Google

פרג' חסן, ריזק חסן, עלי חסן אבראהים ואח' - פאוזי חסן, עאישה עלי חסן, מחמוד חסן ואח'

פסקי דין על פרג' חסן | פסקי דין על ריזק חסן | פסקי דין על עלי חסן אבראהים ואח' | פסקי דין על פאוזי חסן | פסקי דין על עאישה עלי חסן | פסקי דין על מחמוד חסן ואח' |

18898-11/09 א     29/01/2010




א 18898-11/09 פרג' חסן, ריזק חסן, עלי חסן אבראהים ואח' נ' פאוזי חסן, עאישה עלי חסן, מחמוד חסן ואח'








בית משפט השלום בנצרת



29 ינואר 2010

ת"א 18898-11-09 חסן ואח'
נ' חסן ואח'





מספר בקשה:1

בפני

כב' השופט
יוסף סוהיל

מבקשים
1. פרג' חסן

2. ריזק חסן

3. עלי חסן אבראהים

4. סלים שחאדה חסן

5. סאלם חסן


נגד

משיבים
1. פאוזי חסן
2. עאישה עלי חסן
3. מחמוד חסן


משיב פורמלי

הוועדה המקומית לתכנון ובניה

החלטה

הבקשה
:
1.
עניינה של החלטה זו בבקשת התובעים למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים, ו/או מי מטעמם, לבצע עבודות בנייה, או עבודות הכנה לבנייה, לרבות עבודות פיתוח או עקירת עצים, או פעולה תכנונית אחרת "בשטח בנוי כפר משהד", וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.

לבקשה צורפה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כמשיבה פורמלית (להלן: "הוועדה המקומית").

בנוסף, מבקשים התובעים, בפתיח הבקשה, לאסור על הוועדה המקומית להוציא היתר בנייה למשיבים "בשטח בנוי משהד", ולאסור על המשיבים להמשיך בהליכי הוצאת היתר כאמור.

2.
בהחלטתי מיום 16/11/09 ניתן צו מניעה זמני כמבוקש כנגד המשיבים (להבדיל מהמשיבה הפורמלית), ולאחר ניסיונות להביא את הצדדים לפשרה, שלא צלחו, נדונה הבקשה במעמד הצדדים.

התביעה
:
3.
בתביעתם, עותרים התובעים לפירוק השיתוף במקרקעין, "בשטח בנוי במשהד".

לטענת התובעים, הם היורשים של המנוח ראג'ב עבדאלחלים חסן, שהוא הבעלים של 1/6 חלקים בשטח בנוי בכפר משהד, ששטחו כ-5 דונם, היינו הם היורשים של כ- 833 מ"ר בשטח בנוי.

עפ"י הנטען, ראג'ב עבדאלחלים חסן ז"ל קבל 1/6 חלקים "בזמן ההסדר" (!! – ס.י.), כמוהו כשאר חמשת אחיו, שכל אחד מהם קיבל 1/6 חלקים.
גם הנתבעים, עפ"י הנטען בתביעה, מחזיקים "בחלקים שקיבלו בירושה מסביהם".

במאמר מוסגר, אציין כי התביעה אינה מפרטת באיזה חלקים מחזיקים הנתבעים, ומה שטחם של חלקים אלה.

התובעים עותרים לפירוק השיתוף במקרקעין עפ"י תוכנית חלוקה שצורפה לתביעה.

מתברר שעפ"י צו הירושה שצורף לתביעה, רק התובעים 1- ו-2 הם היורשים של המנוח ראג'ב עבדאלחלים חסן ז"ל, בעוד שבבקשה למתן סעד זמני צויין כי המבקשים 3, 4 ו-5 (הם התובעים 3, 4 ו-5) הינם אחים והם חלק מיורשי סבם המנוח אחמד עבדאלחלים חסן; אחד מבין ששת הבעלים המקוריים של השטח הבנוי.
תקלה זו בתביעה, מחייבת מן הסתם התייחסות התובעים.

תגובת המשיבים לבקשה למתן צו מניעה זמני
:
4.
טוענים המשיבים, כי השטח אליו מתייחס היתר הבנייה היה מאז ומתמיד בבעלותם. עליו קיים בית ישן, והמשיבים אף שילמו בעדו ארנונה לרשות המקומית. מאידך, אין למבקשים, או למי מהם זכות בעלות בשטח שלגביו ניתן היתר הבנייה.

עוד טוענים המשיבים, כי המבקשים 1 ו-2 מיצו את כל זכויותיהם במקרקעין, ושנתקבלו לטענתם בירושה מאת המנוח ראג'ב, בשטח של 875 מ"ר, בכך שהם בנו בשטח זה ומתגוררים בו. מכאן שאין עוד למבקשים זכויות במקרקעין.

ואילו המבקשים 3, 4 ו-5, נכדיו של אחמד עבדאלחלים חסן ז"ל, לו 750 מ"ר בשטח הבנוי, כלל אינם יורשים, אינם מחזיקים בחלק כלשהו בשטח הבנוי, ולעת עתה חלקו של סבם אחמד, מוחזק על ידי דודם.

על כן, טוענים המשיבים, אין למבקשים לא זכות שבדין ולא זכות שביושר.

בנוסף, טוענים המשיבים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. עיכוב הבנייה המתוכננת ע"י המשיבים יסב להם נזק בל ישוער, לעומת הנזק העלול להיגרם למבקשים מדחיית הבקשה לסעד הזמני.

דיון
:
5.
כלל הוא שעל המבקש סעד זמני, להוכיח זכות חוקית, וכן עליו להוכיח כי זכותו נפגעה, או עלולה להיפגע, במידה והסעד המבוקש לא יינתן.

באם לא יעלה בידי מבקש הסעד להוכיח זכות הראויה להגנה, ושלמען הגנתה דרוש הסעד הזמני, לא יינתן לו הסעד המבוקש.

6.
להוכחת הזכויות במקרקעין נשוא המחלוקת הוגשו אישורים ממס רכוש, מהם עולה כי ראג'ב המנוח רשום במס רכוש כבעלים של 875 מ"ר בגוש 3 חלקות 40 ,65 ו- 137. עפ"י צו הירושה שצורף לתביעה , המבקשים 1 ו- 2 הינם יורשיו בחלקים שווים של המנוח ראג'ב.

מאידך, לא הוצג כל צו ירושה או מסמך אחר המלמד על זכויותיהם של המבקשים 3, 4 ו-5 במקרקעין הרשומים במס רכוש על שמו של סבם אחמד עבדעלחלים ז"ל.

כבר אומר כי המבקשים 3, 4 ו-5 לא הצביעו על זכות חוקית הראויה להגנה, ואף לא חזקה בפועל במקרקעין, ומכאן שדין בקשתם למתן סעד זמני להידחות.

7.
מטעם המבקשים הוגשו תצהיריהם של המבקשים 1, 2 ו- 3 , ותצהיר נוסף של חסן פתחי, בנו של המבקש מס' 1.

המבקש מס' 1 מציין בתצהירו כי הוא גר בביתו בשטח בנוי כפר משהד, ביתו קיים מאז שנת 1969 ומשתמש בקרקע מלפני שנים רבות.
ועוד הוא מעיד: "הנני להצהיר כי אני שכן ובעלים לשטח בשטח בנוי...".

גם המבקש מס' 2 מציין בתצהירו כי הוא גר בבית בשטח בנוי כפר משהד ומשתמש בקרקע מלפני שנים רבות, וכי הוא "שכן ובעלים לשטח בשטח הבנוי".

אודה כי לא ירדתי לסוף דעתם של המבקשים, באומרם: "שכן ובעלים לשטח בשטח בנוי"; "שכן" של מי, ו"בעלים" של איזה שטח? המצהירים סתמו ולא פירשו.

המבקש מס' 3 מציין בתצהירו, כי הוא מוגש בשמו ובשם המבקשים 4 ו- 5, וכי שלושתם "בעלים בשטח בנוי כפר משהד" ומחזיקים בחלקים מזה שנים רבות. גם מצהיר זה לא פירט באיזה שטח הוא ושני המבקשים 4 ו- 5 מחזיקים, מה שטחו של אותו שטח, מיקומו וכיו"ב.

8.
אמת היא שהתקשיתי לרדת לסוף דעתם של המבקשים. אמנם מדובר בשטח המוגדר כשטח בנוי, משמע: מקרקעין שעליהם קיימת בנייה, בד"כ צפופה מקדמת שנים שטרם עברו הליך הסדר, המוחזקים ע"י אנשים שונים.

ראוי היה אילו המבקשים הגישו תוכנית מדידת מצב קיים המציינת את המקרקעין נשוא המחלוקת, גבולות המקרקעין והמבנים הקיימים על המקרקעין, קירות וגדרות, אם קיימים, וכיו"ב, בתי המגורים הקיימים על המקרקעין ומיקומם, ומי מחזיק ומתגורר בכל בית ובית.

כל אשר מציינים המבקשים בבקשתם כי הם מתגוררים ומחזיקים בחלק מאותו שטח בנוי.

9.
באשר למבקשים 1 ו- 2, הרי מוסכם עליהם כי המשיבים מחזיקים, כל אחד בחלק אחר, במקרקעין שהם שטח בנוי מזה שנים רבות. המשיבים מבקשים להוסיף בנייה על חלק מהקרקעין בו מחזיקים בפועל מזה שנים.

חסן פתחי, בנו של המבקש מס' 1 הצהיר בסעיף 9 לתצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה: "הנני להצהיר כי אני יודע מידיעה אישית כי לא נותר למשיב מס' 1 כל זכות בעלות על מנת שיגיש בה תוכנית ולהוציא היתר."

בחקירתו הנגדית התברר שטענה זו נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי מלבד זאת, שכאמור, לא הוגשה תוכנית מצבית להראות כי אכן המשיבים מיצו את כל זכויותיהם במקרקעין וכי בנייה ע"פ ההיתר בו עסקינן, מהווה למעשה ניצול של זכויות מעבר לשטח המגיע למשיבים. כשנשאל המצהיר לאיזה מקרקעין התכוון כשטען שלא נותרה למשיב 1 כל זכות בעלות, השיב: "אני צריך לשאול את העו"ד שלי", ללמדך כי עדותו זו אינה מבוססת כלל ועיקר .




גם נימוקיה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר דחתה את התנגדות המבקש מס' 1 למתן היתר בנייה למשיב מס' 1, מלמדים כי הבנייה אותה מבקשים המבקשים למנוע היא בנייה עפ"י היתר שניתן כדין, על חלק מהמקרקעין המוחזק בפועל ע"י המשיבים או חלק מהם.

כן מצוין, בין היתר, בנימוקי הדחייה של הוועדה: "בעבר ניתן היתר בנייה במגרש וכיום מבוקשת תוספת לבניין זה".


על פי המקובץ לעיל, דין הבקשה להידחות.


המבקשים ישלמו למשיבים 1, 2 ו- 3 הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הסכום ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו.



ניתנה היום,
טו' שבט תש"ע, 29 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 18898-11/09 פרג' חסן, ריזק חסן, עלי חסן אבראהים ואח' נ' פאוזי חסן, עאישה עלי חסן, מחמוד חסן ואח' (פורסם ב-ֽ 29/01/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים