פסקי דין על נועה ברנהולץ | פסקי דין על יצחק בר כליפא | פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח |

24718-11/09 תק     25/02/2010




תק 24718-11/09 נועה ברנהולץ נ' יצחק בר כליפא, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



25 פברואר 2010

ת"ק 24718-11-09 ברנהולץ נ' בר כליפא ואח'






בפני

כב' השופט
גדעון
ברק


התובעת

נועה ברנהולץ
ת"ז 034186254


נגד


הנתבעים

1.יצחק בר כליפא
ת"ז 69016319
2.הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



1.
א.

בתאריך 28.6.09 בשעות הבוקר, נסעה התובעת בנתיב הימני במהירות של 90 קמ"ש כאשר לפתע נסע הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") בנתיב משמאלה ואיבד שליטה על הרכב ופגע בצידו השמאלי של רכב התובעת וכתוצאה מכך נהדף הרכב אל גדר.

כתוצאה מכך, נגרם לרכב התובעת נזק בסך של 2,781 ₪ הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך של 2,282 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 416 ₪ והפרשי הצמדה וריבית בסך של 83 ₪.


ב.
בכתב הגנה מתוקן שהגישו הנתבעים נטען, כי במועד התאונה, נסע הנתבע ברכבו בנתיב הימני וכאשר היה לקראת האטה עקב פקק תנועה, הרגיש לפתע חבטה מאחור מרכבה של התובעת ורכבו נהדף אל עבר גדר הבטון. הנתבע טוען, שהוא לא איבד שליטה על הרכב ולא סטה לנתיב נסיעת התובעת אלא התובעת היא זו אשר פגעה ברכבו מאחור והדפה אותו אל גדר הבטון.

2.
מעיון בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים עולה, שמצויה בפני
בית המשפט גרסה מול גרסה,

לפיה מטיל כל אחד את האחריות לקרות התאונה על זולתו: התובעת סבורה , שבעת

שנסעה בנתיב הימני והנתבע נסע בנתיב השמאלי הוא איבד שליטה על הרכב ופגע בצידו

השמאלי של רכב התובעת. לעומתה טוען הנתבע, שהוא נסע בנתיב הימני ובהיותו בפקק

תנועה, הרגיש חבטה מאחור וכתוצאה מחבטה זו נהדף רכבו אל עבר גדר בטון.

אם כן, השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, מה הגרסה המתקבלת יותר על הדעת וכיצד ניתן לבור בין הגרסאות ולקבוע את האחריות לתאונה.

על מנת להכריע במשפט זה, יש לבחון את אמינות הצדדים ואת הראיות שהוגשו לבית המשפט, תוך היבט מעמיק בתמונות הרכב ובחוות הדעת של השמאי.

3.
לאחר שבחנתי את כל הראיות ולאחר ששקלתי אותן, אני קובע כי הנתבע אחראי לתאונה ועל הנתבעים לפצות את התובעת – זאת מהנימוקים הבאים:


א.
לטענת התובעת, היא נסעה בנתיב הימני והתנועה זרמה ואילו לטענת הנתבע, הוא נסע בנתיב הימני והיה פקק תנועה. (ראה עדות התובעת בעמ' 1 לפ',ש' 14 לעומת האמור בסעיף 4 לכתב ההגנה).

התובעת מעידה, כי הנתבע הגיע במהירות מהנתיב השמאלי והתנגש בכנף שמאל של מכוניתה.

התובעת מעידה, שהיא לא ראתה את הנתבע נוסע בנתיב השמאלי ונציג הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת") אף הפנה תשומת לבה, שהיא אכן לא דווחה בטופס הדיווח למבטחת שלה שהוא נסע בנתיב השמאלי, ועל כך היא משיבה לנציג הנתבעת, שאמנם לא כתבה כך בטופס ההודעה, אך עובדה היא שהנתבע פגע בחלק השמאלי של רכבה והיא גם ראתה אותו בצד שמאל ברגע הפגיעה. (ראה עדות התובעת בסיפא לעמ' 1 ובעמ' 2 לפ') .

נציג הנתבעת אף העלה בפני
התובעת גרסה, אשר לדעתו כך אירעה התאונה, אך היא מכחישה את התיאור שהוא תיאר בפני
ה ומכחישה את הטענה שהיא זו שנכנסה ברכב הנתבע ומוסיפה, שגם הפגיעה ברכבים אינם מאמתים את התזה שהוא העמיד בפני
ה. (עמ' 3 רישא לפ').


ב.
הנתבע ממשיך לטעון בבית המשפט, שהוא נסע בנתיב הימני ושהתובעת פגעה ברכבו והוא מכחיש את טענת התובעת, שהוא פגע ברכבה. הנתבע גם סבור שהתובעת נסעה אחריו ולא בנתיב ימין, כפי שטוענת התובעת. כך אומר הנתבע, למרות שבהמשך הוא אומר שכלל לא ראה אותה. (עמ' 3 לפ',ש' 14).
אם באמת היה פקק תנועה, כפי שמעיד הנתבע, לא מתקבל על הדעת שבאותו פקק יכלה התובעת לנסוע במהירות, כפי שהנתבע ניסה לתאר. (עמ' 3 לפ',ש' 24).


ג.
נציג הנתבעת ביקש בסיכומיו לקבל את גרסת הנתבע ולדחות את טענת התובעת, זאת בהסתמך על מוקד הנזקים ברכבים, שכן לטענתו, גרסת הנתבע מתיישבת עם מוקדי הנזק, קרי נזק בחזית רכבה של התובעת ונזק בחלק האחורי של רכב הנתבע.

אם אכן רכב התובעת היה נוסע מאחורי רכב הנתבע ואם היה מוכח שרכב הנתבע נפגע מאחור – כפי שמנסים לטעון, אין ספק שאפשר היה להניח שאם אכן רכב הנתבע נפגע מאחור, זה יכול לחזק את גרסת הנתבע, אך הנתבע לא הציג הוכחה כלשהי על מיקום הפגיעה ברכבו. (ראה דברי נציג הנתבעת בעמ' 4 לפ',ש' 6- 7)
התרשימים שציירו הצדדים בהודעות על תאונת הדרכים (חנ/1, נ/1) תומכים
בגרסת התובעת ולא בגרסת הנתבע.

כמו כן, הפגיעה בצד שמאל של רכב התובעת, שהיא בצורת מעיכה כלפי פנים, אינה מתיישבת עם גרסת הנתבע שרכב התובעת פגע בו מאחור. (ראה תמונות רכב התובעת – ת/1).

נציג הנתבעת ביקש להפנות את התובעת לכך, שבחוות הדעת של השמאי מטעמה נקבע, שרכבה ניזוק בחזית שמאל ובכך רצה לומר, שפגיעה כזאת מתיישבת עם הטענה שהיא פגעה ברכב הנתבע בעת שהיא נסעה אחריו. איני מקבל טענה זו, משום שהפגיעה עצמה איננה ממש בחזית, אלא נאמר בחזית שמאל ודבר הפגיעה עצמה ומיקומה נראה בבירור על פני התמונות שהגישה התובעת – דבר המסביר את כוונת השמאי מהי קא משמע לן, "חזית שמאל". ואם לא די בכך, הרי שבתיאור חלקי חילוף נקבע שהחלקים שניזוקו הם: כנף קדמית שמאלית, פנס ראשי שמאלי, פנס איתות שמאלי ובקיצור – כל מה שנמצא בחלק השמאלי קדמי של הרכב – אך לא חזית פרופר.

4.
לפיכך ולאור הנימוקים שפורטו בהרחבה ב

פסק דין
זה, אני קובע כי הנתבע אחראי לתאונה ועל הנתבעים לפצות את התובעת.

אכן, כטענת התובעת, היא תבעה אך ורק הנזקים הממשיים על פי מסמכים שהוגשו לבית המשפט ולכן משהוכיחה התובעת נזקים אלה, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד, לשלם לתובעת את הסך של 2,781 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידרי, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום 25.2.10 (יא' באדר התש"ע) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.












תק בית משפט לתביעות קטנות 24718-11/09 נועה ברנהולץ נ' יצחק בר כליפא, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/02/2010)