פסקי דין על השאם עסלי | פסקי דין על מוסעב חסן זאמל | פסקי דין על חסן סעיד זאמל |

4244-06/09 תט     11/02/2010




תט 4244-06/09 השאם עסלי נ' מוסעב חסן זאמל, חסן סעיד זאמל








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחדרה

התנגדויות לביצוע שטר בתיקי הוצל"פ 1204315095, 1204314094
11 פברואר 2010

ת"ט 4244-06-09 עסלי נ' זאמל
ת"ט 4274-06-09 עסלי נ' זאמל






בפני

כב' הרשם
שמעון רומי


המשיבים

השאם עסלי
השאם עסלי


נגד


המבקשים

1. מוסעב חסן זאמל
2. חסן סעיד זאמל



החלטה

המבקשים הם אב ובנו.

כנגד כל אחד מהם, נפתח תיק הוצל"פ לביצוע שטר חוב ע"ס 121,000 ₪ מועד פירעון, 9/7/06.

הגם שמדובר באותו סכום, עיון בשטרות מגלה, כי מדובר בשני שטרות חוב שונים, האחד נעשה ביום 7/9/05 והשני ביום 20/06/05.

בנסיבות העניין, הדיון אוחד בשני התיקים.

בהתנגדותו של זאמל מוסעב חסן (להלן:"מוסעב"), טוען המבקש, כי היה הבעלים של חברה בשם אלנג'ום שעסקה ביבוא, יצוא ושיווק, אולם לא הייתה לא כל סמכות או הכרעה או החלטה בעניין החברה והשותפות עם המשיב.

המבקש מצהיר בתצהירו, כי אין לו כל ידיעה לגבי השטר הנטען, כי לא הוסבר לו דבר ע"י המשיב והוא חסר השכלה בהבנת כל הקשור בשטרות ושטרי חוב.

המבקש מצהיר, כי המשיב ואביו (חסן סעיד זאמל
– להלן "חסן") הם המנהלים של החברה בפועל,
הם המחליטים ולו עצמו אין כל הבנה ועסקה בעניין החברה או השותפות.

ביוני 2005 כשהחברה הייתה בחובות כבדים כך נטען בתצהיר המבקש, החתים אותו המשיב על מסמך שלא ידע את תוכנו ובדיעבד נסתבר לו, כי המדובר בשטר החוב שהוגש לביצוע.

התצהיר מציין, כי הסכום הנקוב בשטר החוב נפרע, ועוד נותר המשיב חייב למוסעב כספים.

הבקשה של מוסעב נסמכת בתצהירו של חסן.

בתצהירו של חסן נטען, כי נדהם לקבל אזהרה בתיק נשוא ההתנגדות, שכן לא קדמה לכך כל פנייה מטעם המשיב.

חסן מצהיר, כי היה זה הוא אשר פנה אל המשיב בדרישה, כי האחרון ייפרע את חובו לחסן ולחברת אלנג'ום אשר חסן שימש כמנכ"ל החברה ולאחר תקופה קצרה נכנסה לחובות, חדלה מכל פעילות ונותרה עם החובות שלא נותרו עד כה.

חסן מצהיר עוד, כי בכל התקופה שהחברה התנהלה (עסקה ביבוא ושיווק פחמים) המשיב ובנו (בעלי החברה) פעלו באמצעות מספר קידוד (מספר יצרן) לצורך שיווק הסחורה כשערכו 3,500 ₪ והמשיב קיבל אותו בחינם.

חסן מצהיר לעניין נסיבות עריכת שטרי החוב, כי מועד עריכת השטר ומועדי הפירעון נכתבו ונערכו ע"י המשיב ובאשר לשטר עליו חתום חסן, כשנערך השטר בדצמבר 2003 לא נשא כל תאריך.

יחד עם חתימת השטר נערך גם מסמך המפרט עובדות שונות וזה נמצא בחזקתו של המשיב.

על פי המוצהר הסכום הנקוב בשטר הוא פועל יוצא של אותו מסמך שאינו בידי חסן, כי אם בידי המשיב.

מכל מקום, טוען חסן, כי אין בנמצא כל חוב, שלו כלפי המשיב, כי אם ההיפך הוא נכון.

בין היתר מצהיר חסן, כי המשיב לא קיים התחייבויותיו כלפי החברה כבעלים,
וכי ערך יחד עם המשיב ספירת מלאי לסחורה שבעסק ממנה עלה, כי ערך הטובין שהביא עימו "לשותפות" עמד אותה עת על 84,000 ₪ כנספח בכרטסת הנהלת חשבונות, נספח ד' 1.

הוסכם על פי המוצהר, בינו לבין המשיב, כי מתוך סכום זה ישלם המשיב 40,000 ₪ בסכום זה נרכש רכב מסוג מרצדס 412 מודל 1997 ביום 16/7/03, במחיר של 44,000 ₪, כאשר חסן שילם 24,000 ₪ והמשיב 20,000 ₪.

הרכב נמכר ביום 10/2/04, הוא היה משועבד לבנק, והסכום שהתקבל הועבר ישירות לחשבון החברה בבנק הפועלים לשחרורו משיעבוד ולסגירת ההלוואה המשעבדת.

השיעבוד אכן בוטל ביום 3/3/04.

חסן מצהיר גם, כי פעילות החברה חייבה הימצאו של כסף נזיל לצורך רכישת פחם במצרים ובמקומות אחרים והחברה הייתה מחויבת ליישם ההעברות בנקאיות לספקים בחו"ל ולשם כך לווה ב-7/11/03 סך של 60,000 ₪ מגב' ג'ייב סועאד וכסף זה שימש לרכישת פחמים.

סימוכין לכך בדמות נספח י' צורפו לתצהיר.

לימים כך מוצהר בסעיף 20 לתצהיר, קיבל המשיב שקיות אריזה בסך 9,000 ₪ מן החברה אותם לא שילם והחל למכור פחמים מביתו הפרטי בלא ידיעת חסן ובנו.

עוד מצהיר חסן, כי המשיב קיבל לידיו 10,000 ₪ תמורת שיק שחזר מאחד מלקוחות החברה וסכום זה הועבר לידי המשיב וכך גם ביחס לסכום בן 13,000 ₪, כאשר הסכומים נסמכים בחשבוניות מס, מעו"ד שטיפל בשקים חוזרים.

על פי חישובו של המבקש קיבל המשיב כספים בסכום בן 156,000 ₪ כאשר הוא לבדו נושא בתשלום חובות שרבצו על החברה, בגין העסקת עובדים, אחזקת רכב.

חסן מצהיר, כי הוא עסק כמנהל החברה ואמור היה לקבל משכורת חודשית.

8 חודשים, לא קיבל את שכרו.

החברה ייפתה כוחו לפתוח חשבונות בנק, לנהלם, ואכן כך עשה לעת פתח חשבון בבנק פועלים סניף 707 בחיפה.

החברה צברה חוב ותביעה שהוגשה כנגדה בבימ"ש השלום הסתיימה בהטלת עיקול על החשבון של המשיב, אשר העביר 20,000 ₪ לחשבון החברה.

בתמצית טוען המבקש, כי שטר החוב נפרע והוא מפרט ומצביע כיצד ואילו סכומים.

זה המקום לציין, כי התצהירים בשני תיקי ההוצל"פ מצהירים את אותן עובדות וממילא ע"י אותם מצהירים.

הדיון שהתקיים בפני
ביום 1/10/09, העיד חסן, כי שטר החוב נערך בסוף 2003, כי לשטר היה נספח שאינו ברשותו.
אותו נספח הוצג לב"כ המבקש ולביהמ"ש וצוינה הערת ביהמ"ש בפרוטוקול, כי המדובר במסמך הנושא תאריך 20/06/05, החתום ע"י חסן.
המסמך הוגש וסומן מש/1. המסמך מש/1 נסרק והוא מצוי בתיק.

חסן אישר בחקירתו, כי את כל הסכומים המופיעים במש/1, החזיר למשיב באמצעות נטילת הלוואה בת 60,000 ₪ אותה החזיר למלווה הסכום.

בחקירה ציין חסן, כי אותה הלוואה שנטל מהגב' גרייב, הנזכרת בתצהירו, שימשה בחלקה להעברת כסף נזיל למצרים בתמורה לרכישת פחמים.

חסן נחקר על פרטי הכספים ומשנשאל כיצד ידע בשנת 2003 , כי הבנק יתבע אותו לאחר מכן,
לא הייתה לו תשובה נחרצת, אולם הוא השיב, כי המשיב חתם על ערבות בבנק בתחילת 2004.

עדותו של חסן ערבבה מועדים והוא ציין לא אחת, כי הוא לא זוכר כמה שילם לבנק וכי בשנים 2008 ו-2007, לא שילם למשיב מאומה וביחס לשנת 2006 או 2007, נטל המשיב פחם מן החברה ולא שילם.

עוד העיד, כי כל התשלומים ששולמו לצורך ייבוא פחם ממצרים מתועדים בספרי החברה שאחרת לא ניתן היה כלל לקבל את אישור המכס.

חקירתו של מוסעב, לא העלתה ולא הורידה שכן מוסעב לא זכר ולא ידע דבר ציין, כי בנוכחותו מעולם לא ביקש המשיב מאביו, חסן, כספים, וכי מעולם לא סיפר לו המשיב, כי אביו חייב למשיב כספים.

המבקשים הגישו סיכומיהם ואינם אלא חזרה על האמור בתצהירו של חסן, כאשר השורה הראשונה והאחרונה של הסיכומים אינה אלא חזרה על הטענה, כי החוב נפרע במלואו.

בשונה, סיכומי המשיב, מציינים, כי סיכומי המבקשים הרחיבו את גדר המחלוקת מעבר לתחום שנקבע בכתבי הטענות כגון בעניין ההלוואה מאותו גב' גרייב, ורק בסיכומים מצאו לנכון לציין, כי נתבעו ע"י ידה.

כזכור, ואם לא זכור כתוב בראשית החלטה זו, כי חסן לא ציין שהחזיר את ההלוואה לאותה, גב' גרייב.

ואכן, לראשונה בסיכומיהם, בא לעולם עניינו של הסכם פשרה בין אותה גב' לבין המבקשים.

לכאורה, מצביע המשיב על סתירה, אולם אך לכאורה שכן חסן העיד וגם הצהיר קודם לכן, כי אותו סכום שלווה מן הגב', שימש את ענייניה של החברה הגם שנטל את ההלוואה בשמו הוא, ולא בשם החברה.

המשיבים מצביעים על כך ששטר החוב נחתם ביום 20/06/05 ומבססים אמירה זו על האמור בנספח מש/1 אשר אין מחלוקת, כי נערך במעמד חתימת שטר החוב.

גם עיון במש/1 מגלה, כי הסכומים והמועדים הנזכרים בו מתייחסים לשטר החוב.

יחד עם זאת, בשונה מן המשיב, אין באפשרותי לקבוע נחרצות מהנסיבות הללו, כי מתי בדיוק נעשו שטרי החוב וממילא בשלב זה של מתן רשות להגן, אין זה מעניינו של רשם ביהמ"ש, כיצד יעלה בידי המבקשים להוכיח את טענתן, כי שטר החוב נחתם בשלהי 2003.

יתר האמור בסיכומי המשיב, לרבות, המסקנה, כי המדובר בכישלון תמורה חלקי לשיטת המבקשים ולשיטת המשיב בכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, מן הראוי שיבחן בביהמ"ש באמצעות עדויות וראיות.

הבקשות שהגישו המבקשים, לגלות הגנה לכאורה, הגם שיתקלו בקושי לעת ההכרח המתבקש מסתירת מסמכים כתובים בעדות ע"פ.

על כן, הרשות להגן נתונה לשני המבקשים, בכפוף להפקדת 5,000 ₪ ע"י כל מבקש, בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, לבא כוחם.

יופקד הסכום – תינתן החלטה ביחס להמשך ההתדיינות.
לא יופקד הסכום
בתוך המועד האמור – תיראה נא ההתנגדויות כנדחות.

אין צו להוצאות, לפי שעה
.

ניתנה היום,
כ"ז שבט תש"ע, 11 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 4244-06/09 השאם עסלי נ' מוסעב חסן זאמל, חסן סעיד זאמל (פורסם ב-ֽ 11/02/2010)