פסקי דין על שמגד חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על גלית שרון
3434/09 א 26/01/2010
א 3434/09 שמגד חברה לביטוח בע"מ נ' גלית שרון
בית משפט השלום בראשון לציון
26 ינואר 2010
ת"א 3434-09 שרון נ' שמגד חברה לביטוח בע"מ
בפני
כב' השופטת
מיכל עמית – אניסמן
המבקשת
שמגד חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בן אפרים
נגד
המשיבה
גלית שרון
ע"י ב"כ עוד שרון ירמיהו
החלטה
לפני בקשה, שהגישה הנתבעת (להלן: "המבקשת"), להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית לעררים במוסד לביטוח לאומי (להלן: "הועדה"), אשר קבעה בהחלטתה מיום 22.12.2008 כי למשיבה נכות יציבה בשיעור של 5% כתוצאה מתאונת דרכים מיום 2.8.2006 (להלן: "התאונה"), אשר הוכרה גם כתאונת עבודה.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
1.
המשיבה הגישה תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו, לטענתה, בגין התאונה.
2.
התובעת עמדה בפני
ועדות רפואיות של המל"ל אשר קבעו בסופו של יום כי נותרה למשיבה נכות בשיעור של 5% לפי סעיף 29(6) 1 ו- 2 בגין סחרחורת היקפית.
3.
בבקשה שלפני טוענת המבקשת כי בפני
הועדות הרפואיות לא עמד כל תיעוד רפואי המתייחס לניתוח שעברה המשיבה בשנת 1991 של כריתת צלע צווארי משמאל. משכך, טוענת המבקשת, זהו המקרה המתאים למתן רשות להבאת ראיות לסתור.
4.
מנגד, טוענת המשיבה, כי הנכות שנקבעה למשיבה הינה נכות נוירולוגית בגין סחרחורות ואין כל קשר בין נכות זו לבין כריתת צלע צווארית, שעה שלא נקבעה למשיבה כל נכות אורתופדית, לא עקב התאונה ולא בכלל.
דיון
5.
סעיף 6ב' לחוק קובע כי:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
6.
מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל נעשה במקרים חריגים. בין המקרים החריגים שבהם ניתן לתת היתר לסתור את הקביעה הוזכרו טעמים משפטיים הנוגעים לפגם שנפל בהליך שנוהל במל"ל או במקרים שבהם חל שינוי מהותי במצבו של התובע
או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה (ראה בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 509 (1985), ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי
נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה (4) 77 ,עמ' 82-83; ע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' רחמים קמחי, פ"ד מז (4) 815).
7.
מכאן, שניתן לומר כי הטעמים המיוחדים שבעל הדין צריך לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם, עשויים להיות - בעיקרון - בשני מישורים: טעמים משפטיים - כגון: שההליך הקודם של קביעת דרגת הנכות על פי דין אחר היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית או עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וטעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של הנפגע.
8.
כמו כן, נקבע כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים (תקדין עליון 94(3) 847). נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.
9.
ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (לא פורסם, 25.6.07), נפסק מפי כב' המשנה לנשיאה, רבלין, כי אחד המקרים שבהם עשוי בית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור הוא מקרה בו מתברר כי בפני
הועדה הרפואית לא היו עובדות בעלות חשיבות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה. בנסיבות שנדונו שם, ניתן היתר להבאת ראיות לסתור לאור ספק בדבר מהות המידע שהיה בפני
הועדה הרפואית.
10.
לאחר עיון בכל המסמכים שהוצגו לפני הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשת הרימה את הנטל הרובץ על כתפיה להוכחת הטענה לפיה לא עמד בפני
הועדה הרפואית מסמך רפואי הנוגע לניתוח שעברה המשיבה לכריתת צלע צווארי, וככל שעמד כזה, הרי שאין כל התייחסות לכך בנימוקי הוועדה.
11.
נפקותו של הניתוח לכריתת צלע צווארי בכל הנוגע לסחרחורות בגינן נקבעה למשיבה נכות צמיתה, ככל שקיימת נפקות כזו, הינה ענין שברפואה.
12.
המסקנה היא, כי עלה בידי המבקשת להוכיח כי גובש אחד מהטעמים המיוחדים למתן היתר להבאת ראיות לסתור.
סוף דבר
13.
מהנימוקים האמורים, ראיתי להתיר הבאת ראיות לסתור את החלטת הועדה על דרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.
14.
משכך, אני ממנה את פרופ' נתן בורנשטיין מבית חולים איכילוב כמומחה בתחום הנוירולוגיה. הנתבעת תשא בשכרו.
15.
כתב מינוי יוצא בנפרד.
16.
קובעת לקדם משפט נוסף ליום 7.6.2010 בשעה 10:30 לפני.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים.
ניתנה היום,
י"א שבט תש"ע, 26 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.
א בית משפט שלום 3434/09 שמגד חברה לביטוח בע"מ נ' גלית שרון (פורסם ב-ֽ 26/01/2010)