פסקי דין על יושבה אלחזוב

4092-04/09 פ     22/02/2010




פ 4092-04/09 מדינת ישראל נ' יושבה אלחזוב








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בפתח תקווה

ת"פ 4092-04-09
מדינת ישראל
נ' אלחזוב(עציר)


22 פברואר 2010





בפני

כב' השופטת
עינת רון



בעניין:

מדינת ישראל



ע"י ב"כ מתמחה קובי פלומו
המאשימה



נגד


יושבה אלחזוב
(עציר)


ע"י ב"כ עו"ד רון סולקין ושלום
פיניאי
הנאשם


גזר דין

לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ושתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו-382 (ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

עובדות האירועים פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ובתמציתם כי בתאריכים 6.4.09-7.4.09 עת שהה הנאשם בביתה של המתלוננת, אשר היתה בת זוגו לאורך מספר שנים, התגלע ויכוח ביניהם. הנאשם השליך חפצים שונים שהיו על השולחן מבעד לחלון הבית אל הרחוב וכן היכה בפני
ה של המתלוננת. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת שריטות בצווארה. עוד סטר הנאשם למתלוננת.
עוד הורשע הנאשם בכך שבהזדמנויות שונות שהשתרעו על פני התקופה שבין דצמבר 2006 ל-6.4.09 תקף את המתלוננת, וזאת משהשמיעה באוזניו דברים שלא נשאו חן בעיניו.

התביעה, בעתירתה לעונש, הדגישה את החומרה שיש במעשיו האלימים החוזרים והנשנים של הנאשם, כלפי המתלוננת ושחלקם אף נעשו תחת השפעת אלכוהול. כמו כן, הפנתה התביעה לעברו הפלילי של הנאשם ולעונשי מאסר מותנים התלויים ועומדים נגדו.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם בשל כל אלה ובשל שמדובר בעבירות אלימות מסוג זה, ששומה לבערן, עונש משמעותי שיהיה בו אף כדי להרתיע.
ב"כ הנאשם טען טיעון נרגש לעונש וזאת בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, שאכן הן חריגות. מעבר לכך, כפי שהציג הנאשם, במהלך ההליך בעניינו, לנאשם בן, אותו גידל לאחר שנפרד מאשתו, ובן זה היה חולה במחלה קשה וסופנית והוא טיפל בו לאורך השנים, הרי שלאחר מעצרו של הנאשם, נותר הבן בטיפול סבתו ואושפז במצב קשה. מצבו התדרדר ובטרם הצליח הנאשם לבוא לראותו בשעותיו האחרונות, נפטר הילד.
ב"כ הנאשם טען בלהט וברב רגש על כך שהנאשם נתקל בקיר אטום מצד הרשויות, כאשר ביקש לסעוד את בנו בימיו האחרונים ובשעותיו האחרונות וסוף דבר כאמור, אף נבצר ממנו לראותו, טרם מותו.
ב"כ הנאשם הדגיש כי לאור כל אלה, אין ספק שהנאשם למד את לקחו, הוא שוהה במעצר כבר תקופה ארוכה ואין צורך להכביד עימו מעבר לכך.

הוגש גליון המרשם הפלילי בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם שהינו יליד שנת 1970 צבר לחובתו שלוש הרשעות קודמות.

ביום 8.5.07 נדון הנאשם בבית-המשפט השלום בפתח-תקווה בגין עבירות של אלימות כלפי בת זוג והיזק בזדון ונדון בין היתר ל-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע ושבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, או עבירת איומים.

אף בפרשה זו מדובר היה בתקיפתה של אותה מתלוננת ע"י הנאשם, בהיותו בגילופין. אשר כתוצאה ממנה נגרמו למתלוננת חבלות של ממש. כמו כן השליך הנאשם חפצים, לרבות טלויזיה ומחשב. עבירה נוספת מסוג תקיפתה של המתלוננת, בוצעה אז, כאשר הנאשם הפר תנאי מעצר בית, שהוטלו עליו בשל עבירה ראשונה של תקיפתה של המתלוננת.
כנסיבות לקולא, באותו מקרה, הובאו טפול הגמילה אותו עבר הנאשם וכן נסיבותיו האישיות ומחלת ילדו, כמו גם ניתוק הקשר עם המתלוננת.

ביום 25.5.08 נדון הנאשם בבית-משפט השלום באשדוד בגין עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ונדון במסגרת הסדר טיעון, בין היתר, לשישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי של אלימות.

עונשי המאסר המותנים הם בני הפעלה בענייננו.

עינינו הרואות, כי הגם שבגין הרשעתו הקודמת, בשל אלימות קשה שנקט כלפי אותה מתלוננת ממש, הוטל על הנאשם עונש מקל, מתוך התחשבות ממשית ומשמעותית בנסיבותיו האישיות ובהבעת הרצון שלו להשתקם ולא לחזור עוד על מעשיו, הרי שהוא לא עמד באמון שניתן בו ולא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה
לו.

הנאשם
חזר הן לטיפה המרה והן לבצע עבירות של אלימות כאשר הוא בגילופין.

מדובר בעבירות שהשתרעו על פני תקופה ארוכה, והכל בעוד עונשי מאסר תלויים ועומדים נגד הנאשם.

נראה, שהאלימות, היתה לנאשם לדרך חיים במערכת היחסים בינו לבין המתלוננת וכעולה מהרשעתו הנוספת בבית-משפט השלום באשדוד, אף מעבר לכך.

בעבירות מעין אלה, אשר מכתן, תרתי משמע, רעה, שומה על בית-המשפט להרתם ולתרום תרומתו למלחמה בנגע זה, על-מנת לבערן ולעקרן משורש.
היה מקום להחמיר עד מאוד עם הנאשם הן בשל עובדות מקרה זה ונסיבותיהן, כפי שפורטו לעיל, והן בשל עברו, וביצוע העבירות דנן, בעוד עונשי מאסר מותנים מכבידים, תלויים ועומדים נגדו ונראה כי הוא לא עלה כלל ועיקר על דרך הישר ולא ניסה כלל ועיקר להיטיב דרכיו.

אם איני עושה כן, הרי זה משום התחשבות ניכרת בנסיבותיו האישיות של הנאשם ומהטרגדיה שניחתה עליו בתקופת מעצרו.
אני תקווה כי בשל אלה, ישכיל עתה הנאשם להיטיב דרכיו ולהשתקם ולעלות על דרך הישר.

בגין כל העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה אני גוזרת עליו כעונש כולל שנים עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו 7.4.09.

כן אני מורה על הפעלתם של עונשי מאסר מותנים מתיק בית-משפט שלום פתח-תקוה 2496/06 ובית-משפט שלום אשדוד 1120/06.
כמעשה חסד עם הנאשם, אני קובעת כי שלושת עונשי המאסר המותנים יופעלו באופן חופף זה לזה, כך שסה"כ יופעלו שנים עשר חודשי מאסר מותנה.

יחד עם זאת יש לשים לב כי, למעשה, לאורכה של כל תקופת התנאי, ומאז השתתו של עונש מותנה זה, שב הנאשם לסורו וביצע עבירות נוספות של אלימות, כמתואר בכתב האישום ובהכרעת הדין.

עוד ידועה ההלכה, כי, ככלל, ולמעט מקרים חריגים ויוצאי דופן, יש להורות על הפעלת עונש מותנה במצטבר לעונש שהוטל.
הרציונל העומד מאחורי הלכה זו ברור, אחרת לא יהיה אפקט כלשהו לעונש מאסר מותנה שיוטל על נאשם ולא תהיה בו כל הרתעה. במיוחד אמורים הדברים בענייננו, לאור הנסיבות שפורטו לעיל ולאור כך שמדובר בשלושה מאסרים מותנים מכבידים, אשר הקלה גדולה נעשתה עם הנאשם, משהוחלט להפעילם בחופף זה לזה.

חרף הדברים האמורים, ובשל התחשבות רבה, במצבו האישי של הנאשם, אני מורה כי מכלל העונש המופעל, יופעלו שמונה חודשים באופן חופף לעונש שהוטל וארבעה חודשים באופן מצטבר לעונש שהוטל, כך שסה"כ ירצה הנאשם שישה עשר חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו 7.4.09.

עוד גוזרת אני על הנאשם עשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שתחילתן מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור עבירה כלשהי, שעניינה איומים, או אלימות.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום,
ח'
אדר תש"ע, 22 פברואר 2010, בנוכחות הצדדים.













פ בית משפט שלום 4092-04/09 מדינת ישראל נ' יושבה אלחזוב (פורסם ב-ֽ 22/02/2010)