פסקי דין על יאיר חי אהרונוב ז"ל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

60/10 ברע     28/01/2010




ברע 60/10 יאיר חי אהרונוב ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי






בית הדין הארצי לעבודה


ברע000060/10



בפני
כב' השופט יגאל פליטמן



יאיר חי אהרונוב ז"ל

המבקש


המוסד לביטוח לאומי

המשיב

החלטה
1. 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב- יפו (השופט שמואל טננבוים; ב"ל 4136/09), בו נדחה ערעורו של המבקש- המנוח (להלן- המבקש) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.6.2009 (להלן- הוועדה), אשר קבעה כי למבקש נותרה נכות בשיעור של 0% כתוצאה מהחשיפה לרעש במקום עבודתו.

2. 2. עניינו של המבקש עבר מספר גלגולים בטרם הגיעה לפתחנו בקשה זו. להלן נעמוד על עיקריהם בקצרה:

א. א. בעניינו של המבקש ניתן

פסק דין
בבית הדין האזורי (ב"ל 4349/01; להלן- פסק הדין הראשון), אשר הסתמך על חוות דעתה של המומחית שמונתה בתיק, לפיה ליקוי השמיעה ממנו סבל המבקש נבע בחלקו מהחשיפה לרעש ובחלקו מגורמים אחרים. לפיכך הכיר בית הדין בליקוי השמיעה ממנו סבל המבקש כמחלת מקצוע.

ב. ב. וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למבקש 40% נכות, וקבעה כי יש לנכות מנכות זו 20% בגין מצב קודם. וועדה לעררים מיום 28.8.2006 סקרה את בדיקות השמיעה שהונחו בפני
ה וקבעה, כי הן מצביעות על ליקוי שמיעה מסוג תחושתי עצבי בכל התדירויות, נתון שאינו מאפיין חבלה אקוסטית. הוועדה ציינה, כי המבקש סבל מירידה משמעותית בשמיעתו כבר בתחילת עבודתו, וכי נטל תרופות שעשויות להשפיע על מצב שמיעתו. לפיכך קבעה הוועדה, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות לטעון לעניין זה, כי נכותו "אינה תוצאה של מחלת המקצוע".

ג. ג. בית הדין האזורי דחה את הערעור שהגיש המבקש על החלטה זו וקבע כי "הסמכות לקבוע את שיעור הנכות לרבות הסמכות לקבוע את שיעור הנכות הנובע מפגיעה בעבודה... נתון לוועדה הרפואית".

ד. ד. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על

פסק דין
זה התקבלה, ובפסק הדין בערעור (עב"ל 54/08), שניתן ביום 29.1.2009, נקבע כך:
"החלטת הוועדה לעררים, לפיה כל בדיקות השמיעה שנערכו בשנים 1979 - 2005 אינן אופייניות לחבלה אקוסטית, ולכן הנכות אינה תוצאה של מחלת מקצוע, גם אם היא נכונה מבחינה רפואית מאיינת מבחינה משפטית את פסק הדין הראשון שקבע, למעשה, שיש קשר סיבתי בין הנזק לשמיעת המנוח ובין עבודתו ברעש...
כל ועדה רפואית שתידון בעניינו של המנוח אינה יכולה לקבוע, כי אין כל קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לחשיפתו של המנוח לרעש בעבודתו, ולכן דרגת הנכות היא 0%. נקודת המוצא של הוועדה צריכה להיות שמבחינה משפטית, להבדיל מבחינה רפואית קיים קשר סיבתי ולו חלקי בין ליקוי השמיעה של המנוח לחשיפתו לרעש במקום עבודה. זהו נתון שאין בסמכות הוועדה לשנות, גם אם מבחינה רפואית ממצא זה אינו נכון. הקביעה המשפטית היא הקובעת במקרה מיוחד זה. הוועדה רשאית לערוך במקרה זה חשבון עובר ושב ולקבוע באיזו מידה נובעת הנכות של המנוח מהפגיעה בעבודה, כאשר הנתון הבסיסי המשפטי הוא, שיש קשר סיבתי חלקי או מלא בין ליקוי השמיעה לעבודה בתנאי רעש...

לפיכך נקבע כי עניינו של המבקש יוחזר אל וועדה בהרכב אחר (להלן- פסק הדין השני).

ה. הוועדה מושא הבקשה שבפני
קבעה כך:
"הוועדה עיינה בפסק הדין מיום 29.1.09 ומתייחסת אליו. בפני
הוועדה עמדו 3 בדיקות שמיעה...בהשוואת שלושת הבדיקות נראה בהן נזק בשמיעה שבה יכולת הבנת הדיבור נפגעה יותר ויותר מבדיקה אחת לשנייה... מכאן שהגורם להופעת ליקוי השמיעה במקרה זה איננו חשיפה לרעש אלא גורם שהוא "מרוחק" מהשבלול וקשור יותר ליכולת עיבוד האותות של השמיעה.
מאחר ובית המשפט פסק שיש במקרה זה קשר סיבתי לחשיפה לרעש ואין ביכולת הועדה לשנות פסיקה זו. הוועדה קובעת שמתוך הליקוי בשמיעה שנראה בבדיקות השמיעה 0% הם ע"ח החשיפה לרעש והשאר ע"ח סיבות אחרות שאינם קשורות כלל בחשיפה לרעש. מצבו מתאים ל- 0% נכות ע"ח החשיפה לרעש לפי סעיף 72(1) א'1".

ו. בית הדין האזורי דחה את הערעור שהגיש המבקש על החלטה זו וקבע, כי הוועדה מילאה אחר ההוראות שניתנו לה בפסק הדין. בית הדין הסביר, כי אין בפסק הדין הארצי הנחיה האוסרת על הוועדה לקבוע למבקש דרגת נכות בשיעור של 0%, אלא כי אין לשלול קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לפגיעה בעבודה, וכתוצאה מכך לקבוע דרגת נכות של 0%. דהיינו, אין מניעה לקבוע דרגת נכות של 0% כשנקודת המוצא היא שהקשר הסיבתי מתקיים. על פי פסק הדין הארצי, הייתה הוועדה רשאית לערוך חשבון עובר ושב, ולקבוע באיזו מידה נובעת נכותו של המבקש מהפגיעה בעבודה. ככל שסברה הוועדה כי חשבון זה מוביל לתוצאה לפיה הנכות הנובעת מהפגיעה היא בשיעור של 0% ונימקה סברה נמק היטב, אין כל פגם בקביעתה שלמבקש נותרה נכות בשיעור של 0% הנובעת מהתאונה.

3. 3. בבקשת רשות הערעור שלפני חזר ב"כ המבקש וטען, כי הוועדה פעלה בניגוד להנחיית פסק הדין הארצי. לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח בפני
, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין, וכי הוועדה לא פעלה בניגוד להוראות שניתנו לה, כפי שהוסבר היטב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

יודגש, כי פסק הדין הארצי לא אסר על הוועדה לקבוע נכות בשיעור של 0%, אלא אסר עליה לשלול את הקשר הסיבתי שהוכר. קביעת היחס שבין הנכות הנובעת מהפגיעה בעבודתו של המבקש לעומת הנכות הנובעת מגורמים אחרים היא בסמכותה המקצועית והבלעדית של הוועדה, ובית הדין לא יתערב בה.

4. 4. סוף דבר – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ג בשבט התש"ע (28 בינואר 2010), בהעדר הצדדים.

יגאל פליטמן
, שופט










ברע בית הדין הארצי לעבודה 60/10 יאיר חי אהרונוב ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/01/2010)