פסקי דין על משה מויאל |

656-03/09 פ     25/02/2010




פ 656-03/09 משה מויאל נ' מדינת ישראל








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בטבריה



25 פברואר 2010

ת"פ 656-03-09 מדינת ישראל
נ' מויאל(אסיר)






בפני

כב' השופטת
תמר נסים שי

המבקש
משה מויאל
(אסיר)


נגד

המשיבה
מדינת ישראל



החלטה


לפניי בקשה למתן צו לגילוי מסמכים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ").

במסגרת הבקשה, עתרה ב"כ המבקש למתן צו המורה לקצין האסירים בכלא צלמון להעביר לעיונה חומר רפואי ודו"ח סוציאלי ביחס למבקש המסכם את הליך שיקומו של הנאשם בין כתלי הכלא.
המבקש חתם על טופס ויתור סודיות אשר בהתאם לאמור בבקשה הועבר לידי שב"ס.

ב"כ המשיבה אשר הגיבה לבקשה ביקשה להורות על מחיקתה שכן זו מתייחסת למסמכים המצויים ברשות שב"ס ומשכך, על ב"כ המבקש להגיש עתירת אסיר לעניין זה. אף על פי כן הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

בתשובתה לתגובת המשיבה מיום 10.2.2010, הבהירה ב"כ המבקש כי אין כל קשר בין בקשתה זו ובין הוראות סעיף 62 א' לפקודת שירות בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 1971 שכן הנאשם אינו מלין על תנאי מאסרו.

ב"כ הנאשם הבהירה, כי המדובר במסמכים אשר נחוצים הן לניהול הגנתו של הנאשם והן לניהול משא ומתן לכריתת הסדר בעניינו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

"...סעיף 108 לחסד"פ נועד לאפשר השגת חומר שאינו מצוי ברשות המשטרה או בשליטתה כיוון שאינו חלק מ"חומר החקירה", כמשמעו בסעיף 74 לחסד"פ. הסעיף מסמיך את בית המשפט להורות על הזמנת עד כדי שיביא את החומר המצוי בידו..."

ראה בש"פ 9305/08 פלוני נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות (פורסם בנבו)

עוד נקבע באותה החלטה, וזאת במסגרת ההבחנות שבין הוראת סעיף 74 לחסד"פ לסעיף 108 ממנו, כי הגם שסעיף זה מצוי בפרק העוסק בהזמת עדים והמצאת מסמכים ביחס להליכים שלפני משפט, הרי, שניתן לעשות בו שימוש בכל שלב שלאחר הגשת כתב אישום:

"...בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ תוגש פעמים רבות לאחר שהתחילה פרשת ההוכחות, אשר במהלכה התגלה לסנגור כי קיים חומר אשר עשוי לעזור להגנת מרשו הבחנה זו אינה חותכת כמובן אלא רק מאפיינת, וודאי שניתן להגיש בקשות לפי סעיף 74 לחסד"פ לאחר תחילת פרשת ההוכחות, בעוד שבקשות לפי סעיף 198 לחסד"פ ניתן להגיש עוד בטרם התחיל שלב זה של המשפט".


מעיון בטיעוני ב"כ המבקש עולה, כי החומר המבוקש דרוש למבקש לצורך הגנתו שכן יש בו התייחסות למצבו הבריאותי וכן לשאלת שיקומו בין היתר באמצעות הליכי גמילה בהם הוא נוטל חלק.

בהעדר טענה מטעם ב"כ המבקש כלפי שירות בית הסוהר הקשורה לעניין תנאי מאסרו של הנאשם, הרי ששירות בתי הסוהר לעניין הליך זה הינו ככל צד ג' אחר המחזיק במסמכים הקשורים לנאשם ואין כל מניעה לזמנו למוסרם.

לכאורה בשלב זה נותר לדון רק בשאלת הרלוונטיות של אותם המסמכים להגנה, אולם גם עניין זה מתייתר שכן ב"כ המשיבה אינה טוענת כי המסמכים המבוקשים אינם מסמכים הנחוצים לנאשם בהגנתו ולפיכך אין לפניי כל מחלוקת בשאלה זו.

נוכח האמור, אני נעתרת לבקשה ומורה על המצאת המסמכים כמבוקש וזאת בתוך 14 יום מהיום.

על אף האמור לעיל, ועל מנת שלא לפגוע בזכויות צד ג' - שב"ס, וככל שמדובר בחומר חסוי, רשאי שב"ס להגיש, בתוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו, בקשה מתאימה מטעמו המפרטת מדוע לא ניתן להמציא את המסמכים למבקש ותוך כך להשהות המצאתם עד למתן החלטה מתאימה.

ניתנה היום,
י"א
אדר תש"ע, 25 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.










פ בית משפט שלום 656-03/09 משה מויאל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 25/02/2010)