פסקי דין על מישיל אל ראהב | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על חנא אלרהב | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל - סניף רמלה |

183/08 הפ     12/02/2010




הפ 183/08 מישיל אל ראהב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, חנא אלרהב, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ- סניף רמלה








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום ברמלה



12 פברואר 2010

ה"פ 183-08 אל ראהב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקש

מישיל אל ראהב
ע"י עו"ד נאג'י אלוהבאני



נגד


משיבים

1. כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד גלי אלרום
2. חנא אלרהב
3. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ- סניף רמלה




פסק דין

הבקשה שלפני היא למתן

פסק דין
הצהרתי כי החשבון שמספרו 488607
(להלן: 'החשבון') המתנהל אצל המשיבה 3, לרבות כל הזכויות והכספים הנמצאים בו שייך למבקש באופן בלעדי.
כן עתר המבקש לקבוע כי למשיב 2 אין, ולא היתה, כל זכות בחשבון, חרף צירופו כשותף לחשבון.
העובדות הצריכות לענין
1.
המבקש
והמשיב 2 הם אחים.
2.
למבקש, בית קפה, אותו הוא ניהל בגפו מזה שנים; המבקש ניהל את החשבון שנים רבות, לבדו, בלי שותפים.
3.
החשבון היה ביתרת זכות עובר למועד הרלבנטי למחלוקת וכך בהמשך בעת המועד הרלבנטי וגם לאחריו, קרי החשבון מתנהל כל העת ביתרת זכות.
4.

בחודש יוני 2008 ארע למבקש אירוע רפואי- התקף לב קשה, ובעקבותיו עבר צנתור, ולאור תוצאות הצנתור היה על המבקש לעבור "ניתוח מעקפים..." (כמפורט במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה).
5.
הצנתור נערך ביום 19.6.08 ומועד ניתוח המעקפים נקבע ליום 23.6.08.
6.
בשל מצב בריאותו, ומשחייבו הנסיבות את העדרות המבקש מניהול העסק ביקש מאחיו, הוא המשיב 2, לנהל עבורו את "עניני העסק לרבות ניהול הענינים הכספיים בחשבון". המבקש סבר כי יעדר חודשים מספר ולכן ביקש מאחיו, שהיה מחוסר עבודה – למלא את מקומו.
7.

המשיב 2 היה נגיש לקבל עליו את העבודה באופן מיידי מאחר שהיה מובטל.
8.
ביום 22.6.08, יום לפני הניתוח, פנו האחים למשיבה 3 (הבנק) במטרה ליצור רציפות בניהול העסק וכדי שהעסק לא יפגע ממחלת המבקש בתקופת הניתוח, האשפוז והשיקום וגם אם חלילה לא היה המבקש קם ממיטת חוליו, וכך בקש המבקש לצרף את המשיב 2 כשותף לחשבון.
9.
הניתוח עבר בשלום, והמבקש חזר לתפקוד מלא ועצמאי ולא היה עוד צורך בשיתוף המשיב 2 בעסקיו ובחשבון ולכן פנה למשיבה 3 וביקש לגרוע את המשיב 2 מהחשבון שלו; רק אז התברר לו כי לא ניתן למלא את בקשתו מאחר שבמהלך התקופה הקצרה בה היה המשיב 2 שותף לחשבון הוטל עיקול על חשבון הבנק בגין חובות ישנים של משיב 2.
10.
להשלמת העובדות שהובאו יאמר כי התאריכים הנזכרים מגובים במסמכים, הן מסמכים רפואיים המעידים על מועדי הצנתור והניתוח והן של הבנק המעידים על ההצטרפות לחשבון, יום עובר לניתוח. כן עולה מהמסמכים שצורפו כי חשבון הבנק של המבקש התנהל ביתרת זכות וכי המבקש אף קבל פיצויים בסדר גודל של כ- 150,000 ₪ שהוכנסו לחשבון זה ונמצאים בפקדונות כפי שעולה מדפי חשבון הבנק ומהסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
.
לטענת המבקש
11.
הגם שצרוף המשיב 2 לחשבון היה לכאורה צירוף של שותף שווה זכויות וחובות לחשבון הרי בפועל
צורף למטרה אחת בלבד – לעזור להמשך ניהול העסק; לטענתו אין למשיב 2 ולא היתה לו מעולם כל זכות קניינית בכספי המבקש, כי תיק ההוצל"פ המתנהל נגד המשיב 2 התנהל שנים טרם צירופו לחשבון המבקש, כי הוא לא ידע על חובות המשיב 2, ולא על תיק ההוצל"פ, וכן הבהיר כי הכספים הנמצאים בחשבון הם בין השאר כספי פיצויים שקבל בעקבות

פסק דין
לטובתו, ועל כן חזקת השותפות המשפטית נסתרת; עוד טען כי לא ידע על חובות המשיב 2 ממילא לא התכוון מעולם 'לקחת עליו' את חובות המשיב 2 וכל שביקש הוא לאפשר המשך ניהול העסק ובשום אופן לא שיתף את אחיו כשותף מלא לחובות ולזכויות בחשבון.
12.
לטענתו ככל שקיימת חזקה עובדתית כי שותפים לחשבון הם שותפים לחובות ולזכויות הרי בפועל הצליח לסתור את החזקה מאחר ששיתף את המשיב 2 רק לאחר שהחשבון נוהל על ידו, לבדו, מזה שנים, וכן הראה את המקורות הכספיים והסביר את הסיבה שבגינה צורף המשיב; עוד ציין כי מועד החיוב שבגינו הוטל העיקול מצביע מיניה וביה על מועד הקודם בהרבה לשיתוף המשיב 2 לחשבונו ומשלא ידע בפועל ולא היה עליו לדעת מהם החובות של אחיו, וגם לא הודע לו כי תיק הוצל"פ תלוי ועומד נגד המשיב 2 אין לחייבו בחובות המשיב 2 מכוח צירופו לחשבון המבקש.
לטענת המשיבה 1
13.
משצורף המשיב 2 לחשבון המבקש כשותף ולא כמיופה כוח הפך להיות שותף לזכויות ולחובות ולכן לא ניתן להצהיר כי מעולם לא היו למשיב 2 זכויות וחובות בחשבון.
14.
חזקת השיתוף לא נסתרה, אלא להפך, המבקש הבהיר כי הוצגה לפניו האפשרות להסתפק במתן יפוי כוח לאחיו אך הוא העדיף לצרפו כשותף משכך "העניק למשיב את זכויותיו וחובותיו בחשבון הבנק ובד בבד לקח על עצמו את חובותיו וזכויותיו של המשיב" (סעיף 6 לסיכומים).
15.
המשיבה אף טענה טענות עובדתיות בסיכומיה (הגם שלא הוכחו) כי האחים היו ביחסים טובים וכי היה על המבקש לדעת מה המצב הכלכלי של אחיו לרבות חובותיו. לטענתה בעצם הבחירה לשתף את המשיב 2 בחשבונו "הביע המבקש גמירות דעת באשר לרצונו לשתף את המשיב בחשבונו והמבקש לא עמד בנטל אשר עמד בפני
ו לסתור את החזקה" (סעיף 41ב. לסיכומי המשיבה).
ולהכרעתי
16.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהירים, במסמכים, בתגובת המשיבה ולאחר ששמעתי את המבקש שנחקר בחקירה נגדית ועיינתי בסיכומי הצדדים שוכנעתי כי המשיב 2 צורף לחשבון המבקש כדי להמשיך ולנהל את העסק, וכי לא היתה למבקש כל כוונה להעניק למשיב 2 זכויות בכספים וממילא גם ליטול על עצמו חובות המשיב 2, בודאי לא חובות העבר הרחוק. שוכנעתי כי הצירוף היה 'נקודתי' בלבד וכי אם המבקש היה מודע לחובות המשיב 2, חובות שנוצרו שנים לפני צירוף המשיב 2 לחשבון ואשר בגינם תלוי ועומד תיק הוצל"פ – לא היה מצרף את אחיו לחשבון, ממילא שוכנעתי כי לא היתה למבקש כל כוונה להיות 'ערב' בפועל לחיובים ישנים של המשיב 2, ולא הוכחה כל 'גמירות דעת' אותה ניסתה המשיבה להסיק מהתנהגותו.
17.
לבית המשפט הוגשו תצהירי המבקש ואחיו, המשיב 2; המשיבה ויתרה על חקירת המשיב 2 מִשֶכָּך, לא נסתרו דבריו שבתצהיר; ואוסיף ואומר כי דברים אלה בהחלט מתיישבים עם טענות המבקש ועם המסמכים שצורפו לבקשה, והם תומכים בבקשה.
18.
המבקש נחקר בבית המשפט וחזר על כל הפרטים העובדתיים שתאר לביסוס בקשתו.
אציין כי המבקש הרשים אותי בתשובותיו שגם התיישבו עם ההגיון.
המשיבה 1 בִּקשה להסיק מהעובדה שהמבקש צרף את אחיו כשותף ולא הסתפק במתן יפוי כוח כי כוונתו היתה להוסיפו כשותף שווה זכויות וחובות לחשבון.
אלא שהמבקש הסביר, והתרשמתי מכנות דבריו, כי הוא אכן שאל "מה ההבדל (בין יפוי כוח לשותף – א.נ.ח) והוא אמר לי שיפוי כוח זה אם יקרה לי מקרה מוות זה מתבטל. ביום חמישי עשיתי צינתור וביום ראשון עשיתי את הניתוח וההחלטה היתה מאוד קרובה...מה שהיה חשוב לי שאם אני אמות שאף אחד לא יכול לעשות שום דבר עם הכסף. אני הכנסתי אותו כשותף בגלל זה... אם אני מת שהוא יוצא את כל הכסף..." (עמ' 2 ש' 11- 18).
19.
ההסבר של המבקש סיבר את אוזני; ההסבר סביר ומתקבל על הדעת, בעיקר כשמנגד לא הובא כל הסבר מתמודד אחר אותו אוכל לבחון אם יש בו ממש, לאור העובדה שחשבונות הבנק של המבקש היו ביתרת זכות, לעומת חוב ישן של המשיב 2 שבגינו הוטל העיקול וגם כי אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיב 2 לבדו יצר את החוב לפני שנים רבות וכי תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 1996 (!), בגין חובות המשיב 2 בלבד, ולא סביר בעיני שהמבקש יצרף בשנת 2008 לחשבונות שלו, המראים יתרת זכות, חובות ישנים של המשיב 2 משנות התשעים.
20.
לא מצאתי כי האחים היו שותפים לזכות בחשבון גם לא לחיובים. אני סבורה כי חזקת השיתוף נסתרה כפי שעלה מדברי המבקש, בתצהירו ובחקירתו בבית המשפט, וכן מתצהיר המשיב 2 שלא נחקר כלל על תצהירו, ולא מצאתי כי בעצם שיתוף המשיב 2 בחשבון נוצרה אחריות של המבקש לחיובי המשיב 2 בעבר לגבי חוב שנוצר שנים לא מעטות קודם לצירופו.
21.
עוד להביא מדברי המשיבה כי "ביום 11.11.96 משלא עמד המשיב בהתחייבויות כלפי המשיבה ולא שילם את חובו על פי פסק הדין פתחה המשיבה את תיק ההוצל"פ שמספרו 26-09267-96-3" (סעיף 11 לסיכומי המשיבה); מכאן שהעיקול על חשבון המבקש הוטל בשנת 2008 בגין תיק הוצל"פ שנפתח נגד המשיב 2 שתיים עשרה שנים לפני כן!!!

לא סביר בעיני לאפשר למשיבה 1 לגבות מחשבון המבקש את כספי העיקול בגין חוב של אחיו משנים רבות קודם לכך, אלא אם היה מודע לחוב זה וידע כי העובדה שאחיו צורף לחשבון חושפת אותו בפני
תשלום חובות העבר מלפני למעלה מ-12 שנים. אין ספק כי עיקול ובודאי מימוש העיקול פוגע קשות בזכות הקנין של המבקש- הבעלים המקורי של החשבון, שכאמור שוכנעתי כי לא היה מודע לחובות ושבעל כורחו, בלי להיות מודע לכך, הפך להיות 'שבוי' בעיקול שלא רלוונטי אליו.
22.
העובדה כי המשיבה 'ישבה על הגדר' וחיכתה לרגע שבו שכלולי הטכנולוגיה איפשרו בדרך של "עיקולי מדיה" לתפוס כספים בחשבון המבקש שכלל אינו צד לאלה, אינה יוצרת למשיבה זכות נגד המבקש בנסיבות הספציפיות של התיק הזה, לאחר שהשתכנעתי כי צירוף המשיב 2 היה 'נקודתי' וכי המבקש לא היה מודע לחובות המשיב 2. גם דבריה של המשיבה כי חיכתה זמן רב עד "שהתברר... כי סוף סוף צלחו מאמציה ונרשם עיקול לטובתה ..." (סעיף 13 לסיכומי המשיבה) אינם תומכים בבקשתה להפך מצאתי דווקא תמיכה בטענות המבקש כי לא היה מודע לחובות המשיב ולתוצאות השיתוף, וטענות המשיבה בסיכומיה אינם משכנעים אותי כי יש לה זכות לגבות את חוב המשיב 2 מחשבון המבקש.
23.
אציין כבר כי קביעותי רלוונטיות לנסיבות תיק זה, בהן העיקול שהוטל הוא בגין חובות של המשיב 2 שנוצרו כ- 12 שנים לפני שהמשיב 2 צורף לזמן קצר לחשבון אחיו החולה; וכפי שציינתי הפגיעה הממשית בזכויות הקנין של המבקש מכבידה ואינה ראויה בנסיבות בעיקר כשמדובר בזכויות המבקש כלפי צד שלישי (המשיבה) ואשר המבקש אינו מעורב ישירות בסכסוך שבין המשיב 2 לבין אותו צד שלישי הטוען לזכות לכסף של המבקש.

מכל אלה אני רואה לקבוע כי כי הכספים שבחשבון הם של המבקש בלבד, וכי אין לממש בחשבון המבקש את העיקול שנרשם בחשבון בגין תיק הוצל"פ 26-09267-96-3 בגין חיובי המשיב 2.
עוד אציין כי לאור מסקנה זו על הבנק להעתר למבקש ולמחוק את המשיב 2 מחשבון המבקש.
אני מחייבת את המשיב ה 1 לשאת בהוצאות המבקש בסך 2,000 ₪ וכן אני מחייבת את המשיבה 1 לשלם למבקש שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

אני מצרה על כך שרק עתה נתתי את פסק הדין בשל מעבר לבית משפט אחר ובשל העובדה כי התיק לא היה בפני
.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
כ"ח שבט תש"ע, 12 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.











הפ בית משפט שלום 183/08 מישיל אל ראהב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, חנא אלרהב, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ- סניף רמלה (פורסם ב-ֽ 12/02/2010)