את הפעולה הוא עמד על ארגז.

בניגוד למה שנטען מקודם, מהביקור במקום האירוע הוברר, כי לא ניתן לבצע את העבודה אותה חפץ המנוח לבצע, מבלי לבצע הגבהה של הרצפה, היינו, אי אפשר לבצע את עבודת החלפת הברגים בהיותו עומד על הרצפה ללא כל כלי או משטח מגביה. אומנם המאשימה לא הראתה בראיות פוזיטיביות כלשהן, כי בזמן ובמקום התאונה לא עמד כל כלי כאמור, יחד עם זאת, לא הוכח קיומו של משטח כאמור, וכי טענת הנאשמים לפיה הייתה ערימה של חומר שהצטברה אשר כשעומדים עליה מוסיפים לעניין הגובה, אף היא לא הוכחה.

לאחר שתמונה זו הובררה מהביקור שנערך במקום, היינו כי יש צורך להגביה את הרצפה על מנת להחליף את הברגים, הרי עלייתו של המנוח על המוסע נראית סבירה בנסיבות העניין, למרות שאיננה בטיחותית.

מהפרטים המפורטים לעיל, אני דוחה את טענת הנאשמים לפיה הפסקת המסוע הייתה דרושה מטעמי נוחות בלבד, היינו על מנת להיפטר מהאבק ומהרעש, אלא שהפסקת פעילות המסוע בנסיבות המקרה נדרשה מטעמי בטיחות. אסתפק בהקשר זה להפנות לעדותו של הנאשם 4 לפיה הוא מסר לנאשם 2 כי ברגע שהעמסת המשאית תסתיים הוא ירד פיזית להודיע על כך על מנת להתחיל בתיקון המזין. ככל שהפסקת המסוע לא נדרשה מטעמי בטיחות כאמור, הרי לא מובן מדוע הנאשם 4 ביקש לרדת פיזית לאתר העבודה ולהודיע על כך.
כמו כן הנני מפנה לדו"ח החקירה שנערך על ידי מר אנטולי פודולני (ת/5) שם צוין, בין היתר, כי עבודת כיוון המזין הייתה אמורה להתבצע סמוך למסוע, כאשר ידוע שבעת פעולתו קיימים סיכונים לעובדים הנמצאים בקירבתו.

הנני לקבוע כי בנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון, כמפורט לעיל, הנאשמים יכלו וצריכים היו לצפות את עלייתו של הנאשם על המסוע.

12.
השאלה הנוספת ההכרחית לצורך קביעת רשלנותם של הנאשמים הינה הוראות הבטיחות במקום העבודה. מחומר הראיות בפני
י עולה כי במחצבה לא עוצבו הוראות בטיחות כמתבקש, והוברר כי אין הוראות כתובות באשר לתיקון מזינים או מסועים, וכי אין כל הוראה כתובה האוסרת את העלייה על המסוע, כמו כן הוברר כי במועד האירוע לא היה מנהל בטיחות באתר העבודה ולא הוצב כל שילוט האוסר על עלייה על מסוע. להלן אפנה לעדויות הרלוונטיות:

הנאשם 1 מסר בהודעתו במשטרה מיום 8.8.05 (ת/11), כי העובדים מבית המלאכה שהגיעו למחצבה לבצע עבודות לא קיבלו הדרכה והכשרת בטיחות לפני תחילת העבודה על ידי אף גורם במחצבה. הנאשם אישר בנוסף, כי המנוח היה אמור לחבוש קסדה כשעבד בשטח, אך הוא לא חבש קסדה בזמן התאונה וכי מנהלו, הנאשם 3 היה צריך לאכוף את זה.

כמו כן על פי הודעת הנאשם 1 מיום 16.8.05, (ת/6), נמסר כי אנשי צוות התחזוקה לא עברו הדרכת בטיחות במחצבה.


בעדותו בפני
י (ראה פרוטוקול הדיון מיום 7.12.08) מסר הנאשם 1 כי העובדים המגיעים מחוץ למחצבה לא מבצעים עבודה כלשהי בלי הדרכה וייעוץ שלהם. הנאשם מסר כי בחברה ישנם נהלים והעובדים מקבלים הדרכות לפי נהלי החברה, הן הדרכות של המוסד לבטיחות והן הדרכות של קצין התעבורה. לדבריו בכל שנה ישנן 4-5 הדרכות, בהתאם לנהלים. הנאשם הגיש את הוראות בטיחות לעובדי אחזקה (נ/1), והפנה לסעיף 6
להוראות הנ"ל לפיו: "בעת עבודה על מסוע, נפה או מגרסה, וודא שמפסק החשמל מנותק ונעול, שלטי אזהרה נתלו
ומפעיל המתקן מודע להימצאותך בסביבת המתקן". כן הגיש הנאשם הוראות טיפול במסועים (נ/2), וכן הוראות בטיחות במערך גריסה וניפוי (נ/3).



בחקירתו הנגדית מסר הנאשם כי קיים תיק בטיחות וכי בכל חדר תלויים על הקיר נהלי העבודה, על גבי לוח מיוחד. בחקירתו מסר הנאשם כי טרם ביצוע העבודות הוא דאג לתדרך את העובדים של אבן וסיד, אך באותו יום של התאונה העובדים לא קיבלו כל תדרוך. עוד מסר כי הממונה על בטיחות במקום העבודה היה המהנדס ניצן שטרן, וכי בתור מנהל גם הוא משמש כממונה על בטיחות.



עד התביעה ניצן שטרן, מסר בהודעתו במשטרה (ת/1) כי לא ידוע לו באם קיים ממונה בטיחות במחצבה, וכי הוא לא ראה ממונה כאמור.

עד התביעה דימיטרי טרופימוב מסר בהודעתו במשטרה מיום 8.8.05 (מוצג ת/3) כי באותו יום המנוח לא קיבל הוראות ותדרוך על אופן העבודה, וכנראה שהוא קיבל תדרוך יום לפני.

הנאשם 3 מסר בהודעתו (ת/8) כי לא קיים נוהל ביצוע עבודות תחזוקה /תיקון על ידי עובדי בית המלאכה. הנאשם אישר כי אנשי צוות התחזוקה לא קיבלו הדרכת בטיחות בכתב. כן מסר שפועלי התחזוקה החלו לחבוש כובעי מגן רק לאחר קרות התאונה. כן אישר כי לא ידוע לו שקיים נוהל בכתב לגבי עבודות תחזוקה/תיקונים במתקן הניפוי.

בחקירתו הנגדית של עד התביעה, מר אנטולי פודולני נמסר כדלקמן:
"ש. מתוך חקירתך התברר לך שהמנוח שעבד 27 שנים בתעשיות אבן וסיד היה בא לבצע עבודות במחצבה לעיתים מזומנות וזאת לא הייתה הפעם הראשונה?
ת. ברור
ש. העבודה של אותו יום הייתה המשך של עבודות שהוא והצוות שלו באו לבצע?
ת. חשוב שכן.
לדעת המומחה היה צריך לתת לעובד הוראות בטיחות, למרות היותו עבוד למשך הרבה שנים, וראה עמ' 9 ש' 1 – 6:
"ש. נראה לך הגיוני שלעובד שעובד באותו מפעל קרוב ל 27 שנים צריך לתת לו כל יום לפני שהוא מתחיל את העבודה הוראות בטיחות?
ת. כן. כי זה דרוש חוק, זה לא הגיון שלי. לא דיברתי על כל יום. האדם הזה לא קיבל הדרכה בכתב
ש. הוא עבד 27 שנים?
ת. זה לא משנה, כל אדם במקום עבודתו צריך לקבל פעם בשנה הדרכה.

הנאשם 2 מסר בהודעתו במשטרה מיום 18.8.05 (ת/12) כי לא ידוע לו על נהלי בטיחות כתובים של המחצבה ועל נוהל בטיחות כתוב ואחיד לתיקון מכונות במחצבה. עוד אישר כי אין הוראות בטיחות יום יומיות במחצבה שהעובדים עוברים מידי יום. באשר להוראות בטיחות במקום השיב הנאשם בבית המשפט כדלקמן:

"ש. אין במחצבה שום הוראות איך עובדים באחזקת מזינים

ת. לא ראיתי

ש. אין גם הוראות בטיחות מה צריך לעשות מבחינה בטיחותית כשמתקינים מסוע, מזין

ת. אני לא ראיתי אבל אנו מכירים את הדברים האלה.


כמו כן הנאשם אישר כי אין הנחיה ברורה וכתובה לפיה אין לעלות על המסוע:

"ש. יש הנחיה ברורה כתובה בנדון בענין המסוע? האם יש על המסוע הוראה כתובה שאין לעלות עליו בשעת פעולה.

ת. לא. אבל זה ברור מאליו, במיוחד אנשים שעובדים, ותיקים ובעלי מקצוע יודעים שעל סרט לא עולים בשום מקרה, לא בהנעה ולא כשהוא עומד.זה ברור לכל אחד במאת האחוזים. על סרט לא עולים אפילו שעומד".



בחקירתו בבית המשפט מסר הנאשם 3 (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09) כי אין ספר הוראות למזינים. כמו כן הנאשם 4 אישר בחקירתו בבית המשפט כי בחדר שלו אין נוהל עבודה לגבי תיקון, אחזקה או טיפול במזינים או מסועים.



מהאמור לעיל עולה כי לא היו הוראות בטיחות מסודרים וכתובים במקום האירוע, לרבות הוראות באשר להחלפת, תיקון או טיפול במזינים או מסועים, ובוודאי לא היה כל שלט או הוראה ברורה האוסרת עליה על מסועים, ובמיוחד עליה על מסועים בזמן שהם לא פועלים.

ומן הכלל אל הפרט:


אחריותו של הנאשם 1:

13.
אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת כי הנאשם 1 חב חובת זהירות מושגית כלפי המנוח, שעבד בתחום המחצבה אותה הנאשם מנהל. לעניין זה ראה הודעת הנאשם 1 במשטרה מיום 8.8.05 (ת/11) שם מסר, בין היתר, כי הוא משמש כמנהל המחצבה וממונה הבטיחות במחצבה, ומתוקף תפקידו ממונה על כל העובדים במקום, ממונה על פיצוצים, על הציוד המכני, על המכירה של החומרים ועל כל האנשים באתר.

כמו כן אני קובע כי הנאשם 1 חב חובת זהירות קונקרטית כלפי המנוח. סבורני, כי הנאשם 1, בהיותו מנהל המחצבה ואחראי על כל המתרחש בתחומה לרבות בענייני בטיחות, צריך ויכול היה לצפות את התרחשות התוצאה.

כמו כן הנני קובע כי הנאשם 1 הפר את חובת הזהירות כלפי המנוח. הנאשם, בהיותו מנהל המחצבה והממונה על הבטיחות במקום, לא דאג להעביר לעובדים הנמצאים תחת אחריותו הוראות בטיחות ברורות שיש בהן כדי למנוע את הסיכונים הכרוכים בביצוע העבודה, לא דאג לתדרך את עובדיו ולוודאי אי היווצרותם של "בלבולים" ואי התאמות המסכנים את שלום העובדים. כמו כן לא דאג הנאשם לתדרך את העובדים סמוך לביצוע עבודתם, לא דאג להנחת שלטי והוראות בטיחות לרבות הוראות ספציפיות לגבי טיפול במזינים ומסועים, כמו כן לא דאג להצבת שילוט באשר לאיסור עלייה על מסועים, כאמור.

בהקשר זה אחזור ואפנה להודעת הנאשם במשטרה (ת/11) לפיה העובדים מבית המלאכה שהגיעו למחצבה לבצע עבודות לא קיבלו הדרכה והכשרת בטיחות לפני תחילת העבודה על ידי אף גורם במחצבה, וכי המנוח לא חבש קסדה בזמן התאונה על אף שהיה אמור לחבושה. כן אפנה להודעתו (ת/6), לפיה אנשי צוות התחזוקה לא עברו הדרכת בטיחות במחצבה.


אומנם בעדותו בפני
י מסר הנאשם, בניגוד לדבריו הנ"ל, כי העובדים המגיעים מחוץ למחצבה לא מבצעים עבודה כלשהי בלי הדרכה וייעוץ שלהם, יחד עם זאת אין בדבריו הנ"ל כדי להביא למסקנה כי הוא לא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. כמו כן לא הוכח בפני
י כ הוראות הבטיחות שהוגשו על ידי הנאשם (נ/1, נ/2 ו- נ/3) אכן הוצגו למנוח, וכי אין כל דרך להוכיח כי המנוח אכן ראה הוראות אלה. מכל מקום הוברר כאמור כי המנוח לא קיבל הוראות בטיחות ולא עבר הדרכה במועד התאונה, כמו כן לא נחשף להוראות ברורות וכתובות באשר לטיפול במזינים, מסועים כמו כן לא ראה כל הוראות האוסרות את העלייה על מסועים, גם בהיותם דוממים.



באשר לשאלת הקשר הסיבתי הנני לקבוע כי היעדר ההדרכה והיעדר קיומם של הוראות בטיחות, כמו גם התנהגותו או ליתר דיוק מחדליו של הנאשם, הינם גורמים הכרחיים להתרחשות התוצאה. על אף קיומם של מחדלים נוספים, עליהם אעמוד להלן, הנני לקבוע כי אלמלא כשליו והתנהגותו של הנאשם 1, לא הייתה מתרחשת התאונה.

כפי שכבר פירטתי לעיל, בנסיבותיו של המקרה הנדון הרי על הנאשם היה לצפות את עלייתו של הנאשם על המסוע.

הנאשם כשל בכך שלא היה מודע לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות גרימת התוצאה במקום בו היה צריך להיות מודע לכך, במסגרת תפקידו כמנהל המחצבה.



אחריותו של הנאשם 2:

14.
הנאשם 2 חב חובת זהירות מושגית כלפי המנוח, בהיותו סגן מנהל ומנהל האחזקה במחצבה (ראה הודעתו של הנאשם 2 במשטרה ת/12). כמו כן הנאשם חב חובת זהירות קונקרטית כלפי המנוח.


מהעדויות בפני
עלה בבירור, כי הנאשם הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, וזאת מכל וכמה מישורים. ראשית הנאשם לא דאג לקיום של הוראות בטיחות מפורטים ומדויקים, לא תידרך את המנוח באשר לעצם פעולת התיקון, לא דאג לקיומן של הוראות לעניין תיקון המזין, ולא דאג לקיומן של הוראות ברורות האוסרות על עלייה על גבי מסוע. בהקשר זה אחזור ואדגיש כי הנאשם מסר בהודעתו במשטרה כי לא ידוע לו על נהלי בטיחות כתובים של המחצבה ועל נוהל בטיחות כתוב ואחיד לתיקון מכונות במחצבה. עוד אישר כי אין הוראות בטיחות יום יומיות במחצבה שהעובדים עוברים מידי יום.


הפרת חובת הזהירות של הנאשם גם נבעה מכך שלא דאג לערוך תיאום ברור ויסודי עם הנאשם 4 בנוגע להפסקת עבודת המסוע, וכן לא דאג להעביר את תוכן השיחה שהתנהלה בינו לבין הנאשם 4 בנוגע להפסקת פעולת המסוע באופן ברור וחד משמעי, לא דאג להעביר מידע מלא ומדוייק על תהליך ההעמסה של המשאית, לא דאג להבהיר בפני
המנוח את האיסור המוחלט לעלות על המסוע בטרם הפסקת פעולת המסוע, וגרם לבלול שנוצר באתר העבודה אשר הביא לעלייתו של המנוח על המסוע.


באשר לחוסר הבהירות האופפת שאלת תוכן השיחה שהתנהלה בין הנאשם 2 לבין הנאשם 4, כמו גם הסתירות שעלו בנוגע לאותה שיחה ניתן ללמוד מעדויות המעורבים.



בהודעת הנאשם 2 במשטרה (ת/12) מסר כי ביום התאונה הוא נתבקש על ידי הנאשם 3 להודיע לנאשם 4 שיעצור את המסוע
על מנת שהעובדים יוכלו לתקן את המזין החדש. הנאשם אישר כי הוא התקשר לנאשם 4, והנאשם 4 השיב כי הוא מעמיס משאית ועוד כ- 10 דקות הוא יסיים והוא יודיע להם שהוא עוצר את הסרט שאז יוכלו לבצע את התיקון. הנאשם מסר כי הנאשם 4 היה אמור להודיע להם על סיום העמסת המשאית טלפונית או לבוא אליו ולהודיע שסיים להעמיס. יחד עם זאת הנאשם מסר כי לא היה סיכום בינו לבין הנאשם 4 באיזו דרך היה על הנאשם 4 להודיע על סיום העמסת המשאית, וכי הנאשם משער שהנאשם 4 היה מגיע להודיע או מצלצל בטלפון. הנאשם מסר כי הוא אמר לנאשם 3 ולכל העובדים שהמפעיל אמר שכאשר יסיים את עבודת העמסת המשאית בערך עוד 10 דקות הוא יעצור את הסרט. בחקירתו בבית המשפט מסר הנאשם 2 באשר לנסיות התאונה (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09):

"ת. ביקש ממני, הודעתי לשרון, הנאשם 4, שנאשם 3 רוצה להחליף
ברגים עם הצוות, 2 ברגים במזין, והוא מבקש להפסיק את המסוע. אז מיד הודעתי לנאשם 3 ואמרתי לו בקול רם שכולם שמעו ששרון אמר לי בטלפון שהוא יגמור את ההעמסה של המשאית ויודיע לנו שהוא סיים ומתי אנחנו יכולים להתחיל לעבוד מצידו. ומיד אמרתי למנהל בית המלאכה שהוא מסיים הוא יגיד לנו מתי להתחיל לעבוד.


באשר לדרך בה היה אמור הנאשם 4 להודיע לו על הפסקת ההעמסה העיד הנאשם:

"ש. איך הנאשם אמר לך שיודיע לך? באיזה אמצעי

ת. הבנתי שהוא היה אמור להודיע לי בשיחת טלפון.

ש. אני אומר לך ששרון בכל חקירותיו, אמר לך שהוא יורד למטה אישית ואז אסור לגעת בשום דבר.

ת. את זה אני לא זוכר.


בחקירתו בבית המשפט מסר הנאשם 3 (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09): "אמרתי לממליה שידבר עם שרון במירס ושרון הודיע שברגע שמסיים העמסה יודיע לנו. את זה שמעתי ממליה, לא יכולתי לשמוע את שרון". בהמשך נשאל הנאשם כדלקמן:

"ש. מה היה המשפט שאמר לך ממליה שהוא קיבל משרון

ת. אמר לי, תחכו, הודיע שהוא עוצר את ההעמסה ואז אגיד לאנשים שיתחילו לעבוד. את זה הוא אמר לכולנו

ש. הוא אמר לכם זמן

ת. לא אמר לנו. אמר שיודיע לנו שיסיים




מנגד, הנאשם 4 מסר בהודעתו השנייה במשטרה מיום 21.2.06 (ת/17) כי הנאשם 2 מסר לו "במירס" שהוא צריך את הסרט לכמה דקות, והוא אמר לו כי בעוד 10 דקות יסיים להעמיס את המשאית והוא ירד פיזית אליו ויודיע לו שאפשר לעצור את הסרט ולתקן את המזין. בחקירתו בפני
י (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23.6.09) מסר הנאשם 4 באשר לנסיבות התאונה כדלקמן:

"ת. יותר מאוחר צביקה ביקש ממני לעצור את המסוע כי יש להם אבקש ורעש, הוא פנה אלי במירס והתשובה שלי הייתה שאני באמצע העמסה, הייתי בסיום הסוס של הפול טריילר ואמרתי לו שזה יקח עוד 10 דקות ואז ארד להודיע לו שסיימתי ואז שיעשו מה הם רוצים.. ".


הנאשם אישר כי הוא הודיע לנאשם 2 חד משמעית כי לאחר ההעמסה הוא ירד פיזית ויודיע על כך.


הסתירות בין דבריהם של הנאשמים 2, 3 ו- 4 מעידות, כשלעצמן, עד היעדר תיאום ברור וחד משמעי באשר להפסקת עבודת המסוע, ומהוות הפרת חובת הזהירות על ידי הנאשם 2.


כך או אחרת לא הוכח שהמנוח שמע את הודעת הנאשם 2 באתר העובדה בנוגע לשיחה שהתנהלה בינו לבין הנאשם 4, ומכל מקום לא הוכח כי הנאשם 2 מסר למנוח באופן ברור ומפורט כי אסור לו להתחיל בעבודה מבלי לוודא הפסקת פעולת המסוע.


באשר לנאשם 2 מתקיימים כל יסודות עבירת הרשלנות, הן קיום חובת זהירות מושגית וקנקרטית והן הפרת חובת הזהירות כפי שצויין לעיל, וברור כי הנזק הינו תולדה של אותה הפרה.


כאמור הנאשם יכול וצריך היה לצפות את התרחשות הנזק, וזאת מהטעמים המפורטים לעיל.


אחריותו של הנאשם 3:

15.
הנאשם 3 חב חובת זהירות מושגית כלפי הנאשם בהיותו מנהל בית המלאכה והאחראי על צוות העובדים לרבות המנוח (ראה הודעת הנאשם במשטרה מיום 8.8.05 ת/13). כמו כן נאשם חב חובת זהירות קונקרטית כלפי המנוח.

הנאשם הפר את חובת הזהירות כלפי המנוח בכך שהוא לא דאג להעביר למנוח, בהיותו המנהל והאחראי הישיר עליו כמו גם האחראי על ביצוע העבודה באתר, הוראות בטיחות ברורות ומפורטות, לא דאג לתת למנוח ציוד מגן לרבות קסדה. לעניין זה ראה הודעתו של הנאשם 3 במשטרה מיום 21.2.06 (ת/14 ו- ת/15) שם מסר כי באותו יום העובדים לא חבשו קסדות, מאחר שמי שמרתך לא הולך עם קסדה.

כמו כן הנאשם הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כאמור, בכך שלא דאג לערוך התאמה בינו לבין הנאשמים 2 ו- 4 בעניין הפסקת פעולת המסוע, ובכך גרם ותרם "לבלבול" שנוצר באתר. באשר לאי ההתאמה ראה את המפורט לעיל.

גם באשר לנאשם 3 מתקיימים כל יסודות עבירת הרשלנות, הן קיום חובת זהירות מושגית וקנקרטית והן הפרת חובת הזהירות כפי שצויין לעיל, וברור כי הנזק הינו תולדה של אותה הפרה.


אחריותו של הנאשם 4:

16.
הנאשם 4 חב חובת זהירות מושגית כלפי הנאשם בהיותו האחראי על הפעלת וכיבוי של מזינים ומסועים מחדר הבקרה, וזאת מבלי שהיה לו קשר עין עם הפועלים באתר העבודה. לעניין זה ראה הודעתו של הנאשם במשטרה מיום 8.8.05 (ת/16) לפיה הוא משמש מפעיל גריסה וניפוי, וכי הוא נמצא בחדר פיקוד שבו שני מחשבים השולטים על כל המפעל לרבות על המסועים. הנאשם אישר כי מחדר הפיקוח אין אפשרות לראות את המתרחש באזור התאונה, וכי הוא לא ראה את המנוח עולה על המסוע.

הנאשם מסר כי הוא לא עבר שום הסמכה או השתלמות ולמד לבד תוך כדי עבודה את המערכת וכיצד היא עובדת עם השנים.

בהקשר זה אעיר, כי הנאשם ידע כי המנוח עומד לבצע את עבודת תיקון המזין, כמו כן ידע כי יש צורך להפסיק את פעולת המסוע. ראה לעניין זה הודעת הנאשם הנ"ל (ת/16) שם אישר כי ביום התאונה המנוח נפגש עימו ועדכן אותו שהיום עומדים לבצע תיקון של המזין ושהנאשם בהמשך היום יעצור את פעולת המסוע באזור שהוא אמור לתקן את המזין, והנאשם סיכם עם המנוח כי כאשר המנוח יפנה לתקן את המזין הוא ידבר עם הנאשם בבוקר. הנאשם מסר כי למנוח יש מכשיר "מירס" וכי הוא יכול היה להודיע לו שהוא עולה על המסוע לפני שעלה אך הוא לא עשה זאת. לעניין זה אדגיש כי המנוח עצמו לא היה מוסמך לבקש את הפסקת המסוע, כדברי הנאשם, וכי היחידים המוסמכים לבקש מהנאשם 4 את הפסק פעולת המסוע היו הנאשמים 1 ו- 2. לעניין זה ראה עדותו של הנאשם בבית המשפט שם ציין כי אינו יכול להפסיק את המסוע על סמך בקשת המנוח בלבד, וכי הוא עוצר את המסוע לבקשת הממונים עליו, היינו הנאשמים 1 ו- 2. כן ראה
דברי הנאשם 2 בבית המשפט שם ציין כי היחידים המוסמכים לבקש מהנרשם 4 להפסיק או לכבות מסוע זה הוא או הנאשם 1.


כאמור לעיל, וכפי שכבר פרטתי בפרק אחריותו של הנאשם 2, הרי קיימות סתירות בין עדותם של הנאשמים 2, 3 ו- 4 לעניין ניהול השיחה ביניהם מיום האירוע, וכי הנאשם 4 לא דאג לערוך תיאום ברור ויסודי עם הנאשם 2 באשר להפסק פעולת המסוע ובכך גרם לבלבול שנוצר בשטח וכתוצאה מכך, לעלייתו של המנוח על המסוע.

גם באשר לנאשם 4 מתקיימים כל יסודות עבירת הרשלנות, הן קיום חובת זהירות מושגית וקנקרטית והן הפרת חובת הזהירות כפי שצוין לעיל, וברור כי הנזק הינו תולדה של אותה הפרה.

17.
לא נעלמה מעיני טענת ב"כ הנאשמים לפיה המנוח, בהיותו עובד ותיק ומנוסה, לא היה צריך לעלות על המסוע, וכי עלייתו כאמור מהווה אשם תורם ומנתקת את הקשר הסיבתי, ככל שזה קיים, בין התנהגותם של הנאשמים לבין התאונה.


אעיר כי לאחר שהוכח כי יסודות עבירת גרימת מוות ברשלנות הוכחו באשר לכל הנאשמים, כמפורט לעיל, הרי על פי ההלכה, פעולה מכוונת של גורם זר איננה שוללת, באשר היא, קשר סיבתי בין המעשה לתוצאה, מקום בו אדם מן היישוב יכול לצפות מראש את התערבותו של אותו גורם זר.


אני קובע כי הנאשמים, בנסיבותיו של המקרה הנדון, יכלו לצפות מראש את עלייתו של המנוח על המסוע, ולעניין זה אפנה לדבריי לעיל.

לסיכום:

18.
מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי עלה בידי המאשימה להוכיח את יסודות עבירת גרימת מוות ברשלנות על פי סעיף 304 לחוק העונשין כנגד הנאשמים, והתוצאה שאני מרשיע את הנאשמים בעבירה שיוחסה להם ומוצא אותם אשמים בדין.


ב"כ הצדדים
: מבקשים לדחות את הטיעונים לעונש עד אשר ילמדו את הכרעת הדין.


החלטה


אני קובע את התיק לטיעונים לעונש ליום
25.2.10 שעה 13:00.


ניתנה היום,
י"ב שבט תש"ע , 27 ינואר 2010, במעמד הנאשמים, בא כוחם וב"כ המאשימה.

















פ בית משפט שלום 2067/06 מדינת ישראל פרקליטות מחוז צפון נ' חיים מזרחי, צבי ממליה, דן אוסטרוב ואח' (פורסם ב-ֽ 27/01/2010)