פסקי דין על חברת עומר אינטרנשיונאל בע"מ | פסקי דין על פואד סולימאן עארף

12997/06 א     05/05/2009




א 12997/06 חברת עומר אינטרנשיונאל בע"מ נ' פואד סולימאן עארף




בעניין:


בתי המשפט

1



בית משפט השלום ירושלים
א
012997/06


לפני: כב' השופט אברהם רובין
תאריך:25/02/2010



בעניין
:
חברת עומר אינטרנשיונאל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד האני טאנוס
התובעת





נ
ג
ד


פואד סולימאן עארף
ע"י ב"כ עו"ד אברהים נסאר
הנתבע





פסק דין

1.
זוהי תביעת פינוי, ומעשה שהיה כך היה;
בשנת 1988 נכרת הסכם בין התובעת לבין הנתבע, בנוגע לבניין המצוי ברח' הנביאים 16 פינת רח' ענתר אבן שדד בירושלים- בניין אלעארף (ספר 1015 דף 3032. להלן –"הנכס"). בהסכם שתרגומו צורף כנספח ג' 1 לתצהיר הנתבע, נקבע כי הנתבע מייצג את יורשי המנוח סולימאן אלעארף, ומתחייב בשמו ובשמם למכור לתובעת את חלקו וחלקם בנכס. בסעיף 3 להסכם נקבע, כי הנתבע ידאג להוצאת צווי ירושה על שם יורשי המנוח, כדי שניתן יהיה להשלים את רישום העסקה. בסעיף 4 נקבע כי עד להשלמת העסקה תהיה רשאית התובעת לשפץ את הנכס, והיא תיחשב כשוכרת בנכס. בסעיף 5 להסכם נקבע כי אם העסקה לא תצא אל הפועל, אזי ההשקעות שהשקיעה התובעת בשיפוץ הנכס יושבו לה על ידי הנתבע, בקיזוז דמי השכירות בגין ישיבתה בנכס. אין חולק כי במועד מסויים לאחר חתימת ההסכם עזב הנתבע את הנכס והתובעת קיבלה בו חזקה. ביום 27.5.91 חתם הנתבע על יפוי כוח בלתי חוזר לטובת התובעת, בו נכתב כך:

"אני הח"מ מר פואד סלימאן שחאדה עארף מירושלים.. בשמי ובהיותי מיופה כוח מטעם אחי עדנאן ואחיותי אחולד והאלה, בהתאם ליפוי כוח... וכן בכל מעמד שיש לי, הן כבעלים או יורש או מיופה כוח מיורשי אבי המנוח מר סלימאן שחאדה עארף, מיפה את כוחו של יונתן כותאב מירושלים... להעביר ולמכור את מלוא זכויותיי, וזכויות מייפי כוח בכל הנוגע לנכס הידוע בבנין אלעארף בשכונת מוסרארה בירושלים, והדבר כולל את אשר בנוי עליה, לטובת חברת עומר אינטרנשיונאל, וכי קיבלתי את מלוא התמורה במזומן ולא נותרה לי שום דרישה או בקשה, ואני מסמיך בזאת את מייצגי הנ"ל במכירת ופינוי הנכס המתואר והעברתו לבעלותה של הקונה הנ"ל..."




(נספח ב' לכתב התביעה)

חרף האמור ביפוי הכוח, חזר ותפש הנתבע, במועד לא ידוע, חזקה בדירה בשטח 190 מ"ר, המצויה בקומה הראשונה של הנכס, והוא מחזיק בה עד היום. כיוון שכך הגישה התובעת את התביעה שלפני, בה היא דורשת אך סעד אחד- פינוי הנתבע מן הנכס.

2.
התובעת טוענת כי ביפוי הכוח האמור אישר הנתבע את דבר מכירת כל זכויותיו בנכס לתובעת, ואת קבלת מלוא התמורה לשביעות רצונו, ועל כן הנתבע חייב לפנות את הנכס.

3.
הנתבע טוען כי יפוי הכוח כפוף להסכם המכר משנת 1988, ומשהסכם המכר הופר על ידי התובעת, אשר לא שיפצה את הנכס, הרי שייפוי הכוח בטל. ודוק, הנתבע לא מתכחש לכך שהוא חתם על יפוי הכוח מרצונו הטוב והחופשי, והוא לא טוען שנפל פגם בכריתת יפוי הכוח. הנתבע גם טוען שהתמורה לא שולמה לו, ומאחר והעסקה לא הושלמה, מעמדה של התובעת בנכס הוא לכל היותר מעמד של שוכרת, כאמור בסעיפים 4-5 להסכם המכר.


דיון והכרעה


דין התביעה להתקבל, מן הטעמים שיפורטו להלן:
4.
ביפוי הכוח שצוטט לעיל מאשר הנתבע כי הוא קיבל את מלוא התמורה המגיעה לו בגין הנכס, ולאור זאת הוא מיפה את ב"כ התובעת לפעול לרישום הנכס על שמה ולפינויו. יפוי כוח הינו ביסודו חוזה שליחות, ברם אין שום מניעה שהוא יכלול גם הסכמות חוזיות הנוגעות לעסקה שביסוד השליחות. משאישר הנתבע כי קיבל את כל המגיע לו, וכי התובעת רשאית לרשום את הנכס על שמה ולתפוס בו חזקה, הרי שהוא אינו יכול לחזור בו מהאישור שנתן, אלא אם נפל פגם באישור, כגון – כפייה, זיוף וכדומה. כפי שציינתי לעיל הנתבע אינו מתכחש לחתימתו על יפוי הכוח וגם לא טוען לכפייה, ולפיכך יפוי הכוח תקף ומחייב אותו לפנות את הנכס.

5.
הנתבע טוען כי התובעת איננה בעלת זכויות בנכס וכי לו עצמו יש לכל היותר 1.3% מהזכויות בנכס. טענה זו אינה רלוונטית. משעה שהנתבע הסכים במסגרת יפוי הכוח לפנות את הנכס ולהעביר את זכויותיו בו לתובעת, הרי שהוא חייב לפנות את הנכס מכוח ההסכם הגלום ביפוי הכוח, מבלי שהתובעת תידרש להוכיח את זכויותיה בנכס. אכן, יתכן שיש אחרים הגרים בנכס שיכולים לטעון שאין לתובעת זכויות בנכס, ברם הנתבע עצמו מנוע מלטעון זאת, לאחר שהוא מכר את זכויותיו בנכס לתובעת, וקיבל את התמורה בגינן.

6.
הנתבע טוען כי יפוי הכוח משנת 1991 כפוף להסכם משנת 1988, ומכיוון שההסכם משנת 1988 הופר, הרי שגם יפוי הכוח אינו תקף. ככל שירדתי לסוף דעתו של הנתבע, לטענתו ההתובעת הפרה את ההסכם בכך שלא שילמה לו את מלוא התמורה החוזית, ובכך שלא שיפצה את הנכס. טענות אלו אינן משכנעות. אשר לתשלום התמורה; הנתבע אישר ביפוי הכוח כי קיבל את כל המגיע לו. ובאשר לשיפוץ הנכס; התובעת לא התחייבה לשפץ את הנכס אלא רק קיבלה אופציה לשפץ את הנכס.

7.
הנתבע טוען כי ליפוי הכוח אין תוקף משל עצמו, אלא הוא מכשיר בלבד ליישום הסכם המכר. דין טענה זו להידחות משני טעמים חילופיים. הראשון, משום שהנתבע עצמו הצהיר בבקשתו לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה, כי הסכם המכר בוטל בהסכמה. והשני, משום שכאמור לעיל לא שוכנעתי שהתובעת הפרה את הסכם המכר.

8.
הנתבע טוען שדין התביעה להידחות מפני שהתובעת לא הביאה לעדות את מנהלה פול עג'לוני, ואת אלו שפעלו מטעמה – עו"ד כותאב ומר חנא סניורה. גם טענה זו אינה משכנעת, שכן משעה שביפוי הכוח הודה הנתבע שהוא קיבל את כל התמורה החוזית, ושאין לו שום טענות כלפי התובע, לא נזקקה התובעת לעדים שיעידו על ביצוע ההסכם.

9.
כל האמור לעיל מקבל חיזוק בעדותו של הנתבע, אשר הודה בסיכומיו כי הוא עזב את הנכס וחזר אליו רק בשנת 1999 (סעיף 15 לסיכומי הנתבע). עצם העובדה שהנתבע עזב את הנכס לשנים ארוכות ומסר את החזקה בו לתובעת, אשר הפעילה בו מערכת עיתון (סעיף 9 ג' וסעיפים 13-14 לסיכומי הנתבע), מלמדת שהנתבע קיבל את כל אשר הגיע לו לפי ההסכם, כאמור ביפוי הכוח.

10.
הנתבע טען בחצי פה שכיום הוא מחזיק בנכס מכוח הסכמה של חלק מבעלי הזכויות האחרים. טענה זו אינה נראית לי. ככל שאותם בעלי זכויות נמנים על היורשים שבשמם התיימר לפעול הנתבע, הרי שהוא מנוע מלטעון שנשארו להם זכויות בנכס, שהרי לפי החוזה הזכויות נמכרו לתובעת. וככל שמדובר בבעלי זכויות אחרים, לא הוצג הסכם או מסמך אשר מלמדים על הרשאה שניתנה לנתבע לשהות בנכס.

11.
ברקע
התובענה שלפניי ניצב סכסוך מר וקשה בין התובעת לבין בעלי זכויות אחרים בנכס. לאור זאת יש להבהיר כי כל שקבעתי בפסק דיני מתייחס אך ורק ליחסים שבין התובעת לבין הנתבע. יתר על כן, גם במסגרת יחסים אלו לא נזקקתי לקבוע מהן זכויותיה של התובעת בנכס, שכן די לי בקביעה שלאור הסכם המכר ויפוי הכוח מנוע הנתבע מלטעון שלתובעת אין זכויות בנכס.

12.
אשר על כן אני מקבל את התביעה ומורה לנתבע לפנות את הנכס תוך 30 יום מהיום. הנתבע ישא בהוצאות התובעת וכמו כן ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתן היום י"א באייר, תשס"ט (5 במאי 2009) בהעדר הצדדים



אברהם רובין
, שופט












א בית משפט שלום 12997/06 חברת עומר אינטרנשיונאל בע"מ נ' פואד סולימאן עארף (פורסם ב-ֽ 05/05/2009)