פסקי דין על עינת גוטסמן-סער | פסקי דין על יוסף חסון | פסקי דין על מוניף חסון |

4259-06/08 תק     28/02/2010




תק 4259-06/08 עינת גוטסמן-סער נ' יוסף חסון, מוניף חסון








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



28 פברואר 2010

ת"ק 4259-06-08 גוטסמן נ' חסון ואח'






בפני

כב' השופט
ערן קוטון

תובעת
עינת גוטסמן-סער


נגד

נתבעים
1.יוסף חסון
2.מוניף חסון



פסק דין


1.
תביעה בגין תאונת דרכים שארעה בתאריך 6.3.08 בשעת ערב, על כביש מס' 4, בצומת "קדימה" מכיוון דרום לצפון.

2.
לטענת התובעת - נהג ניסן סעדי ברכבה (להלן: "הנהג"). בהיות רכבה בעצירה מוחלטת, בהמתנה לרמזור מאחורי רכבים נוספים, פגע ברכבה של התובעת רכב הנתבעים שהגיע מאחור. נתבע 2 שנהג ברכב הנתבעים הודה במעשיו ונטל אחריות מלאה לקרות האירוע. לרכבה של התובעת נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה.

3.
לטענת הנתבעים - רכבם, נהוג ע"י נתבע 2, נסע מאחורי רכב התובעת ופגע ברכבה מאחור. נטען, כי נתבע 1 כלל אינו בעל הרכב ואין כל יריבות בינו לבין התובעת. כן נטען, כי עוצמת הפגיעה ברכב התובעת היתה נמוכה ביותר. העובדה שנתבע 2 הודה בקרות התאונה, אין בה הכרה בנזק שנגרם לרכב התובעת. בנוסף נטען, כי רכב הנתבעים כלל לא ניזוק, למעט כיפוף קל בלוחית הרישוי. עוד נטען, כי לא מן הנמנע שהנזק אותו אמד שמאי התובעת, נגרם עקב אירועים שאינם קשורים באירוע הנוכחי.
צורפה חוו"ד שנערכה ע"י בוחן תאונות דרכים, על פיה לא קיימת אפשרות כי רכב הנתבעים גרם לנזק המדובר ברכב התובעת, לאור הפרשי הגבהים בין שני הרכבים. בוחן התאונות אף ביצע ניסוי השוואה בין רכב מסוג רכבה של התובעת לבין רכב הנתבעים.

4.
בדיון שהתקיים בפני
י (לאחר שבוטל פסק הדין שניתן בהעדר התובעת) העידו הנהג ברכב התובעת ונתבע 2.
מטעם התובעת העיד השמאי אשר אמד את נזקי רכבה (להלן: "השמאי").
מטעם הנתבעים העיד בוחן תאונות דרכים שערך את חוות הדעת שהוגשה ע"י הנתבעים (להלן: "הבוחן").

הנהג העיד, כי רכב התובעת עצר בעטיו של אור רמזור אדום מאחורי רכבים נוספים, כשלפתע חש פגיעה חזקה בחלק האחורי של הרכב. לגרסתו, הרכב היה תקין לחלוטין קודם לכן והפגיעות ברכב התובעת נגרמו באירוע שבמחלוקת. כן העיד, כי נתבע 2 אמר לו ש"נרדם על ההגה" היות ובאותו בוקר שוחרר משירותו הצבאי.
נתבע 2 העיד, כי שוחרר אותו יום משירות צבאי ורכבו אכן פגע ברכב התובעת. כן טען, כי הנהג אמר לו שרכב התובעת כבר נפגע בעבר. עוד העיד, כי לא נגרם נזק משמעותי לרכב הנתבעים. לגרסתו, הנזק ברכב התובעת גם הוא לא היה ממשי, בפרט שנהג במהירות איטית ביותר. נתבע 2 גרס, כי לא נרדם, אך אישר כי במהלך הלילה שקדם לאירוע לא ישן, אם כי ישן במהלך הנסיעה מבסיסו לבקו"ם, מקום בו שוחרר אותו יום משירותו הצבאי.

הוברר, כי התיקון ברכבה של התובעת כלל טיפולים נוספים ברכבה. לפיכך לא הובהרה עלות התיקון הכוללת. נמסר, כי ירידת הערך המסחרית אליה התייחסה חוו"ד השמאי נערכה בהתאם להמלצות וועדת ששון, אולם אופן החישוב לא בא לביטוי בחווה"ד ולא נערכה חוו"ד נפרדת ביחס לירידת הערך.

שמאי התובעת העיד, כי ברכב התובעת היו נזקים אליהם כלל לא התייחס בחוות דעתו. אשר להשוואת גבהי הרכבים הסביר, כי הניסוי שערך הבוחן מטעם הנתבעים אינו משקף את מצב הרכבים במקום התאונה, שכן נפח האוויר בגלגלי הרכבים שונה ונתון זה משפיע על גובהם. עוד הסביר, כי בעת האצה, רכב הנתבעים יכול היה להתרומם. משכך לא ניתן להשוות את גובה הרכבים על מנת לבחון את הנזקים, בהיות הרכבים במצב סטטי. השמאי התייחס ליום בו עבר רכב התובעת את מבחן הרישוי. השמאי הסביר, כי בדיקתו האחרונה נעשתה ארבעה ימים בטרם עבר הרכב את המבחן, אם כי חוות הדעת נערכה לאחריו. הנתבעים הפנו לעובדה כי מספר הרכב אינו מופיע בתמונות שצילם השמאי.
עוד הסביר השמאי, כי גם אם לא ניכרים נזקים בחלק האחורי של הרכב מבחינה חיצונית, עדיין ייתכנו נזקים פנימיים אשר נגרמו עקב הפגיעה. זאת לאור הבדלי החומר ממנו עשויה חזית רכב הנתבעים לעומת החומר ממנו בנוי החלק האחורי של רכב התובעת.

בוחן התאונות העיד, כי ביצע ניסוי הדגמה בין שני רכבים, בהתאם לנתונים שנמסרו לו. לגישתו, ההדגמה משקפת את מצב הרכבים בעת האירוע, בהנחה שמדובר בכביש ישר. אשר לנפח האוויר בגלגלי הרכבים והשפעתו על גובה הרכבים, אישר הבוחן כי נפח האוויר עלול להביא לסטייה אך לא לסטייה משמעותית. הבוחן העלה אפשרות על פיה הנזקים אותם אמד השמאי אינם מתייחסים כלל לרכבה של התובעת.
מנגד, הסבירה התובעת בהקשר לדברי הבוחן, כי רכבה האישי שונה מהרכב אותו בחן בעת ההדגמה.
לא הוברר דיו, מדוע הבוחן לא מצא לנכון לבצע את "ניסוי הכלים" שביצע תוך שימוש ברכבה האישי של התובעת אשר יש להניח כי ניתן היה להעמידו לרשותו.

במהלך הדיון הוגש מסמך עליו חתם נתבע 2 ובו הוא מאשר כי רכב הנתבעים פגע מאחור ברכבה של התובעת.
אפשרתי לצדדים להגיש מסמכים נוספים לאחר הדיון לתמיכה בטענותיהם, לא אפשרתי הגשת טענות נוספות המתייחסות לדברים שנאמרו בדיון, התובעת מצאה לנכון לעשות זאת מבלי לקבל את רשות בית המשפט.
לאחר הדיון הגישה התובעת תמונות נוספות של רכבה על נזקיו. כן הודע, כי חשבונית התיקון במוסך לא אותרה.
הנתבעים הגישו העתק רישיון רכב לפיו נתבע 1 אינו הבעלים של הרכב. כן הוגשו תמונות רכב הנתבעים שצולמו למחרת האירוע, מהן עולה כי לא נגרם נזק ממשי לרכב הנתבעים.

5.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים ובתמונות שצורפו במהלך הדיון, לאחר שהקשבתי ארוכות לנהגים המעורבים באירוע ולמומחים השונים מטעם הצדדים, לאחר שהתרשמתי מכל המעורבים באופן בלתי אמצעי ושקלתי את כלל טענות הצדדים, סבור אני כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את מרבית טענותיה.
כאמור המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לנזקים ברכב התובעת, אומדנם ודרך חישובם. נתבע 2 לא חלק על פגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעת.
הנהג העיד כי חש בחבטה עזה באחורי רכבו. להמחשה הבהיר, כי נוכח עוצמת החבטה נשלף הרדיו של הרכב, דבריו מהימנים עלי.
גם אם הייתי מקבל את טענות נתבע 2 על פיהן לא נסע במהירות גבוהה, סבור אני, כי עוצמת הפגיעה הינה בין היתר פועל יוצא של מצב הרכבים. בדוננו, לא היתה מחלוקת בין הנהגים כי רכב הנתבעים הגיע בנסיעה ופגע ברכב התובעת בהיותו בעצירה מוחלטת.

נותר לברר אם נזקי רכב התובעת נגרמו בעטיו של האירוע.
על פי חוות הדעת, השמאי ביקר במוסך 6 פעמים החל מיום 7.3.08 וכלה ביום 19.3.08. השמאי אמד את הנזקים וצילם את רכב התובעת. הנזקים אותם אמד השמאי ממוקמים בחלק האחורי של רכב התובעת וכולם נזקים מסתברים מפגיעת חזית רכב באחוריו של הרכב הנפגע.
איני סבור כי ניתן למצוא הפרזה בנזקים, בחלפים או בעבודות שבוצעו, ומקובלים עלי דברי השמאי כי פגיעת "חזית" ב"אחור", גורמת לנזקים פנימיים ברכב הנפגע, אשר אינם בהכרח נראים מיידית לעין בלתי מקצועית.
לענין זה ראוי להדגיש כי הנתבעים לא הציגו חוו"ד נגדית.
חוות דעתו של הבוחן אינה מתייחסת לנזקים אותם אמד שמאי התובעת אלא ליכולתו של רכב הנתבעים לגרום לאותם נזקים, בשל הפרשי גבהים. לא ראיתי מניעה ממתן חוו"ד שמאית נגדית, בפרט שרכב התובעת היה במוסך כשבועיים ימים. הנתבעים, או מי מטעמם, רשאים היו לבחון את
רכב התובעת. בהעדר חוו"ד נגדית, לא נסתרו קביעות שמאי התובעת.
בנסיבות אלה יש לקבל את טענות שמאי התובעת, על פיהן הנזקים הישירים אותם אמד נגרמו בעטיו של האירוע.
יחד עם זאת, אופן חישוב ירידת ערך הרכב לא הוכח כדבעי, לרבות תוך שימוש בהיסטוריה הביטוחית, התעבורתית והתאונתית של הרכב. אופן חישוב ירידת ערך מסחרית של רכב הומלץ ע"י ועדה שישבה על המדוכה. גם אם קמו חולקים לא מעטים ביחס להמלצותיה של אותה ועדה, עדיין נדרש חישוב ירידת הערך להתבסס על נתונים ופרמטרים רבים וראוי כי תוגש לעניין זה חוות דעת נפרדת המפרטת את דרך החישוב. בהעדר נתונים מספקים לחישוב ירידת ערך רכב התובעת, יחושב רכיב זה על דרך האומדנא, בפרט שהתובעת העמידה נזקיה על סכום של 17,800 ₪ (הסכום המירבי האפשרי לתביעה בהליך דנן במועד הגשת כתב התביעה).

כאן המקום להתייחס לחוות דעתו של הבוחן.
הבוחן סיכם חוות דעתו בכך שהוא "פוסל" את הנזק שנגרם מרכב הנתבעים לרכב התובעת. כאמור, הבוחן אינו שמאי ואת בדיקותיו ביצע כחמישה חודשים לאחר ההתרחשות. לגישתו, הנזק ברכב התובעת לא יכול היה להיגרם מרכב הנתבעים.
הבוחן העמיד שני רכבים זה מאחורי זה, אך ללא נימוק סביר, לא העמיד את רכבה האישי של התובעת מאחורי רכב הנתבעים, כי אם רכב אחר הזהה לו. התובעת חלקה על הזהות האמורה, אם כי עיון בתמונות רכבה ובתמונות הרכב ששימש את הבוחן מעלה דמיון רב.
עם זאת סבור אני, כי לא ניתן להשוות בין מצב סטטי של רכבים לבין מצבם שעה שאחד מהם מגיע מאחור בנסיעה, שלא לומר בנסיעה מהירה.
כך גם היה על הבוחן לבחון את זירת ההתרחשות עצמה, לרבות את פני הכביש, מהמורות ובורות אשר קיימים בו וכיוצא בזה משתנים העלולים להשפיע על מיקום פגיעת הרכב האחורי ברכב העומד לפניו בעצירה מוחלטת. כן יש לקבל את הטענה לפיה בעת הפגיעה עצמה, גובה חזית הרכב הפוגע מאחור משתנה, בהשוואה למצבה בהיות הרכב ללא תנועה. בנוסף, לא ניתן להתעלם מן ההשפעה שיש לנפח האוויר בגלגלי שני הרכבים על מיקום הפגיעה, השפעה עליה הבוחן עצמו לא חלק.

6.
מכל נימוקי לעיל, מקבל אני את התביעה בחלקה, שכן שוכנעתי כי נזקי רכבה
של התובעת, המפורטים בחוות דעתו של השמאי, נגרמו באירוע מושא התביעה.
עם זאת, הוכח כי הרכב אינו שייך לנתבע 1. אעיר, כי לא השכלתי הבן על שום מה נמנע נתבע 2 מהצגת רישיון הרכב לנהג בעת ההתרחשות. כך או כך, רישיון הרכב צורף לכתב ההגנה וככל שהתובעת סברה כי עליה לתבוע גם את בעל הרכב, רשאית היתה לתקן את כתב התביעה.

אשר על כן, הנני קובע כי התביעה ביחס לנתבע 1 תימחק, שכן לא הוכחה יריבות בינו לבין התובעת, בפרט שבמסמך עליו חתם נתבע 2 צוין נתבע 1 כבעל הפוליסה ולא כבעל הרכב, עסקינן בפוליסת ביטוח חובה בלבד.

כן הנני קובע כי על נתבע 2 לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לרכבה עקב התאונה.

נתבע 2 ישלם לתובעת סכום של 13,000 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן ישלם נתבע 2 לתובעת הוצאות משפט בסכום של 300 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

7.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום.

8.
המזכירות תשלח העתקים לצדדים בדואר רשום.

הערה: המסמכים והתמונות שהוגשו במהלך הדיון ולאחריו, הועברו למזכירות לסריקה.



ניתן היום,
י"ד
אדר תש"ע, 28 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 4259-06/08 עינת גוטסמן-סער נ' יוסף חסון, מוניף חסון (פורסם ב-ֽ 28/02/2010)