פסקי דין על אחמד קאסם כנעאן | פסקי דין על מוחמד קאסם כנעאן | פסקי דין על עיזבון המנוח עלי קאסם כנעאן | פסקי דין על עיזבון המנוחה חזנה קאסם כנעאן | פסקי דין על עו"ד עדנאן עתאמנה | פסקי דין על עבדאללה חגאזי |

558/03 א     01/02/2010




א 558/03 אחמד קאסם כנעאן, מוחמד קאסם כנעאן, עיזבון המנוח עלי קאסם כנעאן נ' עיזבון המנוחה חזנה קאסם כנעאן, עו"ד עדנאן עתאמנה, עבדאללה חגאזי






בפני

כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר

תובעים
1. אחמד קאסם כנעאן

2. מוחמד קאסם כנעאן

3. עיזבון המנוח עלי קאסם כנעאן
באמצעות יורשיו
4. קאסם כנעאן
5. חסן כנעאן
6. מוחמד כנעאן
7. כנעאן כנעאן
8. ג'אלב כנעאן
9. כמיל כנעאן
10. האני כנעאן

נגד
נתבעים

1. עיזבון המנוחה חזנה קאסם כנעאן
באמצעות יורשיה
2. עסאם כנעאן
3. ג'מיל כנעאן
4. ג'מאל כנעאן
5. כמאל כנעאן
6. חסן כנעאן
7. סיהאם שאהין
8. חדיג'ה כנעאן
9. רושדיה כנעאן
10. תמאם כנעאן
11. סובחיה סבע
12. ג'מילה קדאח
13. עו"ד עדנאן עתאמנה

14. עבדאללה חגאזי
פסק דין
1. התובעים, שני אחים ועזבון האח השלישי באמצעות יורשיו, הגישו תביעתם למתן

פסק דין
הצהרתי שיקבע כי עסקת מכר מקרקעין בהסכם מיום 18.11.01 (להלן: "ההסכם") המתייחסת לגוש 19034 חלקות 7, 38 באדמות משגב (כדי 1/8 מהחלקות) (להלן: "המקרקעין"), בטלה ומבוטלת, וכי יפוי הכח עליו הסתמכה העסקה, אף הוא בטל ומבוטל.

2. התביעה הוגשה כנגד עזבון הנתבעת 1, אחותם של התובעים, באמצעות יורשיה, כנגד עו"ד שבצע את העסקה על פי יפוי כח (נתבע 13), וכנגד נתבע אשר רכש את המקרקעין במסגרת ההסכם (נתבע 14).

3. רקע טכני לניהול התיק

3.1 התביעה הוגשה בשנת 2003, והתנהלה עד ליום 30.8.09 על ידי שופט אחר, אך טרם שמיעת הליך ההוכחות.
3.2 ביום 22.9.09 קבעתי מועד לקיום דיון הוכחות בתיק והוריתי לב"כ התובעים לבצע מסירה אישית של החלטת הדיון לכל הנתבעים בתיק, בהתחשב בריבוי הנתבעים ובהיסטוריה של התיק.
3.3 ב"כ התובע לא בצע מסירה אישית לנתבע 6, שהוא בן המנוחה הנתבעת 1 ונמנה על יורשיה. נתבע 6 איננו מיוצג על ידי בא כח שאר יורשי עזבון נתבעת 1, והוא דמות המפתח בסיפור. נתבע 6 לא התייצב לדיון, ולא נותר לי אלא למחוק את התביעה כנגדו.
3.4 ב"כ התובעים הצהיר בפתח ישיבת ההוכחות על מחיקת התביעה כנגד נתבע מס' 13, הוא עורך הדין שבצע את עסקת המכירה על פי יפוי הכח.
3.5 ביום 7.9.09 נתבקשו הצדדים להודיע על איזה תצהירים יסתמכו בדיון.
ב"כ התובעים הודיעו ביום 17.9.09 כי "התצהירים שהוגשו במסגרת בש"א 9042/03 (צו המניעה הזמני) על כל צירופיהם ישמשו כתצהירי עדות ראשית מטעם התובעים". ב"כ נתבע 1 לא הגיב. מטעם נתבע 14 היו מונחים תצהיר נתבע 14 ותצהיר אבו נוארה ומסמכים המצורפים להם.
3.6 לפיכך, תצהירי התביעה הם התצהירים אשר שמשו בדיון צו המניעה הזמני שהתקיים בחודש ספטמבר 2003. הנתבעים 1-12 לא הגישו תצהירי עדות ראשית או ראיות כלשהן. נתבעת 1 אשר נתנה בעבר תצהיר בתיק נפטרה ותצהירה לא הוגש על ידי ב"כ מי מהצדדים. (תצהיר נתבעת 1 לא נמצא במסגרת בש"א 9042/03 שמסמכיה הוגשו כראיה). נתבע 14 הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. מוסרי התצהירים נחקרו בחקירה נגדית.
3.7 מספור התובעים והנתבעים הקובע הוא כפי שהוא בכותרת

פסק דין
זה. ב"כ הצדדים עשו שימוש במספור שונה של בעלי הדין בשל חוסר עקביות בשימוש בכותרות.

4. מסגרת הדיון
4.1 התובעים טוענים כי הם הבעלים הבלעדיים של המקרקעין שכן נתבעת 1 נסתלקה מעזבון אביהם מיד לאחר פטירתו. לטענתם, נתבע מס' 6, בן המנוחה הנתבעת 1, חתם במקום אימו וללא סמכות על יפוי כח בלתי חוזר בעבור עו"ד עתמאנה, למכור כביכול את זכויות אימו במקרקעין. ביום 18.11.01 נחתמה עסקת מכר עם נתבע 14, רופא מטמרה. התובעים טענו כי עסקת המכר נשוא הדיון תוכננה ובוצעה על ידי "כנופיה שעוסקת בזיוף וגניבת אדמה".
4.2 כבר כאן אקדים ואציין כי מאום מכל האמור לעיל לא הוכח. נהפוך הוא. לא רק שהתובעים לא הרימו את הנטל להראות כי הם הבעלים של המקרקעין, אלא שמדובר בעסקת מכר כשרה לכל דבר ועניין.
4.3 פרשת הוכחות התביעה אמורה להקיף שלוש חוליות נפרדות בשרשרת הטיעון וההכרעה -
א. האם לתובעים זכות בעלות במקרקעין נשוא הדיון.
ב. האם היו זיוף או מרמה בעסקת המכר.
ג. ואם הנ"ל יוכחו, האם נתבע 14 רכש את המקרקעין בתמורה ובהסתמך
בתום לב על הרישום.

5. עובדות שהוכחו לגבי הבעלות במקרקעין- נתבעת 1 רשומה בנסח הרישום כבעלים של 1/8 מהחלקה מאז שנת 1966
5.1 הוגש נסח רישום של לשכת רישום המקרקעין, מיום 12.12.01. לגבי חלקה 7 בסך כולל של 2,686 מ"ר (נספח ט' לנ/3) וכן לגבי חלקה 38 בסך כולל של 5004 מ"ר (נ/1). המנוחה חזנה קאסם מוחמד כנעאן (נתבעת 1) רשומה בנסח כבעלים של 1/8 מכל אחת מהחלקות מיום 31.8.66 מכח "תיקון בעלות לאחר הסדר". לפיכך נשוא המכר בהתייחס לחלקה 7 הינו בסך של 335.7 מ"ר ונשוא המכר בהתייחס לחלקה 38 הוא 625.5 מ"ר. יחד עמה רשום (בין אחרים) כל אחד מהתובעים (1-3) כבעלים של 1/8 מהנכסים, וכן אחות נוספת בשם עאישה, גם לה 1/8 מהנכס.
5.2 התובע 1 אישר בתצהירו כי שלושת התובעים, הנתבעת 1, וכן אחות בשם עאישה ואמם, היו היורשים החוקיים של זכויות אביהם המנוח במקרקעין (ס' 4 לת/3).
5.3 עוד טען כי לאחר פטירת אביהם המנוח (נפטר בשנת 1943) האחיות ויתרו על זכויותיהן במקרקעין לטובת התובעים אך מסמכי הויתור אבדו (ס' 7 לת/3). מדובר בעדות בעל דין יחידה, שאיננה נתמכת במאום.
5.4 התובע 1 הצהיר כי הוא ושני אחיו ,התובעים האחרים, החזיקו ועבדו את כל האדמות שירשו מאביהם המנוח, כולל המקרקעין נשוא הדיון. עובדה זו לא נסתרה.
5.5 התובע 1 העיד כי בשנת 2002 נגשה אליו אחותו, הנתבעת 1, עם מסמך שהתקבל מאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין לתשלום מס שבח בסכום של 76,186 ₪ בעבור חלקה 7 בגוש 19034 (ת/2, עמ' 50 לפרוטוקול). הדרישה לתשלום המס נושאת תאריך הדפסה של 18.9.02 . התובע ציין כי נתבעת 1 נגשה אליו עם המסמך מיד לאחר שקבלה אותו (עמ' 50 לפרוטוקול). התובע הבין מכך כי חלק מהחלקה נמכר לאדם שלישי.
5.6 התובע 1 ביחד עם תובע 2 נסעו לנצרת למשרד מיסוי המקרקעין כדי לראות מהי העסקה שהתבצעה אך לא נתנו להם לצלם את התיק. או אז פנו לעו"ד חוסין מנעא והוא צילם את התיק (עמ' 50 -51 לפרוטוקול). בהמשך החקירה ציין התובע 1 כי פנו לעו"ד כנעאן לאחר שידעו (עמ' 59 לפרוטוקול) על מנת שיצלם את התיק.
5.7 התובע 1 העיד כי לפני 30 או 40 שנה הנתבעת 1 הסתלקה מהעזבון אך מסמכים כאלו אבדו. לאחר שנודע לו על המכירה של חלקה של נתבעת 1 לצד שלישי, דאג להחתים את נתבעת 1 על תצהיר הסתלקות מהעזבון (נספח א לת/1) באמצעות עו"ד כנעאן, תצהיר שעוד ידובר בו בהמשך. העובדה שהנתבעת 1 הוחתמה על תצהיר ההסתלקות רק לאחר שנודע לתובעים על כך שנמכרה החלקה, עלתה במפורש בעדות התובע 1 (עמ' 55 , 56 לפרוטוקול ).

6. על תצהיר ההסתלקות של נתבעת 1 מהעזבון
6.1 העיד עו"ד כנעאן טלעת, אשר החתים את הנתבעת 1 על תצהיר הסתלקות מהעזבון בהוראת התובעים (נספח א' לת/1). לטענתו, על הדרישה לתשלום מס נודע לו מהתובעים רק ביום 29.4.03, מועד בו החתים את נתבעת 1 על יפוי כח כדי שיאפשר לו לבדוק את התיק (ס' 4,6 ל-ת/1). יחד עם זאת טען כי החתים את הנתבעת 1 על תצהיר ההסתלקות מהעזבון ביום 19.6.02. (ס' 5 לת/1), ז"א קודם למועד דרישת המס.
עדותו של עד זה היתה רצופת סתירות ואי התאמות באופן שנגרע משקלה.
א. ראשית, בניגוד לתובע 1 אשר אישר כי הנתבעת 1 הוחתמה על הסתלקות מהעזבון אחרי שנודע להם כי בוצעה מכירה לצד ג', טען עו"ד כנעאן כי הוחתמה על הסתלקות מהעזבון לפני שנודע לתובעים על העסקה עם צד ג'.
ב. העד, עו"ד במקצועו, הינו תושב מג'ד אל כרום, כך גם נתבעת 1. לדבריו, בארוע חתונה במג'ד אל כרום ביום 29.4.03 פנתה אליו הנתבעת 1 יחד עם התובעים עם מסמך הדרישה לתשלום המס (ת/2) ובקשה ממנו לברר במה מדובר. העד הלך למשרדו במג'ד אל כרום וחזר עם טופס יפוי כח על מנת להחתים את הנתבעת במהלך החתונה. אך בתצהירו ת/1 מיום 7.6.03 ציין (ס' 4,5) כי התובעים הם שפנו אליו ביום 29.4.03 כאשר קבלו הודעה על תשלום מס שבח בגין עסקת מכר על שם הנתבעת, והוא, ביחד עם המבקשים פנה לנתבעת 1 על מנת לברר מהו עניין העסקה.
ג. דרישת המס נושאת תאריך של ספטמבר 2002, ואילו לפי עדות עו"ד כנעאן, פנו אליו עם דרישת המס באמצע חתונה בחודש אפריל 2003, כדי שיברר במה מדובר. כל כך דחופה היתה הפניה, שהוא עזב את החתונה, והלך להביא יפוי כח עימו חזר לארוע החתונה. מעבר לכך שלא ניתן להסביר התמהמהות של כ-6 חודשים מול הדחיפות הפתאומית, התובע 1 בעדותו מסר כי מי שברר את הפרטים בתיק המיסוי היה עו"ד חוסין מנעא, ורק לאחר מכן פנו לעו"ד כנעאן.
ד. יפוי הכח החתום (נספח ב' לת/1) נושא תאריך מודפס של שנת 2002, אך תוקן בכתב יד ל-2003, וכך נושא את התאריך 29.4.03.
ה. על יפוי הכח יש טביעת אצבע של נתבעת 1. עו"ד כנעאן נשאל כיצד הטביעה הנתבעת 1 את חותמה על יפוי הכח בחתונה, מבלי שהביא עימו כרית דיו, וציין כי צייר בעט על אגודלה של נתבעת 1 (עמ' 18 לפרוטוקול).
ו. עו"ד כנעאן טען כי הלך לצלם את תיק העסקה, שם מצא את טופס המש"ח (נספח ב' לת/3) המלמד על המכירה של חלקות 7,38 לנתבע 14. העד, על אף שפעל לדבריו לפי יפוי כח של הנתבעת 1, הביא טופס זה לביתו של תובע 1 תחילה וזה קרא לנתבעת 1 לבוא (עמ' 18 לפרוטקול). ללמדך – עו"ד כנעאן עבד בשליחותו של התובע.
ז. העד טען בעדותו כי בשנת 2002, הגיע אל ביתה של הנתבעת 1 על מנת להחתים אותה על תצהיר ההסתלקות מהעזבון, בביתה במג'ד אל כרום (עמ' 21 לפרוטוקול), אך בתצהיר עצמו (נספח א' לת/1) נרשם כי התצהיר נחתם ברח' אליהו הנביא חיפה.
ח. העד נדרש במהלך הדיון, בהחלטת בית משפט מפורשת, להמציא את התצהיר המקורי, אך זה לא הומצא.
ט. העד אישר במהלך החקירה שכנגד כי לא הוא אשר הכין את התצהיר, אלא קבל אותו מוכן מתובע מס' 2 על מנת להחתים את הנתבעת (עמ' 29 לפרוטוקול).
י. מועד החתימה על התצהיר, כפי שעולה מהתאריך הנקוב עליו הוא 19.5.02 או 19.6.02 (מופיע תיקון תאריך לא ברור).
6.2 בתצהיר נכתב כך "הנני מוותרת ויתור מלא וסופי מרצוני הטוב והחופשי בעזבון אבי המנוח לטובת שלושת אחי הזכריים". הנוסח הוא "וויתור בעזבון". אין כל פרוט. מכל מקום, במועד בו נחתם תצהיר ההסתלקות מהעזבון, העזבון, באשר הוא, כבר לא כלל זכויות בגין המקרקעין נשוא הדיון. החל משנת 1966, זכויות הבעלות על 1/8 מנכס המקרקעין רשומות בלשכת רישום המקרקעין על שם הנתבעת 1, והשאר על שם היורשים האחרים.
6.3 יתרה מזאת. גם אם היינו מקבלים את הטענה כי נחתם מסמך הסתלקות מעזבון בשנת 2002, הזכויות במקרקעין נמכרו בהסכם בכתב כבר ביום 18.11.2001, דהיינו כ-7 חודשים קודם לכן, לנתבע 14.
6.4 לסיכום ביניים – מאחר והתובעים לא הראו בסיס עובדתי כלשהוא לבעלות במקרקעין נשוא הדיון ממילא לא רכשו מעמד כמבקשי

פסק דין
שיצהיר כי העסקה במקרקעין אלו בטלה ומבוטלת.
יש בכך לייתר את המשך הדיון אך מצאתי לנכון להתייחס בנפרד גם לתקינות עסקת המכר עצמה.

7. עסקת המכר עם נתבע 14
7.1 נתבע 14 הינו רופא במקצועו, ומתגורר בטמרה. נתבע 14 חפש לרכוש אדמה במקום שמנהל מקרקעי ישראל יהיה מעונין לרכוש, על מנת לבצע עסקת חליפין עם אדמות מנהל הסמוכות לביתו. כך יוכל להבטיח כי בנו יבנה את ביתו בסמוך לביתו הוא בטמרה.
7.2 נתבע 14 העיד על כך כי עשה מאמצים רבים על מנת לרכוש אדמה באזור שהמנהל מעוניין לקנות אדמות. כך נוצר לו קשר עם מתווך בשם זאהי אבו נוארה. שתי עסקאות קודמות שהנתבע ניסה לבצע. אחת מהן באמצעות המתווך אבו נוארה והשניה באמצעות עו"ד נור טאהא מכבול (עמ' 99 לפרוטוקול) - התגלו כעסקאות לא כשרות לאחר שכבר שלם תמורה, העסקה בוטלה, והוא קיבל את כספו בחזרה מהמתווך אבו נוארה והגורמים האחרים. זוהי העסקה השלישית שהתקשר בה.
7.3 נתבע 14 ברר קודם במנהל מקרקעי ישראל, אם אכן יהיו מעוניינים במקרקעין בהם התעניין. גב' פטריסיה פרץ אשרה לו בכתב או טלפונית כי הם אכן מעוניינים בנכס. מסיבה זו החליט לקדם את עסקת המכר.
7.4 המתווך אבו נוארה העיד כי יצר קשר עם המתווך ג'ינג'י על מנת למצוא לנתבע 14 חלקת אדמה מתאימה. ונמצאה אותה חלקה של חסן (נתבע 6, בנה של נתבעת 1) ,המקרקעין נשוא הדיון.
7.5 נתבע 14 העיד כי בדק הוא בעצמו את נסח הרישום, ראה כי הבעלות רשומה על שם נתבעת 1 והסתמך על נסח הרישום. (עמ' 82 לפרטיכל).
7.6 נתבע 14 לא הכיר את נתבעת 1 ולא פגש אותה אישית. העסקה נעשתה באמצעות המתווך אבו נוארה.
7.7 אבו נוארה נפגש ביחד עם חסן (נתבע 6) , וג'ינג'י בפגישה ראשונה, בה מסר לידי ג'ינג'י סכום כסף של 10,000$. לאחר מכן התקיימה פגישה נוספת של אבו נוארה, בביתה של נתבעת 1. בפגישה זו נכחו הנתבעת 1 בעצמה, בנה חסן, אבו נוארה, ועו"ד עתאמנה. על פגישה זו ספר העד כי עורך דין עתאמנה החתים את נתבעת 1 על מסמכי העסקה (עמ' 117 בפרוטוקול) והיא הטביעה את חותם אגודלה על מסמך יפוי כח בלתי חוזר שהציג לה עו"ד עתאמנה. אבו נוארה פרט כי עורך הדין אמר לנתבעת 1 כי הבן שלה רוצה למכור את האדמה שלה כדי לבנות בית, ונתבעת 1 רצתה לעזור לו. עוד ציין כי דברו אתה על שתי החלקות, וגם הבן שלה חסן דבר איתה באותו מעמד (עמ' 119 לפרטיכל).
7.8 הנתבע חתם על הסכם המקרקעין ביום 18.11.2001 (נספח א' לת/3). החתימה הנוספת בשם המוכר היא חתימתו של עו"ד עדנאן עתאמנה
. בסוף ההסכם מופיעה גם חתימתו של עו"ד וליד קסום, גיסו של נתבע 14.
7.9 התמורה- נתבע 14 העיד כי שלם תמורת המקרקעין סכום של 40,000 $. הסכום שולם חלקו בדולרים וחלקו בשקלים, במזומן, ותוך זמן קצר. נתבע 14 העיד כי את הכסף מסר לידיו של המתווך אבו נוארה ו-3,000 ₪ נוספים מסר לעו"ד עתאמנה (עמ' 84 ,85 ,95 לפרוטוקול, וכן ס' 24 לתצהיר נ/3).
ס' 7 בהסכם המכר מציין כי התמורה למקרקעין הם 40,000 ₪ (לא דולר) וכי חתימת המוכרת על ההסכם מהווה אישור לקבלת כל התמורה. בשלב מאוחר יותר, ואחרי שהגיע דרישת תשלום משלטונות מס שבח למוכר, הבין נתבע 14 מחסן, נתבע 6 שהוא בנה של נתבעת 1 , כי זה האחרון לא קבל לידיו את הסכום של 40,000$ אלא רק חלק מסכום זה (עמ' 91 לפרטיכל).
העיד המתווך אבו נוארה. המתווך העיד כי קבל מנתבע 14 לידיו 40,000 דולר. המתווך העיד כי 10,000$ מסכום זה נמסרו לנתבע 6 בפגישה בה נכח גם ג'ינג'י, וג'ינג'י עצמו קבל 2,000$. 10,000$ נוספים נמסרו לידי נתבעת 1 בפגישה בה נכחו הוא, חסן בנה (נתבע 6), ועו"ד עתמאנה (עמ' 113 לפרטיכל). המתווך אבו נוארה העיד כי שאר הסכום, כדי 20,000$ נשארו אצלו. במהלך העדות ציין כי שאר הסכום הוא עבור עניינים אחרים שבינו לבין הנתבע 14 (עמ' 112 לפרוטוקול ). אמירה זו סותרת את האמור בתצהירו, ס' 4 לנ/4, וכן סותרת את עדותו של נתבע 14 שהיתה עדות מהימנה. אמירה זו גם סותרת את מכתב ההתחייבות שלו להחזיר לנתבע 14 סכום של 40,000$ אם הדיון המשפטי לא יסתיים עד 3.7.06 (נספח לנ/4). העד אבו נוארה היה מאוד לא מדויק , בלשון המעטה, באמירה כי הסכום של 40,000$ ניתנו גם בעבור עניינים אחרים. עולה כי הנתבע 14 שלם תמורה של 40,000$ בעסקת המכר, ועוד 3,000 ₪ לעו"ד עתמנה. מתוך סכום זה קבל נתבע 6 10,000$ ונתבעת 1 קבלה 10,000$.
7.10 ביום 12.12.01 נרשמה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין לטובת נתבע 14, בהתאם להסכם המכר.
7.11 ביום 4.2.2002 דווח נתבע 14 על העסקה למשרד מיסוי המקרקעין. בטופס המש"ח נרשם כאילו התמורה למקרקעין היא 40,000 ₪. על המש"ח חתום בשם המוכרת עו"ד עתאמנה, לפי יפוי כח בלתי חוזר.
7.12 מעדות המתווך אבו נוארה עולה כי הנתבעת 1 חתמה מרצונה על יפוי כח בלתי חוזר למכר המקרקעין. החתימה היתה בנוכחותו, בנוכחות עו"ד עתאמנה, ובנוכחות נתבע 6. לא הובאה כל עדות סותרת בעניין זה.

8. דיון
8.1 ערב עריכת עסקת המכר, הבעלות במקרקעין היתה של נתבעת 1.
א. הנתבעת 1 היתה רשומה מאז שנת 1966 כבעלים של חלק מהמקרקעין בלשכת רישום המקרקעין. ס' 125 (א) לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969 קובע –"רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו". רישום הבעלות של נתבעת 1 בחלק מהמקרקעין, כפי שמופיע בפנקס רישום המקרקעין מלמד על בעלותה.
הרישום בנסח המקרקעין הוא במסגרת "תיקון בעלות לאחר "הסדר"".
פקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין) כפי שהיתה על תיקוניה השונים משנת 1928 , 1960, 1969 קוצבת מועד למי שנפגע על ידי החלטת פקיד ההסדר שנרשמה בלוח הזכויות על מנת שיוכל לערער עליה לפני בית המשפט.
לאחר עבור המועד להגשת ערעור נקבע כי לא תהיה זכות ערעור על הרישום אלא אם סבר בית המשפט שהתקיימו נסיבות חריגות שהן אחת מאלה:
נתבררה עובדה חדשה שלא היתה ידועה או התובע לא יכול היה להביא את המידע משום היותו קטין, חולה, נעדר מהארץ או טענת פסלות אחרת.
התובעים לא פנו לערעור על קביעת פקיד ההסדר שנעשתה כבר בשנת 1966, והקביעה שרירה וקיימת.
ב. עובדה זו לא נסתרה. הטענה כי עם פטירת האב ויתרה הנתבעת 1 על חלקה לא הוכחה במסמך בכתב, נשמעה כטענה בעלמא במהלך עדות יחידה של בעל דין מעונין.
ג. מדובר באמירת בעל דין בע"פ שבאה לסתור מסמך בכתב, שהוא רישום פורמאלי על פי חוק .
ד. עדות עו"ד כנעאן טלעת על כך שהנתבעת אמרה בפני
ו כי ויתרה על זכויותיה בעזבון, משקלה אפסי מהטעמים המצטברים הבאים :
* מדובר בעדות שמיעה שהנתבע התנגד לה.
* עוה"ד לא פרט מתי הצהירה בפני
ו על ההסתלקות, אך אין עדות כלשהי
שנכנס לתמונה לפני חודש מאי או יוני 2002.
* עוה"ד לא פרט מתי הסתלקה מהעזבון. אם כוונתו לחתימה על
התצהיר הלכאורי מיום 19.6.02, הרי שאין בכך מאום, מהסיבות
שמצויינות בהמשך.
* עדותו ככלל, היתה עדות תמוהה ובלתי מדוייקת, בלשון המעטה.
ה. גם אם התובעים החזיקו בקרקע במהלך כל השנים, אין בכך כדי להקנות להם זכות בעלות במקרקעין, כזכות הסותרת את הרישום בפנקסי המקרקעין. "הכלל הבסיסי בשיטת המרשם של מקרקעין בארץ הוא שזכויות קניין במקרקעין אמורות להשתקף בפנקסי המקרקעין, וכי המרשם הוא בגדר ראיה חלוטה לקיומן של זכויות במקרקעין. לפי זה, בעלות שאינה רשומה במרשם המקרקעין אינה קיימת (בכפוף לאי אילו חריגים), ועל כן החזקת מקרקעין לא תוכל להעיד על קיומה של זכות כזאת. משנרשמה הזכות במרשם המקרקעין אין עוד צורך להעזר בהחזקה לשם הוכחתה. מרשם מעיד עליה. (ויסמן, דיני קניין חלק 3 עמ' 25-26).
ו. תצהיר ההסתלקות מהעזבון, שנערך 36 שנים לאחר שהמקרקעין היו רשומים על שם הנתבעת בפנקס רישום המקרקעין אם לא מאוחר מכך, חסר משמעות כלשהי. באותו מועד לא היו נכסי המקרקעין חלק מהעזבון, הן מפאת רישומם על שם הנתבעת 1 והן מהטעם שקודם לכן כבר נמכרו לאחר.
ז. המסקנה היחידה המתבקשת הינה כי נתבעת 1 היתה הבעלים של המקרקעין, ערב חתימת עסקת המכר.
8.2 ב"כ התובעים טען בסיכומיו כי מרגע שטען טענת זיוף עובר נטל ההוכחה לנתבעת, על מנת שתסתור את הטענה. אלא שאין בסיס לטענה זו בהלכה כפי שנפסקה.
מאז ומתמיד על התובע הטוען לזיוף מוטל נטל הראיה. רמת הנטל הנדרשת לפי גישות המלומדים נעה בין מאזן ההסתברויות - מידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי - לבין דרגה גבוהה יותר של מידת ההוכחה. ההלכה התייצבה כדי נטל המלמד על נטיית מאזן ההסתברויות. (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (אתר נבו, 26.2.86) וכן ע"א 4126/05 סולימאן דרוש חיגאזי נ' ועד עדת הספרדים (אתר נבו, 20.6.06)).
סקירת הראיות מלמדת לא רק שהתובעים לא הרימו את נטל ההוכחה הדרוש כדי להראות כי היה זיוף, אלא שנתבע 2 הוכיח כי מהלכי העסקה היו תקינים.
8.3 התובעים טענו בכתב תביעתם כי מי שזייף את יפוי הכח הבלתי חוזר הוא חסן, בנה של נתבעת 1, הוא נתבע 6. דין טענה זו של התובעים להדחות, מהסיבות המצטברות הבאות :
א. כבר בשלב מוקדם של ניהול התיק ב"כ הנתבעת הודיע שאיננו מייצג את נתבע 6. לכן לקראת הדיון היה על ב"כ התובעים לזמן את נתבע 6 באמצעות מסירה אישית. לא בוצעה מסירה כזו לנתבע 6, והוא לא זומן לדיון ההוכחות.
ב. נתבע 6 לא מסר כל תצהיר מטעמו, ולא הובא לעדות על ידי התובעים. אי הבאתו לעדות מקימה חזקה, כי אם היה מובא לעדות, היתה עדותו נוגסת בעמדת התובעים.
ג. העיד המתווך אבו נוארה, כי נתבעת 1 חתמה באגודלה על טופס יפוי כח בפני
עו"ד עתאמנה, בנוכחותו ובנוכחות בנה חסן.
ד. על המסמכים השונים של העסקה חתם עו"ד עתאמנה בשם המוכרת. התביעה כנגד עו"ד עתאמנה נמחקה על דעת ב"כ התובעים.
ה. המסקנה המתבקשת – לא הוכח כל זיוף בעסקת המכר.
8.4 נתבע 14 פנה למתווך לצורך ביצוע עסקה של רכישת אדמה. הנתבע 14 הסתמך על נסח רישום המלמד על זהות הבעלים במקרקעין.. הנתבע 14 ברר ראשית עם המנהל האם המנהל מעונין יהיה לרכוש אדמה זו ממנו. לאחר שקבל תשובה חיובית פנה על מנת לקדם אל עסקת המכר. העסקה נעשתה בכתב. נתבע 14 שלם תמורה של 40,000$, על אף שהסכם המכר דבר על תמורה של 40,000 ₪ וכך גם טופס המש"ח. נרשמה הערת אזהרה לזכותו על המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
בכתב התביעה לא נטען כנגד נתבע 14 כי יש לו חלק כלשהו בזיוף או במרמה. נתבע 14 טען טענה כנגד שינוי או הרחבת חזית, ואין מקום להתיר הרחבה זו.
גם אם הייתי מתירה הרחבת חזית, לא הוכח כי לנתבע 14 מעורבות לא כשרה כלשהי.

9. לסיכום
9.1 מדובר בעסקת מכר כשרה לכל דבר ועניין.
9.2 דין התביעה להדחות. צו המניעה הזמני - בטל ומבוטל.
9.3 התובעים, ביחד ולחוד, ישאו בשכ"ט ב"כ הנתבעים בסך של 25,000 ₪ שישולמו לב"כ הנתבעת 1 ו-25,000 ₪ שישולמו לב"כ הנתבע 14. לסכומים אלו יש להוסיף מ.ע.מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

10. המזכירות תעביר עותק החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ז שבט תש"ע, 01 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.
הוקלד על ידי מיכל זבטני
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 558-03 אחמד קאסם כנעאן
ואח' נ' עיזבון המנוחה חזנה קאסם כנעאן
ואח'

01 פברואר 2010
1 מתוך 11








א בית משפט מחוזי 558/03 אחמד קאסם כנעאן, מוחמד קאסם כנעאן, עיזבון המנוח עלי קאסם כנעאן נ' עיזבון המנוחה חזנה קאסם כנעאן, עו"ד עדנאן עתאמנה, עבדאללה חגאזי (פורסם ב-ֽ 01/02/2010)