פסקי דין על רוזה צוירף | פסקי דין על שי חברה לשירותי סיעוד בע"מ

6204/07 דמ     24/02/2010




דמ 6204/07 רוזה צוירף נ' שי חברה לשירותי סיעוד בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו
דמ 6204/07

בפני
:
כב'

השופטת מיכל לויט
דן-יחיד


24/02/2010



בעניין

:
רוזה צוירף
ע"י ב"כ עו"ד וגיף אליאב
התובעת



נ
ג
ד



שי חברה לשירותי סיעוד בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עימאד נאסר
הנתבעת

פסק - דין
1.
התביעה שבפני
עניינה עתירתה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים עקב התפטרותה הנטענת לצורך טיפול בילדיה.
2.
העובדות:
א.
הנתבעת הינה חברה הרשומה בישראל העוסקת בין היתר, במתן שירותי סיעוד.
ב.
התובעת הועסקה על ידי הנתבעת מיום 1.12.99 ועד ליום 30.1.03, כמטפלת.
ג.
ביום 31.8.02 ילדה התובעת במז"ט תאומים, אשר בשל סיבות רפואיות שוחררו מבית החולים רק כעבור 36 ימים, ביום 6.10.02.
ד.
ביום 25.11.05 שלחה התובעת לנתבעת מכתב שכותרתו "קבלת פיצויים" ובו טענה כי לאחר הלידה לא היה באפשרותה לחזור לעבודה, הפנתה את הנתבעת להוראות סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים שעניינו "התפטרות של הורה" וציינה כי תשמח אם הנתבעת תקדיש תשומת לב למכתבה "על מנת למנוע אי נעימות" (ר' נספח ג' לכתב התביעה).
ה.
הנתבעת דחתה את דרישתה של התובעת לקבלת פיצויי פיטורים במכתב מיום 19.12.05 ומאוחר יותר במכתבו של היועץ המשפטי שלה מיום 24.3.06, בטענה כי התובעת לא טרחה להודיע תוך 9 חודשים מהולדת התאומים על כוונתה להתפטר
לצורך טיפול בהם ובטענה כי כשהגיעה התובעת לסניף הנתבעת טענה כי היא עובדת (המכתבים צורפו כנספחים לתצהיר גב' דומברוביץ).
טענות הצדדים

3.
לטענת התובעת, לקראת תום חופשת הלידה היא הודיעה לנתבעת על התפטרותה לצורך טיפול בילדיה.


לטענתה, מספר שנים לאחר הלידה היא טיפלה בילדים ולא עבדה בכל עבודה שהיא.

התובעת טענה כי פנתה מספר רב של פעמים לנתבעת בדרישה לשלם לה פיצויי פיטורים כדין ואף פנתה אליה בכתב בשנת 2005, אולם קיבלה תשובה שלילית.

משכך, טענה התובעת לזכאותה לפיצויי פיטורים בסך 6,992 ש"ח (2,208 ש"ח שכר חודשי ממוצע
x
38/12 חודשים) בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

4.
לטענת הנתבעת, התובעת לא הודיעה לה תוך תשעה חודשים מיום הלידה על כוונתה לטפל בילדיה, כאשר פנייתה היחידה של התובעת לנתבעת בעניין זה היתה במכתב מיום 25.11.05, זמן רב לאחר הלידה.
הנתבעת טענה כי למיטב ידיעתה, התובעת החליפה את מקום העבודה ולשם כך התפטרה.

לטענת הנתבעת, בנסיבות בהן התפטרה התובעת היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

תצהירים ועדויות

5.
התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה עליו נחקרה במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים בפני
. כן העידה מטעם התובעת הגב' דרינה גלפרין, אשר החליפה את התובעת בעבודתה בנתבעת.

מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' טובה דומברוביץ, אשר שימשה בתקופה הרלוונטית לתביעה כמנהלת סניף נתניה של הנתבעת. הגב' דומברוביץ נחקרה על תצהירה במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים בפני
.

דיון והכרעה

6.
סעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן:"חוק פיצויי פיטורים") קובע:

"7. התפטרות של הורה


(א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חודשים מיום שילדה על מנת לטפל בילדה – יראו לעניין חוק זה את התפטרותה כפיטורים...
"

מדובר בסעיף בעל תכלית סוציאלית כלפי האישה העובדת כדי ליצור תנאים בהם תוכל להקדיש את זמנה לטפל בילד מבלי שתפסיד את פיצויי הפיטורים (עד"מ/300022/98 אורלי חזן נ' אורטל שירותי כוח אדם בע"מ, פד"ע לו' 172).
בסעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורים נקבעו שני תנאים מצטברים שצריך שיתמלאו על מנת שתקום זכאות לפיצויי פיטורים מכוחו. האחד – לידה והשני, התפטרות לשם טיפול בילד.
המועד הקובע לבחינת זכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורים הוא מועד ההתפטרות ולא די בעצם ההתפטרות עקב הלידה כדי שזו תיראה כפיטורים, אלא צריך להראות, שההתפטרות הינה למטרה מוגדרת של טיפול בילד.
נטל הראיה מוטל על העובדת כי אכן התפטרה על מנת לטפל בילדה, אולם כאשר עובדת מתפטרת לאחר לידה קיימת בדרך כלל חזקה (הניתנת לסתירה בידי המעביד) שהתפטרותה סמוך לאחר הלידה היא לצורך טיפול בילד שנולד (ר' עניין אורלי חזן שלעיל וכן יצחק לובוצקי, "סיום יחסי עבודה" הוצאות ניצן מהדורת 2004 (פרק 11)).

7.
אין חולק כי התובעת ילדה תאומים ביום 31.8.02 וכי לאחר הלידה לא שבה עוד לעבוד בנתבעת.

אף לא אחד מצדדים טוען כי התובעת פוטרה ומשכך, אף אין מחלוקת כי התובעת התפטרה מעבודתה בין אם באופן רשמי ובין אם בהתנהגות, לאחר תום חופשת הלידה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם נסיבות התפטרותה של התובעת מזכות אותה בפיצויי פיטורים.


אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ואת חומר הראיות שהובא בפני
, החלטתי לקבל את גרסת התובעת לפיה התפטרה לצורך טיפול בילדים.

8.
אין חולק כי עד למכתבה של התובעת מיום 25.11.05 לא נעשתה כל פניה בכתב מטעם התובעת לנתבעת בדרישה לקבלת פיצויי פיטורים.

עם זאת, התובעת טענה כי הודיעה לנתבעת בעל-פה במהלך החודשים שלאחר הלידה כי היא מתפטרת לשם טיפול בילדיה.

הנתבעת מנגד טענה כי פנייתה ראשונה של התובעת אליה בדרישתה לקבל פיצויי פיטורים נעשתה רק בנובמבר 2005, היינו, זמן רב לאחר שהיה עליה להודיע על התפטרות המזכה אותה בפיצויי פיטורים.

9.
גרסת התובעת היא הסבירה בעיניי בנסיבות העניין.

עדת הנתבעת, הגב' דומברוביץ הצהירה כי מאז לידת התאומים לא היה לה קשר עם התובעת וכי "היא ניתקה עם הסניף ו/או עם הצוות כל קשר" (סעיף 5 לתצהירה).

יצויין כי בחקירתה הנגדית כבר לא היתה הגב' דומברוביץ כה נחרצת באשר לניתוק קשריה של התובעת עם הסניף ו/או הצוות והעידה כי "אני יכולה להגיד מה היה איתי ולא עם מישהו אחר. יש עוד צוות במשרד" (עמ' 15, ש' 6-7).

בהמשך עדותה הצהירה הגב' דומברוביץ כי "כעבור זמן מסוים ואף יותר" התובעת נכנסה למשרדי הנתבעת יחד עם הגב' גלפרין וכשנשאלה אם היא מעוניינת בעבודה השיבה כי היא עובדת (ר' סעיף 6 לתצהירה).

כשנשאלה הגב' דומברוביץ לגבי המושג "כעבור זמן מסוים ואף יותר" השיבה כי "לא יכולתי להגדיר זמן מדוייק אבל מזכרוני אני לא זוכרת שזה נעשה בתקופה של ה- 9 חודשים אחרי הלידה" (עמ' 15, ש' 10-13). עם זאת, כשנשאלה הגב' דומברוביץ מתי הסתיימו תשעת החודשים שלאחר הלידה לא ידעה לאמר בוודאות והשיבה כי אין בפני
ה כעת יומן (עמ' 15, ש' 15).

10.
התובעת מנגד הצהירה כי לקראת תום חופשת הלידה היא התייצבה בסניף הנתבעת והודיעה על התפטרותה לצורך טיפול בילדיה (סעיף 3 לתצהירה).

בחקירתה העידה כי כחודשיים לאחר הלידה הגיעה למשרדי הנתבעת ושאלה לגבי הפיצויים והגב' דומברוביץ "שאלה אם אני חוזרת לעבודה ואמרתי לה שלא, בגלל הילדים" (עמ' 8, ש' 1-2).

עדותה זו של התובעת נתמכת בעדותה של הגב' גלפרין שהעידה כי כחודשיים לאחר שהתובעת ילדה היא נכחה בפגישה של התובעת עם מנהלת הסניף וכי בפגישה זו נשאלה התובעת אם היא חוזרת לעבוד "והיא אמרה שהיא לא חוזרת כי הילדים קטנים ואין מי שישמור עליהם, שהיא מתפטרת על סמך לשמור על הילדים" (ר' עדותה, עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 11-21).

יצויין כי בחקירתה הודתה הגב' דומברוביץ כי כשהגיעה התובעת למשרדה עם הגב' גלפרין שאלה אותה אם מגיע לה פיצויים, אלא שלטענתה הדבר נעשה לאחר שכבר חלפו תשעה חודשים ממועד הלידה. הגב' דומברוביץ טענה כי כששאלה את התובעת זו ענתה לה כי היא עובדת במקום אחר (ר' עדותה, עמ' 15, ש' 23 – עמ' 16, ש' 4).





11.
טענתה של הגב' דומברוביץ לפיה רק לאחר שחלפו למעלה מתשעה חודשים ממועד הלידה יצרה התובעת קשר לראשונה עם סניף הנתבעת לא בוססה איפוא.

מכל מקום, אף אם נניח כי התובעת לא יצרה מיוזמתה כל קשר עם מי מנציגי הנתבעת משך זמן כה רב, אין זה סביר כי הנתבעת מיוזמתה לא טרחה לשאול לשלומה של עובדת שעבדה עבורה למעלה משלוש שנים ולבדוק באם היא מתכוונת לשוב לעבודה אם לאו, בתום חופשת הלידה.

יתרה מכך, בעוד בכתב ההגנה ובתצהיר הגב' דומברוביץ נטען כי סוגיית הפיצויים עלתה לראשונה במסגרת המכתב מיום 25.11.05, מחקירתה של הגב' דומברוביץ עלה כי סוגיית הפיצויים עלתה כבר בפגישה הראשונה שלה עם התובעת במשרדי הנתבעת, זמן רב קודם לכן.

12.
מעבר לאמור, הנתבעת טוענת כי כשנשאלה התובעת אם בכוונתה לשוב לעבודה היא השיבה כי היא עובדת במקום אחר כשלטענת הנתבעת, זו גם היתה סיבת ההתפטרות של התובעת.

אלא שהנתבעת לא הוכיחה בכל אופן כי התובעת החלה לעבוד במקום עבודה אחר.

מנגד, מהאישורים שהציגה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי עולה כי עד לחודש אוקטובר 2004, היא קיבלה גמלת הבטחת הכנסה (נספח ת/2 לתצהיר התובעת), דבר התומך בגרסתה כי לא עבדה במשך מספר שנים ממועד הלידה.


יודגש כי אף לו החלה התובעת לעבוד במקום עבודה אחר, דבר אשר לא הוכח בכל אופן, אין בעובדה זו כדי לשלול ממנה בהכרח את זכאותה לפיצויי פיטורים. עובדת רשאית להתפטר לאחר לידה ולהתחיל לעבוד במקום עבודה אחר בו קיימים תנאי עבודה הנוחים לה יותר לטיפול בילד ומאפשרים לה שהות ארוכה יותר משמעותית עם הילד, מבלי שהדבר יפגע בזכאותה לפיצויי פיטורים (ר' למשל דב"ע נה/51-3 דינה חבה נ' סופר דרינק בע"מ, פד"ע כז' עמ' 471).

13.
אכן, טוב היה לו התובעת היתה פונה לנתבעת בכתב במשך תשעת חודשים שלאחר הלידה ומודיעה על התפטרותה לצורך טיפול בילדיה.

הנתבעת אף הוכיחה כי כאשר הגב' גלפרין פנתה אליה בכתב לאחר לידת ילדה וביקשה להתפטר לצורך טיפול בילד – הנתבעת שילמה לה פיצויי פיטורים ללא כל ויכוח (ר' מוצגים נ/2, נ/3).

14.
עם זאת, משאין חולק כי התובעת לא שבה לעבודה לאחר תום חופשת הלידה, היינו במשך תשעת החודשים בהם זכאית היתה להתפטר בדין מפוטרת ומשהנתבעת לא הוכיחה עילה אחרת להתפטרות התובעת מלבד הצורך לטפל בילדיה, שוכנעתי כי הסיבה להתפטרות התובעת היתה על מנת לטפל בילדיה.

לא מצאתי כי באי פנייתה של התובעת לנתבעת בכתב בבקשה לקבל פיצויי פיטורים בתשעת החודשים שלאחר הלידה, יש כדי לשלול מהתובעת פיצויי פיטורים, מקום בו שוכנעתי כי התפטרה לצורך טיפול בילדיה.

15.
לאור האמור, התובעת הוכיחה כי התפטרה לצורך טיפול בילדיה ועל כן, היא זכאית
לפיצויי פיטורים.
התובעת טענה לזכאותה לפיצויי פיטורים בסך 6,992 ש"ח על בסיס שכר חודשי ממוצע בגובה 2,208 ש"ח.
הנתבעת לא חלקה לאורך ההליך כולו על סכום פיצויי הפיטורים הנתבע וטענה לראשונה בסיכומיה כי חישובי התובעת אינם נכונים, תוך הפניית בית הדין לתלושי שכרה. הנתבעת אינה יכולה להעלות בסיכומיה לראשונה טענה כנגד תחשיבי התובעת ולפיכך, משהתחשיבים לא נסתרו, הריני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים בסך של 6,992 ש"ח (2,208 ש"ח שכר חודשי ממוצע
x
38/12 חודשים).
16.
באשר לתביעת התובעת לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, מצאתי לנכון להעמידם במקרה דנן על הפרשי הצמדה וריבית בלבד מיום סיום ההעסקה, בשל התיישנות העילה ומששוכנעתי בדבר קיומה של מחלוקת כנה בדבר עצם קיום החוב.
סוף דבר
17.
התביעה מתקבלת.
18.
בהתאם לכך, תשלם הנתבעת לתובעת, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין אליה, פיצויי פיטורים בסך של 6,992 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.1.03 ועד למועד התשלום המלא בפועל לתובעת.
19.
הנתבעת תישא בשכ"ט עו"ד לטובת התובעת בסך של 1,800 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין אליה, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל לתובעת.


ניתן היום, 24 בפברואר, 2010 (י' באדר תש"ע) ,בהעדר הצדדים.

מיכל לויט
,
שופטת
דן יחיד

קלדנית: צביה אברהם







דמ בית דין אזורי לעבודה 6204/07 רוזה צוירף נ' שי חברה לשירותי סיעוד בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/02/2010)