פסקי דין על אחמד אבו-שריפה

6275-09/09 פ     09/02/2010




פ 6275-09/09 מדינת ישראל נ' אחמד אבו-שריפה




לך



st1\:*{behavior: }
17


בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"פ 6275-09-09 מדינת ישראל
נ' אבו-שריפה(עציר)



09 פברואר 2010




6289-09-09

בפני
כב' השופט אליקים אברהם

המאשימה

מדינת ישראל


נגד

הנאשם
אחמד אבו-שריפה
(עציר) ת.ז. 313810277
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אליאל
ב"כ הנאשם - עו"ד פרידמן

והנאשם בעצמו באמצעות הליווי

גזר דין

הנאשם והמאשימה הגיעו להסדר טיעון ובהתאם לכך הורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן ובעבירות המיוחסות לו בכתב אישום שהוגש בת.פ. 2503/08 של בית המשפט השלום ברמלה. הסדר הטעון אינו כולל הסכמה לענין העונש.


על פי כתב האישום המתוקן והודאת הנאשם, הורשע הנאשם בעבירות של עשיית עסקה אחרת בסמים מסוכנים- עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית-עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג)רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה- עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, שיבוש מהלכי משפט-עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין וחבלה במזיד לרכב עבירה
לפי סעיף 413ה'+413א' לחוק העונשין.


על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהם הודה הנאשם, ביום 20.8.09 החזיק הנאשם
שלא לצריכה עצמית כ-1,500 כדורים מסוג אמפטאמין במשקל 280.37 גרם נטו שהינו סם מסוכן. באותו יום החזיק הנאשם בסם מסוכן ברכב כשהסם ארוז בשקיות במטרה לספקו לאדם אחר. לרכבו של הנאשם עלה אדם שבדק את הסם ובחר שלא לקחתו מאחר ואיכותו לא היתה לטעמו. משנתבקש הנאשם ע"י אנשי משטרה לעצור את רכבו הוא פתח בנסיעה פרועה כשהוא מסכן את חיי השוטרים, תוך פגיעה בניידת המשטרה וגרימת נזק, הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ובפראות עד כדי איבוד השליטה ברכב, נסיעה שהסתיימה במצב בו התהפך הרכב כשהוא גורם נזק לחצר בית. במהלך הנסיעה השליך הנאשם את שקית הסמים במטרה לשבש את הליכי החקירה נגדו.


על פי כתב האישום של בית המשפט השלום ברמלה ת.פ. 2503/08 אותו צרף הנאשם והודה באמור בו, הורשע הנאשם בעבירות של גניבת רכב-עבירה לפי סעיף 413ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 499 א(1) לחוק העונשין. על פי עובדות אותו כתב אישום, קשר הנאשם קשר עם אחר לגניבת משאית על מנת להעבירה אל מחוץ לשטחי מדינת ישראל
לצורך מכירתה לפרוק, אותו אחר סיפק לנאשם את מפתחות המשאית אותם גנב לפני כן וביום 11.10.08 גנב הנאשם את המשאית, נהג בה עד שנתפס במחסום משטרתי.


בפתח הישיבה הראשונה בה נתבקשה תגובת הנאשם לכתב האישום הוא הודה במסגרת הסדר הטעון בעבירות המיוחסות לו כאמור לעיל ושירות המבחן נתבקש להכין תסקיר לענין העונש.


לאחר בחינת הנסיבות ושיחה עם הנאשם המליץ שירות המבחן כי הנאשם ייענש בענישה מוחשית וקונקרטית שתציב גבולות ברורים להתנהגותו ותחברו למלוא האחריות למעשיו, בנוסף המליץ שירות המבחן כי הנאשם ישולב בכלא בהליך גמילה.


לנאשם הרשעות קודמות, הוא ריצה עונשי מאסר בפועל של 6 שנים בגין עבירת שוד ו-6 חודשים בדרך של עבודות שירות, כנגד הנאשם תלויים ועומדים שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה, האחד בן 12 חודשים מת.פ. 40307/06, גזר דין מיום 18.1.07 של בית המשפט המחוזי בתל אביב בגין עבירה של שיבוש הליכי משפט והשני בן 6 חודשים מת.פ. 1461/07 גזר דין מיום 10.4.07 של בית משפט השלום בכפר סבא בגין עבירת פשע מסוג סמים. כחלק מהסדר הטעון הגיעו הצדדים להסכמה כי שני עונשי המאסר על תנאי יופעלו בחופף זה לזה ובנוסף 9- חודשי מאסר מעונשי המאסר על תנאי יופעלו במצטבר לכל עונש אשר ייגזר על הנאשם.


ב"כ המאשימה הגיש ראיות לעונש ובהם תוואי מסלול נסיעת הנאשם עד התהפכות רכבו. צילומי הנזק שנגרם לרכב המשטרה

ותמונות השחזור וההצבעה.

ב"כ המאשימה שם דגש בטיעוניו על מסוכנותו של הנאשם, הן בעבירות הסמים
והן בנהיגתו הפרועה וחיזוק לדרכו הבלתי נורמטיבית מוצא ב"כ המאשימה בתיק הפלילי שצורף- ת"פ 2503/08 מבית המשפט שלום ברמלה.

בהסתמך על פסקי דין שונים, ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם עונש מאסר ארוך, להפעיל את המאסרים על תנאי בהתאם להסדר הטעון, להטיל עונש מאסר על תנאי לתקופה ארוכה, קנס בשיעור גבוה ולפסול הנאשם מהחזקה או קבלה של רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים ממועד שחרורו.

ב"כ הנאשם אשר מכיר אישית את הנאשם שם דגש על אישיותו, על היותו בחור אהוב ואהוד ועל הניתוח המעמיק המופיע בתסקיר שירות המבחן המצביע על
חייו הקשים והגורמים להתדרדרותו עד לשולי החברה.


ב"כ הנאשם הדגיש כי לזכות הנאשם עומדת העובדה כי הודה במיוחס לו, חסך מזמנו היקר של בית משפט ולקח אחריות למעשיו.


ב"כ הנאשם ביקש כי בית המשפט ידון את הנאשם כבית הלל וירחם עליו לאור נסיבותיו
האישיות המיוחדות, אשר גם לא יאפשרו לו לשאת בקנס בשיעור כל שהוא.


ב"כ הנאשם העריך כי עונש כולל של 24-30 חודשי מאסר בפועל יחשב לעונש ראוי במקרה זה, גם לאור הפסיקה עליה הוא מסתמך.


הנאשם בתום הטעונים, הביע חרטה, ביקש עזרה ורחמים ביחד עם תקווה כי יוכל להגמל מהסמים.


גזר דין
בראש ובראשונה אבהיר כי לאור טיעוני הצדדים הנני מכבד את הסדר הטעון ובכלל זה את הסכמתם כי עונשי המאסר על תנאי יופעלו בחופף, כאשר 9 חודשים מהם יהיו במצטבר לעונשים שיוטלו בתיק זה.


לכך אוסיף כי שוכנעתי כי חרטתו של הנאשם כנה והנני מצטרף לדברי השבח ששיבח הסנגור את שירות המבחן שהציג תמונה מאירה ומקיפה של מצב הנאשם והגורמים להתדרדרותו.


אך למרות האמור לעיל הנני סבור כי בתיק זה יש להעדיף את האינטרס הציבורי בהתחשב בחומרת מעשיו של הנאשם.


נהיגה פרועה הפכה לצערנו לתופעה נפוצה בכל רחבי הארץ (ר' ע"פ 9406/08 מיום 3.12.09 שמרי פאיז נגד מדינת ישראל
) וכל זאת תוך סיכון חייהם של אנשים לרבות אנשי משטרה. אפנה בענין זה לפסק דינו של כב הש' א' לוי בע"פ 1535/06 מדינת ישראל
נגד יוסי לוי
"המשיב חטא בעבירה קשה, ולמרבה המזל ועקב תושייתם של הנהגים שנקלעו בדרכו, לא הסתיימה אותה נסיעה באבדן חיי אדם או בפציעתם ובנזק לרכוש. המשיב חטא בנהיגה פרועה ומופקרת שיש בה להסביר מדוע פשה בקרבנו נגע תאונות הדרכים, עד שכמעט ולא חולף יום מבלי שנגע זה גובה את מחירו בחיי אדם, בפציעתם של רבים, ובגרימת חיי סבל להם ולבני משפחותיהם. ומאחר והערעורים הרבים בפני
נו למדונו כי תופעה זו של נהגים הנמלטים מפני שוטרים שוב אינה עוד נחלתם של מעטים בלבד, אלא של רבים שחלקם עושה זאת במפגיע ותוך קריאת תיגר על שלטון החוק, הנחינו את הערכאות הדיוניות להחמיר בענישה כדי לגמול לעבריינים על רוע מעלליהם, מחד, וכדי לשגר מסר מרתיע לעבריינים-בכוח, מאידך (ע"פ 2410/04 מדינת ישראל
נ' סלמאן אלקיעאן, לא פורסם; ע"פ 3383/05 אלעסם אנוואר נ' מדינת ישראל
, לא פורסם; ע"פ 217/04 חאפז אלקורעאן נ' מדינת ישראל
, לא פורסם)".


באותו מקרה הגדיל בית המשפט העליון את העונש שהוטל על המשיב והעמידו על 4 שנים. זה השלב להפנות לסעיף 8 לכתב האישום המתאר נסיעה מהירה לכיוונו של השוטר, לסעיף 9 ובו תאור פגיעה בדלת ניידת המשטרה, לסעיף 11 ובו תאור של סיכון עוברי אורח וכלי רכב אחרים וסיום האירוע כמתואר בסעיף 13 בדרך של פגיעה בגדר בחצר בית מגורים.


על מנת להמחיש הסכנה הטמונה בדרך התנהגות זו אפנה לע"פ 6833/06 אבו עמאש נגד מדינת ישראל
(מיום 11.1.10), פסק דינה של כב' הש' נאור "בית המשפט מצווה להעביר את המסר החשוב כי חיי אדם אינם הפקר וכי נהגים מוכרחים ליטול אחריות על מעשיהם שעה שהם יושבים מאחורי הגה המכונית, שהיא ככלי נשק".

גם בנושא הסמים לא ניתן להקל ראש, לא ניתן להתעלם מכמות הסם הגדולה שהוחזקה ע"י הנאשם ובהרשעתו בביצוע עסקה אחרת בסם שרק במקרה לא הפכה לעיסקת סחר בסמים ובנושא זה אפנה לפסק דינו של כב' הש' חשין רע"פ 11609/04 גיא מותנה נגד מדינת ישראל
שניתן להחילו בהתאמה על המקרה שבפני
נו "גם אם היה לא יותר מאשר זנב לאריות, הרי שבסיוע אותו הגיש לסוחרי הסמים שימש המבקש - ביודעין - חוליה חיונית בשרשרת הפצת הסם. מספקי הסמים, מפיציהם וכל המסייעים להם אנשים מסוכנים הם לסביבה ולקהילה, וכבר בע"פ 284/79 מדינת ישראל
נ' רוימי ואח', פ"ד לד(3) 527, 529, ציין בית-המשפט כי "אלמלא המפיצים את הסם לקהל הצרכנים לא היו סיטונאי הסם יכולים לעסוק במלאכתם הבזויה". כך הוחמרה הענישה לא רק של מפיצי הסם, אלא גם של הסייענים והבלדרים המאפשרים את ביצוע העבירות. וכפי שצוין בע"פ 746/86 מדינת ישראל
נ' קדוש ואח' (לא פורסם): הסחר בסמים מסוכנים, מטבעו, מבוסס על חוליות שונות, אשר בהן הובלת הסם משמשת מוקד חשוב. מלחמה בסחר בסמים ובהפצתם מחייבת תגובה שיפוטית הולמת כלפי כל אחת מהחוליות בפעילות הסמים העבריינית. במסגרתה של תגובה זו יש להתחשב כמובן בנתוניו האישיים של כל נאשם, אך מרכז הכובד של השיקול השיפוטי הוא מטבעו האינטרס הציבורי".


אם לא די בכל אלה חשוב לראות כי זו הפעם השניה שמורשע הנאשם בעבירת שיבוש הליכי משפט כשהעבירה הנוכחית מבוצעת כשתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 12 חודשים.


שני הצדדים התייחסו בטיעוניהם לכתב האישום (ת/7) שהוגש נגד שני המעורבים המוזכרים בכתב האישום שבפני
י, סטניסלב ואליק אשורוב. לאחר בחינת תוכנו של כתב האישום וטעוני הצדדים לא מצאתי כי ניתן ללמוד ממנו דבר לענין הענישה הראויה בתיק שבפני
י אשר הוא שונה בצורה בולטת בהיקף ובחומרת העבירות ולכן יש לראותו כתיק העומד בפני
עצמו כמובן ביחד עם התיק שצורף.
לסיכום- שלושה קריטריונים בולטים במקרה זה ולאורם יש לגזור את דינו של הנאשם, האחד מסוכנות בולטת העולה מהשילוב של עבירות סמים ונהיגה פרועה, השני פגיעה בשלטון החוק הבאה לידי ביטוי בפגיעה בניידת משטרה תוך ניסיון פגיעה בשוטר ביחד עם עבירת שיבוש הליכי משפט והשלישי הודאה, הבעת חרטה כנה וחסכון מזמנו היקר של בית משפט. לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בנסיבות כולן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
-מאסר בפועל לתקופה של
55 חודשים.
-בנוסף הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 18 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, החל מיום שחרורו מבית הסוהר. התנאי הוא כי הנאשם לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע, אך במקרה בו יעבור הנאשם עבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תעמוד תקופת המאסר על 24 חודשים.

הנני מורה על הפעלת 2 עונשי מאסר על תנאי, האחד בן 12 חודשים מת.פ. 40307/06, גזר דין מיום 18.1.07 של בית המשפט המחוזי בתל אביב בגין עבירה של שיבוש הליכי משפט והשני בן 6 חודשים מת.פ. 1461/07 גזר דין מיום 10.4.07 של בית משפט השלום בכפר סבא בגין עבירת פשע מסוג סמים. שני עונשי המאסר על תנאי יופעלו בחופף זה לזה, תשעה חודשי מאסר מעונשי המאסר על תנאי יופעלו במצטבר כך שבסה"כ ירצה הנאשם עונש של
64 חודשי מאסר בפועל, המאסר יימנה החל מיום מעצרו של הנאשם-20.8.09.

על פי הוראת סעיף 37א לפקודת הסמים, הנני
פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 5 שנים מיום גמר ריצוי עונש המאסר.


בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ותקופת המאסר הממושכת לא מצאתי לנכון להטיל עליו קנס כספי.


בהתאם להמלצת שירות המבחן ובקשת הנאשם, אודה לשירות בתי הסוהר אם ישבץ את הנאשם בהליך גמילה.


הנני מורה על השמדת הסמים, לכשיהפך פסק הדין לחלוט.




המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.


זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.


<#4#>

ניתן והודע היום כ"ה שבט תש"ע, 09/02/2010 במעמד הנוכחים.



אברהם אליקים, שופט









פ בית משפט מחוזי 6275-09/09 מדינת ישראל נ' אחמד אבו-שריפה (פורסם ב-ֽ 09/02/2010)