פסקי דין על נאיף מחמוד | פסקי דין על מחמוד ודיע נאיף | פסקי דין על פארס בטחיש | פסקי דין על בטחיש מחמוד |

1158-01/09 תק     17/02/2010




תק 1158-01/09 נאיף מחמוד, מחמוד ודיע נאיף נ' פארס בטחיש, בטחיש מחמוד








בית משפט לתביעות קטנות בקריית שמונה



17 פברואר 2010

ת"ק 1158-01-09 מחמוד ואח' נ' בטחיש ואח'






בפני

כב' השופט
מרדכי נדל


תובעים

1
.
נאיף מחמוד

2
.
מחמוד ודיע נאיף


נגד


נתבעים

1.פארס בטחיש
2.בטחיש מחמוד




פסק דין


בפני
י תובענה כספית בסך של 9763 ₪ .

רקע עובדתי וטענות הצדדים
:
1)
התובעים הינם אב ובנו תושבי היישוב מג'דל-שמס שברמת-הגולן . הנתבע 2 , אשר הינו נכדו של הנתבע 1 , הינו תושב הכפר מסעדה שברמת-הגולן .

2)
בתאריך 18.6.2005 תקף הנתבע 2 את התובע 2 באופן פיזי ואלים . במהלך אירוע התקיפה נדקר התובע 2 על ידי הנתבע 2 הן בגבו והן באוזנו וכתוצאה מכך נגרמו לתובע 2 נזקי
גוף , אשר הביאו לאשפוזו בבית-החולים "זיו" שבצפת . כתוצאה מאירוע התקיפה הוגש כתב אישום פלילי כנגד הנתבע 2 , אולם במישור האזרחי הגיעו הצדדים לכלל הסכמה שלפיה הסכסוך יוסדר באמצעות הליך תיווך אלטרנטיבי ("סולחה") מחוץ לכותלי
ביהמ"ש – הליך אשר נוהל על ידי מספר נכבדים ממשפחות השניים .

3)
לגרסת התובעים , במהלך ישיבת התיווך סוכם בין הצדדים למחלוקת , כי הנתבע 1 ישלם לתובעים פיצוי כספי בשיעור של 2000 $ ארה"ב בגין הנזקים אשר אונו לתובע 2 , וכי בתמורה לכך התחייבו התובעים לבטל את תלונתם כנגד הנתבע 2 במשטרת ישראל . עם זאת , אליבא דגרסת התובעים הנתבעים לא מילאו אחר ההסכמות אשר הותוו במהלך ישיבת התיווך , ולפיכך הינם עותרים לחיובו של הנתבע 1 בהוצאות משפט .


4)
אליבא דגרסת הנתבעים התובעים עושים שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש מתוך מטרה לעשות עושר ולא במשפט על חשבונם . לטענת הנתבעים , הנתבע 1 לא התחייב לשלם את הסכום אשר סוכם במסגרת הליך התיווך /הליך ה"סולחה" , אלא משפחת הנתבעים היא זו אשר התחייבה לבצע את התשלום במסגרת הסדר הפשרה . לגרסת הנתבעים , התובעים לא מילאו אחר חלקם בהסכם בכך שלא פעלו לביטול כתב האישום
וכתוצאה מכך הוגש כנגד הנתבע 2 כתב אישום . לדידם , במסגרת ההליך הפלילי הגיע הנתבע 2 להסדר טיעון עם משטרת ישראל שבמסגרתו הושתו עליו על ידי מותב זה בשבתו כבית-משפט השלום בצפת בתיק פ/1365/05 בתאריך 10.11.2005 שישה חודשי מאסר על תנאי , ובנוסף לכך חויב לפצות את התובע 2 בסך של 5000 ₪ .

5)
התובע הציג בפני
ביהמ"ש הודאה במשטרת ישראל בתחנת "גולן" מיום 19.9.2005 ממנה עולה , כי אכן פנה אל משטרת ישראל בבקשה לביטול תלונתו כנגד הנתבע 2 נוכח הסדר הסולחה אליו הגיעו השניים באמצעות מתווכים . מאידך , הנתבע 2 הציג בפני
ביהמ"ש את כתב האישום , אשר הוגש כנגדו בבית-משפט השלום בצפת ביום 23.6.2005
וכן את פסה"ד בתיק זה מיום 10.11.2005 .

6)
התובעים אף זימנו לעדות את מר מחמוד פארס , אשר שימש כאחד מן המתווכים בין הצדדים למחלוקת
. לגרסת העד , במהלך ישיבת ה"סולחה" בה נכח באופן אישי התחייבו הנתבעים לשלם לתובעים סך של 2000 $ ארה"ב . מאידך , התובע 2 ציין בעדותו בביהמ"ש כי מבירור אותו ערך במשטרה נמסר לו , כי בעקבות בקשתו בתחנת המשטרה בוטלו ההליכים הפליליים כנגד הנתבע 2 .

דיון והכרעה


:

7)
הצדדים אינם חלוקים בכל הנוגע לתניות ההסכם , אולם עיקר המחלוקת ביניהם נסבה ביחס למילוי חלקם אחר הוראותיו . עם זאת , היעתרות לתובענה דנן משמעותה מתן הכשר להסכמות שהינן בטלות מדעיקרן (

void
) בהיותן נוגדות את תקנת הציבור , קרי , הסכמה לביטול הליך פלילי בכפוף לתשלום כספי מוסכם במסגרת הליך פשרה "אזרחי" מחוץ לכותלי ביהמ"ש . יתירה מזאת , משהוכח כדבעי כי
משטרת ישראל הגישה את כתב האישום לביהמ"ש בצפת במהלך חודש יוני 2005 בעוד שבקשת המתלונן/תובע 2 לביטול כתב האישום הוגשה למשטרת ישראל כשלושה חודשים לאחר מכן , אזי ברי כי דרך התנהלות ההליך הפלילי מסורה אך ורק למשטרת ישראל בהתאם להוראות סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) , תשמ"ד – 1984 .

8)
אי לכך , בקשת המתלונן לביטול ההליך הפלילי כנגד הנתבע 2 איננה מחייבת את משטרת ישראל , אשר מוסמכת להמשיך ולנהל את ההליך הפלילי כנגד הנתבע 2 משיקולים רבים ומגוונים המשקללים בחובם נתונים רבים ובכלל זאת חומרת העבירה שבוצעה כלפי המתלונן , מהות הפגיעה הפיזית במתלונן האינטרס הציבורי בקיום ההליך הפלילי וכו' .
עיון בראיות אשר הוצגו לביהמ"ש מעלה , כי התובע 2 פעל ללא דופי בהתאם להסכמות ה"סולחה" , אולם מאחר ובפני
ביהמ"ש לא העיד נציג מטעם משטרת ישראל , אזי אין לדעת האם הסיבה שבגינה התנהל ההליך הפלילי נובעת מכשל בירוקראטי במשטרת
ישראל , או לחילופין כתוצאה ממדיניות הרתעתית נוכח חומרת התקיפה אשר בוצעה כלפי התובע 2 על ידי הנתבע 2 .

9)
עם זאת , סעיף 77 לחוק העונשין , תשל"ז – 1977 מקנה לבית-המשפט הדן בהליך הפלילי שיקול דעת נרחב לחייב את הנאשם לשפות את המתלונן בשל הנזק אשר נגרם למתלונן . בע"פ 11178/04 פלוני נ' מדינת ישראל מיום 1.9.2005 אף הודגש כי הפיצוי הנפסק לנפגע העבירה לפי סעיף 77 הינו פיצוי סמלי בלבד, אשר אינו מהווה "פיצוי ממשי". הווה אומר, הפיצוי שנפסק לפי סעיף 77 לחוק אינו ממצה את הסעדים האזרחיים העשויים לעמוד לנפגע, ופנייתו לערכאות אזרחיות לשם מימוש זכויותיו אינה יכולה לעמוד לו לרועץ. בעניין רע"פ 9727/05 רע"פ 9815/05 פלוני נ' מדינת ישראל מיום 8.8.2007 נקבע , כי
ההיבט האזרחי של הפיצוי תומך בכך שבעת חישוב מלוא הפיצויים להם זכאי הנפגע, יילקחו בחשבון גם הסכומים שנפסקו לטובתו בהליך הפלילי וינוכו מהפיצוי שייפסק לו בהליך האזרחי בהתאם להוראות סעיף 77 לחוק העונשין . בית המשפט העליון כבר עמד על כך בעניין רע"פ 228/05 יאגודייב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4) 518 (2005), 524 עת קבע כהאי לישנא: "אם מי שנפסק לטובתו פיצוי לפי סעיף 77 תובע את נזקיו לאחר מכן בהליך אזרחי, יש לנכות מן הפיצוי שייפסק לו בהליך האזרחי את הפיצוי שניתן על פי
סעיף 77" .

10)
לפיכך , נוכח העובדה כי הסוגיה הוכרעה מבחינה עובדתית במסגרת ההליך הפלילי , אזי במקרה דנן פתוחה הדרך בפני
התובע 2 להגיש תובענה אזרחית בגין נזקי הגוף שנגרמו לו . ברי , כי במסגרת ההליך האזרחי יקוזז הסכום אשר נקבע במסגרת ההליך הפלילי ואין ההסכמות , אשר הותוו במסגרת הליך ה"סולחה " , מחייבות את הצדדים למחלוקת נוכח הבעייתיות המשפטית הנובעת הימנו .

11)
אשר על כן , התובענה נדחית . אין צו להוצאות .







ניתן היום,
ג'
אדר תש"ע, 17 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 1158-01/09 נאיף מחמוד, מחמוד ודיע נאיף נ' פארס בטחיש, בטחיש מחמוד (פורסם ב-ֽ 17/02/2010)