פסקי דין על רביע עלי שלח

3726/98 פ     23/01/2001




פ 3726/98 מדינת ישראל נ' רביע עלי שלח




בית משפט השלום בחיפה תפ 003726/98
רח' תל-אביב 11, חיפה

בפני
כב' השופט יצחק כהן
תאריך: 23/01/2001

בעניין: מדינת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד נציג היועץ המשפטי המאשימה

נגד

רביע עלי שלח

ע"י ב"כ עוה"ד הנאשם
נוכחים: ב"כ המאשימה - עו"ד שקיב

ב"כ הנאשם - עו"ד אמיל נחאס
ועמו הנאשם

החלטה

רשמתי לפני הודעות ב"כ הצדדים ולפיכך הנני מחליט כדלקמן:

1. הנני מבטל ההקראה שנעשתה בתיק זה ביום 16.3.99.

2. הנני מתיר לב"כ המאשימה לתקן את כתב האישום, באופן שהנאשם יוחלף בנאשם אחר.

3. התיקון יעשה בכתב יד.

ניתנה היום, כ"ח בטבת תשס"א, (23 בינואר 2001), במעמד הצדדים.
יצחק כהן
, שופט

הנאשם:
אני מצהיר שעו"ד נחאס מייצג אותי בתיק זה.

ב"כ הנאשם:
הנאשם מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן.

הכרעת דין

על יסוד הודאת הסנגור בעובדות המפורטות בכתב האישום הנני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו בניית מבנה בשטח של כ- 150 מ"ר מקרקעין הידועים כחלקה 33 בגוש 17143 בעוספיה, עבירה לפי סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965.

ניתן היום, כ"ח בטבת תשס"א, (23 בינואר 2001), במעמד הצדדים.

יצחק כהן
, שופט

ב"כ המאשימה:
מדובר בבניה בקרקע חקלאית שאין סיכוי בשלב הנוכחי להתיר את הבניה המתבקשת בה.
הבניה השתרעה על 150 מ"ר של דירת מגורים, אני מגיש תמונה ממחישה.
אבקש להטיל, קנס, כפל אגרה וצו הריסה, ואין התנגדות שצו ההריסה יידחה לשנתיים, כדי לאפשר לנאשם לפעול בדרכים חוקיות לקבלת ההיתר.
למען ההגינות, אציין כי הקרקע בסמוך וגם נשוא כתב האישום, מצויה בהליכי תכנון מזורזים, במיוחד נוכח העובדה כי במקום ובשטח הסמוך מתקיימת בניה בהיקף רחב, כך שהסיכוי שתאושר הבניה באזור הוא סיכוי לא מבוטל.
אבקש שהקנס ישולם לקופת הוועדה וגם אבקש להורות על רישום הערה.

ב"כ הנאשם:
לגבי צו ההריסה, אבקש לא לצוות על הריסת המבנה, המחוקק נתן בידי ביהמ"ש שיקול דעת ביחס להפעלתן של הוראות החוק. בכלל זה הוראות סעיף 205 לחוק המעניק לביהמ"ש הסמכות לצוות על הריסת המבנה ללא היתר. מתן הצו הינו חובה בדרך כלל, אלא אם כן הראה ביהמ"ש סיבה מדוע לא לתת את הצו. אבקש להציג אוגדן צווים.
במסגרת השיקולים למתן צו הריסה אם לאו, ישקול ביהמ"ש את השיקולים שלהלן, ידיעתו של הנאשם על מעשה העבירה בעת שבוצעה, תוצאות הבניה הבלתי חוקית ונזקיה, היינו נזקיה הכספיים לזולת ולציבור, נזקים אחרים לציבור וכדומה, ומידת החריגה, היקפה ומידותיה, מיקומיה, אם היא בשטח ציבורי או מחוץ לשטח החלקה ובעיות הכרוכות בהחזרת המצב לקדמותו.
כמובן שיקולים אלה אינם שווי משקל וערך בכלל, בוודאי שלא בכל מקרה ומקרה, נוכח שתיקתו של המחוקק בעניין זה, יהא על ביהמ"ש להתמודד עם כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו המיוחדות ואין לשלול אפשרות שבמקרה זה או אחר יוכרע הדין על פי אחד או כמה מהשיקולים האלה, או שיקול שהזכרתי לעיל.
משנקט המחוקק במילה "רשאי" והעניק לביהמ"ש את הסמכות לשיקול הדעת אין ביהמ"ש פטור מלהשתמש בסמכות זו. אבקש להפנות לאוגדן תוכניות ובניה, ד"ר אביטל, אני מגיש.
אני מפנה גם לסעיף 205 לחוק, אני מגיש.

בענייננו, מדובר במבנה שנבנה בשטח פרטי של הנאשם. באותו שטח נבנים מבנים נוספים ששייכים לשכנים שלו בחלקה והם משמשים אותם למגורים.
אותם מבנים קיבלו היתרים לשימוש חורג על ידי הוועדה עצמה, אמנם לא על ידי יו"ר הוועדה הנוכחי, אלא הקודם.
המשפט הסתמך על הבטחת הוועדה לקבל היתר, כגון אלה שקיבלו היתרים דומים בחלקה.
אולם, ככל הנראה הדבר לא נעשה.

אבקש להגיש תרשים סביבתי של החלקה, בו מצויין ביתו של הנאשם ביחד עם הבתים הנוספים בחלקה.

שיקולים משכנעים נוספים הם כי הנאשם הוגש בתאריך 15.3.99 בקשה להיתר בניה, שילם אגרות. אני מגיש עותק מהבקשה להיתר, פקדון שהפקיד בוועדה. הוועדה השהתה את הדיון בבקשה עד לפרסום התוכנית שאמורה להיות מתוכננת במקום לפי סעיפים 77 ו- 78 לחוק, זאת לפי החלטה מיום 15.5.00, אני מגיש את ההחלטה. סביר להניח שהנאשם יקבל היתר בזמן הקרוב.

חברי אישר בפרוטוקול מיום 30.5.00 את הדברים שכבר ציינתי, שהוועדה השהתה את הדיון עד לפרסום התוכנית.

שיקול נוסף הוא כי צו ההריסה אינו נחוץ להחזרת המצב לקדמותו, שכן, ההריסה תיצור מצב חדש שלא יהיה קיים לפני כן.
כמו כן שיקול אחרון, הוא שהבניין נבנה בשטח שיפוט המועצה, בשטח החלקה, לא היתה חריגה לשטח ציבורי.
לחילופין, אבקש לדחות את ביצוע ההריסה לתקופה של שנתיים לפחות.

לעניין כפל האגרה, אין מקום לכפל אגרה לאחר תירון 43 לחוק התכנון והבניה.
סעיף 218 רישא לחוק קובע כי בנוסף לכל עונש יש לחייב בתשלום אגרה או תשלום אחר הקשור לעבירה. בסיפא נאמר "רשאי ביהמ"ש לחייב את..."
אני מגיש את לשון הסעיף לאחר התיקון.

עיון בסיפא של אותו סעיף לאחר תיקון מראה כי נפל שיבוש יסודי. הנוסח החדש הינו ברור, בתיקון הושמטו שתי המילים "תשלום נוסף" מכאן שאין בחוק המתוקן אפשרות לחייב בתשלום כפל אגרה, השיבוש בחוק שולל הטלת כפל אגרה. התיקון נעשה ב- 1.1.96.
ביהמ"ש מחייב בסנקציה פלילית מכוח הוראת חקיקה של המחוקק, ראה סעיף 1 לתיקון 39 לחוק העונשין.

אני מגיש פס"ד.
בפסה"ד עצמו קובע כב' השופט כי כל החיובים בכפל אגרה מאז תיקון החוק נעשו שלא כדין וכל עוד לא יתוקן החוק אין מקום לחיוב בכפל אגרה.

לעניין הקנס, אבקש להקל בקנס. מדובר בנאשם שהוא עובד נמל בחיפה. את הדירה הוא בנה ממיטב כספו על מנת להשכין בה א בנו ובני משחתו בעתיד. אבקש לפרוש את הקנס לתשלומים.

הנאשם:
אני בן 61. יש לי 7 ילדים, מהם גרים 2 בבית.
אני עובד נמל, אני מבקש להקל.

גזר דין

הנאשם הורשע על ידי על פי הודאתו בעבירות לפי סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבניה, בכך שבנה מבנה בשטח של כ- 150 מ"ר ללא היתר בניה, במקרקעין שהוא אחד מבעליהם, המצויים בעוספיה.

ב"כ הנאשם ביקש שלא להורות על הריסת המבנה ופירט את נימוקיו.

מקום בו ביהמ"ש אינו מצווה על הריסת מבנה שנבנה שלא כחוק, הופך ביהמ"ש את עצמו לוועדה מקומית לתכנון ובניה שהרי בכך הוא מכשיר את המבנה לנצח.

פעולה שכזאת מצד ביהמ"ש עלולה לעמוד בסתירה לתוכניות קיימות או לתוכניות עתידיות, ועל כן רק במקרים מיוחדים מאוד, יורה ביהמ"ש שלא להרוס מבנה שנבנה שלא כחוק.

לדעתי, במקרה שלפני, לא נתקיימו הנסיבות המצדיקות, ולפיכך בכוונתי ליתן צו להרוס את המבנה.

עוד הוסיף ב"כ הנאשם וטען כי על פי סעיף 218 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965, כפי שתוקן בתיקון מס' 43, היינו חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 43) תשנ"ה - 1995, שפורסם בספר החוקים תשנ"ה עמ' 450, בעמ' 479 (סעיף 129) נשמטו המלים "בתשלום נוסף" אשר הופיעו בסעיף 218 המקורי ובהשמטת מלים אלה, נוצר סעיף שזו לשונו המלאה:

"ביהמ"ש יצווה על המשפט בנוסף לכל עונש שיטיל על עבירה לפי פרק זה ולחיוב בהוצאות המשפט לשלם את האגרה או את תשלום החובה האחר הקשורים עבירה ושהמשפט חייב בתשלומם אותה שעה מכוח חוק ה וטרם שילם אותם, ואם היתה העבירה בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר ללפי חוק זה - אותן אגרות או תשלומי חובה אחרים שהיו מגיעים ממנו מכוח חוק זה אותה שעה אילו ניתן היתר; ביהמ"ש רשאי גם לחייב את הנשפט שלא יעלה על סכום האגרה או תשלום החובה הקשורים בעבירה".

אין ספק שהסיפא אינה ברורה ומשובשת ועל כן, צודק ב"כ הנאשם כי אין לחייב את הנאשם בתשלום כפל אגרה, על יסוד הוראה עונשית שנפל בה שיבוש.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את כל טענות ב"כ הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם ובכל הנסיבות הצריכות לעניין, הנני מחליט כדלקמן:

1. הנני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 12,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם לקופת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רכס הכרמל ב- 6 תשלומים שווים ורצופים בסך 2,000 ש"ח כל אחד, אשר הראשון להם יחול לא יאוחר מיום 1.3.01 והיתר לא יאוחר מכל 1 בחודש שלאחר מכן.

2. על ב"כ המאשימה להמציא לב"כ הנאשם שוברים מתאימים לתשלום הקנס, וזאת בתוך 14 ימים מהיום.

3. הנני מצווה על הנאשם להרוס את המבנה אשר בנה במקרקעין הידועים כחלקה 33 בגוש 17143, ואשר תמונתו הוגשה בפני
וסומנה כמוצג ת/ 1.
על הנאשם לבצע את ההריסה לא יאוחר מיום 31.12.02, אלא אם עד לאותו מועד יקבל היתר בניה כחוק למבנה האמור.

4. הנני מצווה על הנאשם לשלם לוועדה המקומית לתכנון ולבניה רכס הכרמל, סך 3,600 ש"ח כאגרת בניה.
על הנאשם לבצע את התשלום בתוך 60 ימים מהיום וללא קשר לתשלום הקנס ולשיעורים שנקבעו בתשלום הקנס.

5. הנני מורה לרשם המקרקעין לרשום הערה בדף הרישום של חלקה 33 בגוש 17143, המתייחסת לבעלותו של הנאשם במקרקעין האמורים, על דבר מתן צו ההריסה כנגד הנאשם לפי גז"ד זה.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתן היום כ"ח בטבת תשס"א, (23 בינואר 2001), במעמד הצדדים.

יצחק כהן
, שופט









פ בית משפט שלום 3726/98 מדינת ישראל נ' רביע עלי שלח (פורסם ב-ֽ 23/01/2001)