פסקי דין על עוה"ד עדנה יוסף-קוזין | פסקי דין על רביב סגל | פסקי דין על אורן סגל | פסקי דין על בנימין סגל ואח' |

2251/08 א     02/02/2010




א 2251/08 עוה"ד עדנה יוסף-קוזין נ' רביב סגל, אורן סגל, בנימין סגל ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



02 פברואר 2010

ת"א 2251-08 עדנה יוסף - קוזין נ' רביב סגל

ואח'
בש"א 8780/09





בפני

כב' השופט
אליהו בכר


מבקשת/נתבעת 7 בתביעה שכנגד

עוה"ד עדנה יוסף-קוזין
ע"י ב"כ עוה"ד עמי אסנת


נגד


משיבים/תובעים שכנגד



משיבים / נתבעים שכנגד 1-6 /תובעים בתביעה העיקרית

1. רביב סגל
2. אורן סגל
3. בנימין סגל
ע"י ב"כ עוה"ד רביב סגל
4. מיכל ורמז
5. יעקב שידלובסקי
6. שלומית שידלובסקי
7.שלום ג'רבי
8.אורלי ג'רבי
9.מרים בחשיאן
ע"י ב"כ עוה"ד אלעד חלפון



החלטה

מבוא

מונחת בפני
בקשת הנתבעת 7 (להלן: "המבקשת") לדחות ולחלופין למחוק על הסף התביעה שכנגד שהוגשה בין היתר כנגדה מחמת היעדר עילה ו/או היעדר יריבות ו/או היות התביעה קנטרנית וטורדנית.
לחילופין, עתרה למחיקת התביעה שכנגד בשל צירופה לתביעה שכנגד בניגוד לתקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סד"א").

רקע:
המבקשת הינה עורכת דין אשר מילאה תפקידה תחילה כב"כ בנק אגוד לישראל בע"מ ( להלן: "הבנק") ובהמשך מונתה לכונסת נכסים מכוח החלטת כב' יו"ר ההוצאה לפועל בת"א מתאריך 19.10.2004 בתיק הוצאה לפועל מספר 4- 02- 10181- 01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' יגאל סגל ואח'
למימוש משכנתא מדרגה ראשונה ללא הגבלה בסכום שנרשמה לטובת הבנק על זכויות ה"ה יעל סגל, יגאל סגל, עו"ד רביב סגל

, אורן סגל
ועו"ד בנימין סגל שהינם הנתבעים בתביעה העיקרית (להלן
:
"הנתבעים") בנכס הידוע כגוש 6534 חלקה 32 שברחוב לוין 3 הרצליה ( להלן:" הנכס").
המבקשת ציינה בנוסף, כי משרדה מייצג את הבנק בהליכים נוספים שבין הצדדים בביהמ"ש המחוזי בת"א במסגרת ת"א 2565/04 יגאל סגל נ' בנק איגוד לישראל, ת"א 2162/05 בנק איגוד נ' יגאל סגל ואח'
וכן ת"א 2295/08 עוה"ד רביב סגל

נ' בנק איגוד לישראל בע"מ.

ההליכים שבין הצדדים בתיק זה
בתביעה העיקרית דנא טענו התובעים כי רכשו מהנתבעים דירות בנכס אך הנכס לא נרשם כבית משותף ודירותיהם לא נרשמו על שמם. לפיכך, עתרו בין היתר למינוי כונס נכסים לצורך רישום הנכס בו נרכשו דירותיהם כבית משותף וכן רישום 4 הדירות שבבעלותם על שמם, וכמו כן תבעו סעד כספי.

המבקשת צורפה לתביעה העיקרית כנתבעת נוספת רק בשל היותה כונסת הנכסים על דירות הנתבעים
המצויות אף הן בנכס. לתובעים בתיק העיקרי אין כל טענה כנגדה ולא מבוקש כנגדה כל סעד.

בתביעה שכנגד טענו התובעים שכנגד(המשיבים 1-3 בבקשה זו)
כנגד התובעים 1-6 (המשיבים 4-9 בבקשה זו), כי לא שילמו להם מלוא התמורה על פי הסכמי המכר בהם מכרו להם את הדירות בנכס. כנגד המבקשת הוגשה התובענה שכנגד בהיותה מי שמונתה לטעמם לכונסת נכסים למימוש המשכנתא שלא כדין עד כדי ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות –לא פחות, והטעיית ראש ההוצאה לפועל , אי מסירת מסמכים הקשורים למשכנתא
ומתן הצהרות שאינן נכונות ביחס למקום מגורי התובעים שכנגד, כאשר על בסיס נתונים שאינם נכונים פנתה וקיבלה מינוי לכונסת נכסים מטעם ראש ההוצל"פ. כמו כן נטען כי הינה מפירה את התחייבויותיה למסירת מסמכים, או העמדתה בניגוד עניינים בין היותה כונסת נכסים לבין היותה ב"כ הבנק, מעבר לכך נטען כנגדה כי היא מבקשת למנוע קידום רישום הזכויות בלשכת רושם המקרקעין. בגין כל אלה המהווים הפרת חובותיה למעשה חבה המבקשת ביחד ולחוד עם הבנק, כך התובעים שכנגד, בנזק שנגרם לתובעים שכנגד שנאמד על ידם בסך של 10 מ' ₪ ושהופחת ל- 500 אלף ₪ לשם התביעה שכנגד מאחר והתביעה הוגשה באופן אישי כנגד המבקשת. בנוסף נתבעה המבקשת בגין מלוא סכום התביעה שהופנתה כנגד המשיבים 4-9, היינו 581,253 ₪, ככל שהתביעה כנגדם
תדחה. לחלופין נתבעה המבקשת בגין מלוא הסכום, 1,081,253 ₪, בשל הנזקים הנטענים שהסבה לתובעים שכנגד. עוד ובנוסף עתרו התובעים שכנגד למתן צו עשה למסירת מסמכים כמו גם הצהרה כי מעשי המבקשת מהווים הפרה על פי דין וחוזה וכן הצהרה כי מינוי
המבקשת לכונסת נכסים בטל כאשר המבקשת אינה רשאית לפעול לקידום רישום הבית כבית משותף.

מחיקה על הסף:
טענות המבקשת:
המבקשת טוענת בבקשתה, כי התובעים שכנגד אינם זכאים לסעדים המבוקשים על ידם ומטעם זה יש לסלק את התביעה על הסף.

באשר להיעדר עילה ויריבות, המבקשת טוענת כי כתב המינוי, לפיו מונתה ככונסת נכסים לצורך מכירת דירות הנתבעים, אינו מיועד אלא לצורכי מכירת דירות הנתבעים מכאן שכל טענה לפיה המבקשת מונתה לצורך רישום הנכס כבית משותף- מופרכת.
עוד טענה, כי הסיבה המונעת רישום הנכס כבית משותף הינו עובדת היות הבית שלא ממוקם כראוי על פני המגרש עליו נבנה.

לעניין מסירת המסמכים,
המשיבים 1-3 מבקשים מסמכים בנקאיים השייכים לבנק, המבקשת טוענת כי היא נתבעת מכוח היותה כונסת נכסים ולא
מכוח היותה ב"כ הבנק ועל כן המשיבים 1-3 אינם יכולים לחייבה למסור להם את ספרי הבנק. המשיבים אינם זכאים לקבל סעד זה. המבקשת מוסיפה כי הסכסוך שמתנהל בין המשיבים 1-3 לבין הבנק אינו רלוונטי לתביעה הנוכחית. הסעד המבוקש מוכיח כי המבקשת שורבבה לתביעה ממניעים זרים ובמטרה להפעיל לחץ פסול כדי שלא תוכל למלא תפקידה בהתאם לצו המינוי.

לעניין ביטול מינוי המבקשת ככונסת נכסים,
מינוי המבקשת הוא מכוח צו כבוד ראש ההוצאה לפועל, התובעים שכנגד ניסו לטעון כנגד המינוי אך נדחו בהחלטות כב' יו"ר ההוצל"פ. עובדה זו אינה נמסרת ע"י התובעים שכנגד שאינם פונים בנסיבות לערכאת הערעור על החלטות כב' יו"ר ההוצל"פ ומנסים מזלם עתה. מה גם שתובענה אחרת שהוגשה על ידי המשיב 1 כנגד המבקשת ושבה נתבקש ביטול מינוי המבקשת סולקה על הסף.

לעניין צירוף המבקשת כניגוד לתקנה 22 לתקנות סד"א, המבטענה, כי קיימים שני תנאים לצירוף נתבעים לתובענה אחת: האחד, הסעד נתבע
בשל מעשה אחד או בשל עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או של עסקאות; השני, אילו הוגשו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משפטית או עובדתית משותפת. עניינה של התביעה העיקרית הוא אי קיום התחייבות חוזית מכר לרישום הבית המשותף והשבת כספים שנגבו בגין הרישום ופיצוי בגין עוגמת נפש. התביעה שכנגד הוגשה בגין אי תשלום מלוא התמורה על פי הסכמי המכר. התביעה שכנגד כונסת הנכסים עוסקת בעניינים אחרים- תביעה נזיקית, צוי עשה וצווים הצהרתיים . התביעה העיקרית והתביעה שכנגד המבקשת שונה ועל כן לא מתקיימים התנאים לצירוף המבקשת לתביעה שכנגד.

המבקשת מוסיפה, כי בהיעדר עילה, בית המשפט מוסמך לסלק התביעה על הסף מכוח תקנות 101(3) ו/או 100(1) ו/או 100(2) לתקנות סד"א.
ולחילופין,
מכוח תקנה 22(א) לתקנות סד"א בשל צירופה להליך שלא כדין.

תגובת המשיבים:
המשיבים 1-3 טוענים בתגובתם, כי המבקשת משתמשת בכל כלי פרוצדוראלי על מנת למנוע דיון במעשים והמחדלים החמורים שהיא ביצעה וממשיכה לבצע.
עוד ציינו כי הבקשה הוגשה בלא תצהיר תומך.
לעניין היעדר עילה ויריבות, המשיבים 1-3 טוענים, כי קיימת יריבות מובהקת בינם לבין המבקשת. התיק עוסק בשלושה עניינים עיקריים: האחד, רישום הנכס כבית משותף; השני, האם ניתן לבצע את הרישום בשל מינויה של המבקשת לכונסת נכסים בנכס; השלישי, האחריות לאי ביצוע הרישום. מעשיה ומחדליה של המבקשת מהווים מרכיב חשוב בכל אחת מהשאלות.
המשיבים מוסיפים, כי לא ניתן לבצע רישום הבית המשותף בלא הסכמתה של המבקשת. מה גם, כיום המבקשת אינה נותנת הסכמה מוחלטת לרישום ומונעת את הרישום.

לעניין מסירת מסמכים, המשיבים 1-3 טוענים, כי המבקשת מסרבת להמציא מסמכים שהיו מוכיחים שהתובעים בתביעה העיקרית לא שילמו את מלוא הסכומים שהיו מחויבים לשלם על פי הסכמי המכר ומייתרים את התביעה העיקרית . המשיבים 1-3 זכאים לקבל את המסמכים מהמבקשת.

לעניין מינוי המבקשת ככונסת נכסים, המשיבים 1-3 טוענים, כי המינוי מהווה ניגוד עניינים לאור תפקידה של המבקשת, כב"כ הבנק והמינוי התקבל על סמך מצגי שווא.
המשיבים 1-3 מוסיפים, כי מתוקף היותם בעלי הנכס יש להם זכות
לדרוש את ביטול מינויה של המבקשת. מה גם, שמסמכי התביעה מלמדים כי המינוי חסר בסיס וצריך להתבטל.

לעניין צירופה של המבקשת לתביעה, המשיבים 1-3 טוענים, כי המבקשת מעורבת בתיק ונחוצה לשם הכרעה בשאלות נשוא התביעה העיקרית ובתביעה שכנגד, בהיעדרה לא ניתן יהיה לסיים את התובענה
ביעילות. המשיבים 1-3 מוסיפים, כי הם מבקשים לחקור את המבקשת במסגרת דיון בבקשה בכתב לפי תקנה 245 לתקנות סד"א.

המשיבים 4-9 בתגובתם טוענים, כי התובענה שכנגד נועדה לסבך את ההליך בתיק העיקרי. עוד הם מוסיפים כי יש לדחות את התביעה כנגד המבקשת, במידה ובית המשפט ידחה את הבקשה, מבוקש לפצל את הדיון בעניינה של המבקשת.

תשובת המבקשת:
המבקשת טוענת בתשובתה לתגובה, כי המשיבים 1-3 לא הגישו תצהיר תומך לטענות המועלות על ידם, הם מתעלמים מטענות רבות המועלות בבקשה, אין התייחסות לאמור בכתב המינוי ולסמכויות הברורות שהוקנו בו לכונסת הנכסים לפעול למכירת הנכס המשועבד לבנק .

לעניין רישום הנכס כבית משותף, המבקשת ציינה במפורש בכתב הגנתה כי היא מותירה את ההחלטה בתביעה למינוי
ב"כ התובעים ככונס נכסים לצורך רישום הבניין כבית משותף לשיקול דעתו של בית המשפט. כל שנתבקש על ידי המבקשת הוא שמירת זכויות הבנק מכוח השיעבוד הרובץ על הנכס.

לעניין
מסירת מסמכים, המבקשת טוענת , כי המשיבים 1-3 אינם מבקשים מסמכים אשר הוגשו במסגרת תיק ההוצאה לפועל אלא מסמכים נמצאים בהליך שמתקיים בין המשיבים 1-3 לבין הבנק.

לעניין צירוף המבקשת לתביעה שכנגד, המבקשת טוענת כי היא צורפה
לתביעה שכנגד שלא כדין.

לעניין אי הגשת תצהיר המבקשת טוענת, כי האמור בבקשה לא טעון הגשת תצהיר שכן הוא מבוסס על כתבי בית דין.

דיון
תקנה 100 (1)-(2) לתקנות סד"א קובעת:
"100.

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1)
אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2)
נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3)
..."

תקנה 101 (3) לתקנות ס"דא קובעת:

"101.

(א)
בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1)
מעשה בית דין;
(2)
חוסר סמכות;
(3)
כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות

?
מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

למרות האפשרות הטכנית, הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ינקוט במשנה זהירות בטרם תמחק/ תדחה תביעה, ומקום שקיימת אפשרות, אפילו קלושה כי לאחר שמיעת הראיות התביעה תתקבל והתובע יזכה בסעד המבוקש, לא יורה בית המשפט על סילוק התובענה.

א' גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) עמ' 167 מציין כך:
"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן, פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה, שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה."
ובהמשך:
"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף על פני פתרון דיוני פורמלי."

בהתחשב בכללים בסיסיים אלה,ולאחר שבחנתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אמנם מן הראוי למחוק התביעה שכנגד על הסף כלפי המבקשת.
הטענות כנגד המבקשת מופנות כלפיה כמי שמבצעת תפקידה בשני כובעים, האחד כב"כ ושלוחת הבנק והשני ככונסת נכסים. יחד עם זאת נדמה כי הסעדים מופנים כלפיה במגמה לסלקה מתפקידה ככונסת נכסים לזכויות הנתבעים בנכס.
המבקשת מונתה ככונסת נכסים מכוח צו כבוד ראש ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל 4 – 02 – 10181 - 01 " על זכויות החייבים יגאל סגל, יעל סגל, רביב סגל

, אורן סגל
,
ובנימין סגל בנכס הידוע כגוש 6534 לקה 32 (להלן: "הנכס"), למעט הדירות שהוחרגו.

(ראה נספח 1 לבקשה).
המלומד דוד בר אופיר, בספרו
הוצאה לפועל הליכים והלכות (חלק שני, יוני 2009) עמ' 933 מציין כך:
" נאמר לא אחת כי כונס הכנסים, אשר מונה על ידי לשכת ההוצאה לפועל, משמש כידו הארוכה של הרשם ופועל מטעמו, כשהוא מחויב בכללי התנהגות ופעולה המיוחדים לתפקיד זה. עליו לנהוג בנאמנות, ביושר, בהגינות, בתום לב ושלא ברשלנות... תפקידו של כונס הנכסים איננו תפקיד טכני של ביצוע הוראות הרשם. מדובר בתפקיד מהותי, הכרוך בביצוע פעולות שונות ומגוונות הנוגעות למימוש הנכס עליו התמנה ככונס. על הכונס מוטלת חובה לנהוג בזהירות ובשיקול דעת סביר, ועליו להניח את דעתו של בית המשפט כי פעל כדין ולטובת הכינוס."

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל , תשכ"ז-1967 (להלן:"חוק ההוצאה לפועל") קובע מהם סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים:
"54.


(א)
כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.

(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.

(ג)
כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.

(ד)
כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת."

לא יכול להיות חולק, כי המבקשת מונתה כדין ומשמשת כידו הארוכה של ראש ההוצאה לפועל. המשיבים 1-3 לא ערערו על דבר המינוי בערכאה המוסמכת ובמועדים שהוקצו לכך ולכן אין הם יכולים לטעון
במועד זה לעניין בטלות מינויה של המבקשת מלכתחילה. כמו כן לא ראיתי כי טענותיהם המרובות שמצאו ביטוי בכתב התביעה שכנגד הועלו כלפי המבקשת בפני
ראש ההוצל"פ או ערכאת הערעור בבקשה לביטול מינויה ונענו. לו סוברים התובעים שכנגד כי יש פגמים בתפקוד כונסת הנכסים, או בעצם מינויה, מן הראוי שיפנו לראש ההוצאה לפועל בפני
ו ישטחו את כל טענותיהם ויבקשו לפטרה ככל שיש לכך סיבה.
מהעולה בכתבי הטענות השונים ועל פניו המבקשת, ככונסת נכסים,
לא חרגה מתפקידה וכל רצונה הינו לשמור על זכויות הבנק בנכס. מכאן שהסעד המתבקש בגין סילוק המבקשת מתפקידה כאמור אינו מוגש במקום בו הינו ראוי להתברר.
מעבר לכך, אין סיבה מהותית לצרופה של המבקשת לתביעה שכנגד לאור בחינת העילות והסעדים הנתבעים על ידי בעלי הדין האחרים לה.

תקנה 22 לתקנות סד"א קובעת:
"22.
(א)
מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד — בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין — בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עיסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.


(ב)
היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין.
(ג)
אין צורך שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה.
"

הסעדים הנתבעים בתביעה העיקרית הינם רישום הנכס
כבית משותף, השבת כספים שנגבו בגין הרישום ופיצוי כספי מובן כי למרות צירוף המבקשת כנתבעת לתיק העיקרי אין בסעדים אלה כדי להתייחס אליה במסגרת תפקידה ככונסת הנכסים.
התביעה שכנגד הוגשה כנגד המשיבים 4-9 בגין אי תשלום מלוא התמורה על פי הסכמי המכר. כנגד המבקשת הוגשה התביעה כתביעה נזיקית לפיצוי כספי, לצו עשה ולצווים הצהרתיים. התביעה העיקרית והתביעה שכנגד כלפי המשיבים 4-9 שונים מהתביעה שכנגד שהופנתה כלפי המבקשת באופן מהותי, היא אינה קשורה לעסקה שבין הצדדים האחרים, אינה נובעת ממנה ואינה מונעת/חוסמת אפשרות מימוש הזכויות העולות מאותן הסכמים. המבקשת ציינה ברחל בתך הקטנה כי לא תפגע ברישום הזכויות בנכס על שם בעלי הדירות ותקבל כל החלטת ביהמ"ש לכך. מכאן שצרופה כנתבעת נוספת פוגם בניהולו התקין של הדיון. השארת המבקשת כנתבעת בתביעה שכנגד לאור השוני שבטענות הצדדים כאמור ובסעדים המבוקשים יסבך, יסרבל וישהה את הדיון בתיק העיקרי המתייחס כזכור לרישום זכויות התובעים בלשכת רושם המקרקעין בצירוף תביעה כספית למול תביעה כספית כלפיהם בתביעה שכנגד. מטעם זה בלבד דין התביעה כנגדה להימחק.
סמכות זו מצוי
לו לביה"מ גם מכוח תקנה 24 לתקנות סד"א המורה כדלקמן:
"24.
בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."


בעיני צירופה של כונסת הנכסים נעשה שלא כהלכה כאמור בכל הטעמים שצוינו לעיל לעניין שלימות ויעילות הדיון בפלוגתאות שקמו עקב הגשת התביעה העיקרית (ר' לעניין זה ספרו של כב' הנשיא (בדימ') אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית) 75 וכן ע"א 203/77 חברת זמיר בע"מ נ' החברה לבנין, פ"ד לב(1) 59).
מעבר לכך, ולעניין הסעד הנדרש על ידי התובעים שכנגד למסירת מסמכים, מדובר במסמכים הנוגעים להליך המתנהל בין המשיבים 1-3 לבין הבנק.
המשיבים 1-3 אינם זכאים לקבל את סעד זה מהמבקשת בכובעה ככונסת נכסים. על המשיבים לפעול לגילוי המסמכים
בהליך שיתנהל נגד הבנק ולא בתביעה דנן, מכאן שסעד זה דינו מחיקה גם כן.

סיכום
קשה שלא לצאת מהרושם לפיו מצאו התובעים שכנגד הזדמנות נוספת להתנגח עם הבנק ועם כונסת הנכסים שמונתה למימוש זכויותיו. זה אינו המקום כאמור.
התובענה שהוגשה לכן כנגד המבקשת תימחק. מובן, כי ככל שנגרמים או יגרמו לתובעים שכנגד נזקים מאופן התנהלות הבנק וכונסת הנכסים הם יהיו רשאים להגיש תביעה מתאימה בהליך נפרד, אך לא במסגרת הליך זה שלטעמי אינו האחסניה הראויה לו.
המשיבים 1-3 יישאו בהוצאות המבקשת בבקשה בסך 10,000 ₪+ מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק לצדדים.

ניתנה היום,
י"ח שבט תש"ע, 02 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 2251/08 עוה"ד עדנה יוסף-קוזין נ' רביב סגל, אורן סגל, בנימין סגל ואח' (פורסם ב-ֽ 02/02/2010)