פסקי דין על אהרון איפראימוב

21783-01/10 מת     14/02/2010




מת 21783-01/10 מדינת ישראל נ' אהרון איפראימוב





לפני כבוד השופט ג'ורג' אזולאי
– נשיא

המבקשים
מדינת ישראל
נגד

המשיבים
אהרון איפראימוב
(עציר)

<#2#>
נוכחים:
מטעם המבקשת: עו"ד עמלי

המשיב: הובא
מטעם המשיב: עו"ד ניר זאב
החלטה
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של תקיפה סתם-בת זוג לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, עבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין וכן עבירה של ניסיון לתקיפה סתם, לפי סעיף 379 +25 לחוק העונשין.
עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתי מיום 25.01.10, קבעתי כי קיימת בחומר החקירה תשתית ראייתית לכאורית וכי קיים פוטנציאל ראייתי להוכחת המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום וכן קמה עילה למעצרו. בנסיבותיו של המקרה הוריתי כי שירות המבחן יאמוד מסוכנותו של המשיב בכליו המקצועיים וזאת לאור התמכרותו לאלכוהול, וכן על מנת שחלופת המעצר תבחן אף היא.
תסקיר שירות המבחן:
קצינת המבחן התרשמה כי המשיב הינו אדם תלותי וחלש, נהג לשתות משקאות אלכוהוליים במידה ובשליטה, אולם לאחרונה, בעקבות משבר רגשי, חלה הסלמה בהתמכרותו לאלכוהול ובקושי לשלוט בדפוסי התנהגותו התוקפנית. המשיב שלל קיומה של בעיית התמכרות ושירות המבחן לא התרשם מרמת תובנה לגבי התמכרותו, לפיכך כל חלופה למעצר, שלא תיתן מענה לנושא התמכרותו לאלכוהול, לא תפחית את רמת הסיכון להישנות עבירות זהות בעתיד. קצינת המבחן נפגשה עם אחיותיו של המשיב אשר ביטאו כלפיו יחס מגונן והכחישו את בעיית השתייה שלו, כאשר להערכת שירות המבחן, יקשה עליהן לשמש דמויות סמכותיות ומציבות גבולות כלפי אחיהן. לאור האמור לעיל, לא בא השירות בהמלצה לשחרורו של המשיב.
טענות הצדדים:
ב"כ המבקשת טענה כי בעיית השתייה של הנאשם שולטת בו ומהווה סיכון ממשי למתלוננת ולסובבים אותו. החלופה שהוצעה נבדקה על ידי שירות המבחן ונמצאה לא מתאימה, על כן בקשה לעוצרו עד תום ההליכים נגדו.
ב"כ המשיב חזר על בקשתו לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שנבדקה ונמצאה לא מתאימה, בהר יונה בנצרת עלית, בבית אחותו ותחת השגחתן של שתי אחיותיו, במידת הצורך הסכים להוספת איזוק אלקטרוני. המדובר לטענתו בחלופת מעצר ראויה הרחוקה ממקום מגוריה של המתלוננת ודי בכך כדי לאיין מסוכנותו.
סיכום:
בית המשפט מצווה לבחון קיומה של חלופה למעצרו של המשיב, אשר יהא בה כדי להשיג את התכלית העומדת ביסוד עילת המעצר ויחד עם זאת, חומרתה תהיה פחותה מהמעצר וכפי שציין כב' הנשיא א' ברק בדנ"פ 2316/95 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל
פ"ד מט(4) 589:
"יש לבחון כל מקרה לגופו ותוך חיפוש בשבע עיניים אחר חלופת מעצר, ואם נמצאה חלופה הולמת מתחייב לעשות בה שימוש".
וכפי שצוטט זה מכבר בבש"פ 5814/06 מדינת ישראל
נ' שלומי אוחיון (לא פורסם):
"כאשר מורה בית המשפט על שחרור למעצר בית בתנאי ערובה, עליו להשתכנע שמדובר בחלופה שתבטיח את השמירה על שלום הציבור ומניעת שיבוש הליכי משפט. כמו כן, בדרך כלל על בית המשפט להשתכנע שיקויים פיקוח נאות על הנאשם, במקום בו ישהה כחלופת מעצר, כך שאם הנאשם יפר את תנאי השחרור מן המעצר, תימסר מיד הודעה על כך למשטרה. לעניין זה מוטלת חובה על מי שבביתו הנאשם שוהה כחלופת מעצר, וצריך שניתן יהיה לסמוך עליו שיעמוד בחובה זאת". (בש"פ 3441/98 מדינת ישראל
נ' לוי (לא פורסם)).

שירות המבחן העריך כי כל חלופה למעצר, שלא תיתן מענה לנושא התמכרותו לאלכוהול, לא תפחית את רמת הסיכון להישנות עבירות זהות בעתיד ולאחר שבחן חלופת המעצר הספציפית שהוצעה, מצא כי אחיותיו של המשיב, אשר הוצעו לפקח עליו, אינן יכולות לשמש דמויות סמכותיות ומציבות גבולות כלפי אחיהן.
כפי שכבר נאמר בבש"פ 7602/04 מדינת ישראל
נ' הישאם אבו אלהווא ואח' (לא פורסם), השמתו של אדם בחלופת מעצר בבית משפחתו בפיקוחם של בני משפחה, הינה דרך בעייתית מעצם טבעה:
"בני המשפחה המפקחים עומדים בפני
דילמה קשה ביותר, אם הנאשם ששוחרר לחלופה של מעצר בית יפר את הציווי שנצטווה לשהות במקום המסוים. הם נדרשים לדווח על קרוב משפחה שהפר צו שיפוטי, כאשר ברור להם כי קיים סיכוי גבוה שדיווחם יביא לכך שבן המשפחה המפר יישלח למעצר רגיל".

עוד אוסיף כי חלופת המעצר המוצעת, באותה עיר, אינה מרוחקת דיה מביתה של המתלוננת, ואינה יכולה לאיין מסוכנותו של המשיב, כפי העולה אף מתסקיר שירות המבחן.
לאור האמור לעיל, ובהעדר חלופת מעצר מתאימה, אני מורה להאריך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ל' שבט תש"ע, 14/02/2010 במעמד הנוכחים.
ג'ורג' אזולאי
, נשיא
הוקלד על ידי: ורה פורטנוי
11
בית משפט השלום בנצרת
מ"ת 21783-01-10 מדינת ישראל
נ' איפראימוב(עציר)
14 פברואר 2010








מת בית משפט שלום 21783-01/10 מדינת ישראל נ' אהרון איפראימוב (פורסם ב-ֽ 14/02/2010)