פסקי דין על דאר אל הודא הוצאה לאור כרים | פסקי דין על כרים עז אל דין עתאמנה | פסקי דין על תגריד עארף נג'אר

4890/03 א     27/01/2004




א 4890/03 דאר אל הודא הוצאה לאור כרים בע"מ, כרים עז אל דין עתאמנה נ' תגריד עארף נג'אר




1
בתי המשפט
בשא004697/03
בית משפט השלום נצרת
בתיק עיקרי: א 004890/03

27/01/2004
תאריך:
כב' השופטת, דינה מויאל
- ס. נשיא
בפני

1. דאר אל הודא הוצאה לאור כרים בע"מ

2. כרים עז אל דין עתאמנה

בעניין:
המבקשים
נגד
תגריד עארף נג'אר
המשיבה

החלטה

כללי

1. לפני בקשה לחייב את התובעת להפקיד ערובה לתשלום הוצאות על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן - "התקנות").
2. התובעת הנה תושבת ירדן, סופרת סיפורי ילדים, שספריה מופצים ונמכרים הן בארץ, הן בארצות ערב והן בעולם כולו וכן היא הבעלים של הוצאה לאור המדפיסה את ספריה.

נתבעת מס' 1 הינה חברת הדפסה בע"מ ונתבע מס' 2 הינו מוציא לאור, מנהלה ובעל מניותיה של נתבעת מס' 1.

התובעת טוענת כי בחודש יולי 2003 גילתה כי אחד מספריה הנקרא: "מן ח'בא ח'רוף אלעיד" נמכר בארץ תחת שם אחר והוא: "עיד אלאדחא".

התובעת טוענת כי בביקורה בארץ היא ביקרה בנצרת, בכפר יאסיף ובאום אל פחם ובכל היישובים הנ"ל התברר לה שהספר המזויף נמכר בחנויות.

התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו זכויות יוצרים, וגנבו יצירה ספרותית מוגנת של התובעת.
טענות המבקשים:

3. המבקשים טוענים בבקשתם כי התובעת הנה תושבת ירדן ואם הנתבעים יזכו בהגנתם והתביעה נגדם תידחה או תימחק, יהיה להם קשה, אם לא בלתי אפשרי, לגבות את המגיע להם.

המבקשים טוענים כי למיטב ידיעתם לתובעת אין נכסים בישראל מהם ניתן להיפרע בבוא העת.
טענות המשיבה

4. המשיבה טוענת כי כאשר מדובר בתביעה של הפרת זכויות יוצרים, תרמית וזיוף, הצו המוסרי מחייב שהמבקשים לא יעלו בקשות כאלה ולא יערימו מכשולים בפני
התובעת.

המשיבה טוענת כי אין כל ספק כי התובעת קיימה את התנאים להגדרתה כיוצרת, וכי הסיכויים לקבלת תביעתה במלואה הם גבוהים ביותר.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה להפקדת ערובה הואיל ומתוך התביעה עצמה ניתן ללמוד על כך שהתובעת עשויה לזכות בתביעתה הואיל וסיכויי ההגנה הינם קלושים ביותר.

המשיבה טוענת כי על פי כללי המשפט הבינלאומי אין למנוע, בכל דרך, את זכותו של כל אדם להגיש תביעה ואין להתיר את חסימת התביעה בדרך של חיוב בהפקדת ערובה כשידוע מראש שהתובעת לא תוכל לעמוד בה. 60221

המשיבה טוענת כי אין לשלול מהתובעת את זכותה להליך הוגן ע"י שימוש בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי בהיותה נוגדת את חוקי היסוד.

המשיבה טוענת כי אין לתת יד לניסיונות הנתבעים לחסום את תביעתה של התובעת, שנפגעה כבר פגיעה כלכלית ועל כן יש לדחות את בקשת הנתבעים להפקדת הערובה.
דיון

זכות הגישה לערכאות

5. בע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר נ' saint peter in gallicantu תק- אר 2003(2), 1424 (להלן: "פרשת אבו- נסאר") נאמר כדלקמן:

"מושכלות ראשונים, כי שעריו של בית המשפט פתוחים הם בפני
כל, ולא יינעלו לפני הבאים לפניו. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית, הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו, והיא הבסיס והשתית לעצם מהותה של שיטת המשפט, באשר היא. ביטוי מובהק לכך נתן השופט מישאל חשין בפרשת ארפל אלומיניום [ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ נא(3) 577, 628 וראו גם: ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ט, בין היתר בדבריו אלה:
הכל מסכימים כי המדובר הוא בזכות מן המעלה העליונה... זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד, שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר- וכך אומר אני- כי נעלה היא על זכות יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט.
...
לצד הכלל היסודי בדבר קיומה של זכות הגישה לערכאות, הקים המחוקק את החריג לו, בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), הנותן בידי בית המשפט או הרשם את האפשרות "לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע... לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה". אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. הוראתה של התקנה מכוונת למניעת הגשתן של תביעות סרק וממנה נגזרים השיקולים והמשקלות להטלת החיוב במתן ערובה: השיקול העיקרי הוא סיכויי ההצלחה בתביעה, ולו יינתן המשקל המכריע "...במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים" [ע"א 2877/92 סלאח אבו לטיף נ' מורשת בינימין , פ"ד מז(3) 846, 850; השיקול המשני במעלה הוא יכולת גביית הוצאות הנתבע מהתובע. אל מול אלה עומד השיקול כבד המשקל של ההיענות לבקשה להטלת ערובה, והוא שמא, מפאת עוניו יידחה התובע משעריו של בית המשפט. עמד על כך השופט שלמה לוין ברע"א 544/89 אויקל תעשיות נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד(1) 647:
'הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בתי המשפט פתוחים לפני האזרח ביריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה'.
...
ועוד זאת. הלכה פסוקה היא שבית המשפט ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. אי לכך, גם אם התקיימו התנאים הפורמליים לחיוב בהפקדת ערובה, שומה על בית הדין להוסיף ולבדוק האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק העלול להיגרם לתובע או למזער את הפגיעה בזכות היסוד. במסגרת זו, ייבחנו דרכים חלופיות להפקדת ערובה, שיהא בהן כדי לאפשר לתובע להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית המשפט. [השוו רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל- על ואח' פ"ד נה(5), 43]".
חיוב בהפקדת ערובה של תובע תושב חוץ

6. בפרשת אבו נאסר נאמר:

"בעוד אשר אין מדקדקים ביכולת גביית הוצאותיו של הנתבע, כשהמדובר הוא בתובע תושב ישראל, לא כך הוא כשהמדובר בתובע תושב חוץ. בנדון זה, וכיוצא מן הכלל, משתנית מערכת המשקולות והאיזונים בבחינת יכולתו של התובע לעמוד בתשלום הוצאותייו של הנתבע, אם תידחה תביעתו (ראה: י' זוסמן , סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית, תשנ"ה, 900). במיוחד כן, כאשר אין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ , מהם יוכל הנתבע להיפרע, אם יזכה בהוצאות המשפט. זאת מבלי שתיפגע זכותו ומבלי לשלול ממנו את יומו בבית המשפט".

7. בהקשר זה, יש ליתן את הדעת גם לכך שמדינת ישראל אימצה את אמנת האג, הפוטרת אדם הנמנה על תושבי המדינות החתומות על האמנה מהפקדת ערובה בתביעה בישראל, רק בשל היותו תושב חוץ (סעיף 29 לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), התשי"ד- 1954; תקנות לביצוע אמנת האג 1954(סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1968). מעיון בתוספת לתקנות עולה כי ירדן לא הצטרפה לאמנת האג.

8. בהתחשב במכלול הנסיבות, ולאור העובדה שהתובעת לא הצביעה על נכסים הנמצאים בישראל, מהם יוכלו הנתבעים להפרע, באם יזכו בהוצאות המשפט, אני נעתרת לבקשה ומחייבת את התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים בסך של 8,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית צמודה בלתי מותנית, וזאת בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו שאם לא כן תדחה התביעה.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ד' בשבט, תשס"ד (27 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.

דינה מויאל
, שופטת סגנית נשיא
שרה ווקנין








א בית משפט שלום 4890/03 דאר אל הודא הוצאה לאור כרים בע"מ, כרים עז אל דין עתאמנה נ' תגריד עארף נג'אר (פורסם ב-ֽ 27/01/2004)