פסקי דין על שי שגב | פסקי דין על לירון נחום | פסקי דין על שירביט (ישיר זהב) חב' לביטוח |

37729/07 א     12/02/2010




א 37729/07 שי שגב נ' לירון נחום, שירביט (ישיר זהב) חב' לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



12 פברואר 2010

ת"א 37729-07 שגב נ' נחום ואח'





מספר בקשה:8

בפני

כב' השופטת
סיגל רסלר-זכאי


מבקש

1.שי שגב



נגד


משיבים

1. לירון נחום
2.שירביט (ישיר זהב) חב' לביטוח בע"מ



החלטה

לפני בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה, נוסף על ד"ר גודווין דוד, מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש ביום
30.9.07 (להלן: "המומחה"). בחוות דעתו מיום 31 דצמבר 2007 (להלן:"חווה"ד"), נקבע כי לא נותרו למבקש אחוזי נכות מהתאונה מיום 17 אוגוסט 2005. טעמי הבקשה נעוצים בעובדה כי המבקש נבדק וטופל על ידי המומחה בביה"ח איכילוב במסגרת פציעתו לאחר התאונה.


בקשה קודמת לפסילת חוה"ד שנידונה על ידי כב' השופט א. בכר (בש"א 151999/08) נדחתה. בהחלטת כב' השופטת ש. ברוש, בבר"ע 1324/08, על החלטת כב' השופט בכר, ניתן תוקף להסכמת הצדדים ולפיה "ב"כ המבקש תהא רשאית להפנות שאלות הבהרה ו/או שאלות בחקירה נגדית למומחה ד"ר גודווין בדבר נשוא הבר"ע, אם יובהר כי היתה להכרות המוקדמת השפעה כלשהי על האמור בחוה"ד תוכל ב"כ המבקש לפנות בבקשה מנומקת לבית המשפט קמא למינוי מומחה אחר, ..."

בדיון שהתקיים לפני ביום 28 דצמבר 2009 נחקר המומחה על חוות דעתו. הצדדים סיכמו טיעוניהם בכתב.


אין מחלוקת בין הצדדים כי בין המסמכים שנמסרו למומחה במסגרת כתיבת חוה"ד ובדיקתו של המבקש, היו "מסמכים 5 ו-6 טפסי הוראה להורדת גבס וצילום בגבס." של המרפאה האורטופדית של ביה"ח איכילוב (מיום 6 ספטמבר 2005) עליהם מתנוססת חתימתו של ד"ר גודווין. במענה לשאלות ההבהרה שנשלחו למומחה על ידי ב"כ ההמבקש, מיום 22 מרץ 2009, השיב המומחה כי העיון במסמכים נעשה לפני חוה"ד (תשובה 3). עוד הוא השיב כי הגם שהורה על הורדת הגבס, "לא בהכרח טיפלתי בו לאחר ביצוע הפעולות הנ"ל" (תשובה 5). במהלך חקירתו של המומחה עלה כי על גבי גיליון הטיפול במרפאה תועדו 3 בדיקות שבוצעו למבקש במרפאה בביה"ח, מיום 23 אוגוסט 2005, 6 ספטמבר 2005 ו- 15 ספטמבר 2005, על גבי גיליון הטיפולים גם כן מתנוססת חתימתו של המומחה ועולה כי הוא נבדק וטופל על ידו בשלושת המקרים הנ"ל
(הוגש וסומן ת/4 בדיון מיום 28.12.09).

במהלך חקירתו הודה המומחה, בהגינותו כי לו היה מקבל לידיו את גיליון הטיפול, אשר אין מחלוקת כי לא נמסר לו בשלב הכנת חוה"ד, היה פוסל עצמו מלתת חו"ד בתיק זה.


בנסיבות אלו טוען המבקש כי אימוץ חו"ד של המומחה עשוי לגרום לו לעיוות דין. הגם שב"כ המבקש עתרה לפסילתה של חוה"ד, הסכימה להמלצתי למינוי מומחה נוסף, אשר בשכרו, בשלב זה ישא המבקש.

המשיבה לאחר ששקלה הצעה זו, הודיעה כי היא מתנגדת גם לבקשה זו. המשיבה חזרה על טיעוניה במסגרת הבקשה שנידונה ונדחתה על ידי כב' השופט בכר. כי "ברור שזכרונו" של המבקש ביחס למומחה שב אליו רק לאחר מתן חוות הדעת שקבעה 0% נכות, "באופן נוח ביותר כמובן". עוד לטענת המשיבה, המומחה בחקירתו הבהיר באופן חד משמעי כי אינו זוכר שבדק או הכיר את המבקש וכי פעל באובייקטיביות מלאה.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה דנן אכן יש מקום למינוי מומחה נוסף.


הואיל וענייננו בתביעת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מנועים הצדדים להציג ראיות מטעמם להוכחת טענות שברפואה זולת ברשות ביהמ"ש ומטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 6א(ב)(1) לחוק הנ"ל). בנסיבות אלו, הרי שיש לתת משקל רב לשאלה האם מתעורר ספק בעל משמעות בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש.

לעניין זה, אני מאמצת את דברי כבוד השופט אור ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673 , 678-679 (2002):

"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו גם: א' ריבלין תאונת הדרכים, מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ס), 583-577). מינוי מומחה נוסף, לעומת זאת, יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים בהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו. כשתתקבל חוות דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות הדעת - הישנה והחדשה - זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע, בעת כתיבת פסק הדין, בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן."


המומחה, בחקירתו מיום 28.12.09, אומנם הצהיר כי לא זכר את המבקש מהבדיקות הקודמות שביצע לו, כך גם עולה מגרסתו של המבקש שלטענתו לא זכר את המומחה בשעה שבוצעה הבדיקה לשם הכנת חוות הדעת. אולם, במהלך חקירתו של המומחה התגלה, אף למומחה, כי "פגש" את המבקש ובדק אותו שלוש פעמים, לפני מתן חוה"ד, במסגרת הטיפול הרפואי שניתן לו במסגרת פציעתו.


גם אני סוברת כי הנחה יסודית היא כי המומחה מטעם ביהמ"ש, פועל ביושר, הגינות ותום לב (ראה רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח ) פסילת חו"ד אינה עניין שבשגרה ויש למצות לפני כן אפשריות אחרות לרבות חקירתו של המומחה (רע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ).

עם-זאת, במקרה דנן, על אף הצהרת המומחה והמבקש כי לא זכרו האחד את השני מהבדיקות הקודמות, בחוה"ד מתייחס המומחה לאופן בו טופל המבקש ולתוצאות הטיפול, אשר בעקבותיו לא נותרה לטענתו נכות למבקש. לטעמי, מתן חו"ד המתייחסת לאופן הטיפול, סוג הטיפול ולתוצאותיו, שניתן על ידי צוות ביה"ח אליו נמנע המומחה עשוייה לגרום לעיוות דין ומן הראוי היה למנוע סיטואציה כזו.

נוכח הפגמים הנוספים לכאורה אותם העלתה ב"כ המבקש וכן נוכח העובדה כי המבקש הביע הסכמתו כי ישא בשכר המומחה הנוסף במידה וימונה, מצאתי כי יש לקבל את בקשה ומן הראוי לפיכך להורות על מינוי מומחה נוסף.

עוד אציין, כי אף מהחלטתו של כבוד השופט ברוך, בבש"א 1026/04 צבי אופק ושבב מ.ה. תעשיות רהיטים בע"מ ואח' (מיום 1 מרץ 2004), אשר צורפה כאסמכתא לטיעוניו של ב"כ הנתבעת המלומד, עולה המגמה הבאה:


"מראית פני הצדק אינה חזות הכל, ולטעמי שעה שהמומחה והתובע, שניהם כאיש אחד, לא ידעו על הבדיקה הקודמת, אין לומר כי שיקול דעת המומחה היה נגוע בכל משוא פנים שהוא ולו לכאורי.
יצוין, כי הייתי נכון לשקול מינוי מומחה, רק כדי להפיס את דעת התובע, ובלבד שהתובע ישא בעלות שכרו, בשים לב לתקלה שיצאה תחת ידו, אך הלה לא הסכים לכך..."


סיכומו של דבר, החלטתי לקבל את הבקשה ולמנות מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה. החלטה בדבר זהות המומחה תשלח לצדדים בנפרד. בנסיבות איני מחייבת בהוצאות ההליך.





ניתנה היום,
כ"ח שבט תש"ע, 12 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 37729/07 שי שגב נ' לירון נחום, שירביט (ישיר זהב) חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/02/2010)