פסקי דין על סיגל עפרוני | פסקי דין על משה ישראל ספיאשוילי | פסקי דין על אליהו ממן |

25273-02/10 הפ     23/02/2010




הפ 25273-02/10 סיגל עפרוני נ' משה ישראל ספיאשוילי, אליהו ממן








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



23 פברואר 2010

ה"פ 25273-02-10 עפרוני נ' ספיאשוילי ואח'






בפני

כב' השופט
אליעזר שחורי


המבקשת

סיגל עפרוני
, עו"ד


נגד


המשיבים

1.משה ישראל ספיאשוילי
2.אליהו ממן


החלטה



בקשה למתן סעד זמני לעיכוב הליכי הוצל"פ והחזרת מעוקלים.

בתאריך 15.2.10 הגישה המבקשת תביעה למתן

פסק דין
הצהרתי בקשר לבעלות במיטלטלין בדירת המבקשת ברח' האיריס 11/2 בנהריה ובמשרד ברח' הרצל 64 בנהריה.
בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה הבקשה דנן למתן סעד זמני.

בסעיף 10 לתצהיר התומך בבקשה למתן סעד זמני הוצגה רשימת הטובין שנלקחו מבית המבקשת במסגרת הליך של עיקול בתפיסה: מדפסת פקס משולבת, מסך מחשב, 4 כסאות, אורגן חשמלי.
המבקשת צרפה לבקשה דו"ח על ביצוע פעולה מבצעית ממנו עולה כי הכסאות שנתפסו הם: מעץ חום עם ריפוד עור.

הבקשה למתן סעד זמני נקבעה לדיון במעמד הצדדים היום 18.2.10. בקשה שהוגשה ביום 16.2.10 ע"י המשיב 1 לדחיית מועד הדיון, נדחתה.

בסמוך למועד הדיון התקבלה "הודעה ובקשה" מטעם המשיב אשר ביקש לפטור אותו מהתייצבות וליתן החלטה הדוחה את הבקשה למתן סעד זמני, על סמך תגובתו שבכתב. לחילופין, מבוקש להתנות החזרת המעוקלים בהפקדת פקדון.

בנימוקי התגובה מפנה המשיב 1 את תשומת הלב לכך שהמעוקלים נתפסו לצורך גביית חוב מבן זוגה של המבקשת שהוא החייב בתיק הוצל"פ 3405958093 המתנהל בלשכת ההוצל"פ ברמלה.
הסכם הממון אותו מציגה המבקשת אשר נערך ביום 25.2.08 ואושר בביהמ"ש ביום 13.3.08 ואשר על תוכנו מבקשת המבקשת להסתמך בטענתה להפרדה רכושית בינה לבין בן זוגה, אינו מתייחס למיטלטלין אלא לבעלות בדירה ובחשבונות בנק. אדרבא, מלשון סעיף 4.6 להסכם שבין בני הזוג ניתן להסיק כי הרכוש אשר נצבר אצל בני הזוג לאחר הנישואין יהיה משותף. המבקשת לא צרפה קבלות או אסמכתאות לתמיכה בטענתה כי הפריטים אשר נתפסו נרכשו על ידה.
מכיוון שהטובין נתפסו בחצרים המשמשים את החייב ועל סמך הוראת סעיף 28(א) לחוק ההוצל"פ תשכ"ז 1967 ובהסתמך על חזקת השיתוף שבין בני זוג ומכיוון שהמבקשת איננה מציגה ראיה ולו לכאורה לתמיכה בטענתה כי מדובר בטובין שלה בלבד, דין הבקשה להידחות.

המבקשת, אשר התייצבה לדיון, ביקשה להיעתר לבקשה ולדחות הטענות אשר בתגובת המשיב מן הטעם שהסכם הממון שבין בני הזוג אשר הוצג לביהמ"ש ואף הוצג בפני
המעקלים, מלמד על הפרדה רכושית בין בני הזוג וממילא אין להחיל את חזקת השיתוף על מערכת היחסים שבינה לבין בן זוגה. ההסכם אושר ע"י ביהמ"ש ועל כן תקף הוא גם ככל שנוגעים הדברים למחלוקת עם צד ג', במקרה זה המשיב 1.

המבקשת מדגישה כי להליך העיקול והתפיסה לא קדם הליך של עיקול ברישום. התפיסה הייתה הפעולה הראשונה אשר הופעלה במקרה דנן ולמבקשת לא ניתנה האפשרות להציג את עמדתה קודם שנתפסו הטובין.

בתגובה בכתב אשר הגישה המבקשת נטען כי יש להתעלם מן הטענות העובדתיות אשר מעלה המשיב 1 בתגובתו בלא תמיכה בתצהיר.
המבקשת מפנה לקבלות אשר צרפה ולרשימת המיטלטלין המצורפת לפוליסת ביטוח שעשתה עוד בטרם פרצה המחלוקת נשוא תיק זה.
הסכם הממון נועד מלכתחילה להגן על המבקשת, בין השאר, מפני הליכים מן הסוג הזה.

בקשתו החילופית של המשיב 1 לחייבה בהפקדת פקדון כתנאי להחזרת המעוקלים, אין לה מקום בפרט כאשר המבקשת חתמה על התחייבות ללא הגבלה בסכום לפצות את המשיב 1 עבור כל נזק העלול להגרם אם תידחה התביעה או תיפסק.


לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים אני נעתר לבקשה למתן סעד זמני, לרבות הבקשה להחזרת מעוקלים.

בסעיפים 5 ו – 6 לתביעה פרטה המבקשת את אופן ביצוע הליך העיקול בתפיסה כדלקמן:

"ביום 14.2.10 נתקבל אצל
(י) בביתי צו הוצאת מיטלטלין מבלי שיבוצע לפניו עיקול ברישום, במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 3405958093 המתנהל כנגד הנתבע מס' 2 והוא החייב היחיד בתיק זה והזוכה הינו המשיב מס' 1.

הריני להצהיר כי הצגתי את הסכם הממון הנ"ל למעקלים אולם אלה סרבו לקבלו ותוך כדי הפעלת כח פלשו לתוך ביתי והחלו מרוקנים אותו".

בסעיף 4.6 להסכם הממון שנערך בין המבקשת לבין בן זוגה ביום 25.2.08 נרשם כדלקמן:

"מוסכם בזה כי כל זכות ו/או נכס שיירכש ממועד הנישואין ואילך ו/או כל נכס שמתנהל לגביו מרשם על פי הוראות כל דין ונרשם על שם שני הצדדים במשותף תהא הבעלות בו של שני הצדדים במשותף ובחלקים שווים. הוראות סעיף זה יחולו הן במהלך הנישואין והן בפרישה ו/או גירושין וכו' ".

עם זאת בסעיף 4.1 הסכימו הצדדים כי כל זכות ו/או נכס אשר נרכש ו/או נמצא בבעלות צד במועד חתימת ההסכם יוותר בבעלות בלעדית של אותו צד הן במהלך הנישואין והן במקרה של פרידה. בין הנכסים האלה נכללו ירושות ומתנות גם אם התקבלו במהלך הנישואין.

בסעיף 4.7 הוסכם כי ביגוד, תכשיטים וחפצים אישיים
ימשיכו להיות בבעלות כל צד שלו זיקה אליהם.

אכן החשבונית אשר הוצגה בקשר לרכישת האורגן נושאת תאריך 19.5.09 והדו"ח המסכם בקשר לתכולת הדירה לעניין פוליסת הביטוח שעל שם המבקשת הינו מיוני 2009. עם זאת בסעיף 14 לתצהיר התומך בכתב התביעה הצהירה המבקשת כדלקמן:

"כל רשימת התכולה המצויה בכתובתי הנ"ל ובמשרדי ומצורפת להלן הייתה קיימת בפוליסת ביטוח תכולת הדירה שבבעלותי והמשרד עוד בטרם
(הכירה) התובעת את הנתבע מס' 2. מעת לעת החלפתי חלק מהמיטלטלין בהם נתגלו תקלות או שהיו ישנים אולם גם המיטלטלין שנרכשו על ידי לאחר נישואיי לנתבע מס' 2 נרכשו על ידי בלבד וכפי שהוסכם בהסכם הממון שייכים לי בלבד".

לעניין הצהרה אחרונה זו ראוי להפנות למוסכם בסעיף 3.1 להסכם הממון בזו הלשון:

"הצדדים מצהירים כי ברצונם ובכוונתם לשמור על הפרדה רכושית ברכוש אשר מובא על ידי מי מהם וקיים למי מהם עובר לנישואין לרבות פירותיו ותחלופיו של כל פריט ו/או רכוש כזה".

הצהרות המבקשת לא הועמדו במבחן ולא נסתרו משלא התייצב המשיב 1 לדיון שנקבע על אף שבקשתו לדחיית הדיון נדחתה.

עיקול נכסים בכלל ועיקול בתפיסה בפרט מהווים מטבע הדברים פגיעה בקניינו של אדם. סעיף 21(א) לחוק ההוצל"פ תשכ"ז 1967 מסמיך רשם של הוצל"פ לצוות על עיקול מיטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת ומשציווה כך רשאי מנהל לשכת ההוצל"פ להכנס לחצרים של החייב ולעקל את המיטלטלין.
במקרה דנן, וכפי שעולה מנספח ב' לכתב התביעה, ציווה רשם ההוצל"פ לעקל בתפיסה את כלל המיטלטלין שבכתובת החייב, הנתבע 2, ברח' האיריס 11/2 בנהריה.
סעיף 23 לחוק ההוצל"פ מקנה סמכות שבשיקול לדעת למנהל לשכת ההוצל"פ אשר מבצע צו כמפורט, להוציא את המעוקלים או להשאירם במקום המצאם בתנאים שקבע כאשר על פי הסיפא בסעיף 23:

"היה למנהל לשכת ההוצל"פ ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצל"פ אחרת".

מדו"ח המוציא לפועל ניתן להסיק כי לאחר שהוצג לפניו הסכם הממון שבין בני הזוג הוא קיים התייעצות "עם היועץ המשפטי" ועל סמך עצתו המשיך בביצוע עיקול בתפיסה.

כאשר הוצג הסכם הממון בפני
המעקלים לא הובא הנושא לבחינה של מנהל לשכת ההוצל"פ על מנת שישקול ויחליט האם עולה אותו 'ספק סביר' בדבר הבעלות במיטלטלין, ספק אשר עם קיומו מצווה מנהל לשכת ההוצל"פ שלא להוציא את הטובין ממקומם ולהסתפק בעיקול ברישום עד לבחינת טענות החייב, במקרה זה המבקשת.

בנסיבות אלה ומכיוון שגרסת המבקשת הנ"ל לא נסתרה בשלב זה, אני מורה להחזיר למבקשת את הטובין שנתפסו ואלה ישארו מעוקלים ברישום בלבד וזאת עד להכרעה בתביעה לגופה.

עם זאת בהוצאות האחסון תישא בשלב זה המבקשת וזאת בהסתמך על כך שהאסמכתאות שהציגה נושאות תאריך המאוחר ליום הנישואין ומכיוון שההפרדה הרכושית בנסיבות אלה מותנית בכך שאותם טובין נכללים בהחרגות עפ"י הסכם הממון וביוצאים מן הכלל.

אני קובע את הוצאות הליך הביניים לסך כולל של 1,500 ₪, לפי התוצאות.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים ותזמנם לשמיעת התביעה לגופה ליום 9.5.10 בשעה 11.30.

ניתנה היום,
ט'
אדר תש"ע, 23 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט שלום 25273-02/10 סיגל עפרוני נ' משה ישראל ספיאשוילי, אליהו ממן (פורסם ב-ֽ 23/02/2010)