פסקי דין על מדוקס | פסקי דין על א.ס.י טכנולוגיות והנדסה | פסקי דין על מאיר כהן | פסקי דין על אולג כץ | פסקי דין על סרגיי בלו ואח' |

35496-11/09 הפ     27/01/2010




הפ 35496-11/09 מדוקס בע"מ, א.ס.י טכנולוגיות והנדסה בע"מ נ' מאיר כהן, אולג כץ, סרגיי בלו ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בכפר סבא



11 ינואר 2010

ה"פ 35496-11-09 מדוקס בע"מ
ואח'
נ' כהן ואח'






בפני

כב' השופטת
מירב בן-ארי


מבקשים

1
.
מדוקס בע"מ

2
.
א.ס.י טכנולוגיות והנדסה בע"מ


נגד


משיבים

1. מאיר כהן
2. אולג כץ
3. סרגיי בלו
4. א.ס.י. טכנולוגיות




פסק דין


1.
מדובר בתובענה בדרך של המרצת פתיחה למתן

פסק דין
הצהרתי לפיו המיטלטלין המפורטים בנספחים א' ו- ב' לתובענה הם בבעלותן המלאה של המבקשות 1-2, וכי אין לבצע בקשר עם המיטלטלין כל מימוש בגין חובותיהם של המשיבים 2-4.

2.
מן הראוי להפריד בין שתי המבקשות, אף שייצוגן היה זהה, שכן עניינן שונה בתכלית.

3.
המבקשת 1 (להלן: מדוקס) מסרה למבקשת 2 (להלן: המבקשת 2 או א.ס.י. בע"מ) ציוד לצורך תיקונו (להלן: הציוד).

הציוד, כמפורט בתעודת המשלוח נספח א' לתובענה, כלל 11 גלילי 16 ליטר אלום, 15 גלילי 11 ליטר אלום, 73 גלילי 3 ליטר אלום, 77 גלילי 5 ליטר אלום, 140 גלילי 3 ליטר ירוק.

לפי ההודעה שהוגשה ע"י מדוקס (שלא הוגשה לה כל התנגדות), מדובר בציוד הממוספר 10, 11, 12, 13, 14 בהודעה על תפיסת מיטלטלין נספח ג' להמרצת הפתיחה.

4.
המבקשת 2 היא חברה בע"מ שהתאגדה בשנת 2005 (חקירתו של כץ, פרו' עמ' 4).


לטענתה, המיטלטלין שעוקלו (להלן לשם הנוחות המיטלטלין שעוקלו שאינם הציוד של מדוקס ייקראו: "הסחורה") יובאו על ידה, ושייכים לה.


המבקשת 2 הפנתה את תשומת הלב לכך שהיא גוף משפטי נפרד ושונה מהמשיבה 4, שהיא שותפות, ועל כן לא יכול המשיב 1 (להלן: הזוכה) לעקל את הסחורה בגין חובותיהם של המשיבה 4, והמשיבים 2-3 שהם השותפים.
הבקשה של מדוקס

5.
לתמיכה בבקשתה של מדוקס הוגש תצהירו של אריה מטלון.

6.
מטלון הצהיר כי ביום 20.10.09 מסרה מדוקס למבקשת 2 את הציוד לצורך תיקונו.

עוד העיד מטלון כי מדוקס אינה חייבת דבר לזוכה.

7.
אולג כץ
, מנהלה של המבקשת 2, תמך בעדותו של מטלון לפיה הציוד הוא של מדוקס, ונמסר למבקשת 2 לצורך תיקונו.

8.
באשר למדוקס, עמדת המשיב 1 היתה כי זו לא הוכיחה את בעלותה בציוד.

דיון

9.
מנהלה של מדוקס, אריה מטלון, נחקר בחקירה נגדית ומצאתי את עדותו כאמינה ומהימנה.

10.
מטלון העיד כי אכן למיכלים שנתפסו יש מספרים סידוריים, אך מספרים סידוריים אלו מופיעים אצל היבואן ולא ברישומים של מדוקס.


מטלון העיד כי בינו לבין המבקשת 2 קיימת שגרה של עבודה שבה כמעט כל חודש נשלחים גלילים לתיקון, בין אם לביקורת תקופתית ובין אם לתיקונים יזומים כאלה ואחרים.


מטלון הבהיר כי אין ברשותו מסמכי רכישה באשר לציוד הספציפי. בבעלות מדוקס כ- 6,000 גלילים, כאשר חלקם נרכשו לפני שנים רבות, עשר ועשרים שנים.


הגלילים שנתפסו, וכך עולה מתעודת המשלוח, נמסרו למבקשת 2 לצורך החלפת ברזים.

11.
מטלון לא נחקר על שיתוף פעולה פסול שלו עם המבקשת 2, להברחת אותם גלילים.


כץ כלל לא נחקר על החלק בתצהירו המתייחס לכך שהציוד נמסר למדוקס לצורך תיקונו.

12.
מטלון הותיר בפני
רושם אמין ביותר, ותשובותיו היו סבירות בעיניי, ואף לא נסתרו.

13.
אינני מקבלת את טענת הזוכה לפיה מדוקס לא הוכיחה את בעלותה בציוד.


הסברו של מטלון לפיו מדובר בציוד ישן, שנרכש לפני עשר שנים ואף יותר מכך לא נסתר.


במחסני מדוקס, לפי עדותו של מטלון, כ- 6,000 גלילים המצויים בשימוש שוטף שנים רבות.


איתורם של מסמכים הנוגעים לרכישת הגלילים הספציפיים שנמסרו הפעם למבקשת 2 הוא משימה קשה, אם לא בלתי אפשרית, בפרט כאשר הסביר מטלון כי המספר הסידורי אינו מצוי ברשותו, אלא נותר ברשות היבואן, ואף עדות זו לא נסתרה.


בקליפת אגוז, תאר מטלון התנהלות עסקית סבירה והגיונית. בהתנהלות המסחרית הרגילה חברה המוסרת ציוד לתיקון אינה דואגת לתיעוד מדוקדק צופה הליך משפטי שבו הציוד שלה ייתפס ע"י נושה של הקבלן.

14.
לא ראיתי כל סתירה בדבריו של מטלון לפיהם הציוד נרכש מאסי טכנולוגיות.


בתצהירו מטלון כלל לא התייחס לגורם ממנו רכש את הציוד.


כאשר נשאל, השיב שהציוד נרכש מאסי.


אין בעובדה שאסי מכרה למדוקס את הציוד כדי לשלול את הטענה לפיה מדוקס אף נהגה ונוהגת למסור לאסי את הגלילים לתיקון מפעם לפעם.


אף לא ראיתי כל סתירה בנושא המספרים הסידוריים.


אין סתירה בכך שלמיכלים מספרים סידוריים, אך אלו אינם נשמרים ברישומיה של מדוקס.

15.
טוען הזוכה כי בעלות יש להוכיח ברישומים.


תעודת המשלוח היא-היא רישום תקף המהווה אסמכתה לכך שגלילים נמסרו ממדוקס למבקשת 2, לצורך תיקונם.


מן הסתם, אין חברה מוסרת לתיקון ציוד שאינו בבעלותה.


כפי שציינתי, דומה כי דרישה לרישומים משפטיים מדויקים של מספרים סידוריים של כ- 400 גלילים הנמסרים לתיקון היא דרישה שאינה הולמת את חיי המסחר השוטפים. איני רואה מקום לחייב גוף בתיעוד מדוקדק כזה, ואיני רואה לזקוף לחובת מדוקס את העובדה שלא דאגה לתיעוד כה מדוקדק.

16.
טענת הזוכה לפיה תעודת המשלוח נעשתה על מנת להשיב את הציוד למבקשת 2, מעין תרגיל התחמקות של המבקשות, אינה אלא טענה לתרמית ולמעשה לזיוף של תעודת המשלוח.


מדובר בטענה חמורה, שיש להניח תשתית ראייתית כלשהי להוכחתה.


שני העדים, גם מטלון וגם כץ, לא עומתו כלל עם טענה זו.


לא הובאו ראיות לכך שבין מדוקס לבין המבקשת 2 (או המשיבים 1-2 ו- 4) קיימים קשרים סמויים, או קשרים אחרים (כגון זהות בבעלי מניות) מעבר לקשרים עסקיים רגילים ושוטפים.

17.
סיכומו של דבר, נתתי אמון מלא בעדותו של מטלון.


עדות זו נתמכת בתעודת המשלוח.


מטלון וכץ לא עומתו עם טענה לקשר כלשהו ביניהם, מעבר לקשר העסקי, ולא עם הטענה שתעודת המשלוח אינה אלא תרגיל התחמקות.

18.
באשר לציוד, אף ב"כ מדוקס הסכים כי לא ניתן להורות על החזרת ציוד שאינו רשום בדו"ח התפיסה.


בהשוואת דו"ח התפיסה עם תעודת המשלוח עולה כי קיימים שני פריטים: 11 גלילי 16 ליטר ו- 128 גלילים שאינם מופיעים בדו"ח התפיסה. באשר לאלו לא יינתן צו.


באשר ליתר הפריטים בתעודת המשלוח, ממוספרים 10, 11, 12, 13 ו- 14 בדו"ח התפיסה, ניתן

פסק דין
הצהרתי כמבוקש לפיו פריטים אלו הם בבעלותה של מדוקס.




הבקשה של א.ס.י. בע"מ

19.
מטעם המבקשת 2 הוגש תצהירו של אולג כץ
, המשיב 2.

20.
כץ הצהיר כי המבקשת 2 ייבאה את הסחורה בתאריך 29.6.08, וצרף קבלות ואישורי מכס כנספח ב' לתובענה.

21.
לטענתו של כץ, אין כל קשר בין החובות של המשיבים 2-4 לזוכה, לבין המבקשת 2.

התגובה של הזוכה

22.
המשיב 1 התנגד לבקשה.

23.
באשר למבקשת 2, לעמדתו של הזוכה אין הבקשה אלא תולדה של ניסיון להברחת נכסים מהמשיבים 2-4 למבקשת 2.

24.
תחילתה של הפרשה בהמחאות מחוללות שנמשכו מחשבונה של המשיבה 4, שהיא שותפות בה שותפים המשיבים 2-3.


ההתנגדות של המשיבים לביצוע ההמחאות נדחתה, והם חויבו לשלם לזוכה סך של כ- 230,000 ₪ ועוד הוצאות משפט. פסק הדין צורף כנספח א' לתגובה, וסומן נ/1.


עד כה, המשיבים לא שילמו דבר על חשבון חובם.


טוען הזוכה כי המשיבים, על מנת להתחמק מתשלום חובם, הזרימו את מלוא פעילותם לחברה, המבקשת 2. עוד טען הזוכה כי המבקשת 2 והמשיבים 2-4 (החייבים) חד הם.


המבקשת 2 נושאת שם כמעט זהה לשמה של המשיבה 4.


עיסוקה של המבקשת 2 זהה לעיסוקם של המשיבים 2-4: טיפול במיכלי גז על סוגיהם ומכירתם.


בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ, בבקשתה של המבקשת 2, בעלי המניות של המבקשת 2 הם החייבים בתיק ההוצל"פ.

כמו כן, לפי אותה החלטה, בתדפיס דפי זהב מצוין כי המבקשת 2 קיימת עוד משנת 99, בעוד שזו התאגדה רק בשנת 2005, מה שמצביע על כך שמבחינה מסחרית ועסקית לא עשו המשיבים 2-3 אבחנה בין המשיבה 4 לבין המבקשת 2.


הזוכה טען כי המבקשת 2 לא הרימה את הנטל, באמצעות המצאת אישורי רו"ח, להראות מה שייך למבקשת 2 ומה למשיבה 4, אף כי ממילא לאור הפסיקה אין בכך די, ולפי הדין המבקשת 2 והמשיבה 4 אינן אלא גוף אחד.

ההלכה הנוהגת

25.
בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מנסה חייב לחמוק מתשלום חובותיו ע"י הקמת גופים מלאכותיים, יתעלם בית המשפט מהניסיון ליצור הפרדה בין הישויות השונות ויראה אותן כאחת לצורך הבעלות בנכסיהן ולצורך גביית החוב.

26.
בענין רע"א 510/00 רשף קבלנים בע"מ נ' אילנה ענבר, פ"ד נד (2) 712 (להלן: ענין רשף) נקבע כך:


"מכאן, פסע בית משפט קמא צעד אחד נוסף ובאמצעות עקרון "הרמת המסך" הגיע למסקנה כי החברה המבקשת והחברה המשיבה, שהן חברות קשורות שהוקמו ונוהלו בידי אותם בעלים, הן, למעשה, ישות כלכלית עיסקית אחת, וההפרדה ביניהן מלאכותית. מכך הסיק שהרכב הינו בבעלות אותו גוף עיסקי המורכב משתי החברות גם יחד אשר החברה החייבת נמנית עליו. אם כך, ניתן היה לממש את הרכב לתשלום חובותיה של החברה החייבת.

על הלכות הרמת המסך ביחס לאשכול חברות במקרים בהם נעשה שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה לא חלקה המבקשת
...

לאור האמור, אין להתערב במסקנה כי החברה המבקשת והחברה החייבת הינן חברות קשורות אשר בנסיבות הענין ראוי להרים את המסך ולראותן כישות כלכלית-עסקית אחת. מכאן גם ניתן לראות את הרכב כרכב שהוא קניינה של החברה החייבת ולהכשיר את העיקול וצו התפיסה שניתן לגביו לצורך מימוש חובותיה של החברה החייבת".

27.
בבר"ע 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ ואח'
(להלן: ענין גל יעד) נקבע כך:


"מהנתונים שלפני עולה כי קיימים מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על כך שהמשיבות ונועה, למעשה אותן חברות הן, בהבדל דק, דק עד כי אין נבדק. הקמת נועה נועדה, כפי שעולה מחומר הראיות על מנת לסכל את יכולת גל יעד ונושים כדוגמתה להיפרע כדי חובם מאת המשיבות. במצב דברים זה, קיימת הצדקה לסטות עיקרון בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה ולהורות על הרמת מסך".

המאפיינים שנקבעו בפסיקה לזהות בין הגופים הקשורים לצורך הרמת המסך או ראייתם כאחד בעת גביית חובות וקיומם בענייננו

28.
בענין גל יעד שימשו מספר מאפיינים לקביעה כי קיימת זהות בין הגופים החייבת וצד ג' שביקשה להצהיר כי הנכסים הינם שלה:


א.
זהות בבעלי המניות (שם בעל מניות אחד היה זהה).


ב.
זהות במנהלים


ג.
זהות בכתובתם של הגופים


ד.
תחום עיסוק זהה

ה.
היעדר הסבר כלכלי או הגיוני להקמת הגוף החדש, דבר המוביל למסקנה שהוקם על מנת לחמוק מהתחייבויות של החייב.



ו.
מסמכים חשבונאיים המצביעים על ירידת פעילות בחברה החייבת.



29.
חקירתו של כץ (פרו' עמ' 4) הוכיחה קיומם של מאפיינים אלו.


א.
הבעלים של השותפות היו כץ ובלו, שהם גם בעלי המניות של המבקשת 2.


ב.
השותפות נוהלה ע"י כץ ובלו, והם אף המנהלים של המבקשת 2.


ג.
השותפות עסקה בציוד וגזים לתעשייה ורפואה, בדיוק כעיסוקה של המבקשת 2.

ד.
באשר להקמת החברה, מסר כץ בקצרה כי החברה הוקמה לפי הצעת רואה החשבון. לא הובא כל הסבר להצעה זו, על רקע מה ניתנה ומדוע.


ה.
למותר לציין כי שמותיהן של המבקשת 2, ושמה של המשיבה 4 – החייבת, זהים לחלוטין, למעט תוספת המילה "בע"מ" לשמה של המבקשת 2.

30.
יישום מבחני עזר אלו לענייננו מעלה כי קיימת זהות בין המבקשת 2 לבין המשיבה 4.

31.
טענת המבקשת 2, לפיה אין כאן ניסיון להברחה משום שהמבקשת 2 הוקמה בשנת 2005 ואילו פסק הדין נ/1 ניתן בשנת 2009 אינה מתקבלת על ידי.


אין מחלוקת, כעולה מפסק הדין, כי ההמחאות נשוא פסק הדין ניתנו בין חודש 10/04 לחודש 3/05.


המבקשת 2 הוקמה ע"י המשיבים 2-3 בסמוך לאחר יצירתו של החוב, שהמשיבים 2-4 גוררים את הזוכה להליכים משפטיים והליכי גבייה בגינו זה שנים רבות. בהינתן עובדה זו אין לזקוף לחובת הזוכה דווקא את התמשכות ההליכים.


אף אין לזקוף לחובת הזוכה את העובדה שהוא נושה יחיד. זוכה זכאי לקבל את כספו מבלי שיהתלו בו, בין אם הוא נושה יחיד ובין אם הוא אחד מני רבים. לטעמי, אף אין כל היגיון כלכלי באבחנה. ייתכן נושה יחיד שסכום נשייתו גבוה יותר מסכום נשייתם של נושים רבים.

32.
אף איני רואה מקום לאבחן את הלכת גל יעד או הלכת רשף מענייננו.


טוענת המבקשת כי שם דובר במצב של פתיחת חברה אחת במקום חברה אחרת, להבדיל מהמקרה דנן, בו עוסק מורשה פתח חברה.


איני רואה כל אבחנה ברציונאל של פסקי הדין באשר למקרה שבענייננו.

הרציונאל הוא ברור: הדין ותחושת הצדק לא יאפשרו לחייבים להתחמק מחובם באמצעות הקמת גופים משפטיים שונים וחדשים.


אחת היא, אם מדובר במעבר מחברה אחת לחברה אחרת, במעבר משותפות לחברה, או במעבר מחברה לשותפות. כל קונסטרוקציה משפטית שבמהלכה נאלץ הנושה לשבת ולצפות באין אונים באותו חייב עצמו, כאשר הוא ממשיך לנהל באין מפריע עסקים תחת כסות חדשה,
ומבלי שחובו של הנושה ייפרע, היא בלתי צודקת וביהמ"ש לא יתן לה את ידו.

33.
בקשה למתן סעד הצהרתי אינה אלא בקשה לסעד מן הצדק, והלכה נקוטה מימים ימימה היא שהמבקש צריך לבוא לביהמ"ש בניקיון כפיים ובתום לב.


מנימוקים אלו, ולאור העובדה שמצב הדברים בענייננו תואם את מצב הדברים שבו, לפי ההלכות דלעיל,
קיימת זהות בין הגופים השונים, אני דוחה את התובענה של המבקשת 2 (אסי).

סיכום

34.
אני מקבלת את התובענה של מדוקס, המבקשת 1.


ניתנת בזה הצהרה כמבוקש, לפיה
הפריטים בדו"ח התפיסה, ממוספרים 10, 11, 12, 13 ו- 14 בדו"ח התפיסה, הם בבעלותה של מדוקס, ואין לנקוט לגביהם הליכי הוצאה לפועל בגין חובם של המשיבים 2-4.


35.
אני דוחה את התובענה של המבקשת 2, בכל הנוגע ליתר המיטלטלין שנתפסו.


צו עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שניתן באשר ליתר המיטלטלין (כלומר, למעט המיטלטלין המפורטים בסע' 34 לעיל), מבוטל בזה.

36.
לאור התוצאה ולאור עובדת הייצוג המשותף, איני עושה צו להוצאותיה של מדוקס.


הפיקדון שהופקד בתיק ע"י מדוקס, יוחזר לה.


המבקשת 2 תישא בהוצאותיו של המשיב 1 ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום,
י"ב שבט תש"ע, 27 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.








הפ בית משפט שלום 35496-11/09 מדוקס בע"מ, א.ס.י טכנולוגיות והנדסה בע"מ נ' מאיר כהן, אולג כץ, סרגיי בלו ואח' (פורסם ב-ֽ 27/01/2010)