פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בקעת בית הכרם" | פסקי דין על אבי בן גיגי-יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ואח' | פסקי דין על סמיר כיואן

32552-11/09 בבנ     21/02/2010




בבנ 32552-11/09 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בקעת בית הכרם", אבי בן גיגי-יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ואח' נ' סמיר כיואן








בית משפט השלום בעכו



21 פברואר 2010

בב"נ 32552-11-09 כיואן נ' ועדה מקומית לתכנון בקעת בית הכרם






בפני

כב' השופטת
רונית בש


המבקשים

1. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בקעת בית הכרם"
2. מר אבי בן גיגי, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה

"בקעת בית הכרם"


נגד

המשיב
סמיר כיואן
ע"י ב"כ עו"ד צביקה אייזנברג



החלטה

א.
פתח דבר
1.
בפני
י בקשת המבקשים להורות על ביטול החלטתי מיום 27.1.10, שניתנה במסגרת דיון בבקשת המשיב לביטול צו הריסה מנהלי (להלן: "ההחלטה"), ולהורות בד בבד על חידוש הדיון בבקשה הנ"ל.

2.
ביום 26.11.09 הגיש המשיב, באמצעות בא כוחו, בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, אשר ניתן ביום 23.11.09 על ידי המבקש מס' 2, לגבי מבנה, על חלקיו השונים, אשר נבנה ללא היתר כדין בגוש 19036 בחלקה 154 באדמות מג'ד אל כרום (להלן: "הבנייה הלא חוקית").

במועד הנ"ל הוריתי למבקשים להמציא את תגובתם לבקשה, וכן הוריתי בדבר עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, עד למתן החלטה אחרת בבקשה.

3.
בדיון, אשר התקיים בפני
י ביום 27.1.10, במעמד הצדדים, הודיעו ב"כ הצדדים בדבר גיבוש הסכמה ביניהם, כדלקמן: המבקשת מס' 1 תגיש כתב אישום כנגד המשיב בגין הבנייה הלא חוקית,זאת בתיק שיובא לדיון בפני
י ביום 18.3.10, שאז, במסגרת גזר הדין שיינתן בתיק הנ"ל,
יושת על המשיב, בין היתר, צו להריסת הבנייה הלא חוקית. עוד סוכם בין הצדדים, כי ביצועו של צו ההריסה המנהלי יעוכב עד למועד בו יעוכב ביצוע צו ההריסה שיושת בגזר הדין הנ"ל, ובכפוף לכך תימחק הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי.


להסכמה הנ"ל בין הצדדים ניתן במועד הנ"ל תוקף של החלטה.




ב.
נימוקי הבקשה
4.


ב"כ המבקשים טוען בבקשתו, כי סבר בטעות שתיק זה דומה לתיק אחר בו הגיע להסכמה דומה עם ב"כ המשיב, אולם התברר לו בדיעבד, כי במקרה דנן, בניגוד למקרה נשוא התיק האחר, מדובר בבניין חדש לחלוטין, אשר הקמתו החלה רק בחודש אוגוסט האחרון.

5.
ב"כ המבקשים מבהיר בבקשתו, כי ביום 1.2.10 נכח במשרדי המבקשת מס' 1, יחד עם נציגי הוועדה המחוזית, שאז הובאו בפני
ו העובדות במלואן ונציגי הוועדה המחוזית הביעו בפני
ו את עמדתם באשר לקיומו של צו ההריסה המנהלי.

6.
ב"כ המבקשים מוסיף וטוען בבקשה, כי במקרה דנן, בניגוד למקרה נשוא התיק האחר, מדובר בסבירות גבוהה ביותר של הימצאות המבנה, בחלקו הגדול, בתחום דרך עתידית, דבר הפוגע ממשית בסיכויים להכשרת הבנייה. ב"כ המבקשים מדגיש בבקשתו, כי הותרת ההחלטה על כנה, בנסיבות אלו, מהווה משום "מתן פרס" למי שבנה ללא היתר על קרקע חקלאית.

7.
נוכח האמור לעיל, ועל רקע העובדה שהסכמת ב"כ המבקשים ניתנה על בסיס הנחה שגויה ומידע חסר, מבקש ב"כ המבקשים בבקשתו לבטל את הסכמתו ואת ההחלטה ולקיים דיון בבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי.

ג.
תגובת המשיב לבקשה

8.

ביום 17.2.2010 הגיש ב"כ המשיב את תגובתו לבקשת המבקשים. ב"כ המשיבים מתנגד בתגובתו לביטול ההחלטה, ומבקש כי בית המשפט יורה על דחיית הבקשה. ב"כ המשיב טוען, כי הסכמת ב"כ המבקשים להצעת בית המשפט ניתנה לאחר שב"כ המבקשים בחן את חומר הראיות הקיים בתיק ונתן את דעתו לבעייתיות הנעוצה בהתנהגות המבקשים עצמם. כמו כן נטען בתגובה כי, לאחר מתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, "קם בית המשפט מכסאו", ואינו מוסמך יותר לשנות או לבטל את ההחלטה אשר ניתנה על ידו. ב"כ המשיב טוען בתגובתו, כי מדובר בהחלטה המהווה

פסק דין
, אשר לגביה קיימת זכות ערעור, שכן ההחלטה הביאה לסיום ההליך ולמחיקת בקשת המשיב.

9.
עוד טוען ב"כ המשיב בבקשתו, כי בחזרת המבקשים בשלב זה מהסכמתם יש כדי להוות הפרה יסודית וחד צדדית של הסכם שלטוני. ב"כ המשיב מפנה לפסיקה הקובעת, כי על רשות שלטונית לכבד את ההסכמים עליהם הם חתומה, וכן קובעת את התנאים בהם תוכל רשות שלטונית לחזור בה מהסדר אותו גיבשה עם נאשם (בג"צ 5319/97 רומן קוגן נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד נא(5) 67, בג"צ 218/85 ארביב נ' פרקליט מחוז תל אביב ואח'
(לא פורסם) וכן דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' אופיר פרץ, פ"ד נט(6) 281,300).

10.
ב"כ המשיב טוען בתגובתו, כי אינטרס אמינות השלטון, אינטרס הציפייה וכן אינטרס ההסתמכות של הנאשם מחייבים את הותרת החלטת בית המשפט על כנה ומונעים את מתן האפשרות למבקשים לחזור בהם מהסכמתם.

11.
עוד מוסיף ב"כ המשיב וטוען בתגובה, כי הסכמת המבקשים, אשר ניתנה בדיון מיום 27.1.2010, מהווה הסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה מחייבת, המהווה

פסק דין
, וכי חזקה על ב"כ המבקשים כי ידע במעמד הדיון את כל העובדות הרלוונטיות לתיק טרם הגיע להסכמה עם ב"כ המשיב. ב"כ המשיב מוסיף כי, בשיחות מקדימות בינו לבין ב"כ המבקשים, הודיע לו ב"כ המבקשים כי דינו של המשיב שונה מדינם של מבקשים בבקשה שנדונה בתיק מקביל, ולפיכך ברי כי ידע ב"כ המבקשים בדבר ההבדלים הקיימים בין שני התיקים והסכמתו לא נבעה כלל מבלבול בעובדות, ובקשתו כעת לביטול הסכמה זו נובעת מהפעלת לחצים פסולים מטעם המבקשים. ב"כ המשיב טוען כי, אף אם תידחה בקשת ב"כ המבקשים לביטול ההחלטה, הרי שאין בכך כדי לפגוע בזכויות המבקשים, שכן בדיון הקבוע ביום 18.3.2010 עתיד בית המשפט ליתן צו הריסה שיפוטי לבניה הלא חוקית נשוא הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי.

ד.
דיון ומסקנות

12.
לאחר שעיינתי בבקשה שבפני
י, ובתגובת ב"כ המשיב, כאמור לעיל, הנני בדעה כי מן יש לדחות את הבקשה לביטול ההחלטה ולחידוש הדיון בבקשת המשיב לביטול צו ההריסה המנהלי, זאת מן הטעמים שיובאו בסעיפים להלן.

13.
הדין עם ב"כ המשיב, בטיעונו בתגובתו, לפיו בית המשפט "קם מכסאו" עם מתן ההחלטה, במעמד שני הצדדים, ומשכך הרי שבית המשפט אינו רשאי בשלב זה לבטל או לשנות את ההחלטה.

14.
סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, קובע את התנאים במסגרתם ניתן לתקן טעות שנפלה ב

פסק דין
או בהחלטה אחרת שנתן בית המשפט. לפי סעיף 81 (א) לחוק הנ"ל רשאי בית משפט לתקן, תוך 21 יום מיום מתן פסק הדין או ההחלטה, את פסק הדין או ההחלטה, זאת במידה שנפלה בהם טעות, המוגדרת כ"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה". מלשון הסעיף הננו למדים, כי טעות שנפלה בהחלטה או ב

פסק דין
, אשר אינה נמנית עם הטעויות הנ"ל, אינה ניתנת לתיקון ע"י בית המשפט שנתן את ההחלטה או את פסק הדין. במקרה דנן ב"כ המבקשים אינו מבקש לתקן טעות המהווה משום טעות סופר, השמטה מקרית, או פליטת קולמוס, כי אם מבקש ב"כ המבקשים לבטל כליל את ההחלטה המבוססת על הסכמת שני הצדדים במהלך הדיון בפני
י. לפיכך, ברי כי בית המשפט אינו מוסמך לבטל, בנסיבות אלה, את ההחלטה.

15.
זאת ועוד, עסקינן בהחלטה, הנותנת תוקף של החלטה להסכמה, שגובשה בין רשות שלטונית לבין המשיב, בטענה כי ב"כ הרשות נתן את הסכמתו על בסיס מידע חסר ועל בסיס הנחות שגויות. דא עקא, שאין די בהנמקה הנ"ל על מנת לאפשר לרשות לחזור בה מהסכמתה, מה גם שרשויות השלטון בכלל והוועדה לתכנון ולבנייה בפרט, נהנות מחזקת התקינות והכשרות של מעשיהן, ומשכך נקודת ההנחה של בית המשפט צריכה להיות, כי הרשות בחנה כנדרש את כל השיקולים עובר לגיבוש עמדתה (ראה בעניין זה ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (1) 577, 610).
אין מקום לאפשר, בנסיבות המקרה דנן, למבקשים לחזור בהם מהסכמתם, המהווה למעשה משום הבטחה שלטונית, שמן הראוי שתכובד, שכן שומה על הרשות השלטונית לעמוד בהבטחותיה, מה גם שמדובר במקרה של מחיקת הבקשה לביטול צו הריסה מנהלי, ועיכוב ביצוע הצו עד למועד בו יעוכב צו ההריסה שינתן ביום 18.03.10, במסגרת גזר הדין בתיק הפלילי כנגד המשיב.

16.
לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, ונוכח האמור בתגובת המשיב, דין בקשת המבקשים להידחות, והנני מורה כן.

החלטה זו תומצא לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
ז'
אדר תש"ע, 21 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














בבנ בית משפט שלום 32552-11/09 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "בקעת בית הכרם", אבי בן גיגי-יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ואח' נ' סמיר כיואן (פורסם ב-ֽ 21/02/2010)