פסקי דין על מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד | פסקי דין על אורי זנה

1445/09 פ     16/02/2010




פ 1445/09 מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' אורי זנה





בפני
כב' השופטת רובין לביא

המאשימה
מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד
נגד

הנאשם
אורי זנה
<#2#>
נוכחים:
בא כוח המאשימה עו"ד שניידר

הנאשם ובא כוחו עו"ד בוסקילה

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר שהוצג לביהמ"ש ב- 16/7/09 וכלל תיקונים בכתב האישום באישומים כמפורט:

ב-6/11/08 שוחרר על ידי ביהמ"ש באשקלון למעצר בית מלא בפיקוח אחיו דוד, ואפשרו לו לצאת מהבית בליווי האח בין השעות 06:00- 20:00 (להלן: "ההוראה החוקית").

ב-21/2/09 בשעה 11:30 בחנות קסטרו גנב זוג נעליים מהחנות מבלי לשלם תמורתן תוך שהפר ההוראה החוקית.

ב-4/3/09 בשעה 14:30 התפרץ לדירתה של מזל יעקב פירוז ברח' גדרה 4 באשדוד, בכך שנקש בדלת, ביקש תרומה בטענה שחולה סרטן ובשעה שהבן עלה לקומה העליונה להביא כסף, נכנס לדירה בכוונה לגנוב, תוך שמפר ההוראה החוקית.

בו ביום בשעה 16:30 התפרץ לדירתו של משה דהן ברח' גדרה 3 באשדוד, בכך שנכנס לדירה מבעד לדלת, גנב שני תיקים שחורים, האחד הכיל מחשב נייד תוך הפרת ההוראה החוקית.

על פי ההסדר נדחה לקבלת תסקיר, וסוכם כי התביעה בכל מקרה תעתור להפעלת 3 מאסרים מותנים התלויים נגדו שהם מחויבי הפעלה, וכן יעתרו למאסר במצטבר ורכיבי ענישה נוספים בעוד הסנגור יבקש לאפשר לו להשתלב בהליך גמילה מסמים בטענה שעובר עבירות הרכוש על רקע התמכרות לסמים.
בהתאם, נתקבל תסקיר באוגוסט 09', ממנו עלה כי הנאשם גרוש, בן 39, מכור לסמים שנים רבות, מנהל אורח חיים עברייני,אשר ריצה מס' עונשי מאסר, ומהאחרון שוחרר בנובמבר 06',וכי מתקשה להתמודד עם תסכולים, ובעבר נעשו ניסיונות לשלבו בהליך טיפולי ללא הצלחה.
טרם המעצר כאמור היה נתון בתנאי מעצר בית שהוטלו עליו על ידי ביהמ"ש באשקלון וטופל במרכז המתאדון, ואכן התברר כי מטופל שם משנת 96' אך תפקודו אופיין בתנודתיות: יכולת לשמור על יציבות מדי פעם ולהימנע מסמי רחוב, ותקופות שבהן התנהגותו היא חסרת שליטה וריסון, עושה שימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים ותרופות נוגדי חרדה ועובר עבירות רכוש.

נבחנה אפשרות לשלבו במסגרת "מרכז צעדים ",בקרית שלמה, והשתתף בראיון קבלה ונמצא מתאים. נקבע מועד לקליטתו בקהילה, אך משנעצר בתיק זה -נקטע התהליך.

לדבריו עבר העבירות נשוא התיק על רקע שימוש לרעה בכדורים נוגדי חרדה שבהשפעתם חלה רגרסיה בתפקודו, ואשר אותם צורך מזה שנים במקביל לקבלת מתאדון.
התרשמו כי הנאשם מבטא עייפות רבה מהמעצרים החוזרים והנשנים ולא רואה פתרון למצבו אלא אם יעבור גמילה טוטאלית מחומרים פסיכואקטיביים לרבות מתאדון, וביטא רצון לשלבו לקהילה סגורה, לכן שרות המבחן המליץ לשחררו "למרכז צעדים" וביקשו דחייה. למרות התנגדות התביעה, נעתרתי לבקשה, ובדיווח הנוסף צוין כי טרם ניתן אישור לתשלום דמי הטיפול במרכז על ידי מח' הרווחה, וממתינים לתשובה בעניינו. לכן נעתרתי שוב לבקשת הדחייה, ובאוקטובר 09' דווח כי ניתן סוף סוף אישור לדמי טיפול המכונים "הועדה", אשר 25% מהם ממומנים על ידי אגף הרווחה באשדוד ו-75% ממומנים על ידי משרד הרווחה, ובהתערבות מנהל היחידה לשיקום האסיר באשדוד, מנהלת אגף הרווחה אישרה חלקה בתשלום, אולם משרד הרווחה סירבו לעמוד בתשלום חלקם על רקע העדר תקציבים ולכן ביקשו שוב לדחות, ונעתרתי לבקשה זו. לבסוף, בדצמבר 09', דווח כי אושרה קבלתו לתכנית הטיפולית וכי הכוונה לשלבו באשפוזית על מנת לייצבו על מתאדון ובהמשך לשלבו בקהילת " מרכז צעדים" כתכנית המשכית למטופלים במתאדון למשך 6 חודשים וכי נקבע מועד קליטה ב-13/12/09. הקבלה הותנתה בכך שאם יעזוב הקהילה ידווחו על כך לקצין המודיעין בתחנת נתניה, במקביל לדיווח לשרות המבחן. נעתרתי לבקשת הדחייה לצורך ניסיון ל-4 חודשים ואפשרתי לו לצאת ממעצר בליווי בני משפחה הערבים. כל זאת בניגוד גמור לעמדת התביעה. אולם לצערי הרב ב-7/2/10 נתקבלה הודעה דחופה מטעם שרות המבחן בה ציינו כי ב-4/2/10 העו"ס דיווחה כי עזב הקהילה וכי דיווחו למשפחתו ולמשטרת כפ"ס, ומסרו לו שעליו להתייצב במשטרה כדי לעדכן הגורמים בדבר עזיבתו. מדיווח העו"ס עלה כי צוות הטיפול התרשם שיש לו קושי בקבלת כללי המסגרת וקושי ליישם חוקי הקהילה וניתנו לו מס' הזדמנויות לשפר התנהגותו עד שב-4/2/10 נתבקש להחליט אם מסוגל לעמוד בכללים ובתגובה החליט לעזוב. ב-7/2/10 התייצב בשרות המבחן, תיאר השתלשלות האירועים מנק' מבטו ועמד על כך שנתבקש לעזוב. ביטא רצון להשתלב במסגרת טיפולית אחרת כדי לשמר ניקיונו מסמים וקצינת המבחן אמרה לו כי עליו לדווח למשטרה. הואיל ונמצא שלא בתנאים מגבילים וללא מסגרת המליצו להקדים הדיון בעניינו ואכן הדיון הוקדם להיום.
גם היום נתתי לנאשם הזדמנות לשוב ולהיעצר כדי לבחון אם בכל זאת ישנה קהילה שיוכל להיקלט בה, וזאת לאחר שעמד על כך כי בניגוד למדווח, הועזב ולא עזב, ומדובר בויכוח שהתעורר בינו לבין אחד המדריכים על רקע דרישת המדריך כי ייצא לדיון בבימ"ש אחר, לא רק בליווי בני משפחה כפי שקבעתי, אלא גם בליווי מטופל.

הנאשם טוען כי היום סוף סוף הוא נקי מסמים ומבקש לא להשיבו למעצר שכן במעצר ישוב וישתמש בסמים.
העידה מטעמו גם זוהרה זנה שלדבריה בימ"ש זה נתן לה הזדמנות בעבר למרות שאף היא עזבה הקהילה וכיום בעקבות ההזדמנות היא נקיה 6 שנים מסמים. לא האחד כמשנהו- וכל אדם על פי מבנה אישיותו המיוחד ונסיבותיו.

כיום מדובר בנאשם שתלויים נגדו 3 מאסרים מותנים מחוייבי הפעלה. על פי החוק לא ניתן להאריכם אלא במסגרת צו פיקוח סמים וברור כי אין המלצה כזו של שרות המבחן, משום שהוא לא מתאים לעמידה בכללי מסגרת סגורה לגמילה לה נזקק.

שרות המבחן והרשויות השונות יצאו מגדרם כדי לעזור לנאשם שבפני
י ובימ"ש אף הוא נתן בו אמון רב בכך שאפשר לו לצאת ממעצר לקהילה אלא שהוא הפר אמון זה.
כאמור גם בתסקיר צויין כי יש פעמים שמצליח לשמור על ניקיון אך לא לתקופה ארוכה ולכן אין בכך שכיום לדבריו נקי להעיד דבר על מצבו.
ייתכן שהנאשם עדיין לא הגיע למצב בו יש ביכולתו לאזור כוחות לעמוד בטיפול גמילה ממושך. גם הנאשם מבין שיוכל להיגמל רק במסגרת סגורה שהרי מסגרות אחרות לא היה בהם להביא לגמילתו מסמים.

רקע התמכרותו לסמים הנאשם פוגע בציבור. מדובר במי שלחובתו 19 הרשעות קודמות החל מ-89' עת נדון בהרשעתו הראשונה ל-20 חודשי מאסר בגין עבירות רכוש, אלימות, סמים, התפרצות לדירה, גניבה שימוש במסמך מזויף ועוד; ב-90' נדון שוב בגין תקיפה וגניבה ל-3חודשי מאסר; ב-91' ביהמ"ש הסתפק בענישה מרתיעה עם צו מבחן; כעבור חודשים ספורים נדון שוב למאסר של 31 חודשים בגין התפרצות וגניבה; ב-93' נדון ל-8 חודשי מאסר בגין בריחה ממשמורת חוקית; בהמשך נדון בגין התפרצויות וגניבות נוספות; ב-95' נדון שוב למאסר של 10 חודשים בגין בריחה ממשמורת חוקית; ב-97' נדון ל-18 חודשי מאסר בגין גניבה, איומים והפרת הוראה חוקית ותקיפה; ב-98' נדון ל-15 חודשי מאסר בגין החזקת סם מסוכן והוטל עליו תנאי שבהמשך הוארך; ב-2000 נדון בגין סחר בסם מסוכן לשנתיים מאסר; לחובתו עבירות של תקיפת בת זוג, איומים, בגינן נדון לענישה מרתיעה; ב-03' נדון ל-6 וחצי חודשי מאסר בגין הפרת הוראה חוקית; כעבור חודשים ספורים נדון ל-10 חודשי מאסר בין התפרצות וגניבה; במאי 05' נדון ל-10 חודשי מאסר בגין עבירות אלימות; ביוני 06' נדון ל-10 חודשי מאסר ל-13 חודשי מאסר בגין התפרצות, גניבה והונאה בכרטיס חיוב והפעלת הוראה חוקית; לאחרונה נדון בפברואר 08' בגין עבירות גניבה, הונאה בכרטיס חיוב, החזקת סכין ועוד לענישה מרתיעה בלבד.
כאמור, תלויים נגדו 3 מאסרים מותנים מחויבי הפעלה: האחד, של 3 חודשים בגין הפרת הוראה חוקית שהוטל עליו על ידי מותב זה, השני של 12 חודשים בגין עבירות הרכוש שהוטל גם כן על ידי מותב זה, והשלישי של 6 חודשים בגין עבירות רכוש שהוטל על ידי כב' השופט חזק.

כפי שציין התובע, המדיניות העונשית היום הינה למצות הדין עם עברייני הרכוש בכלל, ואלו המבצעים התפרצויות לדירות בפרט. המחוקק הכיר בזכות הקניין כזכות יסוד מוגנת ולא יעלה על הדעת שאנשים יעשו בדירות אחרים כעולה על רוחם וימשיכו ויעשו כן ללא מתן הגנה לבעלי הדירות. אין ספק כי עבירות הרכוש של הנאשם נעברות על רקע התמכרותו לסמים אך לצערי לא ניצל ההזדמנות שניתנה לו להיגמל, ומכאן כי כל עוד לא ייגמל מסמים ימשיך ויפגע בציבור. בנסיבות אלה אין כל הצדקה להתחשב בו אלא יש להרחיקו מהציבור בו פוגע.

בברע"פ 1020/09, אברהם זיתון נ' מד"י, נדון המבקש בבימ"ש שלום בנצרת בגין התפרצות לדירה, גניבה והפרת הוראה חוקית ל-30 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר מותנה בגין עבירות רכוש ולרכיבי ענישה נוספים, כולל פיצוי למתלוננת בסך 3000 ₪. ערעור לביהמ"ש המחוזי נדחה, תוך שבימ"ש מציין כי במאסרים קודמים שריצה לא היה כדי להרתיע, וכי ביצע העבירות עת היה בחלופת מעצר, תוך שמפר תנאי השחרור במצח נחושה, מתוך מטרה להוסיף ולבצע עבירות נוספות וכי יש להחמיר בעונשם של עברייני רכוש, העושים ברכוש הזולת כבשלהם, ולכן, ובשל עברו הפלילי המכביד, חרף הודאתו ונסיבותיו האישיות, גזה"ד הולם, ואין מקום להתערב. כב' השו' ג'ובראן בביהמ"ש העליון דחה הבקשה, ולגופו של עניין הוסיף וציין כי ביהמ"ש העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישה של הפוגעים ברכוש הציבור ובתחושת הבטחון שלו, והדברים יפים שבעתיים מקום בו עסקינן בעבריין רצידיביסט, שלא נרתע ממאסרים קודמים, ביניהם ממושכים, ואשר יצא לביצוע העבירה כאשר מפר מעצר בית מלא, בו שהה כחלופת מעצר, גם בתקופת מאסר מותנה לא היה להרתיעו ובסמוך לאחר שחרורו שב וביצע העבירות לכן החמיץ הזדמנויות לשוב מדרכו הרעה, ולא נותר לו אלא להלין על עצמו.

ברע"פ 11715/05, דוד אמסלם נ' מד"י, המבקש נדון בבימ"ש שלום בנצרת בגין התפרצות לדירה: פתח דלת שלא הייתה נעולה ונכנס בכוונה לגנוב אך בעל הדירה הבחין בו ואז נמלט מן הדירה אך נתפס. בימ"ש שלום דן אותו ל-15 חודשי מאסר ול-24 חודשי מאסר מותנה בגין עבירות רכוש מסוג פשע וכן הופעל מאסר מותנה של 15 חודשים מתוכם 9 חודשים במצטבר ו-6 בחופף, ולקנס בסך של 10,000 ₪, ערעור לביהמ"ש המחוזי נדחה, וכב' השו' ג'ובראן בבימ"ש עליון ציין כי מדובר במי שלחובתו עבר פלילי מכביד ביותר, עוד מתקופת נערותו, ובו עשרות הרשעות קודמות בעיקר בעבירות רכוש ועוד, בגינם ריצה לא פחות מ-11 מאסרים בפועל, חלקם לתקופות ארוכות יחסית, ועמדו נגדו עונשי מאסר מותנה שהופעלו פעם אחר פעם וחרף עברו והעונשים שהושתו עליו בעבר, לא נרתע מלשוב לדרך העבריינית, וצדק ביהמ"ש השלום כי הפך אותה לאורח חיים של ממש. העבירה נעברה חודשים לאחר שנסתיימה תקופת שחרורו על תנאי ממאסר אחרון ממנו השתחרר כשנה לפני כן, ובידיעה כי תלוי נגדו מאסר מותנה של 15 חודש, לכן אין העונש שהוטל עליו חמור, בוודאי לא במידה שתצדיק התערבות ביהמ"ש העליון.

ברעפ 547/08 דוד טוקראס נ' מדינת ישראל, נדון הנאשם בגין התפרצות לדירה, גניבה, היזק בזדון, הסתייעות ברכב בעת ביצוע העבירה. עברו היה נקי, אך נדון ל 18 חודשי מאסר, ערעור לבית משפט מחוזי נתקבל והעונש עמד על 12 חודשי מאסר ובקשה לבית משפט עליון נדחתה וצוין, כי גם לגופו של ענין, מדובר בעבירות חמורות ואף בית משפט מחוזי החליט להקל בעונשו ואין הצדקה להתערבות נוספת.

התובע הפנה להנחיית מטא"ר ממנה עולה כי בשל היקף עבירות ההתפרצויות לדירות, כ-40,000 בשנה, והפגיעה המשמעותית בפרטיותם של קורבנות ההתפרצויות, וכן הנזק הכלכלי והנפשי הנגרם להם, ומאחר והעבירות טומנות בחובן סיכון של שימוש באלימות שיש בו סיכון חיי אדם, ובעיקר בשל הקושי ללכוד העבריינים- סבורה המשטרה כי יש צורך בענישה מרתיעה על מנת לצמצם הפיתוי, ולהפוך העבירות לבלתי כדאיות, על מנת להביא לירידה בהיקפם. מהנתונים שבידי המשטרה עולה כי על כל 45 אירועי התפרצות מועמד לדין בממוצע חשוד אחד בלבד. משכך, קבעו מדיניות עונשית מחמירה.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשמ/ת לעונשים הבאים:

1. מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים.

2. הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך 6 חודשים כפי שנפסק על תנאי בבית משפט השלום באשדוד ביום 28/6/06 בתיק מס' 1358/05 לריצוי באופן מצטבר.

3. הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך 3 חודשים כפי שנפסק על תנאי בבית משפט השלום באשדוד ביום 28/6/06 בתיק מס' 224/06 לריצוי באופן מצטבר.

4. הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך 12 חודשים כפי שנפסק על תנאי בבית משפט השלום באשדוד ביום 28/6/06 בתיק מס' 1683/05 יחד עם 396/07 לריצוי באופן ש-6 חודשים יחפפו ו-6 חודשים יצטברו.

5. סה"כ ירצה 33 חודשי מאסר בניכוי התקופה שהיה עצור מיום 21/2/09 עד ליום 13/12/09.

6. אני מטילה על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש.

7. אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.
רובין לביא
, שופטת
<#5#>
החלטה

כפי שציינתי באריכות בגזר הדין, מדובר במי שנעצר עד תום ההליכים נגדו וראוי היה להותירו במעצר אך ביהמ"ש בכל זאת נעתר להמלצת שרות המבחן על מנת ליתן לו הזדמנות להשתלב בקהילה טיפולית, בניגוד לעמדת התביעה. הנאשם עזב הקהילה, ועל פי דיווח הקהילה עזב מיוזמתו ולא הועזב. בנסיבות אלא היה אמור להיעצר כבר ב-4/2/10- מועד עזיבתו את הקהילה.
לאחר שהודה והורשע לא ניתן לטעון שהמסוכנות שהביאה לכך שבימ"ש עצר אותו עד תום ההליכים צומצמה או אוינה. ביהמ"ש הציע לו לשוב ולהיעצר כדי לקבל תסקיר נוסף אך הוא התנגד. כפי הנראה על דעת עצמו ממשיך להתגורר בביתו בניגוד להחלטה שיפוטית של ביהמ"ש, וזאת למרות שהפר בעבר תנאי שחרור וביצע עבירות.
לאור כל האמור, אין כל הצדקה לעכב ריצוי המאסר ולאפשר לו להמשיך ולסכן הציבור ויחל בריצוי המאסר כבר עתה.
תובא בפני
י פקודת מאסר לחתימה.
<#6#>

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.
רובין לביא
, שופטת

הוקלד על ידי: אלינור בן נעים
1
בית משפט השלום באשדוד
ת"פ 1445-09 מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד
נ' זנה
16 פברואר 2010








פ בית משפט שלום 1445/09 מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' אורי זנה (פורסם ב-ֽ 16/02/2010)