פסקי דין על אביגדור בוכרע

4723-05/09 פ     26/01/2010




פ 4723-05/09 מדינת ישראל נ' אביגדור בוכרע








בית משפט השלום בפתח תקווה

ת"פ 4723-05-09 מדינת ישראל
נ' בוכרע(עציר)


26 ינואר 2010





בפני

כב' השופטת
עינת רון



בעניין:

1. מדינת ישראל




המאשימה



נגד



1. אביגדור בוכרע
(עציר)



הנאשם

גזר דין

על פי הודאתו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בתשעה פרטי אישום.
תמצית העובדות הן כי הנאשם ניהל מערכת יחסים רומנטית עם המתלוננת, אשר היתה נשואה למתלונן.

ביום 17/7/08 הגיע הנאשם לביתו של המתלונן ומן הרחוב צעק לעברו כי ירצח אותו, יזיין אותו ויתנקם בו ובשל כך הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ביום 22/7/08 התקשר הנאשם אל הטלפון של המתלונן ואמר לו כי הסתבך עימו וכי הוא ירצח אותו ואת ילדיו וכן ישרוף את רכבו. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ביום 31/10/08 הגיע הנאשם לביתו של המתלונן, דפק בחוזקה על דלת הבית באומרו: "תפתחי את הדלת אני ארצח אותך". בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ביום 22/11/08 התקשר הנאשם אל הטלפון של המתלונן ואמר לו כי ירצח אותו וכי ישרוף את רכבו. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977

ביום 23/1/09 הגיעו המתלוננת והנאשם לבית אביה של המתלוננת. אחיה של המתלוננת ביקש מהנאשם כי יעזוב את הבית וכאשר יצא הנאשם, נעל האח את הדלת. הנאשם החל לצעוק לעבר המתלוננת כי תפתח את הדלת, נטל מקל של מטאטא והחל להכות באמצעותו ויטרינה מזכוכית בכניסה לבית עד שזו התנפצה. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

בערב פסח בשנת 2009 ביקש הנאשם מהמתלוננת את מספר הטלפון של ידיד שלה אשר התקשר אליה וזאת על רקע קנאתו לה. בהמשך תקף אותה בכך שאחז בזורע השמאלית. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו – 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ביום 20/4/09 הבהירה המתלוננת לנאשם כי אם ימשיך להפחידה, תלך לביתה. הנאשם אחז בידה ונגח במצחה. כתוצאה מכך, נגרמה לה נפיחות במצחה. משצעקה מהתלוננת לנאשם כי יעזוב אותה, היכה בה הנאשם באמצעות חפץ חד אותו אחז, במרפק ידה שמאלית. כתוצאה מכך נגרם לה פצע מדמם במרפק. בשל כך, הורשה הנאשם בעבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ביום 27/4/09 התקשר הנאשם לטלפון של אביה של המתלוננת
ואמר לו כי ישרוף את ביתו. בשל כך, הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ביום 29/4/09 הגיע הנאשם לבית אביה של מהתלוננת, דפק בחוזקה על דלת הבית ומזיד שבר את תריסי חלונות הבית. כן איים על המתלוננת ועל אחיה באומרו להם כי ישרוף את הבית ויהרוג את אביהם. עוד דפק הנאשם על דלת ביתו של אחי אביה של המתלוננת, המתגורר באותו בנין, ואמר לו כי ישרוף את ביתו של אבי המתלוננת. בשל כך הורשע הנאשם בעבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

כמו כן ביקש הנאשם לצרף תיקים נוספים בעניינו ועל פי הודאתו הורשע אף בעבירות הבאות;

עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977
בכך שביום 22/7/08 בהיותו במעצר בתחנת משטרת לוד, בעקבות קטטה בינו לבין אחיו, כאשר הוצא מן המעצר לצורך עריכת עימות וכאשר הוסבר לו על ידי השוטר על אופן עריכת העימות, איים על השוטר באומרו: "לא אכפת לי תדע שאני לא אחראי למה שיקרה". לאחר מכן משניסה השוטר להרגיעו ולהסביר לו כי מדובר בעימות מילולי, אמר הנאשם:"אם יכניס אותו לחדר עם אחיו הוא לא אחראי למה שהוא יעשה הוא צריך את הכדורים שלו אחירת לא ישלוט בעצמו ... אני ישחט אותו" (תיק פ/2169/08 של בית משפט השלום ברמלה)

עבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 בכך שביום 20/2/08 בלוד, החזיק הנאשם בשני סכינים שלא כדין. (תיק פ/2349/08 של בית משפט השלום ברמלה).

הוגשו תמונותיה של המתלוננת המתעדות את החבלה שנגרמה לה במצחה וכן הוגשו תמונות המתעדות את הנזק שנגרם לתריסי הבית, אותם שבר הנאשם.

הוגש גיליון המרשם הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי בעברו שתי הרשעות קודמות האחת משנת 1990 בגין עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים והאחרת משנת 2002 בגין עבירות של איומים והפרעה לשוטר.
בטרם הטיעונים לעונש הופנה הנאשם בהסכמת הצדדים אל שירות המבחן, כאשר ההסכמה שהושגה בין הצדדים היתה כי באם יתקבל תסקיר "חיובי" בעניינו של הנאשם, דהיינו, תהיה בו לקיחת אחריות והתרשמות ממידת מסוכנות נמוכה, אזי תעתור התביעה לעונש מאסר בפועל של 9-18 חודשים וכי אם לא כך ישקף תסקיר המבחן,
אזי יהיה טיעונה של התביעה לעונש "פתוח".

מתסקירו של שירות המבחן עולה כי הנאשם הינו בן 44, רווק, אשר טרם מעצרו לא עבד לפרנסתו.

הנאשם הסביר את אירועי האלימות כלפי המתלוננת בכךשהיה תחת השפעת אלכוהול ועל רקע בעיות באמון, רגשות קנאה ותסכול. בזמן מעצרו הפנים את חומרת התנהגותו והכיר בדפוס התנהגותו האלים ואף הביע נכונות מילולית להשתלב בטיפול.

שירות המבחן לא הצליח ליצור קשר עם המתלוננת ואביה. בשיחתו עם המתלונן העלה שירות המבחן כי להתנהגותו של הנאשם כלפיו היו השלכות טראומתיות עבורו ועבור ילדיו והוא עדיין חש רגשות פחד וחרדה ממנו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו בעל אישיות ילדותית ותלותית הנוטה להתנהגות אימפולסיבית ומתקשה בוויסות דחפיו, אשר ניהל אורח חיים התמכרותי ושולי ואינו מגלה תובנה למצבו הבעייתי ומשמעות וחומרת מעשיו ומסתייג מקבלת טיפול התואם את צרכיו.
עוד ציין שירות המבחן כי מאחר שמדובר במערכת יחסים תלותית אובססיבית ופתולוגית ולאור העובדה כי הנאשם טרם השתלב בטיפול מתאים, הרי שאין ניתן לשלול סיכון להישנות העבירות או ליתן המלצה באשר לטיפול במסגרת הקהילה.

התביעה בעתירתה לעונש הדגישה את ריבוי המעשים בהם הורשע הנאשם ואת חומרתם. כמו כן הדגישה התביעה את האמור בתסקיר שירות המבחן באשר לנאשם ואת חוסר ההפנמה שלו באשר למשמעות מעשיו ועל כן עתרה התביעה כי יוטל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל משמעותי וארוך שיהיה בו אף כדי להרתיע וכן עתרה כי יוטל מאסר מותנה וכי הנאשם יחויב בפיצויים למתלוננת.

ב"כ הנאשם הבהיר כי מערכת היחסים בין הנאשם למתלוננת היתה מעוותת
והרסנית, אשר התנהלה לאורך כארבע שנים. הנאשם עשה הכל כדי להתרועע עם המתלוננת, כאשר בני משפחתה עשו הכל כדי להרחיק אותו ממנה, כך שגם הנאשם סבל מאיומיהם של בני המשפחה.
המתלוננת עצמה היתה שיכורה ומכורה לסמים, כפי שאף ציין זאת בדו"ח פעולה (שהוגש) שוטר שהגיע למקום וחלק מן הקשר ביניהם התבסס על שימוש משותף בסמים ובאלכוהול.

כיום וכמצויין בתסקיר שירות המבחן מוסר הנאשם דגימות שתן ואלה נקיות מסמים, הוא מוחזק בכלא באגף נקי מסמים ואף הביע נכונות להשתתף בטיפול בתחום האלימות.

עוד הדגיש ב"כ הנאשם כי הנאשם בחר להודות באשמה, ליטול אחריות ואף לצרף תיקים בעניינו, דבר המעיד על רצונו לפתוח דף חדש. מעבר לכך, היה בצעדו זה משום חיסכון ניכר בזמנו של בית המשפט.

עוד הבהיר ב"כ הנאשם כי עברו של הנאשם אינו מכביד כלל ועיקר וזה לו מאסרו הראשון.

בדברו האחרון הביע הנאשם חרטה על המעשים.

הנאשם הורשע בשש עבירות של איומים כלפי המתלוננת וכלפי בני משפחתה וכן בעבירה נוספת של איומים במהלך חקירתו, בתיק אותו צרף.

נראה, כי כבדרך שבשגרה, מאיים הנאשם ומצא לו דרך זו כדרך לפתרון מצבים אליהם נקלע. למותר לציין את המסוכנות העולה מהתנהגות מעין זו ואת הפסול שיש בהתנהגות כזו, אשר מטרתה להטיל מורא ופחד על הסובבים את הנאשם.

הנאשם חטא אף בשתי עבירות של הפעלת אלימות ובשתי עבירות שעניינן גרימת נזק לרכוש במזיד. נראה שהנאשם לא בחל גם בשימוש באלימות הן כלפי הגוף והן כלפי רכוש כדרך לפתרון מצבים אליהם נקלע.

מסכת האיומים והאלימות אשר הופעלה כלפי המתלוננת ובני משפחתה השתרעה על פני כתשעה חודשים ולמעשה הופסקה רק עם מעצרו של הנאשם.

אף להתרשמות שירות המבחן, הרי שגם כיום עדיין נשקף סיכון מן הנאשם ועל אף שהודה ונטל אחריות מסויימת על מעשיו, אין הפנמה גמורה של משמעות המעשיו וחומרתם.

עוד מסתבר כי במקביל למסכת האיומים והאלימות כלפי המתלוננת ובני משפחתה עבר הנאשם עבירות נוספות, דהיינו איומים במהלך חקירה אחרת שעבר, כפי שהורשע בתיק שצרף וכן החזקת שני סכינים שלא כדין.
אף בכך אין להקל ראש כלל ועיקר.

בשל כל אלה ובשל הצורך להחמיר בעבירות מעין אלה ולעקרן משורש, שכן פגיעתן בחברה רעה וקשה, היה מקום להחמיר עם הנאשם אף יותר מן העונש אשר אגזור עליו, אלא ששקלתי גם את הודאתו באשמות, את החסכון הרב בזמן שהיה בכך, את נטילת האחריות מצידו, את נסיבותיו האישיות, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר המבחן ואת הבעת רצונו להשתלב בטיפול ולפתוח דף חדש.

לאחר כל השיקולים לחומרא ולקולא, אני גוזרת על הנאשם כעונש כולל בגין כל העבירות בהן הורשע שמונה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו 30/4/09.

כמו כן אני גוזרת על הנאשם עשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות או איומים, ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין ושלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

כמו כן אני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצויים למתלוננת, רויטל שמחי, ת.ז. 037588027 מרח' בעל שם טוב 43, פתח תקוה, בסך של
1,500 ₪.

הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט לטובתה של המתלוננת בשני תשלומים שווים כאשר הראשון בהם יופקד עד 1.5.10 והשני יופקד עד 1.7.10. לא יופקד תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מידי.

שני סכינים אשר נתפסו במהלך החקירה נשוא תיק פ/2349/08 של בימ"ש השלום ברמלה – יושמדו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום,
י"א שבט תש"ע, 26 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.











פ בית משפט שלום 4723-05/09 מדינת ישראל נ' אביגדור בוכרע (פורסם ב-ֽ 26/01/2010)