פסקי דין על שיינא אבידני | פסקי דין על בטי כודדה | פסקי דין על עומרי כודדה | פסקי דין על מרדכי פרץ ואח' |

2105/07 עב     08/02/2010




עב 2105/07 שיינא אבידני נ' בטי כודדה, עומרי כודדה, מרדכי פרץ ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
עב 002105/07


בפני
כב' השופט דניאל גולדברג
נ.צ. (ע) אברהם ליבנה


08/02/2010


בעניין:
שיינא אבידני



ע"י ב"כ עו"ד
דוד ישי

התובעת


נ
ג
ד


1. בטי כודדה

2. עומרי כודדה
3. מרדכי פרץ
4. מורן שרה פרץ


ע"י ב"כ עו"ד
סנדר נאוה

הנתבעים


פסק דין
1.
התובעת, גב' שיינא אבידני
, עבדה כקופאית ואחראית חנות במרכולית "הסופר של עומרי" במעלה אדומים (להלן: "המרכולית"), בין 1.2.05 עד ליום 11.7.06. בתקופה שבין 1.2.05 עד ליום 12.2.06, המרכולית הייתה בניהולה של גב' בטי כודדה
- הנתבעת 1.
2.
ב

פסק דין
זה אנו מכריעים בתביעת התובעת נגד הנתבעים 1-2 בגין תקופת עבודתה במרכולית מיום 1.2.05 עד 12.2.06. בגין תקופת עבודה זו וסיומה תובעת התובעת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, דמי חגים, גמול בעד עבודה בשעות נוספות ופיצוי עונשי בגין פיטורי עובדת בהריון.
3.
התובעת עתרה בתיק זה לסעדים נוספים נגד הנתבעים 3-4 בגין עבודתה אצלם במרכולית מיום 13.2.06 עד 11.7.06. ביום 17.7.08 ניתן נגד הנתבעים 3-4

פסק דין
חלקי בהעדר הגנה.
העובדות
4.
הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ניהלה את המרכולית עד ליום 13.2.06 (הנתבעת זנחה בסיכומיה טענה לפיה בחודשים מאי ויוני 2005 לא ניהלה את המרכולית). כאמור, שמה של המרכולית היה "הסופר של עומרי", על שמו של הנתבע 2, מר עומרי כודדה
, שהינו בנה של הנתבעת (ראו ספח שיק משכורתה של התובעת לחודש 2/05 – מוצג ת/1).
5.
בשנת 2005 היה הנתבע 2 בן 17. הנתבעת ביקשה ממנו להירשם כעוסק מורשה על מנת שפעילותה העסקית במרכולית תנוהל על שמו. הסיבה לבקשה זו הייתה שהנתבעת היתה מוגבלת בפעילות בנקאית ביחסיה עם הבנק שלה. בפועל, לנתבע 2 לא הייתה מעורבות כלשהי בניהול המרכולית, למעט הסכמתו לרישום העסק על שמו אצל רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי וכן בבנק.
6.
ביום 13.2.06 העבירה הנתבעת 2 את עסקי המרכולית לנתבע 3, שהינו אחיה, ופרשה מעסקי המרכולית. התובעת המשיכה לעבוד במרכולית לאחר העברתה מהנתבעת לנתבע 3.
7.
הנתבע 3 העביר את המרכולית לרשת "שאול זול" ביום 11.7.06.
8.
תקופת עבודתה הכוללת של התובעת במרכולית הייתה מיום 1.2.05 עד ליום 11.7.06. היא הועסקה בתקופה זו כקופאית וכאחראית חנות, בשכר שעתי בשיעור 19 ₪ לשעה.
9.
נסיבות סיום עבודתה של התובעת במרכולית הן כדלהלן: ביום 11.7.06 הודיע לה הנתבע 3 שהמרכולית תועבר על ידו לרשת "שאול זול" וכי בעל הרשת, שאול יצחקיאן, יהיה אחראי לתשלום זכויותיה בגין תקופת עבודתה במרכולית, לרבות זכויות הנובעות מוותק. ואולם, כאשר פגשה התובעת במר יצחקיאן הוא סירב להעסיק את התובעת אלא אם תמציא מכתב פיטורים מהנתבע 3. הנתבע 3 סירב לתת בידי התובעת מכתב פיטורים. כך, למעשה, פוטרה התובעת מעבודתה במרכולית על ידי הנתבע 3.
10.
התובעת הייתה בחודש התשיעי להריונה במועד פיטוריה. מכאן שגם בעת העברת המרכולית מהנתבעת לנתבע 3 (ביום 13.2.06) היא היתה בהריון.
11.
נסיבות העברת המרכולית מהנתבעת 1 לנתבע 3 ביום 13.2.06 שנויות במחלוקת. לעניין זה יש לציין כי בדיון המוקדם מיום 24.6.08 נרשמה מוסכמה לפיה "לאחר סיום עבודת התובעת אצל הנתבעת היא המשיכה לעבוד במקום בהסכמתה אצל מעסיקים אחרים". עם זאת, מכתבי הטענות ותצהירי הצדדים עולה כי קיימת מחלוקת לעניין פרשנות אותה הסכמה ונפקותה, ולהלן נפרט בעניין זה.
12.
להלן נדון בסעדים שהתובעת ביקשה בסיכומיה. נציין כי בכתב התביעה תבעה התובעת סעדים נוספים שנזנחו בשלבים שונים של ההליך (הפרשי שכר לחודשים 10/05 עד 2/06, דמי מחלה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה).
התביעה לפיצויי פיטורים
13.
התובעת טוענת כי הנתבעת פיטרה אותה בעת שהעבירה את עסקי המרכולית לנתבע 3. לטענתה, בחודש 2/06 הודיעו לה הנתבעים 1-2, ללא כל הודעה מוקדמת, כי העבירו את המרכולית לידי הנתבעים 3-4, ובכך למעשה פיטרו אותה (סעיפים 8-9 לתצהיר עדותה הראשי).
14.
הנתבעת טוענת כי התובעת הייתה מודעת לרצונה של הנתבעת להעביר את המרכולית לאדם אחר עוד בחודש 10/05, לאחר פטירת אם הנתבעת (סעיפים 9-10). לטענתה, גרסת התובעת כי דבר העברת המרכולית לאחיה הובא לידיעתה "מהיום למחר" אינה אמת, שכן שררו בינה לבין התובעת יחסי חברות וקרבה והנתבעת שיתפה את התובעת במחשבותיה ותוכניותיה, ולכן התובעת הייתה מודעת כל העת למהלכים לקראת פרישתה הצפויה של הנתבעת מהמרכולית והעברתה לידי אחיה.
15.
במחלוקת עובדתית זו אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת. התובעת העידה כי שררו ביניה לבין
התובעת יחסי חברות וקרבה ושבשל כך ידעה התובעת על כוונת הנתבעת להעביר את המרכולית, וכי הדבר לא "נחת" עליה ללא הודעה מוקדמת. התובעת אישרה בחקירתה הנגדית את טענת הנתבעת בדבר "יחסים יפים" ששררו בינה לבין הנתבעת (עמ' 7, שורות 12-13). שתיהן העידו כיצד התובעת התגייסה לעזרת הנתבעת לאחר מות אם הנתבעת, והדבר מתיישב עם יחסי החברות אותם תיארה הנתבעת. בהתאם לכך, אנו מעדיפים את עדותה של הנתבעת בתצהירה לפיה היא דיברה עם התובעת ושיתפה אותה במהלך של העברת המרכולית לאחיה, תוך שהסבירה לה כי אחיה יהיה אחראי לזכויות העובדים מתקופה בה עבדו אצלה, וכי התובעת הסכימה להמשיך לעבוד במרכולית עבור הנתבע 3. גרסה זו גם מתיישבת עם המוסכמה שנרשמה בדיון המוקדם לפיה מעברה של התובעת לעבודה אצל הנתבע 3 היה בהסכמתה.
16.
עם זאת, אין להתעלם מהנסיבות בהן ניתנה אותה הסכמה. על נסיבות אלה העידה התובעת בחקירתה הנגדית (עמ' 7, שורה 14-22):
ש. בפברואר 2006 עברת לעבוד אצל הנתבעים 3-4.
ת. נכון.
ש. הסכמת לעבור לעבוד אצלם.
ת. אחרי שאמרו לי שהיא לא מחזיקה יותר את החנות, הסכמתי. לא הייתה לה עבודה אחרת להציע לי.
ש. אבל הסכמת.
ת. לא ידעתי שצריך להגיד תנאים.
ש. לא אמרת שאת לא רוצה להמשיך לעבוד בסופר אם בטי לא ממשיכה.
ת. לא היה לי איפה ללכת. הייתי בהריון, זה בעיה להתקבל לעבודה.
17.
כלל הוא כי עצם חילופי מעבידים באותו מפעל אינו מהווה פיטורים, ואולם, בנסיבות של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה, בהן קיים חוסר ודאות באשר למידת היכולת של המעביד החדש להבטיח את זכויות העובדים אשר נצברו בתקופה שקדמה לחילופי המעבידים, זכאים העובדים לפיצויי פיטורים (עד"מ 1011/04 א. דינמיקה שירותים (1990) בע"מ נ. וורונין ואח'
, (ניתן ביום 21.8.05).
18.
בענייננו התקיימו, בקשר להעברתה של המרכולית מהתובעת לנתבע 3, הנסיבות שנזכרו ב

פסק דין
דינמיקה, שכן בעת ההעברה לא הובטחו במידה נאותה זכויות התובעת, וסופו של דבר מעיד על תחילתו. לפיכך זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעת.
19.
התובעת טענה כי שכרה החודשי הממוצע בתקופת עבודתה היה 3,124 ₪. הנתבעת לא העמידה כל גירסה נגדית. טענת התובעת מתיישבת עם תלושי השכר. לפיכך זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בסך 3,124 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בלבד, שכן תביעת התובעת לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים התיישנה בשל כך שתביעתה הוגשה מעל שנה לאחר מועד סיום עבודתה אצל הנתבעת 2.
התביעה לדמי הודעה מוקדמת
20.
אין זכאות לדמי הודעה מוקדמת בנסיבות הענין הן משום כך שמקובלת עלינו טענת הנתבעת כי התובעת ידעה מבעוד מועד על העברת המרכולית לנתבעת ונתנה הסכמתה לכך והן משום שהתובעת המשיכה לעבוד ברצף באותו מקום עבודה. במילים אחרות, איננו סבורים כי התובעת "פוטרה" לצורך חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.
התביעה לפדיון חופשה
21.
אין מחלוקת כי התובעת צברה בתקופת עבודתה אצל הנתבעת 12 ימי חופשה. הנטל להוכיח את ניצול ימי החופשה על ידי התובעת ותשלום דמי חופשה בגינם, מוטל על הנתבעת. הנתבעת לא עמדה בנטל זה. התובעת טוענת כי לא קיבלה ימי חופשה עבורם שולמו לה דמי חופשה. לנתבעת אין ראיה לכך שטענה זו אינה נכונה, ומעדותה עולה כי היא לא שילמה לתובעת דמי חופשה.
22.
אלא מאי? טוענת הנתבעת כי אין התובעת זכאית לפדיון חופשה שכן התובעת המשיכה לעבוד ברצף באותו מקום עבודה בהסכמתה, על פי הסכם בינה לבין הנתבע 3 לפיו הנתבע 3 יהיה אחראי לזכויות התובעת שנצברו בתקופת עבודתה אצל הנתבעת. לפיכך, עבודת התובעת הסתיימה כאשר הנתבע 3 היה מעבידה של התובעת, ועליה להפנות את תביעתה לפדיון חופשה כלפיו, ולא כלפי הנתבעת.
23.
לעניין זה עמדתנו היא שהתובעת זכאית לפדיון חופשה מאת הנתבעת מאותו טעם בשלו היא זכאית לפיצויי פיטורים. אמנם, סעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית קובע את אורך החופשה "אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד", ועל כן לכאורה זכאית היתה התובעת לתבוע מהנתבע 3 פדיון חופשה בגין כל תקופת עבודתה במרכולית, ואולם, כפי שהוסבר לעיל, נסיבות העברת המרכולית מהנתבעת לנתבע 3 הצמיחו לתובעת כלפי הנתבעת את הזכויות הנובעות מהפסקת עבודה היזומה על ידי המעביד, בשל החשש הממשי שהתקיים בעת העברת המרכולית, שזכויות התובעת בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעת לא יכובדו על ידי הנתבע 3.
24.
בהתאם לכך, מקובלת עלינו תביעת התובעת לפדיון חופשה לפי 12 ימים, כאשר שווי יום עבודה הוא 152 ₪ (19 ₪ לשעה

x
8). לפיכך זכאית התובעת לפדיון חופשה בסך 1,824 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
התביעה לדמי הבראה
25.
אין מחלוקת כי לתובעת לא שולמו על ידי הנתבעת דמי הבראה בשנת עבודתה אצל הנתבעת. גם בעניין זה טענת הנתבעת היא כי על התובעת להפנות את תביעתה לנתבע 3. אנו מעדיפים את עמדת התובעת בעניין זה מהטעמים שבוארו לעיל. לפיכך זכאית התובעת לחמישה ימי הבראה לפי 318 ₪ ליום הבראה, ובסך הכל 1,590 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
התביעה לדמי חגים

26.
הצדדים הודיעו לבית הדין כי מוסכם עליהם כי בתקופת עבודת התובעת אצל הנתבעת חלו 8 ימי חג ושהתובעת זכאית לדמי חגים בגינם (עמ' 9 לפרוטקול, שורות 20-21). בסיכומיה ביקשה הנתבעת כי בית הדין יימנע מלפסוק לתובעת דמי חגים בגין 8 ימי חגים בשל כך שהזכאות לדמי חגים מתחילה לאחר שלושה חודשי עבודה ומכיוון שלטענת הנתבעת התובעת היתה עובדת חודשית החל מחודש אוגוסט 2005.
27.
לעניין הטענה כי התובעת הפכה לעובדת חודשית – הרי שטענה זו נוגדת את המוסכמות בתיק לפיהן התובעת היתה עובדת שעתית. עם זאת, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי אין לחייבה בדמי חגים עבור החגים שחלו בשלושת חודשי ההעסקה הראשונים של התובעת, לאור הוראת צו ההרחבה בעניין זה. לפיכך יש להפחית משמונה ימי החגים שחלו בתקופת עבודתה של התובעת שני ימי חג (פסח ושביעי של פסח). התוצאה היא שהתובעת זכאית לדמי חגים בגין ששה ימי חג, ובסה"כ 912 ₪.
התביעה לגמול בעד עבודה בשעות נוספות

28.
התובעת טוענת כי היא זכאית לסך 1,787 ₪ כגמול בעד עבודה ב-376 שעות נוספות לפי 125%.
29.
בתביעתה הסתמכה התובעת על תדפיס שהופק ביום 8.11.06, לאחר סיום עבודתה במרכולית. מקובלות עלינו טענות הנתבעת בסיכומיה לפיהן ישנו קושי להסתמך על הרישום שהציגה התובעת כבסיס לקביעת ממצאים בעניין שעות עבודתה, לאור דברי התובעת בחקירתה הנגדית מהם עולה כי "מישהו שינה את זה".
30.
בהתאם לכך, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה את מספר השעות הנוספות בהן עבדה, ודוחים את תביעתה בעניין זה.
התביעה לפיצוי בגין פיטורים בעת הריון

31.
התובעת תובעת פיצוי בשיעור 50,000 ₪ בגין פיטוריה על ידי הנתבעת בעת היותה בהריון.
32.
תביעה זו אינה מקובלת עלינו, שכן איננו סבורים כי התובעת "פוטרה" לעניין סעיף 9 לחוק עבודת נשים. נסיבות סיום עבודתה של התובעת אצל הנתבעת פורטו לעיל. מדובר בחילופי מעביד באותו מקום עבודה בהסכמת התובעת. חילופים כאלה, כשלעצמם, אינם מהוים פיטורים, ואולם לצורך סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים נקבע בפסיקה, כאמור, כי מקום שיש חשש ממשי שהמעביד החדש לא יוכל להבטיח את זכויות העובדים בגין תקופת עבודתם לפני חילופי המעבידים, קמה זכאות לפיצויי פיטורים, שכן לעניין סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, רואים בנסיבות אלה כפיטורים, בשל שיקולי מדיניות שנקבעו בפסיקה.
33.
העדר משמעות אוניברסלית למונחים משפטיים הינו תופעה משפטית מוכרת בפסיקה. כך, נפסק שאין משמעות אוניברסלית למונח "עובד", שיכול בהקשרים מסויימים לכלול תופעות מסויימות שבהקשרים אחרים אינם כלולים באותו מושג (דנג"צ 4601/95 סרוסי נ. בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב (4) 817, בג"צ 1891/06 משרד הפנים נ. בית הדין הארצי לעבודה
(ניתן ביום 24.3.08). כך, נסיבות עובדתיות מסויימות יכול שיוגדרו כ"פיטורים" לעניין חוק פיצויי פיטורים אך לא יוגדרו ככאלה לעניין חוק עבודת נשים.
34.
גם אם תמצי לומר שהתובעת "פוטרה" לעניין סעיף 9 לחוק עבודת נשים, איננו סבורים כי יש לפסוק לה פיצוי כלשהו, שכן פיטוריה לא היו "בקשר" להריונה כלל, אלא נבעו מהחלטתה של הנתבעת לפרוש מעסקי המרכולית ולהעבירם לנתבע 3.
35.
בהתאם לכך, אנו דוחים את תביעת התובעת לפיצוי עונשי בגין פיטוריה בהריון.
אחריות הנתבע 2

36.
מקובלת עלינו טענת הנתבע 2 כי דין התביעה נגדו להידחות בהעדר סמכות לבית הדין לדון בה, וזאת בשל העדר יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין הנתבע 2. התובעת לא טענה כי הנתבע 2 הוצג לה כמעבידה. מקובלת עלינו עדות הנתבע 2 בתצהירו כי לא היתה לו מעורבות כלשהי בהעסקת התובעת, וכי במקרים בהם נכח במרכולית הוא עבד בה כאחד העובדים, ללא כל סמכויות. רישום העסק על שמו של הנתבע 2 לא הוצג כלל לתובעת והיא לא הסתמכה עליו, ואין בו, כשלעצמו, כדי להצדיק הטלת אחריות על הנתבע 2 כמעביד של התובעת.
סוף דבר

37.
התביעה נגד הנתבע 2 נדחית, ללא צו להוצאות.
38.
התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה, כמפורט להלן. הנתבעת 1 תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א.
פיצויי פיטורים בסך 3,124 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.2.06 ועד לתשלום בפועל.

ב.
פדיון חופשה בסך 1,824 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.2.06 ועד לתשלום בפועל.

ג.
פדיון דמי הבראה בסך 1,590 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.2.06 ועד לתשלום בפועל.

ד.
דמי חגים בסך 912 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.2.06 ועד לתשלום בפועל.
39.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.
40.
הערעור על

פסק דין
זה הינו בזכות. הודעת ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאתו לצדדים.



ניתן היום כ"ד בשבט, תש"ע (8 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים.




_________________
___________________
גולדברג דניאל, שופט
נציג ציבור











עב בית דין אזורי לעבודה 2105/07 שיינא אבידני נ' בטי כודדה, עומרי כודדה, מרדכי פרץ ואח' (פורסם ב-ֽ 08/02/2010)