פסקי דין על זאב וולפגור | פסקי דין על אייל נתן | פסקי דין על אופיר צ'אקי ואח' | פסקי דין על מלון קרלטון נהריה אל אל סי

859-06/09 תק     24/02/2010




תק 859-06/09 זאב וולפגור, אייל נתן, אופיר צ'אקי ואח' נ' מלון קרלטון נהריה אל אל סי








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



24 פברואר 2010

ת"ק 859-06-09 וולפגור ואח'
נ' מלון קרלטון נהריה אל אל סי






בפני

כב' השופט
ערן נווה


תובעים

1
.
זאב וולפגור

2
.
אייל נתן

3
.
אופיר צ'אקי

4
.
אהוד כהנא

5
.
אברהם צאקי

6
.
יצחק סרוסי

7
.
בני אנגל

8
.
אלי מיהלי


נגד


נתבעים

מלון קרלטון נהריה אל אל סי




פסק דין


בפני
תביעה כספית- מדובר ב- 8 משפחות אשר הזמינו בתאריכים 8-11/04/09 8 חדרים במלון קרלטון בנהריה לצורך נופש ועריכת סדר פסח בבית המלון.

התובעים מלינים על האירוע הנקודתי שהתרחש במהלך ליל הסדר במלון ואליו אתייחס בהרחבה בהמשך ואולם בפועל הגישו את התביעה לפיצוי על כל עלות הנופש בסך של 24,500 ₪ ובתוספת עוגמת נפש של 700 ₪ לכל משפחה סה"כ 5,600 ₪ העמידו את התביעה על גבול סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות בשיעור של 30,100 ₪.

אומר כבר כעת אין שום הצדקה לפצות את התובעים היה ואסבור כי יש מקום
לפצותם בגין טענותיהם לגבי ליל הסדר, על כל עלות הנופש.
התובעים שהו במקום 3 ימים. עפ"י עדותם הנופש היה בסדר והעובדה שהתאכזבו מליל הסדר לא צריכה ללמד כי במסגרת "החזרת מצב לקדמותו" יש להחזיר להם את כל עלות הנופש.

נכון הדבר שהתובע 1 ציין בפני
י שהמטרה המוצהרת בהגיעם לצפון מהמרכז ועשיית הסדר בנהריה, נועדה לחגוג את ליל הסדר במלון, אבל עדיין אין הצדקה לקבל את טענותיהם להחזר כספי מלא.

משכך, אני עובר לדון באירוע נשוא כתב התביעה.
עפ"י טענתם של התובעים, ומדובר ב- 8 משפחות שקיבלו 4 שולחנות בליל הסדר, היה ליל הסדר מבורדק (כהגדרתם), באופן שלא ניתן היה לשמוע עקב אי שימוש במערכת כריזה את ליל הסדר כהלכתו, הדבר גרם להם ולילדיהם מורת רוח רבה, כאשר התובע מס' 1 אף ציין כי עשו לאחר מכן את הסדר באופן פרטי בחדרים (דבר שלא צויין ע"י התובע מס' 5 בעדותו הקצרה).

מכל מקום, לטענת התובע 1 והתובע 5, הם פנו במסגרת "חובת הקטנת הנזק" לגורמים מוסמכים במלון והתריעו על חוסר שביעות הרצון שלהם ועל העובדה שהם לא יכולים להנות מליל הסדר, ואולם בפועל הדבר לא בא לידי תיקון.

המלון הציע לפצות אותם בארוחת צהריים לכולם, ואולם הם סירבו.

באופן מפתיע, והגם שהתייצבו שני נציגים בכירים מאוד של המלון (מלון קרלטון בנהריה), דהיינו המנכ"לית הנוכחית ומנהלת משאבי האנוש, לא הובא לעדות הגורם המוסמך, שהוא למעשה היה הגורם שמכיר את הטענות מגוף ראשון (ולא על דרך השמועה), כאשר התקיים הסדר באפריל 2009.
מה פשוט יותר היה להביא לעדות את המנכ"ל הקודם או את איש הקבלה או רב המלצרים, אליו פנו התובעים לטענתם בטענות מטענות שונות בזמן אמת, על מנת שיוכל להזים את טענות התובעים, או לחילופין להסביר מה התרחש בפועל באותו אירוע של ליל הסדר, אשר היה אירוע המוני והיו בו לא פחות מ- 300 אורחים, עפ"י מה שנמסר בביהמ"ש.

גם אם מדובר בעדים פוטנציאלים שהם אינם עובדי המלון היום, ניתן היה להזמין אותם באמצעות ביהמ"ש ומן הסתם ניתן היה לברר לעומק את טענות התובעים.

בפועל הגיעו נציגים שלא היו בזמן אמת ממלאי פונקציה כזו או אחרת במלון ולמעשה טענותיהם היו רק לאחר שהדברים נבדקו בדיעבד.

עם זאת, טרחו והזמינו הנתבעים עד, שאף הוא היה אורח במלון, בשם דלהרים יוסף, אשר לטענתו ניתן היה לשמוע את ליל הסדר, גם כשישב בשליש האחרון מבין השולחנות שעליהם ישבו המסובים.
יש לציין כי טענה נוספת שהועלתה ע"י הנתבעת, היא כי בין השאר לא היה שימוש בערכת הכריזה, שהיתה לטענתה במקום והיתה פעילה או מכל מקום לא מקולקלת, עקב טעמי דת, שכן אותו עורך ליל סדר סבר שמבחינה הלכתית ראוי שלא להשתמש בכריזה ולעשות שימוש בקולו בלבד.

בישיבת ביהמ"ש מיום 23.2.10 השמיע התובע מס' 1 אף הקלטה שבוצעה עם נציגי המלון, שבו ציינה הפקידה ממח' הזמנות, כי כמו בשנים עברו ייעשה שימוש במערכת כריזה הכוללת רמקול ומקרופון.

בסופו של יום, מדובר בטענה עובדתית. התובעים טוענים כי עקב אי שימוש במערכת כריזה לא יכלו היו לשמוע את ליל הסדר כהילכתו וכי למרות שפנו בעניין פניותיהם לא נענו.
יש לזכור, כי מדובר בכמות גדולה של אנשים שתבעה (8 משפחות) אך מדובר בקבוצה אחת. מדובר היה ב- 300 איש שהיו במקום ובכל זאת, לטענת הנתבעת, זו התביעה היחידה שהוגשה נגדה.
אני נותן אמון לאור ההתרשמות שלי מעדויות התובע 1 ו- 5, כי אכן לא יכלו לשמוע כמו שצריך את הקריאה בהגדה וכי נגרמה להם אכזבה ועוגמת נפש.

אינני יכול לשלול את טענותיהם כי פנו לגורמים מוסמכים במלון בזמן אמת וטענו את טענותיהם, טענה שנשמעת סבירה ומכל מקום לא נסתרה ע"י גורם מוסמך של המלון אשר הובא לעדות והיה קיים בזמן הרלוונטי .

זאת ועוד, אינני יכול לקבל את עמדת הנתבעת, כי אותו כרוז או עורך הסדר לא השתמש בכריזה מסיבות הלכתיות. כאשר מזמינים לאירוע המוני שכזה, חזקה שיעשה שימוש במערכת כריזה כפי שאכן הנתבעת מתחייבת (ולראייה ההקלטה הקולית שהושמעה), ומרגע שהדבר לא נעשה יש כאן הפרה של ההתחייבות בין הצדדים.

ניסיתי להביא את הצדדים להסדר וההסדר כשל.
התובעים עומדים על פיצוי כספי.
השאלה איזה פיצוי כספי לתת לכל אחת מן המשפחות.
שקלתי בעניין ויש לזכור כי לקחתי בחשבון מרכיבים שונים הכוללים בין השאר את העובדה, כי מדובר כאמור בארוחת ליל הסדר בלבד (להבדיל מהנופש), כי במקום היו אנשים רבים שלא תבעו וחלקם אף לא הלין על "הברדק" (כהגדרת התובעים) ולראייה עדותו של מר דלהרים
שנשמעה
אמינה.

בשים לב לאמור דלעיל, אני אפצה את התובעים פיצוי מידתי וראוי.

אני פוסק לכל אחת מן המשפחות, או כל אחד מהתובעים, כאשר המדובר בחיובים נפרדים שיש לשלוח לכל אחד מן התובעים, בסך של 1,000 ₪. סה"כ 8,000 ₪.

אני מסתפק בסכום האמור ולא מוסיף סכומים נוספים.






סכום זה ישולם ע"י הנתבעת לתובעים תוך 30 יום שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.


ניתן היום,
י'
אדר תש"ע, 24 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 859-06/09 זאב וולפגור, אייל נתן, אופיר צ'אקי ואח' נ' מלון קרלטון נהריה אל אל סי (פורסם ב-ֽ 24/02/2010)