פסקי דין על אורה מושב עובדים להתיישבות | פסקי דין על נתן כהן | פסקי דין על יורי יעקבי ואח' |

654/10 עפ     09/02/2010




עפ 654/10 אורה מושב עובדים להתיישבות, נתן כהן, יורי יעקבי ואח' נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק ע"פ 654/10
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
בבית המשפט העליון


ע"פ 654/10 - א'



בפני
:

כבוד השופט י' עמית


המערערים:

1. אורה מושב עובדים להתיישבות



2. נתן כהן



3. יורי יעקבי


4. חיים אשר


נ


ג


ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 4905/09 שניתן ביום 21.12.09 על ידי כבוד השופט ר' כרמל –
ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המערערים:
עו"ד יחיאל גוטמן

בשם המשיבה:
עו"ד יריב אבן חיים



פסק דין



ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בירושלים מיום 21.12.09 (כב' השופט
ר' כרמל
) בע"פ 4905/09, בגדרו נדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 12.10.09 (כב' השופטת
א' באום-ניקוטרה
), שדחה את בקשת המערערים לעכב כניסתם לתוקף של צווי איסור שימוש חורג במבנים. בד בבד עם הגשת הערעור, הגישו המערערים בקשה למתן צו ביניים בערעור, לעיכוב ביצוע הצווים.

1.
ענייננו בהליכים שהחלו בשנת 2000 עם הגשת ארבעה כתבי אישום (שאוחדו) כנגד המבקשים, בגין שימוש חורג במבני לולים לצרכי מסחר. ההליכים בתיק השתרעו על כעשר שנים במהלכן התיק נע ונד מספר פעמים בין בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי והגיע גם לפתחו של בית המשפט העליון (החלטת כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 3545/06 מיום 4.7.06). לסופו של יום ניתנה ביום 5.1.09 הכרעת הדין בעניינם של המערערים והם הורשעו בבית משפט השלום בעבירות של שימוש חורג בלא היתר בקרקע חקלאית לצרכי מסחר. ביום 27.4.09 נגזר דינם של המערערים, הושת עליהם קנס וניתן צו כלפי המערערת 1 והמערער 3, האוסר עליהם שימוש חורג במבנים החל מיום 1.10.09 (המערערים 2 ו-4 התפנו מהנכס עוד בשנת 2004). ערעור שהגישו המערערים לבית משפט המחוזי בירושלים עדיין תלוי ועומד.

2.
ביום 14.9.09 הגישו המערערים לבית משפט השלום בירושלים בקשה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של הצו האוסר שימוש חורג במבנים. הבקשה
נדחתה בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 12.10.09. על החלטה זו הוגש ערעור, שנדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.12.09 ועל

פסק דין
זה, הוגש הערעור דכאן.

3.
אקדים ואומר כי כל ההליך מושא ערעור זה נופל בגדרו של סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן:
החוק
) הקובע כלהלן:

"בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן".


אך לאחרונה, התקין המחוקק את תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207), התשס"ט-2008. תקנה 7 לתקנות קובעת כלהלן:

"
התקנות יחולו בשינויים המחויבים, גם על בקשה להארכת מועד לביצוע צו עד למתן

פסק דין
או החלטה, המוגשת במסגרת ערעור או בקשה למתן רשות ערעור על

פסק דין
או החלטה הדוחה את הבקשה".



ד

ומה כי בכך הסיר המחוקק את הספקות בשאלה אם זכות הערעור הקבועה בסעיף 250 לחוק משתרעת גם על החלטות לפי סעיף 207 לחוק (לעניין זה ראו פסק דיני בע"פ (מחוזי חיפה) 2227/07
רוחי רג'א נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 25.6.02); רע"פ 5356/06
כראדי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 3.1.07); ע"פ (מחוזי ב"ש) 7048/06
מדינת ישראל
נ' כראדי
(לא פורסם, 16.6.06).


לגופם של דברים, אומר בקצרה כי דין הערעור להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.

5.
לטעמי, אין למערערים זכות ערעור לאחר שבקשתם לעיכוב ביצוע נדונה בשתי ערכאות והיה עליהם להגיש בקשה לרשות ערעור. אף השאלה אם ניתן להגיש לבית משפט זה בקשה לרשות ערעור אינה נקייה מספקות ואותירה בצריך עיון (השוו ע"פ 9364/08
גן הזית ארועים וכנסים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה
(לא פורסם, 10.6.09) פסקאות 24-26). די בכך, כשלעצמו, כדי לדחות את הערעור על הסף.

6.
הערעור לא מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים כך שאין עילה המצדיקה התערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי. מה עוד, שמדובר בגלגול שלישי על החלטה לפי סעיף 207 לחוק, שהיא עצמה החלטה הנלווית לערעור העיקרי שעדיין תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי.

7.
אין מדובר בצו הריסה שאם יבוצע ייגרם נזק בלתי הפיך למערערים (ע"פ 9364/08 הנ"ל פסקה 30), אלא בצו הפסקת שימוש, לאחר שהמערערים עושים מזה עשר שנים שימוש חורג במבנים שיועדו במקור ללולים.

8.
גם לשיטתם של המערערים לא תלויה כיום כל בקשה שלהם בפני
רשויות התכנון והבניה שעשויה להכשיר את השימושים החורגים המסחריים הקיימים כיום במבנים. המערערים הצהירו כי הפסיקו את השימוש המסחרי במבנים, והם מבקשים כעת ארכה על מנת לאפשר להם לקבל היתר לשימוש חורג
חדש
(אחסנה). הבקשה חורגת אפוא מגדרה של בקשה רגילה לעיכוב ביצוע, שברגיל, נסבה על השימוש החורג הקיים במועד הגשת הערעור. קשה להלום כי בקשה לעיכוב ביצוע תהווה תחליף זמני עד לקבלת היתר כדין מרשויות התכנון, אם בכלל, עבור שימוש חורג חדש.

9.
המבקשים לא הוכיחו שההיתר לשימוש החורג החדש נמצא בהישג ידם (רע"פ 11196/04
עזיזיאן נ' חולדאי
(לא פורסם, 3.1.05). זאת, בנוסף לשיהוי הרב בהגשת הבקשה הנוכחית לוועדה המקומית לתכנון ובניה, בהתחשב בכך שההליכים בתיק נמשכו כעשר שנים (ראו רע"פ 974/07
אלשמאלי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, )15.2.07; רע"פ 3774/04
אלסאנע נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 6.7.04)).

10.
סופו של דבר שאני דוחה את הערעור, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.



ניתנה היום, כ"ה בשבט תש"ע (9.2.2010).
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10006540_e02.doc

עכ

ב
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






עפ בית המשפט העליון 654/10 אורה מושב עובדים להתיישבות, נתן כהן, יורי יעקבי ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 09/02/2010)