פסקי דין על מרדכי איזנברג | פסקי דין על אלה גרינברג | פסקי דין על דינה פרידמן | פסקי דין על מרים מנדל | פסקי דין על מרגריטה קליין ( שלומוביץ) | פסקי דין על ענת מילר ( שלומוביץ) ואח' |

7166/09 רעא     31/01/2010




רעא 7166/09 מרדכי איזנברג, אלה גרינברג, דינה פרידמן נ' מרים מנדל, מרגריטה קליין ( שלומוביץ), ענת מילר ( שלומוביץ) ואח'




החלטה בתיק רע"א 7166/09


בבית המשפט העליון


רע"א 7166/09



בפני
:

כבוד השופט
י' דנציגר


המבקשים:

1. מרדכי איזנברג



2. אלה גרינברג



3. דינה פרידמן



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מרים מנדל



2. מרגריטה קליין ( שלומוביץ)



3. ענת מילר ( שלומוביץ)


4. המפקח על רישום מקרקעין


5. אברהם פישמן


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 15.7.2009 בה"פ 13635-02-09 שניתנה על ידי כבוד השופט א' יעקב


בשם המבקשים:
עו"ד ד' שוב
בשם המשיבות 1-3:
עו"ד מ' שפירא
בשם המשיב 4:
עו"ד ל' פלד


החלטה



בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בה"פ 13635-02-09 שניתנה ביום 15.7.2009 על ידי כבוד השופט
א' יעקב
ובה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן:
חוק הבוררות
) בשל תניית בוררות הקיימת בהסכם שנכרת בין המבקש 1 למשיבות 2-1.
העובדות הצריכות לעניין

1.
בין המבקש 1 למשיבות 2-1 נכרת הסכם ביום 1.2.1995 (להלן:
ההסכם
) ולפיו מכר המבקש 1 למשיבות 2-1 חלק מזכויותיו במגרש הידוע כחלקה 8060 בגוש 6122 (להלן:
המקרקעין
). סעיף 6 להסכם כלל תניית בוררות ולפיה:

"הצדדים מסכימים בזאת כי בית הדין הרבני שבנשיאות כב' הרה"ג ר' ניסים קרליץ יהיה בורר סופי לכל חילוקי דעות, במידה ויהיו, הנוגעים להסכם זה ולבצוע ההסכם. חתימת הסכם זה כמוה כחתימת שטר בוררין לביה"ד הנ"ל".


2.
בחלוף השנים, הגישו המשיבות 3-1 (המשיבה 3 הינה בתה של המשיבה 2 ונכדתה של המשיבה 1, אשר קיבלה במתנה את זכויותיה של המשיבה 2 במקרקעין) לבית המשפט המחוזי תובענה לביטולו של צו רישום בית משותף שהוצא על הבניין שנבנה על המקרקעין. המשיבות 3-1 עתרו לביטול צו רישום הבית המשותף והתקנון המוסכם. כמו כן, עתרו המשיבות 3-1 לביטול הרישום של המחסנים בבניין, הרשומים כתתי - חלקות וביקשו מבית המשפט המחוזי להורות על תיקון שטח המחסנים ובניית שני מחסנים נפרדים אשר יוצמדו לדירותיהן של המשיבות 3-1. בנוסף, ביקשו המשיבות 3-1 להצמיד לדירותיהן חניות בשיעור של 18% משטח החניות הכולל. לבסוף, עתרו המשיבות 3-1 לביטול הצמדת הגג לדירת הגג.

3.
המבקשים טענו בתגובה כי לאור הוראת סעיף 6 להסכם בין הצדדים יש להורות על עיכוב הליכים והפניית הסכסוך לבוררות.

החלטת בית המשפט המחוזי

4.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב הליכים וקבע כי את סעיף הבוררות הקבוע בהסכם יש לפרש בצורה דווקנית על מנת שלא תימנע זכות הגישה לערכאות. נקבע, כי סעיף 6 להסכם עוסק בחילוקי דעות הנוגעים להסכם ולביצועו בעוד שעניין רישום הבית המשותף אינו עניין הנוגע להסכם או לביצועו. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי ההסכם בין הצדדים הוא הסכם מכר מקרקעין וביצועו מסתיים עם ביצוע התשלום ורישום הזכויות. רישום הבית המשותף, כך נקבע, הינו הליך נפרד אשר אינו קשור להסכם המכר. לפיכך, נדחתה כאמור בקשת המבקשים לעיכוב הליכים.

5.
על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שלפניי.
הטענות בבקשה

6.
המבקשים סבורים כי החלטת בית המשפט המחוזי מנוגדת להלכה הפסוקה ומשכך היא נופלת לגדרם של אותם חריגים בהם נדרשת התערבות של בית משפט זה משיקולי צדק ולצורך מניעת עיוות דין.

7.
לטענת המבקשים, סעיף הבוררות המסמיך את בית הדין הרבני לדון כבורר בסכסוך בין הצדדים על פי ההסכם, משקף את צורת ההתדיינות היחידה המקובלת על הצדדים על פי אמנותם והשקפת עולמם. נטען, כי במשך כל השנים לא התכחשו המשיבות 3-1 לסעיף הבוררות והוא לא בוטל מעולם.

8.
נטען, כי בכתב התביעה שהוגש על ידי המשיבות 3-1 לא הועלתה טענה עקרונית כלשהי ביחס להסכם הבוררות ולא נטענה כל טענה נגד סמכות הבורר וכל שנטען היה שהמשיבה 3 לא חתמה על ההסכם. רק בתגובת המשיבות 3-1 לבקשה לעיכוב הליכים העלו המשיבות 3-1 טענות נגד העברת הסכסוך לבוררות.

9.
המבקשים מוסיפים וטוענים כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו לפיה יש לפרש את הסכם הבוררות בצורה דווקנית. על פי הנטען, קביעה זו מנוגדת להלכה הפסוקה שקבעה פעם אחר פעם כי סעיף בוררות יש לפרש באופן רחב המקיים את הסכם הבוררות.

10.
עוד נטען, כי רישום הבית המשותף מהווה חלק מההסכם בין הצדדים. נטען, כי רישום בית משותף הוא אקט טכני שאמור לשקף זכויות קיימות וכי כל מחלוקת הקשורה לרישום בית משותף היא בהכרח מחלוקת עמוקה יותר הקשורה לזכויות וכלולה בהסכם בין הצדדים. בהקשר זה אף נטען, כי תביעת המשיבות 3-1 מבוססת על ההסכם עם המבקש 1 בלבד ומדובר במחלוקת הנגזרת מעסקת הרכישה המעוגנת בהסכם ואשר מצויה בסמכות הבורר.

11.
מעבר לכך, נטען כי גם אם יוצאים מנקודת הנחה לפיה רישום בית משותף הוא הליך נפרד שאינו קשור לעסקת הרכישה, הרי שהמקרקעין במקרה דנן לא נרשמו על שם המשיבות 3-1 עד לרישום הבית המשותף ולפיכך עסקת הרכישה טרם הסתיימה ברישום. רישום הבית המשותף, כך נטען, היה חלק בלתי נפרד מביצוע העסקה והוא מהווה חלק מהעניינים "הנוגעים להסכם זה ולביצוע ההסכם" כלשון סעיף 6 להסכם.

12.
לבסוף, העלו המבקשים טענות שעניינן דרך ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי, כאשר המבקשים סברו כי עומדת להם זכות ערעור. אין מקום במסגרת הדיון בבקשה שלפניי לפרט טענות אלה שכן הן נדונו והוכרעו בהחלטת כבוד הרשם
י' מרזל
בהחלטתו בבש"א 7167/09 מיום 15.11.2009.

13.
זהו המקום לציין, כי ביום 10.9.2009 דחיתי בקשה לעיכוב ביצוע אשר תעכב את הגשת כתבי הטענות מטעם הצדדים בהליך המתנהל בפני
בית המשפט המחוזי, לאחר שבקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.

14.
ביום 2.12.2009 ולאחר שהוכרעה מסגרת ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי, בהחלטת כבוד הרשם
י' מרזל
, כאמור, ונקבע כי הדרך הנכונה היא במסגרת בקשת רשות ערעור, ביקשתי את תגובת המשיבים לבקשה.

תגובת המשיבות 3-1

15.
המשיבות 3-1 טוענות כי המבקשים לא העלו בבקשתם כל שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור וכי מדובר בסוגיה העוסקת בצדדים הישירים לסכסוך בלבד והיא אינה מעוררת עניין בעל אופי עקרוני משפטי או ציבורי.

16.
בנוסף, נטען כי יש לדחות את הבקשה מאחר והמבקשים לא טענו לא בבקשתם לעיכוב הליכים ולא בתצהיר שתמך בבקשה, כי הם מבקשים לקיים בפועל את הליך הבוררות ובהעדרו של תצהיר הכולל הסכמה זו, דינה של הבקשה להידחות.

17.
לגופו של עניין, נטען כי סעיף הבוררות הקבוע בהסכם שבין המבקש 1 למשיבות 2-1 אינו חל על הסכסוך נשוא הבקשה. ההסכם עסק אך ורק במכירה של 18% מחלקת אדמה שהייתה בבעלות המבקש 1 למשיבות 2-1. נטען, כי אין בהסכם כל התייחסות לאפשרות של בנייה על הקרקע. המשיבות 3-1 טוענות כי על הקרקע נבנה בניין, תוך התעלמות מזכויותיהן ותוך ידיעה שהן מתנגדות לרישום צו הבית המשותף כפי שנרשם וסכסוך זה אינו נוגע להסכם הרכישה ולא לביצועו שרק לגביו יש הסכמה לבוררות. על פי הנטען, יש לשלול את טענת המבקשים לפיה רישום צו הבית המשותף הוא אקט טכני בלבד שכן לטענת המשיבות 3-1 צו הבית המשותף יוצר באופן מפורש זכויות, בפרט בכל הקשור להצמדות ולתנאים נוספים ואין הוא משקף זכויות קיימות. נטען, כי לו היה צו רישום הבית המשותף אכן משקף זכויות קיימות לא היתה מוגשת התביעה.
18.
בהקשר זה, מוסיפות המשיבות 3-1 וטוענות כי במקרה דנן לא התעוררה כלל שאלה של פרשנות מרחיבה או מצמצמת שכן סעיף הבוררות אינו מתייחס כלל לצו הבית המשותף שאינו קשור להסכם ולביצועו ולפיכך מעולם לא ניתנה הסכמה להתדיין בבוררות בעניין זה. יחד עם זאת, המשיבות 3-1 סבורות כי גם אם ניתן היה להכליל את צו הבית המשותף כחלק מחילוקי הדעות הנוגעים לביצוע ההסכם, הרי שצדק בית המשפט המחוזי בקביעתו, לפיה יש לפרש את סעיף הבוררות בצורה דווקנית על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות. נטען, כי על פי פסיקת בית משפט זה בהעדרן של ראיות ברורות כי אכן התכוונו הצדדים לקשור עצמם בהסכם בוררות מעבר לאמור בהסכם רכישת הקרקע הרי שיש ליתן להסכם פרשנות מצמצמת לפיה אין הסעיף האמור חל על הסכסוך נשוא הבקשה.

19.
בעניין זה מתייחסות המשיבות 3-1 להחלטתי ברע"א 133/08
שמשית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' עומרי עאהד חברה לבניין בע"מ
(לא פורסם, 5.3.2008) (להלן: עניין
שמשית
) אליה הפנו המבקשים. על פי הנטען, הקביעה בעניין
שמשית
התייחסה למצב בו ישנו הסכם הכולל תניית בוררות גורפת וכי במצב שכזה אין ליתן לסעיף הבוררות פירוש מצמצם וכי יש לפרש את ההסכם בצורה רחבה על מנת ליתן תוקף לכוונת הצדדים לברר את הסכסוכים ביניהם באמצעות בוררות. ואולם, על פי הנטען, בענייננו אין זה ברור כי קיים הסכם בין הצדדים המתייחס לסכסוך נשוא התביעה. השאלה במקרה דנן הינה האם סכסוך בדבר תוכנו של צו הבית המשותף הינו חלק מהסכם רכישת המקרקעין אם לאו, ואין מדובר במקרה בו קיים ספק בדבר תוכנו של סעיף הבוררות.

20.
לבסוף, מפנות המשיבות 3-1 לטענה שהעלו בפני
בית המשפט המחוזי במסגרת התנגדותן לבקשה לעיכוב הליכים ולפיה יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות מנימוקים של מדיניות שיפוטית וזאת בשל מעשי התרמית הנטענים בכתב התביעה נגד המבקש 1.

תגובת המשיב 4

21.
המשיב 4, המפקח על רישום המקרקעין, טוען כי יש לדחות את הבקשה. בפתח הדברים טוען המשיב 4, בדומה לטענת המשיבות 3-1, כי אין הבקשה מעלה שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי עקרוני או ציבורי החורג מעניינים של בעלי הדין ואף אין מקום להתערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין.

22.
המשיב 4 מציין כי הוא אינו צד להסכם וממילא אינו כפוף להוראותיו וכי שיקול הדעת אותו הוא מפעיל במסגרת החלטתו לרישום צו בית משותף איננה נתונה להכרעה במסגרת של בוררות, אלא כפופה להוראות הדין. לפיכך, עמדתו של המשיב 4 מתייחסת אך ורק לשאלה האם ניתן להפנות את המחלוקת בין המבקשים למשיבות 3-1 להליך של בוררות.

23.
לגישתו של המשיב 4, אין מקום להעביר את המחלוקת במקרה דנן להליך של בוררות. על פי הנטען, המחלוקת במקרה שלפנינו נוגעת לרישום במרשם המקרקעין ולזכויות קנייניות, וככזו יש לה השלכה גם על זכויות של צדדים שלישיים, כאשר חלק מבעלי הזכויות אינם צד להליך. לטענת המשיב 4 מדובר בצדדים שלישים שהם בעלי זכות של הערת אזהרה וכן בעלי זכות במשכנתאות ושעבודים שנרשמו על הנכס נשוא הדיון. לפיכך, ולנוכח העובדה שהמחלוקת בין הצדדים נוגעת לרכוש המשותף ולהצמדת חניות וגג, כמו גם לדרישה להקים מחסנים נוספים ולהצמידם לדירות המשיבות 3-1, אין חולק כי מדובר בסכסוך החורג מההסכם שבין המשיבות 2-1 למבקש 1 וככזה הוא אינו מתאים להתדיינות בהליך של בוררות. עוד נטען, כי ממילא לא יהיה בפסק הבוררות כדי לסיים את המחלוקת ולהעניק למשיבות 3-1 את הסעדים המבוקשים על ידן ואין בכוחו של הבורר להעניק הכרעה מחייבת וגם בשל כך הסכסוך אינו מתאים להליך של בוררות. לפיכך, נטען כי ראוי שהמחלוקת בין הצדדים תמשיך להתברר בבית המשפט, ביחד עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, אותם יש לצרף להליך, אשר במסגרתו תתקבל הכרעה המחייבת את הצדדים אשר תוגש למפקח על רישום המקרקעין שיפעל לתיקון צו הבית המשותף והתקנון, בכפוף להוראות הדין. לבסוף, מציין המשיב 4 כי ככל שהכרעה במחלוקת תחייב בנייה נוספת, הרי שעל התשריט המתוקן יהיה לצרף גם את חתימת הוועדה המקומית הרלוונטית.

תגובת המשיב 5

24.
משלא התקבלה תגובת המשיב 5 לבקשת רשות הערעור, הורתי בהחלטתי מיום 11.1.2010 כי על המבקשים להמציא למשיב 5 במסירה אישית עותק מבקשת רשות הערעור ומהחלטותיי. תגובתו של המשיב 5 התבקשה בתוך 10 ימים מיום ההמצאה. ביום 17.1.2010 הודיעו המבקשים כי המציאו למשיב 5 את המסמכים הנזכרים ביום 11.1.2010 ואף צורף אישורו של המשיב 5. ואולם, עד למועד כתיבת החלטה זו, ובחלוף 10 ימים לא התקבלה תגובת המשיב 5.
דיון והכרעה

25.
הלכה היא שאין ליתן רשות ערעור על החלטות שניתנו בענייני בוררות אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה עקרונית או סוגיה שהיא בעלת השלכות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה או במקום בו נדרשת התערבות משיקולי צדק ולמניעת עיוות דין [ראו: רע"א 870/09
ahmet selcuk sayinsoy
נ' אבוקסיס
(לא פורסם, 1.4.2009) בפסקה 6 והאסמכתאות שם (להלן: עניין
אבוקסיס
)]. איני סבור כי המקרה שלפני נופל לגדר אותם מקרים חריגים וכפי שטענו המשיבים 4-1 עניינה של הבקשה הינו במחלוקת בין הצדדים שלפניי באשר לתחולתה של תניית בוררות בהסכם שנכרת בין המבקש 1 למשיבות 2-1 ובפרשנותו של אותו הסכם ונחה דעתי כי במקרה דנן לא קיימים שיקולי צדק המחייבים את התערבותו של בית משפט זה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

26.
למעלה מן הצורך, סבורני כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. ההסכם שנכרת בין המבקש 1 לבין המשיבות 2-1 עסק אך ורק בהעברת 18% מזכויות המבקש 1 במקרקעין לידי המשיבות 2-1 ואין בו כל זכר לגבי הסכמת הצדדים על בנייה על המקרקעין ועל רישום הבניין שיבנה כבית משותף בכלל, ועל הצמדות חלק מהרכוש המשותף בפרט. מכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי וצורף לבקשה, עולה כי שירותי הבנייה שהוזמנו מהמבקש 1 נעשו לאחר כריתת ההסכם והם אינם מעוגנים במסגרת ההסכם. נדמה כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי חלק המקרקעין המצוי בבעלות המשיבות 3-1 ואשר עוגן במסגרת ההסכם. המחלוקת עוסקת בצו רישום הבית המשותף וברכוש המשותף בבניין ועניינים אלו כאמור לא עוגנו במסגרת ההסכם.

27.
ודוק. כפי שציינו המבקשים, הלכה היא כי במקרה של ספק יש לפרש את תניית הבוררות המחייבת פניה לבוררות בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים בין הצדדים באופן רחב וזאת על מנת ליתן תוקף לכוונת הצדדים לברר את הסכסוכים ביניהם באמצעות בוררות [ראו: עניין
שמשית
, לעיל, בפסקה 19; רע"א 180/07
כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל
(לא פורסם, 4.10.2009) בפסקה 12; רע"א 772/94
דנאל יזום ופיקוח (1990) בע"מ נ' אבנית פרופרטיס (אינטרנשיונל) בע"מ
(לא פורסם, 3.5.1994)]. על פרשנותו של הסכם בוררות חלות ההוראות הכלליות של פרשנות חוזה (ראו: רע"א 7146/06
מדינת ישראל משרד התחבורה נ' חברת מטרודן באר שבע בע"מ
(לא פורסם, 15.1.2007) בפסקה 10). כאשר מקום בו לשון החוזה הינה ברורה וחד משמעית, חזקה עליה שהיא משקפת את אומד דעת הצדדים ומשכך יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנות החוזה (ראו: ע"א 7379/06
ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן
(לא פורסם, 10.9.2009) פסקה 1 לפסק דיני). עיון בלשון ההסכם במקרה דנן, מלמד כי עניין הבנייה על המקרקעין ורישום הבניין כבית משותף לא הוסדר כלל בהסכם. מכאן, שעל אף ההלכה לפיה תניית בוררות יש לפרש באופן רחב, במקרה דנן מדובר בנושא שלא הוסדר במסגרת ההסכם ומשכך ממילא לא ניתן למסור את הטיפול בו לבוררות (השוו: עניין
אבוקסיס
, לעיל, בפסקה 8 אשר דן בהבחנה שיש לעשות בין קביעת גדר המחלוקת בין הצדדים להליך הבוררות לבין הסיווג והניתוח שמבצע הבורר לשאלות שבמחלוקת שהוא הוסמך להכריע בהן).


זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד, כאשר פנייה לבוררות משמעותה פגיעה משמעותית, הגם שמוסכמת, בזכות זו. ההצדקה לפגיעה בזכות הגישה לערכאות נחשבת למוצדקת רק אם היא נובעת מבחירתם החופשית של הצדדים [ראו: רע"א 7608/99
לוקי ביצוע פרוייקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ
, פ"ד נו(5) 156, 163 (2002) (להלן: עניין
לוקי
)]. בעניין
לוקי
נקבע כי לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות מתחייבת המסקנה לפיה כדי להוכיח כוונה להתקשרות בהסכם בוררות נדרשות ראיות ברורות, אשר בהיעדרן תתחייב המסקנה כי הסכם כזה לא נקשר (ראו: עניין
לוקי
, שם, בעמ' 164-163). בענייננו כאמור עניין צו רישום הבתים המשותפים לא עוגן בהסכם ולא הוצגו "ראיות ברורות" המובילות למסקנה כי כוונת הצדדים היתה למסור סכסוך בעניין זה לבוררות.

28.
לאור המסקנה אליה הגעתי, התואמת את מסקנתו של בית המשפט המחוזי ולפיה עניין רישום הבית המשותף לא עוגן בהסכם בין הצדדים, מתבקשת גם המסקנה לפיה על המשיבות 3-1 לא היתה מוטלת החובה להעלות את עניין הבוררות בכתב התביעה שכן תביעתן אינה עוסקת באותם נושאים המפורטים בהסכם הכולל את תניית הבוררות, אלא מדובר בעניין צו רישום הבית המשותף אשר אינו נכלל כאמור בגדר ההסכם.

29.
לאור המסקנה אליה הגעתי אין צורך להכריע בטענת התרמית שהעלו המשיבות 3-1 ואין גם צורך להכריע בטענה לפיה בכל מקרה לא ניתן להעביר את הסכסוך לבוררות בשל נושא הסכסוך והשפעתו על צדדים שלישיים. בעניין אחרון זה אבקש להעיר, ומבלי להכריע בדבר, כי נדמה שלא ניתן לשלול את הטענה בדבר השפעת הסכסוך על צדדים שלישיים.
לצו רישום הבית המשותף יש השפעה על זכויות של צדדים שלישיים שהינן בעלות אופי קנייני ובמידה ותותר בוררות בעניין זה הדבר עלול להשליך על צדדים שלישיים שאינם צד להליך הבוררות [השוו: סמדר אוטולנגי
בוררות דין ונוהל
כרך א' 148-147 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)].

30.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין בסך בסך 6,000 ש"ח למשיבות 3-1 ו-2,000 ש"ח למשיב 4.


ניתנה היום, ט"ז בשבט תש"ע (31.1.2010).




ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09071660_w04.doc

חכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 7166/09 מרדכי איזנברג, אלה גרינברג, דינה פרידמן נ' מרים מנדל, מרגריטה קליין ( שלומוביץ), ענת מילר ( שלומוביץ) ואח' (פורסם ב-ֽ 31/01/2010)