פסקי דין על אלחנן רוזנהיים ואח' | פסקי דין על rinancial asg | פסקי דין על אלן גרוסמן |

2247/09 ער     02/03/2010




ער 2247/09 אלחנן רוזנהיים ואח' נ' rinancial asg, אלן גרוסמן




לך



1


בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"ר 2247-09 רוזנהיים ואח' נ' rinancial asg
ואח'


02 מרץ 2010


בפני
כב' השופטת שרה ברוש


המערערים

אלחנן רוזנהיים ואח'



נ ג ד

המשיבים
rinancial asg
אלן גרוסמן


<#2#>
נוכחים:
ב"כ המערערים – עו"ד גב' ברכה
ב"כ המשיבה – עו"ד רובובסקי

פסק דין

המשיבים הגישו תביעה כנגד המערערים על סך של 10 מיליון ₪ בגין פרסום לשון הרע.

מאחר שהמשיבים אינם תושבי הארץ, הגישו המערערים בקשה להפקדת ערובה לתשלום הוצאות המשפט והרשם קבע כי יופקד סך של 100,000 ₪ להבטחת ההוצאות האמורות (ראה החלטה מיום 8/1/08). בבקשה זו לא ניתן משום מה צו להוצאות.

ביום 24/9/09, לאחר שהמערערים הגישו כתב הגנה בתיק, הגישו המשיבים בקשה להפסקת התובענה על פי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

בין היתר העלו המשיבים טענה כי אין הצדקה לחייבם בתשלום הוצאות בהתחשב בשלב המקדמי בו נמצאת התביעה ובסיכוייה, בעוד שהמערערים התנגדו להפסקת ההליכים נגדם.

בהחלטתו מיום 24/9/2009 קבע הרשם כי לא נרכש כל יתרון אמיתי אשר ניתן לבטלו על דרך מחיקת התובענה והורה על מחיקת התובענה. יחד עם זאת, לא קיבל הרשם את הטענה כי אין לחייב את המשיבים בהוצאות.

הרשם קבע כי ההליך מצוי בשלב מקדמי, טרם נערך בו קדם משפט והליך הביניים היחיד שהתקיים היה הגשת בקשה לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה. הרשם קבע שאין להתעלם מההוצאות הבלתי מבוטלות שהוצאו על ידי המערערים עד לשלב בו הגיעה התביעה, אך מנגד אין לחייב את המשיבים בסכום אשר ביקשו המערערים ויש לאזן בין אינטרס המערערים לשיפוי מסוים לבין אינטרס המשיבים שלא להיות מחוייבים בסכום הגבוה מהסביר. עוד הדגיש הרשם כי הפסקת התובענה בשלב בו הופסקה, חוסכת עלויות רבות שעיתוי פרעונן וזהות הגורם שיישא בהם לבסוף ובפועל, אינם ידועים עדיין. לאחר כל אלה, חייב הרשם את המשיבים בתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪ + מע"מ.

בערעור שבפני
טוענת ב"כ המערערים כי שגגה נפלה תחת ידו של הרשם באשר התעלם לחלוטין מהקבלות ומיתר הראיות שהומצאו לו לפיהן ההוצאות שנגרמו למערערים היו בסך של 243,504 ₪ עד לשלב בו הוגשה הבקשה. הרשם התעלם גם מן ההלכה כי אין לגרום לבעל דין הזוכה במשפטו חסרון כיס ועל כן יש לחייב את המשיבים בסכום שהוצא על ידי המערערים בפועל עד כה.

לעומתה טוען ב"כ המשיבים כי המערערים לא הוכיחו את גובה ההוצאות שנגרמו להם על ידי קבלות וכיוצא באלה ועל כן יש להשאיר על כנו את סכום ההוצאות שנפסק ע"י הרשם.

אכן הלכה היא כי בעל דין הזוכה במשפטו זכאי אף לכיסוי הוצאותיו באופן שלא ייגרם לו חסרון כיס. יחד עם זאת, אין לשכוח את השלב בו נמחקה התביעה ואת דבריו של הרשם שככל הנראה הדריכו אותו בעת קביעת סכום ההוצאות, כי הפסקת התובענה בשלב זה חוסכת עלויות רבות נוספות שעיתוי פרעונן וזהות הגורם שיישא בהן לבסוף בפועל אינם ידועים עדיין. זאת היתה ככל הנראה הסיבה כי הרשם פסק סכום גלובאלי לפי שיקול דעתו בלי שנתן דעתו על הסכום שהוצא בפועל ע"י המערערים.

שיקולי הרשם בכל הנוגע לקביעת סכום לפי שיקול דעתו, נראים לי נכונים ואין מקום להתערב בהם. אולם אין ספק כי הסכום אותו קבע הרשם בסופו של דבר, הינו שיקול דעת מוטעה אשר בית המשפט שלערעור רשאי להתערב בו. הרשם התעלם לחלוטין מגובה סכום התביעה, מכך כי הוגש כתב הגנה בתיק, דבר שהצריך הכנה מרובה שאינה מתבטאת רק בניסוחו של כתב ההגנה. אין צורך לשוב ולומר, כי גובה שכר הטרחה הוא פועל יוצא של גובה סכום התביעה. דומני כי סך של 15,000 ₪ בנסיבות אלה, אינו תואם כל קנה מידה.

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את סכום ההוצאות שפסק הרשם ומחייבת את המשיבים בתשלום הוצאות בסך 120,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. סכום זה כולל גם את הוצאות הערעור.

הסכום המופקד במסגרת ת.א. 2302/07 יועבר לב"כ המערערים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז
אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד הנוכחים.



שרה ברוש
, שופטת

הוקלד על ידי: עידית סלמונוביץ







ער בית משפט מחוזי 2247/09 אלחנן רוזנהיים ואח' נ' rinancial asg, אלן גרוסמן (פורסם ב-ֽ 02/03/2010)