פסקי דין על חיים שלמה

4567/10 בש     17/02/2010




בש 4567/10 מדינת ישראל נ' חיים שלמה




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים
בש 004567/10

בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:
17/02/2010




מדינת ישראל

בעניין
:

המבקשת
ענף התביעות מחוז ירושלים
ע"י משטרת ישראל



נ
ג
ד


חיים שלמה



המשיב





נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד עדי צימרמן
המשיב בעצמו

החלטה


1.
לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בת.פ. 1311/10.
2.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ארבע עבירות של הסעה שלא כדין – עבירות לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

עפ"י עובדות האישום הראשון, בתאריך 23.11.09 בשעה 13:30 או בסמוך לכך, בצומת 375 בסמוך לצור הדסה הסיע המשיב תושבים זרים שאין בידם אישורי כניסה ושהיה בישראל על פי דין. המשיב הסיעם משער הגיא לכיוון מחסום חוסאן, בתשלום.

עפ"י עובדות האישום השני, בתאריך 29.11.09 בשעה 10:00 או בסמוך לכך, בכביש 38 באיזור שיפוט בית שמש נהג המשיב ברכבו, וזאת למרות שהרכב הורד באיסור שימוש ביום 23.11.09 בעקבות העבירה נשוא האישום הראשון.

עפ"י עובדות האישום השלישי, בתאריך 17.1.10 בשעה 12:30 או בסמוך לכך, בכביש 386, הסיע הנאשם, במונית, 5 תושבים זרים שלא היו בידם אישורי כניסה ושהיה בישראל על פי דין. המשיב הסיעם ממחסום חוסאן למרכז הארץ, בתשלום.

עפ"י עובדות האישום הרביעי, בתאריך 13.2.10 בשעה 23:50 או בסמוך לכך, בכביש 375 בסמוך לצור הדסה הסיע המשיב ברכבו שמונה נוסעים שהם תושבים זרים שלא היו בידם אישורי כניסה ושהייה בישראל על פי דין. המשיב הסיעם מסמוך למחסום חוסאן לכיוון פתח תקוה, בתשלום.
3.
המשיב ביקש לייצג את עצמו בבקשה והתנגד לייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית, למרות שהוצע לו ייצוג.
ראיות לכאורה
4.
מטיעוני המשיב ומהודעותיו עולה כי הוא מודה שהוא הסיע את השוהים הבלתי חוקיים, כמפורט בכתב האישום, אלא שלטענתו, לא עשה זאת למטרות רווח, אלא מסיבות אידיאולוגיות.

בהודעה מיום 23.11.09 אמר המשיב: "אני נהג מונית כ- 70 יום, לוקח כל נוסע שנכנס אליי לרכב אני לא יודע מה זה יהודי מה זה ערבי, מה זה צ'רקסי, כל אדם שאני מסיע אותו הוא בהגדרה בן אדם, אני משרת בן אדם האנשים האלו לקחתי אותו משטח מדינת ישראל
" (שורות 4 – 6 להודעה מיום 23.11.09).

לשאלה האם הוא שאל את הנוסעים אם יש להם אישורים, השיב:

"אני מסיע כל אדם באשר הוא אדם, ולא שואל אף אדם אם יש לו אישורים. אני מגיע לכל המחסומים ולבנון אם האדם רוצה להכנס, אני מגיע למחסום ללא שום מהירות וזכותם לעשות מה שהם רוצים... אני לא פוחד משוטרים מכיוון שאני מסיע בני אדם ולא סמים.."
(שורות 62 – 63 להודעה מיום 23.11.09).

בחקירתו ביום 17.1.10 אמר המשיב: "תיק שני במשך חודש ימים ועדיין לא באו ואמרו לי שאסור להסיע אנשים ברכב או לחילופין מדוע עלי לבדוק כל נוסע ונוסע שעולה לי לאוטו אם הוא שוהה חוקי או לא חוקי, טענתי בבימ"ש שיורידו את החבות מחיים שלמה
ומהרכב לבדוק אם הנוסע הוא שוהה חוקי או בלתי חוקי. בימ"ש טען אנחנו לא דנים בסוגיה הזו. עד היום אני חשוד זאת אומרת מותר לי להסיע עד שיובהר מדוע אסור לי להסיע כך שהחשד היתר איסור כשם שאסור מותר" (שורות 2- 5 להודעה מיום 17.1.10).

לשאלה האם הוא יודע שהנוסעים שנתפסו ברכבו ביום 17.1.10 הם תושבי שטחים השיב המשיב: "בעיני כל האנשים שנמצאים על פני כדור הארץ הם תושבי שטחים" (שורה 21 להודעה מיום 17.1.10). ובהמשך: "איך הם נמצאים בשטח מדינת ישראל
, זו השאלה לא מדוע הסעתי אותם ואם החוק מוגן כיצד יש פריצה, ואם יש פריצה אז סותמים את הפריצה" (שורות 31 – 32 להודעה מיום 17.1.10).

לשאלה האם יש לו מה להוסיף אמר המשיב: "כל מה שאני עושה בהסעות מה שמוגדר שב"חים לא באתי להתעשר מהם אלא באתי דרכם להסביר את מה שהעולם לא רוצה לדעת דהינו דבר והיפוכו ערבי ויהודי" (שורות 71 – 72 להודעה מיום 17.1.10).

לשאלה האם הוא עובר על החוק ומעלה את מה שיש לו בחקירה, השיב המשיב: "לעבור על החוק לידיעת החוק רק דרך העבריינים המשפט מתעצם המשפט מקבל דעת כך שבעצם הדין הוא הוליד את המשפט כך שהמשפט לא יכול לשפוט את הדין עד שלא ידע את הדין או לחילופין את החוק או חוסר ידיעה של החוק נקרא שהייה בלתי חוקית מפה כמה שאלה הפילוסופית מהו חוק" (שורות 74 – 76 להודעה מיום 17.1.10).

בחקירה האחרונה אמר המשיב: "אני מסיע מה שנקרא בשפה העברית שבח"ים הגשתי בקשה לבית המשפט והסברתי שלא יכול להיות שיש שהיה והיא בלתי חוקית יוצא מזה שהחוק לא הגדיר את עצמו לפי הכתוב ובנוסף ביקשתי מבימ"ש שיוריד ממני את האחריות תבדוק את הנוסעים אם הם בהגדרת שב"ח או לא שב"ח כך שבעיניי כל תושבי הארץ הם שב"חים אז זה לא משנה את מי שאני מסיע" (שורות 2-5 להודעה מיום 14.2.10).

עוד לפי הודעתו: "אני עושה את זה לא כדי להתעשר ולא כדי שישה לי כסף אלא כדי להוכיח לעולם כולו שאפשר לפתור את הבעיה שנקראת שב"ח" (שורות 30 – 31 להודעה).
5.
כאשר נחקר מדוע השתמש ברכב במהלך התקופה אשר נאסר השימוש בו השיב: "מה שהוא אמר לי אני יודע שמותר להשתמש ברכב עד שתגיע השעה 11:00. השאלה היא מתי זה שעה 11:00 ואם יעבור חודש לכן דבר שהוא בלתי אפשרי אני לא עושה אלא רק דבר שאפשרי" (שורות 44 – 45 להודעה מיום 29.11.09). לשאלה האם הוא הבין שאסור לו לנסוע ברכב חודש ימים השיב: "לא, אני הבנתי שמותר לי לנהוג ברכב עד השעה 11" (שורה 47 להודעה).
6.
בחומר החקירה כמו בהודעות המשיב יש את התשתית הראייתית הדרושה למעצר עד תום ההליכים בעבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים.
עילת המסוכנות
7.
עפ"י סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל , התשי"ב - 1952:
"המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 4 (להלן - חוק העונשין)"
8.
כפי שנפסק:
"למותר להרבות בדברים על הסכנה הגדולה האורבת לציבור כתוצאה מהסעתם של שוהים בלתי חוקיים (ראו רע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל
פ"ד נו(1) 769) ועל חומרת העונשים שיש לגזור על העבריינים. אמרתי שם:
"כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות."
(בש"פ 8120/04
אבו ענזה נ' מדינת ישראל

(פורסם במאגרים, 12.9.04))
.
לעניין המסוכנות ראו גם את בש"פ 10001/04 מדינת ישראל
נ' ענזה (פורסם במאגרים, 4.11.04) ואת בש"פ 8303/03 פקיה נ' מדינת ישראל
(פורסם במאגרים, 17.9.03)).
9.
עפ"י הפסיקה קמה, אפוא, עילת מעצר בשל מסוכנות המשיב.
חלופת מעצר

10.
לפי הוראת סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין ובהתחשב במסוכנות, יש לבחון האם קיימת חלופת מעצר שתפגע פחות בחירותו של הנאשם (ראו לעניין זה את (בש"פ 9362/06 מסוודה נ' מדינת ישראל
(פורסם במאגרים, 20.11.06)).
11.
בסיום הדיון הציע המשיב לשחררו תוך חיובו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו ולהרחיקו מאזור חוסאן. המשיב התחייב להפקיד את רישיונו, לא להסיע אנשים, ולא להתקרב לאזור חוסאן.
12.
ב"כ המבקשת מתנגדת לשחרור המשיב בתנאים. לטענתה, לא ניתן לתת במשיב אמון כאשר הוא מחזיק בכאלה עמדות, וכאשר הוא הוכיח במעשיו כי החוק איננו קיים מבחינתו. ואין מקום לשקול חלופת מעצר.
13.
לאור התנהגותו של המשיב בעבר ולאור העקרונות לפיהם פעל, קשה לצפות, בשלב זה, האם יעמוד בתנאי השחרור במקרה שישוחרר בתנאים המגבילים המוצעים על ידו. בנסיבות אלה, ועל מנת לבחון אפשרות של שחרור לחלופה, יוזמן תסקיר מעצר.
14.
עד לקבלת התסקיר, יוכל המשיב להשתחרר למעצר בית מלא ובלבד שיהיה תחת פיקוח של אדם נוסף, במשך 24 שעות, אשר יחתום על ערבות צד ג', וזאת בנוסף לערבות עצמית של המשיב והפקדה על סך 5,000 ₪, וכן הפקדת רישיון הנהיגה של המשיב.
15.
המשיב יודיע האם קיים מפקח אשר יוכל לפקח עליו עד לקבלת תסקיר.
16.
לאחר שתיבחן אפשרות זו, תינתן החלטה סופית בבקשה.

ניתנה היום ג' באדר, תש"ע (17 בפברואר 2010) מעמד הנוכחים.

עירית כהן
, שופטת
המשיב
: יש מפקח שיכול לפקח עלי. אני מתגורר עם אישתי וילדי, כולם מעל גיל 20 והם כולם יכולים לפקח עלי, כשאני בבית.
ש.כ.ה. אחד מהם צריך להיות כל הזמן איתך.
ת. אחד מהם יהיה כל הזמן בבית, והם מתחייבים שאני לא אצא מהבית.
ש.כ.ה. מה השמות שלהם?
ת. מזל שלמה, זו אישתי. לירון שלמה, יצחק שלמה ועזרא שלמה, אלה ילדיי.

ב"כ המבקשת
: אני מבקשת הפסקה קצרה כדי לבדוק את המפקחים.

לאחר הפסקה
–

ב"כ המבקשת
: אין לערבים המוצעים הרשעות קודמות, יחד עם זאת לאור דברי החוקר בדיון הקודם, שמסר בעל פה שאחד הבנים נעצר כאשר מסיע
שוהיים בלתי חוקיים, שנשלח על ידי האב. אני מבקשת להגביל את הפיקוח לאם ולבת.

המשיב
: שני בניי נהגי מוניות.

ב"כ המבקשת
: לנוכח האידיאולוגיה של המשיב אני מבקשת להבהיר לו שאסור לו להסיע שוהיים בלתי חוקיים.

המשיב
: התחייבתי לא להסיע אנשים וגם להפקיד את הרשיון.

החלטה


1.
בהמשך להחלטתי, המשך הדיון יתקיים ביום 18.3.10 בשעה 08:30.
2.
שירות המבחן יכין תסקיר מעצר בעניין המשיב.

3.
המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:
א.
המשיב ישהה במעצר בית מלא בביתו ברח' שלמה 12/10 פתח תקוה.
ב.
מעצר הבית יהיה בפיקוח מלא של אחד הערבים הבאים: מזל שלמה
ולירון שלמה.
ג.
המשיב יחתום על התחייבות עצמית על סך 7,000 ₪.
ד.
כל אחת מהמפקחות תחתום על ערבות צד ג' על סך 7,000 ₪.
ה.
הפקדה על סך 5,000 ₪.
ו.
המשיב יפקיד את רשיון הנהיגה שלו.
4.
השחרור יכול להעשות בפני
קצין משטרה או איש שב"ס מוסמך.
5.
אם המשיב לא יעמוד בתנאים הוא יובא בפני
שופט עד ליום 18.2.10 בשעה 12:00.
6.
המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול לשירות המבחן.

ניתנה היום ג' באדר, תש"ע (17 בפברואר 2010) במעמד הנוכחים.


עירית כהן
, שופטת














בש בית משפט שלום 4567/10 מדינת ישראל נ' חיים שלמה (פורסם ב-ֽ 17/02/2010)