פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א | פסקי דין על חזק שלמה (שלומי)

3403/09 א     11/02/2010




א 3403/09 כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' חזק שלמה (שלומי)








בית משפט השלום בכפר סבא



11 פברואר 2010

ת"א 3403-09 כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א
ואח' נ' חזק שלמה (שלומי)
ואח'






בפני

כב' הרשמת
מרי יפעתי


תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א


נגד


נתבע

חזק שלמה (שלומי)


החלטה

בפני
בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל העדר יריבות ו/או
העדר עילה.

רקע

1.
התביעה הוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקש בגין נזקי שריפה שנגרמו למושכר.
המבקש הינו השוכר בנכס. המשיבה שילמה מכח חבותה על פי הפוליסה פיצוי למבוטחת, הגב' רחל הרמתי, היא הבעלים והמשכירה של הנכס (להלן: "המבוטחת ו/או המשכירה").
בכתב התביעה טענה המשיבה כי על המבקש לפצותה ו/או לשפותה בגין הסכומים ששילמה למבוטחת מכח זכות התחלוף ו/או מכח היותה עומדת בנעלי המבוטחת.

יצויין כי המבקש הגיש כתב תביעה שכנגד כנגד המשיבה והמבוטחת. כן הגיש המבקש הודעת צד שלישי כנגד צד ג', המשכירה-המבוטחת.

2.
המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף.
המבקש סומך בקשתו על חוזה השכירות בינו לבין המשכירה שם נקבע בסעיף 9 כי " המשכיר מתחייב לערוך ולקיים למשך תוקפו של הסכם זה, על אחריותו הבלעדית ועל חשבונו, ביטוח מבנה למושכר".

המבקש טוען כי מקום בו התחייב צד לחוזה להיות האחראי הבלעדי לקיומו של ביטוח בפני
אירוע נזיקי / תאונתי משמע כי הצד השני לחוזה פטור מכל אחריות בגין אירוע כזה.
לפיכך, טוען המבקש כי מעצם קיומו של הסעיף בהסכם השכירות נשללת למשכירה כל זכות כנגד המבקש בנוגע לנזקים שמקורם בדיני הנזיקין.
המבקש טוען כי זכות השיבוב קיימת רק במקרים בהם למבוטח קיימת זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי. מקום בו המבוטחת מנועה מלתבוע מהמבקש פיצוי או שיפוי בשל החוזה שנכרת ביניהם אין כל זכות למשיבה לתבוע את המבקש בנעלי המבוטחת.

המבקש טוען כי מאחר והמשכירה התחייבה לבטח את הנכס הרי שאין לה ולא יכולה להיות לה כל טענה כנגדו בגין נזקי השריפה.
לפיכך, טוען המבקש כי אף למשיבה אין כל עילת תביעה כנגדו וזאת מאחר ולא קיימת לה זכות תחלוף.

3.
המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, התחייבות לעריכת ביטוח, כפי המקרה בענייננו, אינה יכולה לפטור אדם מכל אחריות נזיקית או חוזית.
המשיבה טוענת כי אין לראות בהתחייבות לעריכת ביטוח ככוללת בתוכה ויתור מוחלט וגורף כלפי השוכר שהינו גם המזיק, כל זאת כאשר לא קיים סעיף מפורש בחוזה בו מוותרת המבוטחת על זכות התחלוף.

עוד טוענת המשיבה כי בהתאם לסעיף 8 להסכם השכירות התחייב השוכר לקחת על עצמו את האחריות לכל נזק במושכר.
המשיבה טוענת כי פרשנותו של המבקש את חוזה השכירות אינה נכונה ואף אינה הגיונית. כאשר המבקש הוא כפי שנטען בכתב התביעה צד שלישי אשר גרם ברשלנותו לנזק, לא ייתכן כי לא ניתן יהיה לחזור אליו
לצורך שיפוי.
עוד טוענת המשיבה כי אין באמור בחוזה בין הצדדים כדי לפטור המבקש מחבות זו וכי אין כוונת הצדדים מורה על כך.

4.
הלכה היא כי סילוק תובענה על הסף היא בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. די שקיימת אפשרות, ולו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש כדי שהתביעה לא תמחק בעודה באיבה.
(ראה לעניין זה ספרו של אורי גורן "סוגיות בסדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית בעמ' 138 והאסמכתאות המובאות שם).

5.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה , בבקשת המבקש לסילוק על הסף ובתגובת המשיבה, סבורני כי אין להיעתר לבקשת המבקש לסילוק התביעה על הסף.

המחלוקת בין הצדדים עניינה מערכת היחסים החוזית בין המבקש לבין המשכירה המבוטחת. לכך יש השלכה בכל הנוגע למעמדה של המשיבה הבאה בנעלי המבוטחת.

שני הצדדים תומכים טענותיהם על הסכם השכירות שנחתם בין המבקש לבין המשכירה.
מחד טוען המבקש כי עצם קיומו של סעיף בהסכם השכירות לפיו המשכירה מתחייבת לערוך על אחריותה הבלעדית ועל חשבונה ביטוח מבנה למושכר מעיד כי למשכירה אין כל זכות תביעה כנגד המבקש.
מאידך, טוענת המשיבה כי אין לראות בסעיף בהסכם השכירות כויתור מפורש על זכות התחלוף. כמו כן, בהסכם השכירות
קיימים סעיפים המטילים אחריות על השוכר. לטענתה, לא ניתן לומר כי כוונת הצדדים היתה כזו כי גם במקרה בו הנזק נגרם בעטיו של המבקש יהא פטור המבקש מאחריות לנזק.


בע"א 9311/99
מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' נרות ירושלים אילום (1987) בע"מ, פ"ד נו
(2) 550 (2002), שם דן בית המשפט בסוגיה האם המשכירה וחברת הביטוח שלה ויתרו כלפי השוכר על זכות התחלוף, נקבע:
"... כזכור, שאלת המפתח היא אם כוונת הצדדים בהסכם הבסיסי היתה שפוליסת הביטוח שיוציא המשכיר תהיה גם "לטובתו של השוכר", שלימים הזיק לרכוש. בענייננו - צויין במפורש בסעיף 15 להסכם השכירות כי על המשכיר לבטח את מבנה המושכר כך שפוליסת הביטוח תכלול תנאי של ויתור על תחלוף מצד חברת הביטוח נגד השוכר, כשהביטוח ייעשה "לטובת השוכר"; נראה כי מי שניסח את הסכם השכירות שלפנינו דאג להבהיר באופן חד משמעי את כוונת הצדדים, ואם מותר לי לנחש - תוך הכרת השאלות שהועלו בפסיקה ובספרות והכרת שאלת המפתח: האם הביטוחים נעשים לטובת השוכר והמשכיר כאחת. בהסכם השכירות שלפנינו לא השאירו הצדדים מקום לספק ולפרשנויות. הסכם השכירות קובע מפורשות שהביטוח של המשכיר ייעשה גם "לטובת השוכר" (ולהפך)."

במובחן מפסק הדין בעניין מנורה, אין מחלוקת כי בענייננו לא
נקבע מפורשות בהסכם השכירות כי הביטוח הינו גם "לטובת השוכר" וכן לא נקבע מפורשות כי המשכירה מוותרת על זכות התחלוף.

לפיכך, התשובה לשאלה האם עומדת לחברת הביטוח זכות תחלוף כלפי השוכר, המבקש, נעוצה בפרשנותו של הסכם השכירות ובאומד דעת הצדדים, האם כוונתם היתה שפוליסת הביטוח תהא גם לטובת השוכר או לאו והאם היתה בכוונת המבוטחת לוותר על זכות התחלוף.

משכך,
יש צורך בבירור עובדתי באשר לכוונת הצדדים ואין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף טרם יובאו ראיות לעניין זה.

6.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.


לא מצאתי ליתן צו להוצאות.









א בית משפט שלום 3403/09 כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' חזק שלמה (שלומי) (פורסם ב-ֽ 11/02/2010)