פסקי דין על רפיק חלבי | פסקי דין על כלל בריאות חברה לביטוח | פסקי דין על איתן מרדכי אבו |

12572-02/09 א     11/02/2010




א 12572-02/09 רפיק חלבי נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ, איתן מרדכי אבו








בית משפט השלום בחיפה



11 פברואר 2010

ת"א 12572-02-09 חלבי נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ
ואח'




בפני



כב' הסגן נשיא
אינאס סלאמה

תובע
רפיק חלבי
ע"י ב"כ עו"ד עדי קלורין


נגד

נתבעים
1. כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רקפת פלד

2. איתן מרדכי אבו




פסק דין



פתח דבר

1.
בתיק זה הסכימו הצדדים למתן

פסק דין
מנומק על יסוד החומר שבתיק לרבות סיכומי טענותיהם, ללא צורך בשמיעת עדויות.

2.
עסקינן בתביעה כספית בסך 51,000 ₪ אותה הגיש התובע נגד הנתבעים, בשל הוצאת פוליסת ביטוח וגביית דמי ביטוח בגינה, זאת ללא הסכמתו של התובע.


יוטעם, כי בכל הנוגע לנתבע מס' 2, הוא סוכן הביטוח, לא עלה בידי התובע להמציא את התביעה לידיו ועל כן ביקש בסיכומיו למחוק את התביעה נגדו. עם זאת, מבהיר התובע, כי עומדת לו עילת תביעה עצמאית נגד הנתבעת מס' 1, היא חברת הביטוח (להלן: "הנתבעת") לנוכח אחריותה הישירה ו/או השילוחית למעשיו של הנתבע.

טענות התובע

3.
התובע טוען, כי בחודש 11/07, הבחין בחיוב "חדש" בכרטיס האשראי שברשותו (מסוג ישראכרט) לטובת "כלל ביטוח בריאות", על סך 110 ₪.

התובע המופתע היה משוכנע כי מדובר בטעות ופנה לנתבעת לקבלת הסברים. בתשובה שנמסרה לו ע"י נציגה של הנתבעת, נאמר לתובע, כי קיימת על שמו פוליסה בתוקף, כי החיוב הינו בעבור דמי ביטוח ושיפנה לסוכן הביטוח אבו איתן, הנתבע מס' 2, (להלן: "סוכן הביטוח") לצורך בירורים לגבי הפוליסה. התובע הודיע לנציגה כי מעולם לא עשה או חתם על מסמכים לצורך פוליסה זו ודרש לבטל אותה מיידית.

4.
בהמשך לשיחה הנ"ל, התקשר התובע לסוכן הביטוח (שאת מספר הטלפון שלו קיבל מנציגת הנתבעת) ונמסר לו ע"י אישה שהציגה עצמה כפקידה במשרדו של הסוכן, כי היא תחזור אליו עם תשובות לשאלותיו, דבר שלא נעשה עד היום.

5.
מספר ימים לאחר השיחה הטלפונית, קיבל התובע מסמכים לגבי הפוליסה. התובע פנה במכתב לנתבעת, הודיע כי לא ביקש ולא הסכים לעשיית הפוליסה, הודיע להסרת ספק על ביטולה, דרש לבטל את החיובים בגינה וכן קבלת החזרים בגין תשלומים שנגבו.

6.
לטענת התובע, רק לאחר תקופה ארוכה ומכתבי תזכורת מצידו, קיבל מכתב לפיו הפוליסה נעשתה כביכול בעקבות שיחה טלפונית בינו ובין סוכן הביטוח. נכתב גם כי לא ניתן להשיג את תגובת הסוכן השוהה בחו"ל.


התובע מדגיש, כי האמור לגבי שיחה טלפונית זו אינו נכון וכוזב. לדבריו, בדרך פסולה ובלתי חוקית השיגו הנתבעים או מי מהם את הפרטים האישיים שלו ושל בני משפחתו ואת פרטי כרטיס האשראי שלו.

7.
התובע טוען, כי בשל התנהלות הנתבעים נגרמה לו עוגמת נפש רבה עליה יש לפצותו וזאת עקב הפגיעה הבוטה בפרטיותו.


לדידו של התובע, חבות הנתבעת כלפיו נשענת על מספר אדנים; עוולה נזיקית "בגין עשיית פוליסה מפוברקת", עוולת פגיעה בפרטיות, עוולת רשלנות ישירה של הנתבעת ואחריות שילוחית למעשי סוכן הביטוח.

טענות הנתבעת

8.
הנתבעת טוענת, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב שעה שהתובע הסתיר מבית המשפט, כי בסמוך להודעתו אודות אי רצונו בפוליסה, ביטלה הנתבעת את הפוליסה והחזירה לו את הכספים ששילם בגינה.

9.
הנתבעת מציינת, כי מדובר בפוליסה מסוג "הגנה עצמית משולשת" המשווקת באמצעות טופס הצעה טלפונית ונסמכת על המידע המועבר ע"י סוכן הביטוח.


ע"פ הודעה שקיבלה הנתבעת מסוכן הביטוח, הופקה הפוליסה דנן ביום 1/10/07, כאשר בעקבות מכתב התובע בוטלה הפוליסה. לפי הנתבעת, ככל שסוכן הביטוח מסר לה מידע אודות מבוטחים, שעה שלא ניתנה בידו הסכמתם לכך, הרי שפעל בחריגה מהרשאה וללא כל סמכות.

10.
הנתבעת מבהירה, כי בעקבות תלונות שהתקבלו אצלה אודות פעילות סוכן הביטוח,
הפסיקה הנתבעת את עבודתו כסוכן מטעמה. בכך מעידה הנתבעת על עצמה כמי שפעלה בתום לב ותוך מילוי חובותיה כלפי כולי עלמא. אי לכך, יש לדחות את הטענה בדבר רשלנות כלשהי מצד הנתבעת שפעלה באמצעות מורשה, ומיד עם קבלת התלונות אודותיו וחקירתה, הפסיקה את העסקתו.


בהמשך ובהתאם לאמור, טוענת הנתבעת, כי אין היא נושאת באחריות שילוחית בגין מעשיו של סוכן הביטוח בשל אותה חריגה מהרשאה ומעילה בתפקיד מצידו.

11.
עוד טוענת הנתבעת, כי יש לדחות את הטענות המופנות כלפיה במסגרת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), מאחר ולא עשתה כל שימוש בפרטיו של התובע וכאשר עומדות לה ההגנות הקבועות בחוק, שכן מעשיה נעשו בתום לב וכחלק ממהלך עבודתה הרגיל.

12.
בנסיבות אלה, ומאחר ומדובר בכספים ששילם התובע משך כשלושה חודשים המסתכמים בסך של 220 ₪, כספים אשר הוחזרו לידו, ברי כי עסקינן בתובענה קנטרנית וטרדנית העוסקת ב"זוטי דברים", ומשכך דינה להידחות.

דיון והכרעה

13.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שהניחו בפני
י, נחה דעתי כי דין התביעה נגד הנתבעת להידחות, שכן שוכנעתי כי לא היתה התרשלות מצידה וכי אין היא חבה כלפי התובע מכוח אחריות שילוחית בשל מעשי הסוכן וחריגתו מההרשאה שניתנה בידיו.


הוא הדין בנוגע לטענות בדבר פגיעה בפרטיותו של התובע. בכגון דא, סבורני כי גם אם היתה פגיעה בפרטיות, זכאית הנתבעת להגנות שבחוק מאחר ופעלה בתום לב ובמהלך הרגיל של עבודתה. לא זו אף זו, לא שוכנעתי כי נגרם לתובע נזק בר פיצוי, כאשר לדידי גם לא הונח הבסיס לפסיקת פיצוי סטטוטורי כמשמעותו בחוק.

14.
אין חולק, כי בפרק זמן של כשלושה חודשים הוצאה לתובע הפוליסה, שבוטלה בעקבות פנייתו לנתבעת והכספים שנגבו בגינה הושבו במלואם (סך של 220 ₪). בנסיבות אלה, אפילו נגרמה לתובע עגמת נפש, מדובר בעגמת נפש חולפת, מזערית ושולית אשר סולקה תוך זמן קצר לאחר פניית התובע לנתבעת וזאת על דרך של ביטול הפוליסה והשבת כספו.


ויוטעם, שכבר במכתבה מיום 20/1/08 הודיעה הנתבעת לתובע כי ביטלה את הפוליסה מתחילתה, תוך שבמקביל פעלה לביטול חיובי האשראי של התובע למול חברת האשראי. התובע אינו חולק על כך.

15.
הנתבעת אפוא פעלה מיד כדי להפסיק את הגביה ובכך למעשה הטיבה את נזקו של התובע, במידה והיה כזה, והשיבה את המצב לקדמותו תוך החזרת הסכומים ששילם. השווה עם ת.א 57133/07 (שלום-ת"א) פודים יהונתן עו"ד נ' יפרח שאול (מאגרים משפטיים).



יש לקבוע, כי אם היתה פגיעה בתובע, הרי שמדובר בפגיעה שאין בה ממש, בבחינת זוטי דברים, שאין דרכם של בתי המשפט לעסוק בה.


התובע לא הוכיח כל נזק אחר שנגרם לו, וטענתו בנוגע לנזק בשל כפל הביטוח שנוצר (מאחר וברשותו פוליסה אחרת בחברת הביטוח שמשון בע"מ), נותרה טענה בעלמא ללא תימוכין.

16.
אין גם בפיצוי הסטטוטורי שקבוע בחוק כדי לסייע לתובע. אומנם נאמר בסעיף 29א (ב)(1) כי בית המשפט רשאי לחייב בפיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪, "בלא הוכחת נזק", אך באותה נשימה נקבע בסעיף 6 לחוק, כי "לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש".


לדידי, המקרה דנן הינו מקרה מובהק של פגיעה שאין בה ממש. משכך, אין לתובע זכות תביעה עפ"י החוק ואין תחולה לפיצוי הסטטוטורי.

17.
בהעדר נזק כלשהו אין לחייב את הנתבעת בפיצוי, וזאת אף ללא כל קשר לשאלה בדבר אחריותה וחבותה בדין.


בנוגע לשאלה זו של אחריות הנתבעת, סבורני, כי אין הנתבעת נושאת באחריותה שילוחית או באחריות ישירה מכוח פקודת הנזיקין ו/או מכוח החוק.

18.
בנוגע לאחריות השילוחית, בנסיבות העניין, לא מצאתי לייחס לנתבעת אחריות שילוחית למעשי ו/או מחדלי סוכן הביטוח. טענת הנתבעת לעניין ההודעה שקיבלה מסוכן הביטוח בעקבותיה הופקה לתובע פוליסת ביטוח בריאות, לא נסתרה. כך גם טענתה, כי עם קבלת תלונתו של התובע וגילוי מעשי קלקלתו של סוכן הביטוח, פיטרה אותו כסוכן מטעמה.


על כן, ככל שפעל סוכן הביטוח בדרך שפעל, היינו עריכת הפוליסה לתובע מבלי ידיעתו והסכמתו של התובע לכך, הרי שפעל תוך חריגה מהרשאה.

19.
סוכן הביטוח פועל במסגרת ההרשאה הניתנת לו ע"י חברת הביטוח ויחסי השליחות בינו ובין החברה מוסדרים הן בחקיקה ספציפית (חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981) והן בחקיקה כללית, דוגמת חוק השליחות, תשכ"ה - 1965.


אמנם, רק במקרים חריגים ניתן לומר, כי סוכן הביטוח חורג מהרשאתו, כך שלחברת הביטוח לא קמה חבות עקב כך. הפעולות המיוחסות לסוכן הביטוח במקרה דנן (מעילה בתפקידו ע"י ביצוע מעשי זיוף ו/או תרמית), נכנסות בגדר החריג האמור. הלכה היא, כי ביצוע פעולות זיוף ומרמה עולות כדי חריגה מהרשאה. ראה רע"א 7662/00 כנעאן מחמוד נגד הסנה חברה לביטוח בע"מ ואח' (מאגרים משפטיים).

20.
הוא הדין באשר לטענה בדבר אחריות ישירה על שני רבדיה; מכוח רשלנות ומכוח פגיעה בפרטיות.


בנסיבות, לא מצאתי לייחס לנתבעת רשלנות כלשהי. נימוקי הנתבעת בעניין זה מקובלים עליי שכן פעלה באמצעות סוכן מורשה מטעמה והוצאת הפוליסה התבססה על המידע שמסר לה הסוכן, לאחר קבלת "הסכמתו" של המבוטח הפוטנציאלי. הפוליסה המדוברת משווקת באמצעות טופס הצעה טלפונית, דרך פעולה מקובלת בענף הביטוח, ולכן אין לומר כי הנתבעת נטלה על עצמה סיכונים בלתי סבירים או שפעלה כפי שמבטח סביר לא היה פועל בנסיבות העניין.


יש לקבוע אפוא, כי הנתבעת לא הפרה את חובות הזהירות אשר חבה כלפי התובע וכי פעלה בתום לב ואף פעולותיה לאחר גילוי התרמית ופיטורי הסוכן מעידות על תום לבה.

21.
כך גם בנוגע לטענה בדבר פגיעה בפרטיותו של התובע. כאמור,
קבעתי לעיל, כי גם אם היתה פגיעה בתובע הרי שמדובר בפגיעה שאין בה ממש ואשר אינה מקימה עפ"י סעיף 6 לחוק זכות לתביעה אזרחית.


אכן, פרטיו האישיים של התובע ושל בני משפחתו ופרטי כרטיס האשראי שלו, הם מענייניו הפרטיים ופגיעה בהם וחשיפתם שלא כדין וללא הסכמתו, הינה פגיעה בפרטיות. דא עקא, השימוש שעשתה הנתבעת בפרטים אלה, להבדיל מהשימוש של סוכן הביטוח, נעשה בידיעה כי התובע הסכים לשימוש האמור. אם יש הסכמה, אין פגיעה בפרטיות, וכך סברה הנתבעת.

22.
לא הוכח בפני
י כי הנתבעת ידעה או כי היה עליה לדעת שהמידע אודות התובע הושג שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו. הנתבעת פעלה אפוא בתום לב וזכאית ליהנות מההגנה שבסעיף 18(2)(א) לחוק.


יתרה מכך, פעולותיה של הנתבעת מיד עם קבלת הודעת התובע, לבטל את הפוליסה ולהשיב לו את כספיו, מעידות כאלף עדים על תום לבה ועל כך שהפגיעה בתובע, אם היתה, לא חרגה
מתחום הסביר בנסיבות העניין.

חזקת תום הלב שעומדת בכגון דא לזכות הנתבעת, לא נסתרה.

23.
הגנה נוספת ממנה נהנית הנתבעת, היא זו שמעוגנת בסעיף 18(2)(ד) לחוק, קרי – אם נעשתה הפגיעה בפרטיות "תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל".


לעניין "מהלך העבודה הרגיל", ראה ע"פ 5026/97 (וערעורים נוספים) ג'ק גלעם ואח' נ' מ"י (מאגרים משפטיים).

24.
השורה התחתונה היא, שהחלטתי לדחות את התביעה נגד הנתבעת. באשר לנתבע, הרי דין התביעה נגדו להימחק.


לעניין ההוצאות וע"מ לאזן בין כל השיקולים בתיק, בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, החלטתי שכל צד ישא בהוצאותיו.

מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
כ"ז שבט תש"ע, 11 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 12572-02/09 רפיק חלבי נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ, איתן מרדכי אבו (פורסם ב-ֽ 11/02/2010)