פסקי דין על שרון אורנה | פסקי דין על שרון מיכאל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2696/09 בל     28/01/2010




בל 2696/09 שרון אורנה, שרון מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בית הדין לעבודה


בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
בל 002696/09




בפני
כב' השופטת מיכל לויט


28/01/2010






1. שרון אורנה

2. שרון מיכאל
בעניין
:

התובעים





נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי




הנתבע
עו"ד הררי
ע"י ב"כ





פסק דין

1.
תביעתם של התובעים לתשלום קצבת ילדים נדחתה ביום 6.12.05 על ידי המוסד לביטוח לאומי
, מחמת אי השלמת פרטים נדרשים, על פי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998.

ביום 11.9.08 הגישו התובעים בקשה לחידוש קצבת ילדים.

ביום 23.9.08 הודע לתובעים כי בעקבות מסירת פרטי חשבון עדכניים אושרה התביעה לקצבת ילדים, בעד התקופה שהחל מ-9/07, על פי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").

2.
בכתב התביעה טענו התובעים כי לא שולמה להם קצבת ילדים משך יותר מ-3 שנים בגין שני ילדיהם.
על פי הנטען, חשבון הבנק שלהם היה סגור מפאת הליכי פשיטת רגל שעברו.
התובעים ביקשו לאשר את תשלום קצבת הילדים בדיעבד משנת 2005.

3.
בכתב ההגנה נטען להתיישנות התביעה (לגבי מכתב הדחייה מ-6.12.05) וכן נטען כי על פי הוראות סעיף 296(ב) לחוק, לא ניתן לאשר את תשלום הגמלה מעבר לשנה שקדמה לחידוש התשלום בעקבות מסירת פרטי חשבון הבנק עדכניים, דהיינו, משנת 2007 ואילך.
4.
במעמד הדיון חזר ב"כ המוסד על טענת ההתיישנות.

5.
בעלה של התובעת טען כי רק בסוף 08' היו מודעים לכך שקצבת הילדים לא משולמת להם. הם היו בהליך משפטי של פשיטת רגל והיו בטוחים שבגלל ההליכים שנוהלו, נעצר תשלום קצבת הילדים.


לדבריו, בסמוך למעמד שקבלו הפטר, ניגשו למוסד לביטוח לאומי להסדיר את כל העניינים ואז התברר להם, בספטמבר 08', שלא הופקדו הכספים, היות וחשבון הבנק לא היה תקין והכסף הוחזר מהבנק למוסד לביטוח לאומי.



הכרעה

6.
סעיף 296 לחוק קובע:

"(א)
כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום
שבו נוצרה עילת התביעה.

(ב)
הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד
כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור;"

7.
טעמה של הוראת סעיף 296 לחוק זו נעוץ בכך שביטוח סוציאלי, מעצם טיבו ומהותו, מחייב שזכותו של המבוטח תמומש מהר ככל האפשר.
כשם שנדרש מן המוסד שיפעל במהירות סבירה למתן הגמלה, כך מצופה מהמבוטח שלא יתמהמה למימוש זכות.

המועד הקובע הוא מועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.

8.
בנוסחו הקודם של הסעיף הוקנה למוסד לביטוח לאומי שיקול דעת ליתן גמלה בדיעבד. אלא שב-15.1.98 שונה סעיף 296 לחוק ובוטל שיקול הדעת של המוסד לתשלום גמלה רטרואקטיבית.

במקום זאת נקבע הכלל לפיו לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה.

החל מ-1.7.03 צומצמה התקופה ל-12 חודשים וזהו נוסחו של החוק דהיום.


הוראת החוק היא ברורה.

המוסד לביטוח לאומי
וכך גם בית הדין, אינו רשאי לאשר תשלום גמלה שלא על פי הוראות החוק ומכוחו.

9.
בענייננו, שולמה לתובעים קצבת ילדים בגין ילדיהם.
זכאותם נשללה בהחלטת המוסד לביטוח לאומי
מיום 6.12.05, בשל אי השלמת פרטים נדרשים-המצאת פרטי בנק עדכניים, נוכח החזר תשלום הקצבה למוסד לביטוח לאומי על ידי הבנק.

במכתב המוסד מיום 6.12.05 נאמר כי הזכאות לתשלום תחודש "לאחר הגשת תביעה חדשה".

עוד נאמר במכתב: "נכון להיום, על פי סעיף 296(ב) לחוק, לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה".


באותה החלטה גם נאמר כי התובעים רשאים להגיש תובענה לבית הדין לעבודה
כנגד ההחלטה "תוך 6 חודשים מיום קבלת הודעה זו".


יתרה מכך, בהחלטה נאמר כי אם יומצאו על ידי התובעים הפרטים המבוקשים עד 12 חודשים ממועד החזרת התשלום מהבנק, "תבחן זכאותך ולא יהיה צורך בפני
ה לבית הדין".

אלא שהפרטים העדכניים הומצאו למוסד על ידי התובעים רק בספטמבר 08', למעלה מ-3 שנים לאחר מכתב הדחייה.

10.
אכן, צודק המוסד בטענתו כי החלטת פקיד התביעות מיום 6.12.05 הינה חלוטה, משום שחלף המועד לתקוף אותה בהגשת תביעה לבית הדין.

מכח סעיף 396 לחוק נקבעו בתקנות המועדים להגשת תובענות וערעורים לעניין חוק הביטוח הלאומי לפני בית הדין לעבודה.

לפי תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) התש"ל-1969, אם החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך 6 חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע.


כך הודע גם כאמור לתובעים במכתב מיום 6.12.05.




11.
כבר נפסק כי לבית הדין אין סמכות להאריך את המועדים שננקבו בתקנות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים, מאחר ושעה שמדובר במועד לעשיית פעולה כדי להביא עניין לביה"ד, לא חלה תקנה 123 לתקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה בדבר הארכת מועדים מטעמים מיוחדים שירשמו, להבדיל מעשיית פעולה בזמן המשפט עצמו.
(ראה: עב"ל 1281/00 אבו גאמע נ' המוסד, פד"ע לח 853; עב"ל 27/03 המוסד נ' אליאס חזן, 2004).

12.
צר לי, אך בנסיבות אלו ונוכח הוראות החוק הברורות, אין אפשרות לבית הדין לסייע בידי התובעים, על אף ההבנה למצב הקשה אליו נקלעו, כעולה מפסק הדין שניתן בעניינם בביהמ"ש המחוזי, בהליכי פשיטת הרגל (בש"א 135,136/06, בתיקי פשר 2168,2169/03,

פסק דין
מיום 4.12.08, כב' השופט זמיר).

סוף דבר
:

13.
א.
התביעה נדחית.

ב.
כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף דחיית התביעה.


ניתן היום 28 בינואר, 2010 (י"ג בשבט תש"ע) בהעדר הצדדים.

מיכל לויט
,
שופטת


קלדנית: צביה אברהם







בל בית דין אזורי לעבודה 2696/09 שרון אורנה, שרון מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/01/2010)