פסקי דין על נתן צוקרמן | פסקי דין על קו מהנדסים בע"מ

18106-03/09 סע     02/03/2010




סע 18106-03/09 נתן צוקרמן נ' קו מהנדסים בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



02 מרץ 2010

ס"ע 18106-03-09 צוקרמן נ' קו מהנדסים בע"מ
ואח'






בפני

כב' הנשיא
רמי
כהן

התובע
נתן צוקרמן
ע"י ב"כ עו"ד ליאור פליק


נגד

הנתבעת
קו מהנדסים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד צ. גרימברג



החלטה

1.
בפני
תביעתו של מר נתן צוקרמן
("התובע") נגד קו מהנדסים בע"מ
("הנתבעת") לתשלום כספים בגין תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה. על פי הנטען בכתב התביעה, עם קבלתו לעבודה הוסכם בין התובע לבין מנהל הנתבעת, מר אברהם וקס, על עבודה בהיקף משרה מלא תמורת שכר בסך 5,000 ש"ח לחודש. עוד נטען בכתב התביעה ש"היות ובתקופה הרלוונטית בין התובע לאשתו התנהלו הליכים משפטיים, ביקש התובע ממנהל הנתבעת לדחות את תשלומי השכר למועד מאוחר יותר והוסכם כי בשלב זה תשלם הנתבעת מחצית השכר שהוסכם, דהיינו 2,500 ש"ח מדי חודש, במועד, והיתרה תשולם לתובע במועד נדחה אחר ו/או לכשיגיעו לסיומם יחסי עובד מעביד".

2.
הנתבעת בכתב ההגנה טוענת שאכן סוכם תחילה בין הצדדים על שכר עבודה בסך 5,000 ש"ח, אולם לבקשת התובע נעשה הסכם חדש שלפיו שכרו עמד על 2,500 ש"ח לחודש. בנוסף, הועמד לרשות התובע רכב צמוד, הטבה שלטענת הנתבעת היא אינה נוהגת לתת לעובדים בתפקידו של התובע.

3.
בדיון מוקדם שהתקיים ביום 30.11.09, ניתנה החלטה לפיה יסכמו תחילה הצדדים טיעוניהם בשאלה "האם ניתן להביא ראיה להוכחת הסכם שעל פי האמור בכתב התביעה נועד לצרכים [ש]פורטו בו – והאם הסכם זה נגוע באי חוקיות אשר מונעת ממי שרוצה להעלותו להביא ראיות להוכחתו, בבחינת מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".

4.
התובע בסיכומיו טוען שפנה אל הנתבעת וביקש לערוך עמה הסדר לפיו מחצית משכרו החודשי ישולם לו בעתיד, "בשל חששו כי יוטלו עיקולים על משכורתו בשל הליכי גירושין בהם היה מצוי". לטענת התובע, כך הוסכם בין הצדדים והנתבעת שילמה לו שכר חודשי בסך 2,500 ש"ח, כפי שמשתקף גם מתלושי השכר (נספח ד') ("ההסדר"). התובע הוסיף וטען שעבד במשרה מלאה, בפרויקטים של הנתבעת בכל הארץ, באמצעות רכב שהעמידה לרשותו הנתבעת, כנהוג לגבי יתר העובדים באותו תפקיד. השכר (החלקי) ששולם לו אינו משקף את שעות עבודתו בפועל (בתמיכה לטענתו צירף דיווחי עבודה יומיים – נספח ג'), שאף נמוך משכר המינימום.

לפי הטענה, העובדה שמדובר בהסכם לא חוקי אינה מעלה ואינה מורידה לצורך שמירה על זכויות ממשפט העבודה. התובע ביצע את התחייבויותיו החוזיות בעוד שהנתבעת, אשר נהנתה מעבודתו והפיקה מכך רווחים, מתכחשת להתחייבותה להשלים את שכרו לפי ההסדר. התובע הסתמך בתום לב על ההסדר ושינה מצבו לרעה עקב כך. לפיכך, בית הדין מתבקש לאכוף את ההסדר וליתן לתובע סעד מכוח סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ("חוק החוזים").

5.
הנתבעת, מנגד, טוענת בסיכומיה כי אין לקבל את התביעה שבבסיסה הסדר הנגוע באי חוקיות היורד לשורש העניין (לסיכומיה צירפה הנתבעת את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (י-ם) 6370/04 חיים מלכה נ' ליאור בניטה (ניתן ביום 14.12.2005)) . על כן, בית הדין מתבקש לדחות את התביעה על הסף.

דיון והכרעה


6.
כלל נקוט הוא בשיטת המשפט הישראלית כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. עיקרון זה עלול בנסיבות מסוימות לשלול את זכות תביעתו של ניזוק (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 209), וביסודו עומד החשש שמא בכך שנכיר בזכותו של התובע ונושיט לו סעד, נמצא מעודדים הפרת חוק או נותנים ידנו לפגם מוסרי.

אמנם, הכלל הבסיסי הוא שהתחייבות הכלולה בחוזה פסול הינה בטלה, וממילא לא ניתן לתבוע ביצוע התחייבות שנטלו על עצמם הצדדים במסגרת חוזה כזה (סעיף 30 לחוק החוזים מורה על בטלותו של חוזה פסול, מחמת שכריתתו, תכנו או מטרתו "הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור"). אולם, חוק החוזים משקף נטייה לצמצם את תחולת העיקרון בדבר "עילה בת עוולה", ונוטה להעניק בעניין זה שיקול דעת רחב לבית המשפט. כלומר: סעיף 31 לחוק החוזים מותיר לבית המשפט שיקול דעת ליתן, לצד שביצע את חיובו לפי החוזה, סעד, באופן שהצד השני יחויב בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, "אם ראה שמן הצדק לעשות כן".

7.
מתי ראוי יהיה להחיל את הדוקטרינה ולשלול תביעתו של ניזוק מחמת התנהגותו? בספרות ובפסיקה נסקרו שני שיקולים מרכזיים שיישקלו על מנת לקבוע את גבולות תחולתה של הדוקטרינה על המקרה הקונקרטי: השיקול בדבר עוצמתה של הכוונה הפלילית או חוסר המוסריות שבהתנהגות התובע, כך שככל שעולה שיעורם של אלה, כך תגבר הנטייה שלא להעניק לתובע סעד; והשיקול בדבר הקשר הסיבתי שבין התנהגותו הבלתי חוקית או הבלתי מוסרית של התובע-הניזוק לבין התרחשות הנזק (ראו למשל: ע"א 3441/01 פלוני נ' פלונית, פ"ד נח(3) 1, 16-15; בג"ץ 706/94 רונן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נג(5) 389, 416; ע"א 391/89 וייסנר

נ' אריה חברה לביטוח בע"מ
, פ"ד מז(1) 837, 856; ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית, פ"ד נ(3) 133, 143-142; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206).

8.
מן הכלל אל הפרט:

האם לאור ההסדר לפיו שכרו של התובע הנקוב בתלוש השכר יהא נמוך מהשכר ששולם לו בפועל (בין אם הוסכם שהיתרה תשולם לו בעתיד, כטענת התובע; ובין אם הוסכם שהיתרה תינתן בדמות הטבת רכב צמוד, כטענת הנתבעת), יש מקום לשלול מהתובע סעד, בהתבסס על העיקרון לפיו אין חוטא יוצא נשכר והרצון שלא לתת לאדם ליהנות מפרי חטאו.

בהקשר זה יצוין, כי בסיכומיה טענה הנתבעת שבמקום שכר עבודה בסך 2,500 ש"ח הועמד לרשות התובע רכב צמוד. אמנם, לכאורה, אם מדובר בהטבה כזו על המעביד לגלם הטבת רכב, ולשלם מס הכנסה בגין הטבה זו, ועובדה זו אינה מוצאת ביטוי בתלושי השכר.

נראה לי
שהאיזון בין האינטרסים המעורבים בהכרעה זו אינו מצדיק דחיית תביעתו של התובע על הסף בשל חטאו. מעשיו של התובע, אשר ביקש מהנתבעת לשלם לו רק מחצית משכרו "בשל חששו כי יוטלו עיקולים על משכורתו בשל הליכי גירושין בהם היה מצוי" אמנם חמורים. אולם בהביאנו בחשבון את מידת חומרת מעשיו של התובע, אל מול זכויות המוקנות לעובד בתחומי משפט העבודה המגן, כמו גם התנהגותה של הנתבעת, אשר לטענתה העמידה לרשות התובע רכב צמוד, דבר שאינו מקבל ביטוי בתלושי השכר, אין טובת הציבור מחייבת נעילת שערי בית הדין בפני
התובע.

עמדה על כך השופטת ברק (כתוארה דאז) בדב"ע נה/ 151- 3 דוד חמוט – המועצה המקומית ירוחם, פד"ע כט 201:

"מטרת חוק החוזים היא לתת, לצד הנפגע בגלל ביטול החוזה, סעד, באופן שלא ייוותר בחסרון כיס. אין מקום לאפשר לצד כלשהו, ובוודאי לצד שידע על אי חוקיות ההסכם ולא העיר על כך, להתעשר שלא כדין על חשבונו של הצד השני. המערער עבד, המשיבה התעשרה על חשבונו, בכך שקיבלה עבודה מבלי לשלם תמורתה"
(עמ' 214).

אשר על כן, ככל שתוכחנה טענות התובע, לא יהיה מקום להורות על ביטול ההסדר בין הצדדים, כדי שלא תצא הנתבעת נשכרת על חשבונו של התובע אשר ביצע חיוביו. ודוק. במסקנה זו, אינני מתעלם מכך שכריתת החוזה הפסול הייתה פרי דרישתו של התובע, היינו היה זה התובע שדרש לקבל שכר חודשי נמוך מהשכר המוסכם.

9.
סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, יוכלו הצדדים לביא ראיות להוכחת "החוזה האמיתי" שנכרת ביניהם. במסגרת זו יבחן בית הדין את תוקפו של החוזה הנסתר באופן עצמאי.

10.
באין הסכמה דיונית אחרת בין הצדדים, יגישו הצדדים עדויות בתצהירים. ב"כ התובע תוך 30 ימים מהיום, וב"כ הנתבעת תוך 30 ימים מיום שיוגשו תצהירי התובע.
הצדדים יעבירו עותק מתצהיריהם במישרין מצד לרעהו.

אי הגשת תצהירים במועד שנקבע, יביא למחיקת התביעה. ככל שלא יוגשו הם על ידי הנתבעת, תיחשב היא כמי שאין בדעתה להביא ראיות במהלך הדיון בהוכחות.

המזכירות תיקבע את התיק לדיון בהוכחות בפני
מותב, לפי סדר התיקים מסוגו.

הוצאות החלטה זו יובאו בחשבון בתום הדיון בתביעת התובע בבית דין זה.

ניתנה היום,
ט"ז
אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.










סע בית דין אזורי לעבודה 18106-03/09 נתן צוקרמן נ' קו מהנדסים בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/03/2010)