פסקי דין על יליזבטה חייט | פסקי דין על משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

15002-11/09 וע     09/02/2010




וע 15002-11/09 יליזבטה חייט נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים








בית משפט השלום בחיפה



09 פברואר 2010

ו"ע 15002-11-09 חייט נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים






בפני

וועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
ליד בית משפט השלום בחיפה
כב' השופט אהרון שדה
– יו"ר
דר' אלכסנדר קורת – חבר
דר' צבי בן-ישי - חבר


עוררים

יליזבטה חייט


נגד


משיבים

משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים




פסק דין



בפני
נו ערר על החלטת המשיבה הדוחה את בקשת העוררת לקבלת הטבות עפ"י חוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים התשס"ז 2007.
הבקשה שהגישה העוררת למשיבה מבוססת על הוראות סעיף 3 לחוק ההטבות הדן בקצבה ליוצאי מחנות ריכוז,גטאות ומחנות שעבדו בהם בעבודת פרך,
הבקשה נדחתה ע"י המשיבה מהטעם שהעוררת לא הוכיחה ששהתה במחנה או בגטו המוכרים לצורך קבלת ההטבות והקצבה.
אכן,העוררת מגוללת סיפור חיים קשה והיא נאלצה לעזוב את ביתה ולעבור לאזור מולדובה ואין לנו ספק כי חייה בזמן השואה היו קשים מאד.
יחד עם זאת העוררת איננה טוענת ששהתה במחנה או בגטו מוכרים,למעשה היא מודעת לבעייתיות שבאי שהייה שכזו לגבי הזכאות להטבות וטוענת כי יש לראות במי ששהה בשטח כבוש כמי ששהה בגטו.
הנחה זו איננה נכונה משפטית. אין צורך כלל להיכנס לשאלה אם מולדובה הייתה "שטח כבוש" או שטח "בהשפעה נאצית",הדבר איננו רלבנטי שכן לא ניתן להכיר ב"שטח" לצורך קבלת ההטבות והקצבה אותה ביקשה העוררת אלא יש צורך בשם ספיציפי של גטו או מחנה ספיציפיים שהוכרו ע"י הקרנות הגרמניות והאוסטריות .
למעשה, אין בין הצדדים שום מחלוקת עובדתית וגם אם יש הרי שנקודת המוצא היא כי כל המסכת העובדתית המתוארת ונטענת ע"י העוררת נכונה ואכן התקיימה,אין גם מחלוקת שהעוררת איננה מוכרת ע"י הקרנות הגרמניות והאוסטריות לצורך קבלת תגמול מלא ליוצאי מחנות (בסך 7500 יורו).
גם ההכרעה בערר פשוטהכאמור לעיל ולכאורה צריכה להיות קצרה ולקונית כפי שכבר נומק אלא שבכך אנו חשים כי לא נצא ידי חובתנו כלפי העוררת ורבים מחבריה שסבלו ונרדפו בתקופת השואה, אנשים שמחסור ודוחק היו מנת חלקם אז וגם היום כשהגיעו לגיל גבורות מלווים אותם הזיכרונות ותוצאות הנרדפות.
אלא שכאמור דעתנו אינה נוחה מהתוצאה, לא בשל מקורה וטעמה המשפטיים אלא בשל השלכותיה המוסריות על ציבור לא מבוטל של ניצולים שלרוב אינם מבינים מדוע דווקא הם אינם זכאים לכל פיצוי ומדוע הם מופלים לרעה.
בחרנו להוסיף מילים ולו בכדי להיות לפה לאותו ציבור ניצולים שמופיע בפני
נו, ציבור זה אינו מצליח להבין תמיד את הדקויות המשפטיות, את שליטתם של הדין הגרמני והקרנות המממנות על זכאותם ואת שיקולי התקציב שכולם בסופו של דבר מביאים לתוצאה שתביעתם נדחית.
הם מתקשים לקבל הסברים בעלי אופי "ביורוקראטי" מבחינתם ומתקשים להבין כיצד בית משפט ישראלי אינו מכיר בסבלם, אינו קובע זכאות כלשהי ומשמש למעשה כ"ממלא הוראותיו" של הדין הגרמני, מדובר בקונוטציה בעייתית מאוד לדידם.
כמעט כל עורר שתביעתו נדחתה מהטעמים דלעיל אינו מבין מדוע סבלו פחות משל אחרים ומדוע הוועדה הפועלת בבית המשפט אין בכוחה לסייע לו.
נראה כי הגם שהקריטריונים שנקבעו בחוקים השונים קשורים קשר אמיץ עם הסכמים והחלטות של המוסדות הגרמניים שבבסיסם באו להיטיב עם הניצולים הרי שהם גם קשורים לשיקולים תקציביים שבעיני הניצולים נראים שרירותיים גרידא ומפלים ואנו ראינו לנכון לבטא עניין זה בפסק דיננו.
מנגד ולמען האיזון הנדרש, החוק שבצילו חוסה תביעת העוררת התקבל בכנסת לאחר דיונים בהם השתתפו בין היתר גם נציגי ארגוני הניצולים ומן הסתם נקבעו תנאי ולשון החוק לא באופן שרירותי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת המחוקק.
כאמור, יכולים אנו לפסוק רק בגדרו של החוק ובגדר הסמכות שניתנה לנו ומשכך אין מנוס אלא לדחות את הערר.
אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בנקודה משפטית ותוך 45 יום

ניתן היום,
כ"ה שבט תש"ע, 09 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.







אהרון שדה
, שופט
יו"ר הוועדה

דר' אלכסנדר קורת
חבר הוועדה

דר' צבי בן-ישי
חבר הוועדה











וע בית משפט שלום 15002-11/09 יליזבטה חייט נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים (פורסם ב-ֽ 09/02/2010)