פסקי דין על סלע יהודית-"טבעון האוס" | פסקי דין על דבורה דיין | פסקי דין על אריק דיין |

4955/08 תאק     21/02/2010




תאק 4955/08 סלע יהודית-"טבעון האוס" נ' דבורה דיין, אריק דיין








בית משפט השלום בחיפה



21 פברואר 2010

תא"ק 4955-08 סלע יהודית-"טבעון האוס"
נ' דיין ואח'






בפני

כב' הרשמת
שלומית פומרנץ


תובעת

סלע יהודית-"טבעון האוס"


נגד



נתבעים

1.דבורה דיין
2.אריק דיין



החלטה
התובעת, בעלים ומנהלת עסק של השקעות ותיווך בנדל"ן, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים לתשלום דמי תיווך.

עפ"י כתב התביעה פנה הנתבע 2 לתובעת על מנת שתאתר רוכש לבית ברח' דבורה הנביאה בקרית טבעון - שהנתבעים היו בעלי הזכויות בו.

ביום 15.3.07 חתמו הנתבעים על הזמנה לשירותי תיווך בלעדיים עבור הבית הנ"ל לצורך מכירתו, בין המועדים 18.3.07 – 18.7.07.

בהסכם התיווך סוכם כי היה ויימצא רוכש לבית וייחתם הסכם מחייב כתוצאה מפעילות התובעת, או כאשר יימצא רוכש וייחתם הסכם מחייב "בתקופת הבלעדיות" שלא כתוצאה מפעילות התובעת -תעמוד עמלת התיווך על סך שני אחוז + מע"מ. (העתק מהזמנת שירותי התיווך הבלעדיים, והתחייבות הנתבעים לתשלום דמי התיווך מיום 15.3.07 – נספח א' לכתב התביעה).

התובעת טוענת כי ביום 29.6.07 או בסמוך לכך, ולאחר מאמצי שיווק והשקעת משאבים מטעמה, נחתם בין הנתבעים לבין צד ג' (משפ' שטרית) הסכם מכר ו/או זכרון דברים מחייב למכירת הבית הנ"ל - בתוך "תקופת הבלעדיות".

ב"כ התובעת פנה בכתב לנתבעים לצורך פרעון החוב (העתק ממכתבו מיום 16.11.07- נספח ב'
לכתב התביעה), אך ללא הועיל.

כל אחד מהנתבעים הגיש תצהיר מטעמו לתמיכה בבקשתם למתן רשות להתגונן כנגד התביעה.

הנתבעת 1
טוענת בתצהירה כי התובעת לא טרחה להסביר את מהות ההתחייבות לבלעדיות, דהיינו שההסכם חל גם במקרה בו הרוכש לא מגיע דרכה. לדבריה, הנתבעים פרסמו את הנכס בקרב חבריהם ומכריהם, וכן באתר אינטרנט; במהלך תקופת הבלעדיות התובעת לא ביצעה פעולות שיווקיות, ובמהלך חצי שנה הביאה לנכס קונה פוטנציאלי אחד בלבד.

בנוסף לכך טוענת המצהירה כי התובעת לא פירטה את פעולות השיווק שעליה לבצע בטופס נפרד מההזמנה לתיווך במקרקעין, ולא החתימה את הנתבעים על מסמך נפרד מחוזה התיווך - כדי להעמיד אותם על מהות הבלעדיות.

ולבסוף טוענת המצהירה כי התובעת לא היתה הגורם היעיל במכירת הנכס. הנתבעים טוענים כאמור כי במשך תקופת התיווך 3-7/07 הגיע רק רוכש פוטנציאלי אחד, וכי התובעת לא עשתה מאמצים מספיקים לפרסם את הדירה, ולא היה לה כל חלק באיתור רוכשי הנכס. הרוכשים התגוררו בקרבת מקום בו מצוי נכס הנתבעים. שוכר הנכס הפנה את הרוכשים אל הנתבעים, והם הגיעו אליהם עוד טרם הוצב במקום שלט, שגם כך היה חובבני ונפל אחרי מספר ימים. הרוכשים הגיעו לנכס בסמוך לסוף חודש יולי 07' לקראת תום תקופת הבלעדיות שהסתיימה ביום 18.7.07, ובתום התקופה - 30.7.07 נחתם חוזה למכירת הנכס.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי נוכח דרישת התובעת לקבל את דמי התיווך, הסכימו הנתבעים לשלם לה סכום מסויים לצרכי פשרה, אך התובעת סרבה לכך.

הנתבע חוזר בתצהירו על עיקרי הדברים, כאשר לטענתו הם לא קיבלו הסבר לגבי ההסכם וסברו כי "בלעדיות" פירושה שמתווכים אחרים לא יוכלו לפרסם את העסק באותם חודשים. התצהיר זהה בעיקרו לתצהיר הנתבעת לגבי הגעתו של רוכש אחד בתקופת התיווך, וכי לתובעת לא היה כל חלק באיתור רוכשי הנכס.

בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי הוא חתום על הסכם התיווך הנושא את שמות שני הנתבעים, וכי הבלעדיות נקבעה למשך הזמן שבין 18.3.07 עד 18.7.07. לדבריו, לא ראה את שלט המכירה אותו הציבה התובעת, לטענתה.

המצהיר הודה כי ביום 29.6.07 נחתם זיכרון דברים מחייב בין המוכר לקונה אך לטענתו התובעת לא היתה הגורם היעיל בעיסקת ההתקשרות עם הרוכשים. עוד אמר כי אינו בקיא בנושא שירותי תווך ו/או בלעדיות, אך עמד על טענתו כי הרוכשים גרו בקירבת מקום; כי הם הופנו לבית ע"י השוכר שגר שם, וכי התהליך ארך מעבר ליום 30.7.07. המצהיר אישר כי היה במשרדה של התובעת וניסה להגיע אתה להסכמה על תשלום בסביבות 15,000 ₪. לדבריו: "הגענו להסכם עם יהודית על הסכם בסכום בסביבות 15,000 ₪. אמרתי לה שברגע שנקבל את כספי הבית היא תקבל את התשלום. לא שולם כל תשלום ליהודית".

לטענתו הסכם הפשרה לא יצא לפועל נוכח איומי התובעת בהגשת תביעה ונקיטת הליכי הוצל"פ.

הנתבעת אמרה בחקירתה הנגדית כי היתה מודעת להסכם התיווך ואישרה כי על אף שלא חתמה עליו, הוא נכרת על דעתה. לנתבעת הוצג פרסום מיום 25.5.07 הכולל לדברי ב"כ התובעת את תמונת הבית נשוא העיסקה, אך המצהירה טענה כי מאחר שהיא והנתבע מעולם לא גרו בו היא התקשתה בזיהויו: "זה יכול להיות הבית ויכול להיות לא הבית". עם זאת אישרה כי בכל עשרת הפרסומים מחודש 5/07 שהוצגו לה במהלך הדיון, מופיעה תמונתו של הבית, אלא שלא זיהתה אותו בוודאות כאמור לעיל. בתמונה רשום "בלעדי", הבית נמצא בקרית חרושת וגם מתחת למודעה הספציפית כתוב "קרית חרושת".

הנתבעת אישרה כי שלחה ליהודית את האימייל מש/1, שבו נאמר: "הסברנו שההסכם בשלבי חתימה וברגע שנקבל את סכום המכירה, נשמח לשלם לכם את סכום העמלה, ואכן השבוע הודיעו לנו שהכסף ייכנס לחשבוננו במהלך השבוע הקרוב". ובהמשך: "אנא העבירי את מספר החשבון של חברתך, כדי שאוכל להעביר לך את הסכום שסוכם בינינו ללא עיכוב".

הנתבעת לא זכרה מתי נחתם זיכרון הדברים, אך ציינה כי המכירה לא נעשתה באמצעות התובעת. לדבריה: "אנחנו חשבנו שאסור לנו למכור דרך מתווך אחר אבל מותר לנו למכור באופן פרטי". לדבריה, החליטו הנתבעים להגיע עם התובעת לפשרה, על אף שלא היתה הגורם היעיל בקשירת העיסקה, אלא שבסופו של דבר התובעת סרבה לקבל את הכסף.

עיון בהסכם התיווך מעלה כי הוא נושא כותרת "הזמנת שירותי תיווך בלעדיים למכירה ו/או השכרת נכס מקרקעין". ההסכם כתוב באותיות קטנות, ובצפיפות רבה, אך הוראותיו מחייבות, גם אם הנתבעים לא היו מודעים למשמעות הוראותיו, שכן הנתבע 2 חתם עליו על דעתה של הנתבעת 1, אשר נתנה הסכמתה לכך.

בהסכם זה, מזמין הלקוח מהמתווך שירותי תיווך ומסמיך אותו לפעול באופן בלעדי לשיווק הנכס לתקופה מיום 18.3.07 – 18.7.07. סעיף 4 להסכם קובע כי על הלקוח לשלם דמי תיווך מיד עם חתימת הסכם מחייב למכירת הנכס בכל מקרה בו ההסכם ייחתם במהלך תקופת הבלעדיות, "ואפילו יימכר / יושכר הנכס שלא באמצעות המתווך". (ההדגשה מופיעה בהסכם התיווך).

צודק ב"כ התובעת כי בלעדיות בתיווך תקפה גם אם סעיף הבלעדיות לא מופיע בהסכם נפרד.

הנתבע 2 הודה כי זכרון הדברים בין הנתבעים לבין הרוכשים נחתם כבר ביום 29.6.07, בתוך תקופת הבלעדיות, ומכאן שהתובעת זכאית לדמי התיווך עפ"י הסכם התיווך גם אם הסכם המכר עצמו נחתם לאחר שהסתיימה תקופת הבלעדיות. הנתבעת 1 אמנם לא זיהתה את ביתה בסידרת הפרסומים שהוצגו לה, (עובדה מוזרה כשלעצמה), אך נראה שהבית נשוא העיסקה אכן התפרסם בסידרה זו, ועל כן אין לומר שהתובעת לא עשתה מאמצים לשיווק הבית, אם כי נראה שבסופו של דבר הגיעו הרוכשים אל הנתבעים - שלא בזכות התובעת.

מקובלת עלי עמדת ב"כ התובעת, כי נוכח הרשום בסעיף 4 להסכם התיווך על חובת הנתבעים לשלם דמי תיווך אם ייחתם הסכם מחייב למכירת הנכס בתקופת הבלעדיות גם שלא באמצעות המתווך, ובהתייחס להודאת הנתבע 1, כי זכרון דברים מחייב נחתם ביום 29.6.07, הרי שהנתבעים מחוייבים בתשלום דמי תיווך לתובעת עפ"י הוראותיו המפורשות של הסכם התיווך.

יהיו אשר יהיו טענות הנתבעים כי לא היו מודעים למשמעות "בלעדיות ההסכם", הרי שחזקה על מי שחותם על מסמך, כי הבין את תוכנו, ואישר בחתימת ידו את הסכמתו לתוכן זה.

לאור האמור לעיל אני דוחה את בקשת הרשות להגן.

התובעת זכאית ליטול

פסק דין
עפ"י העתירה שבכתב התביעה.

תוגש פסיקתא לחתימתי.

הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת בסך 1,000 ₪ + מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום,
ז'
אדר תש"ע, 21 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 4955/08 סלע יהודית-"טבעון האוס" נ' דבורה דיין, אריק דיין (פורסם ב-ֽ 21/02/2010)