פסקי דין על סלים קדומי

315/09 פ     18/02/2010




פ 315/09 מדינת ישראל נ' סלים קדומי




בעניין:

8



בתי המשפט



בית המשפט המחוזי בירושלים
פ
000315/09


לפני:
כב' השופטת נאוה בן-אור
תאריך:
18/02/2010




בעניין:
מדינת ישראל



באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
המאשימה


נ
ג
ד



סלים קדומי



ע"י ב"כ עו"ד תיאודורי
הנאשם

נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד ירון מינטקביץ
הנאשם וב"כ עו"ד תיאודורי



גזר דין


1.
במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם והורשע לפי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף (סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961), והסעת שוהה בלתי חוקי (סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תש"יב-1952). ההסדר בין הצדדים כלל מגבלה שנטלה על עצמה המאשימה, ולפיה תטען לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל, ואילו הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו.

2.
על פי העובדות בהן הודה, ביום 11.3.09 בשעות הצהרים, נהג הנאשם מבלי שהיה בידיו רשיון נהיגה תקף, ברכב

g.m.c.
, והגיע לתחנת דלק הסמוכה למחסום חוסאן בשטח ישראל. בהגיעו למקום, אסף הנאשם, על פי סיכום מוקדם, 12 פועלים, שוהים בלתי חוקיים, בכוונה להסיעם למודיעין, עבור תשלום של 100 ₪ לנוסע. משם החל הנאשם בנהיגה לכיוון מודיעין, והגיע לכביש מס' 38, בואכה מחלף שער הגיא. המדובר בקטע כביש דו סטרי, נתיב לכל כיוון, שלאורכו קו הפרדה רצוף, ומהירות הנסיעה המותרת בו היא 80 קמ"ש. במהלך הנסיעה על כביש מס' 38, עקב אחר נסיעת הנאשם רכב משטרתי סמוי, ובשלב מסוים הפעיל השוטר אור כחול מהבהב והורה לנאשם, במערכת הכריזה, לעצור את הרכב.

הנאשם לא שעה להוראה לעצור, ומתוך כוונה להימלט חצה קו הפרדה רצוף, נהג בנתיב המיועד לנסיעה בכיוון הנגדי במהירות מופרזת, תוך עקיפת שלושה כלי רכב אשר נסעו לימינו. כלי רכב שנסע על הנתיב הנגדי נאלץ לסטות שמאלה לשוליים, כדי להימנע מתאונה. משהשלים הנאשם את העקיפה, חזר, תוך חציית קו הפרדה רצוף, לנתיב נסיעתו. רכב שנסע בנתיב זה נאלץ, בשל כך, לסטות לכיוון מעקה הבטיחות הממוקם בשוליים הימנים בכיוון נסיעת הנאשם, כדי למנוע התנגשות בין שני כלי הרכב. הנאשם חלף על פני הרכב שנצמד למעקה הבטיחות, ומיד לאחר מכן חצה את קו ההפרדה הרצוף, ונסע בנתיב הנגדי, תוך עקיפת רכב שעצר בנתיב מימינו, ושוב חזר תוך חציית קו הפרדה רצוף לנתיב הנסיעה שלו.

בשלב זה, נסע הנאשם בקטע דרך, בו מתרחב הכביש מנתיב אחד בכיוון נסיעתו, לשני נתיבים, ומתמזג בכביש מס' 1. סמוך לפני נקודת ההתמזגות, עצר הנאשם את רכבו, כך שהרכב הוצב לרוחב הכביש, באופן שחסם את שני הנתיבים המיועדים לנסיעה לכיוון ירושלים. הנאשם נטש את הרכב במקום ופתח במנוסה רגלית, עד שנעצר על ידי המשטרה.

טיעוני הצדדים

3.
ב"כ המאשימה עמדה בפתח דבריה על השיקולים לקולא, והם גילו הצעיר יחסית של הנאשם (יליד 1987), עברו הנקי והודאתו. עם זאת סבורה היא, כי נסיבותיהן החמורות של העבירות בהן הודה הנאשם מחייבות ענישה מחמירה, שתתבטא בעונש מאסר משמעותי. הנאשם סיכן במעשיו את חייו ואת חיי הנוסעים ברכבו, ובנוסף לכך סיכן את חיי המשתמשים בדרך. לכך יש להוסיף כי עילת הנסיעה הפרועה הייתה רצון לחמוק מן המשטרה בשל כך שהכניס ארצה שוהים בלתי חוקיים, עבירה, אשר גם לעצמה, יש בה היבט מחמיר.
לפיכך עותרת המאשימה להטלת מלוא תקופת המאסר שהתחייבה לטעון לה.

4.
ב"כ הנאשם טען, כי קיימת אי אחידות רבה בכל הנוגע להתייחסותה של התביעה לעבירות בהן הודה הנאשם. יש לפעמים שהן מסתיימות בדו"ח תנועה, יש לפעמים שבמקרים שנסיבותיהם חמורות לא פחות, אם לא יותר, מוגשים כתבי האישום לבית משפט השלום, ורמת הענישה הנוהגת בו נמוכה יותר. מדיניות התביעה, אם כך, אינה אחידה ויוצרת פערי ענישה בלתי מוצדקים.

אשר לנסיבותיו של הנאשם, סבור בא כוחו כי תהיה זו טעות קשה להכניסו אל בין כותלי הכלא. בעניין זה ביקש להסתמך על עמדת שירות המבחן, המתאר את הרקע המשפחתי הקשה ממנו בא הנאשם, והסבור כי שליחתו אל בין כותלי הכלא עלולה לדרדרו.

תסקיר המבחן

5.
הנאשם הינו צעיר, כבן 23, רווק, שהתגורר עד למעצרו בבית אביו בבית חנינה. מאז שוחרר למעצר בית חלקי, מתגורר הוא בבית אחותו בעיסוויה. רקעו המשפחתי קשה, והוא סבל אלימות פיזית קשה בילדותו. נסיבות ילדותו הביאוהו לפיתוח תחושות של עוול, בלבול ובדידות, והוא הסתפח לקבוצת שוליים על מנת להרגיש מוערך ושייך.

מששוחרר הנאשם למעצר בית, החל להשתתף בקבוצה של עצורי בית במסגרת שירות המבחן. ההתרשמות היא כי החל בתהליך של בדיקה עצמית, אולם במקביל מנסה הוא לצמצם מחומרת התנהגותו. ביחס לעבירות שביצע, הנאשם לוקח אחריות, ולטענתו ביצע אותן בתקופה של דכדוך, ומתוך רצון לרצות את חברו, שביקש ממנו להסיע שוהים בלתי חוקיים תמורת תשלום. שירות המבחן מתרשם כי חל שינוי, במידה מסוימת, באורח חייו, מאז מעורבותו בתיק זה.

שירות המבחן ער לחומרת העבירות שביצע הנאשם, ואף סבור כי יש להטיל על הנאשם עונש מציב גבולות. עם זאת, בשל גילו הצעיר וההערכה כי הנאשם החל בתהליך של שינוי, סבור שירות המבחן כי עונש של מאסר בפועל יפגע בתהליך זה ואף עלול לגרום להפנמת תווית עבריינית. ההמלצה היא כי יוטל על הנאשם עונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, וכן כי הנאשם יועמד לפיקוח מבחן למשך שנה.

הכרעה

6.
העבירות שהורשע בהן הנאשם שכיחות במקומותינו. הרצון לחמוק מן המשטרה, בין בשל הסעת שוהים בלתי חוקיים, ובין בשל ביצוע עבירת תנועה כלשהי שנצפתה על ידי שוטר, הופך, לא פעם ולא פעמיים, למרדף מסוכן והרה אסון. הנהג העבריין מתעלם לחלוטין מן הסיכון הרב והחמור שהוא יוצר בנהיגתו, ומשעבד הכל לתכלית אחת: לחמוק מן המשטרה ויהי מה, ולו במחיר של חיי המשתמשים בדרך, שנקלעו לדרכו על לא עוול בכפם. כך גם, לא פעם, הופכים הנוסעים ברכבו לשבויים, שאינם יכולים לבחור בהתנהלות אחרת, מלבד הישיבה הפאסיבית ברכב המשתולל, תוך תפילה שהמרדף לא יסתיים באסון.

7.
בענייננו, המדובר במרדף שהתנהל על פני קטע דרך לא קצר, והנאשם העמיד בסיכון מוחשי ביותר מספר נהגים על נוסעיהם. זה נאלץ לסטות ימינה, והאחר נאלץ לסטות שמאלה, והכל בשברירי שניות. ולבסוף חסם הנאשם ברכבו את נתיבי הנסיעה בכיוון נסיעתו, כש- 12 נוסעים ברכבו, ונמלט על נפשו. גם שלב זה של הנהיגה הפרועה עלול היה להסתיים באסון כבד, לו התנגשה מכונית מן המכוניות הנוסעות, ברכב החוסם את דרכה.

8.
היבט נוסף לחומרה מתבטא בכך שהנאשם נהג ברכב מבלי שיהיה בידיו רשיון נהיגה תקף. נהיגתו הפרועה הייתה, אפוא, בנוסף לכל, נהיגה של אדם בלתי מיומן לנהיגה ברכב בכלל, ובוודאי שלא בתנאים קיצוניים של נהיגה, המחייבת יכולת שליטה יוצאת דופן ברכב, שגם נהג ותיק ובעל ניסיון רב אינו מוכשר לה.

9.
לא לחינם אמר בית המשפט העליון, כי החומרה של נהיגה פרועה המסכנת את חיי המשתמשים בדרך מחייבת ענישה הולמת, המבטאת שיקולי גמול והרתעה:

"... את התופעה החמורה הזו יש למגר כדי להבטיח את שלום הציבור, וגם כדי לאפשר לאנשי החוק למלא את תפקידם ללא מורא. תרומתם של בתי המשפט למאמץ שנועד להשיג מטרה זו צריכה לקבל ביטוי ברמת הענישה הנקוטה"
(ע"פ 2410/04 מדינת ישראל
נ' אבולקיעאן, תקדין).

בית המשפט העיר באותה פרשה, כי יש להחמיר את רמת הענישה הנקוטה, כדי ליתן מענה הולם לרכיב ההרתעה. באותה פרשה, החמיר בית המשפט העליון את עונשו של הנאשם, והטיל עליו ארבע שנות מאסר תחת 24 חודשי מאסר שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי. למקרא הנסיבות המתוארות באותו

פסק דין
של בית המשפט העליון, אין ספק כי עניינו של אותו נאשם חמור לאין ערוך מעניינו של הנאשם שלפניי, הן בכל הנוגע לעברו, והן בכל הנוגע לנסיבות ביצוע העבירה. אולם אמת המידה המדריכה, לפיה על דרך הכלל על בתי המשפט להתייחס בחומרה למקרים מן הסוג הנדון, לא פג טעמה.

10.
איני יכולה, אם כך, לקבל את המלצת שירות המבחן ולהימנע משליחתו של הנאשם לכלא, שהרי אך מזלו הטוב, ומזלם הטוב של אלה שנקלעו לדרכו באותן דקות של מרדף, מנע אסון. לכך יש להוסיף, כי מתסקיר המבחן התרשמתי, שהנאשם מצמצם מחומרת התנהגותו, גם אם הוא מודה ונוטל על עצמו אחריות לביצוען של העבירות.

11.
עם זאת, ענישתו של כל נאשם היא ענישה אינדיבידואלית, המחייבת התייחסות לנסיבותיו. הנאשם שלפניי הוא צעיר, נטול עבר פלילי, ושירות המבחן סבור כי טרם הפנים נורמות התנהגות עברייניות. ענישה ממושכת עלולה להסיטו למסלול חיים בלתי ראוי. כך גם אין להתעלם מן ההודאה ומן המשמעות הנודעת ממנה, הן באשר לעצם נטילת האחריות והן באשר לחיסכון בזמן שיפוטי.

12.
לאחר ששקלתי את כל אלה, ועיינתי בגזרי הדין השונים שהוצגו בפני
י, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.
10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, 11.1.09 - 9.2.09.
2.
6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי שהנאשם לא יבצע כל עבירה של נהיגה ללא רישיון או בזמן פסילה, או כל עבירה לפי סעיף 332 לחוק העונשין.
3.
3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי שהנאשם לא יבצע כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
4.
פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר.
5.
קנס בסכום של 500 ₪, או שבועיים מאסר תמורתו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

המזכירות
תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן למבוגרים.

ניתן היום ד' באדר, תש"ע (18 בפברואר 2010) במעמד הצדדים.





נאוה בן-אור
, שופטת






ב"כ הנאשם
: אני מבקש עיכוב ביצוע ל-45 יום, על מנת לשקול הגשת ערעור.

ב"כ המאשימה
: לא אוכל להסכים לעיכוב ביצוע עד לשמיעת הערעור בלי שראיתי נימוקי ערעור. הנאשם הורשע עפ"י הודאה ואין סיכוי כל שהוא שבית משפט יפחית בעונש.

החלטה


1. הקנס ישולם עד ליום 4.3.10.
2. עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 25.3.10. ביום זה על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים, עד לשעה 09.00. היה ויוגש ערעור לבית המשפט העליון, יעוכב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור.

ניתנה היום ד' באדר, תש"ע (18 בפברואר 2010) במעמד הצדדים.





נאוה בן-אור
, שופטת








פ בית משפט מחוזי 315/09 מדינת ישראל נ' סלים קדומי (פורסם ב-ֽ 18/02/2010)