פסקי דין על מוחמד נג'אר | פסקי דין על סאלח קסטירו | פסקי דין על פאיז אבו שמסייה |

12987/02 א     28/01/2004




א 12987/02 מוחמד נג'אר נ' סאלח קסטירו , פאיז אבו שמסייה




8
בתי המשפט

א 012987/02
בית משפט השלום ירושלים
28/01/2004

כב' השופט יצחק שמעוני
, ס. נשיא
לפני:
מוחמד נג'אר

בעניין:
התובע
עו"ד רוני חן

ע"י ב"כ עו"ד
נגד
1. סאלח קסטירו

2. פאיז אבו שמסייה
הנתבעים
עו"ד פארס גאנם

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. עניינה של התביעה שלפני במכולה (קונטיינר) שהניחו הנתבעים על חלקת קרקע השייכת לתובע, אותה רכש מהמוכרת, הגב' עזיזה אחמד עבדאללה סלמה, והידועה כחלקה 83 בגוש 30611 (להלן: "החלקה").

2. התובע טוען כי ביום 18.11.02 רכש 8/96 חלקים מחלקת אדמה בשטח 46,532 מ"ר, הנמצאת בשכונת בית חנינה בירושלים. המוכרת, אשר הינה הבעלים הרשומים של 8/96 חלקים, על פי נסח רישום של לשכת רישום המקרקעין שצורף לכתב התביעה (נספח ב'). זכות הבעלות במקרקעין הנ"ל רשומה על שם המוכרת ובעלים נוספים בחלקים בלתי מסויימים ביניהם.
יצויין, כי זכויות התובע טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. לזכויות התובע אתייחס בהמשך.

3. התובע טוען, כי לנתבעים אין כל חלק או זכות כלשהי במקרקעין. ביום 16.10.02 הכניסו הנתבעים מכולה לחלק מהמקרקעין השייך לתובע. כל מטרתם היתה לנסות ולתפוש חזקה בשטח האמור, או לסחוט כספים מהתובע "בתמורה" לנכונותם להוציא את המכולה מהמקום. התובע בנה קיר מבטון בחלק המערבי של החלקה באורך של כ- 10 מטר ובגובה של כ-2.5 מטר, ובעלות של 30,000 ₪.
ביום 30.11.02 הובא מטעמם של הנתבעים בולדוזר, אשר הרס את הקיר. פעולת ההריסה בוצעה על ידי הנתבעים ו/או מי מטעמם, כל זאת ללא כל זכות חוקית ותוך פגיעה מכוונת וזדונית ברכושו של התובע. הפעולות של הכנסת המכולה והריסת הקיר בוצעו ללא כל זכות חוקית, ובעקבות פעולות אלה הוגשה תלונה למשטרה וכן הוגשה תביעה זו.
לפיכך מבקש התובע להורות לנתבעים לפנות לאלתר את המכולה וכן ליתן צו האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם להיכנס למקרקעין ולגרום לכל פעולה ו/או נזק לרכושו של התובע.

4. הנתבעים, בכתב הגנתם, טענו כי כתב התביעה אינו מגלה כל עילה שכן לתובע אין זכויות כלשהן במקרקעין. כמו כן טענו, כי אין תוקף לעיסקה בחלק מסוים מהמקרקעין, וכי נעשה שימוש לרעה על ידי התובע בהליכי המשפט.
הנתבעים מכחישים את עצם קיומו של הסכם המכר ורכישת הזכויות ו/או כל טענה אחרת שהועלתה כנגדם, על כן דין התביעה להידחות.

5. בהחלטה מיום 9.6.03 הורה בית המשפט על הגשת כל העדויות הראשיות בתצהירים. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלו ושל אשתו, הגב' איזדהר נג'אר וכן תצהיר של עו"ד נביל ג'ית, אשר טיפל ברכישת הזכויות מהמוכרת לתובע. מאידך, בחרו הנתבעים שלא להגיש תצהירים מטעמם וכל ראיה אחרת.

6. לאחר שמיעת עדותם של התובע ואשתו ועדותו של עו"ד נביל ג'ית, עיון במוצגים שבתיק, לאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בעל פה, ובהעדר הגשת ראיות מטעם הנתבעים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.

7. סעיף 16 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 קובע וזה לשונו:
"בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין.
סעיף 17 לחוק קובע:
"המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזו".

בספרו של פרופ' יהושע ויסמן, דיני קניין - בעלות ושיתוף, אומר המחבר את הדברים הבאים:

"החוק מבדיל בין מי שהוא בעל נכס לבין מי שזכאי להחזיק בנכס, ומעניק לשניהם זכות לדרוש את הנכס מאת מי שמחזיק בו שלא כדין... ללמדך שבעל נכס רשאי לתבוע מחזיק שלא כדין ואפילו אין בעל הנכס עצמו זכאי להחזיק בנכס (כגון שהנכס הושכר על ידו ופלוני פלש לנכס בתוך תקופת השכירות)... בעל נכס יכול לתבוע מי שמפריע בשימוש בנכס, ואפילו לא הייתה החזקה, או הזכות להחזקה, לבעל הנכס (כגון שהבעל השכיר או השאיל את הנכס וצד שלישי מפריע לשימושו של השוכר... סעיף 17 לחוק המקרקעין מדבר על יכולתו של "מחזיק" לתבוע מפריע בשימוש בנכס ואולם, חוק המקרקעין הרחיב את הגדרת "מחזיק" באופן שגם בעל נכס שהשכיר את הנכס או השאילו, נחשב לצורכי סעיף 17 "כמחזיק"... (עמ' 114 עד 116).

בע"א 50/77 אליהו מזרחי נ' אלברט אפללו נפסק:
"סעיף 16 דן בהגנה על הבעל ועל הזכאי להחזיק, וכאן הזכאי להחזיק אין פירושו מוגבל למי שזכאי להחזיק כבעלים רשום של הקרקע והמונח זכאי להחזיק משתרע גם על מי שקיבל מהבעל הרשום את הזכות להחזיק בקרקע כגון שוכר, בעל רשות וכן מי שבתור קונה קיבל את זכות ההחזקה מהבעל הרשום שמכר לו". (פד"י לא(3) עמ' 433).

לענייננו, אין חולק כי הנתבעים ו/או מי מטעמם הניחו מכולה (קונטיינר) (ראה צילומים מ/1 עד מ/6) על המקרקעין נשוא התביעה, כשלנתבעים אין זכות בהם.
בית המשפט ביקש מב"כ הנתבעים ליתן הסבר, במהלך הדיון, האם קיימת מחלוקת לגבי העובדה שהמכולה שייכת לנתבעים. במקום לקבל תשובה, השיב ב"כ הנתבעים: "אינני חייב להשיב לשאלה עכשיו" (ראה עמ' 9 לפרוטוקול).
בשלב הסיכומים, חזר בית המשפט והפנה אותה שאלה לב"כ הנתבעים וזה נאות "לגלות" כי המכולה אכן שייכת לנתבע 1.
ב"כ הנתבעים אישר בטיעוניו בדיון מיום 9.6.03: "הנתבעים לא טוענים שיש להם זכות בחלקה הזו, אבל טוענים בעצם שהמדובר בדרך המשמשת את כל השכונה ועל כן אין לתובע כל זכות בה..." (עמ' 2 לפרוטוקול).
אני קובע, איפוא, על יסוד העדויות שהושמעו בפני
ועל פי הצהרת ב"כ הנתבעים, כי לנתבעים אין כל זכויות במקרקעין שבחלקה 83 בגוש 30611 וכי המכולה שהונחה על המקרקעין, שלא כדין, שייכת לנתבעים כל שיש לבחון הוא מהם זכויותיו של התובע ומהו הנזק שנגרם לו כתוצאה מפעולות הנתבעים.

9. אשר לזכויות התובע במקרקעין - עו"ד נביל ג'ית, אשר טיפל במכירת הזכויות מהגב' עזייזה אחמד עבדאללה סלמה לתובע, העיד הן בתצהירו והן בעדות בבית המשפט, כי על שמה של הגב' סלמה רשומים 8/96 חלקים במקרקעין הנמצאים בשכונת בית חנינה. בתאריך 18.11.03 רכש התובע את זכויותיה של המוכרת במקרקעין. הגב' סלמה חתמה על ייפוי כוח בנוכחותו ועל פי הסכמת שאר שותפיה בחלקה, הוסכם כי חלקה של המוכרת יהיה בחלקת אדמה בשטח של כ-250 מטר, כאשר מיקומו של שטח זה הינו בהתאם למפה שצורפה לתצהירו. עד זה אישר, כי לנתבעים אין כל זכות כלשהי בחלקה ואינם נמנים על בעלי הזכויות בה. לנתבעים לא הייתה כל זכות חוקית להכניס את המכולה לחלקה וכל מטרתה של פעולה זו הייתה לנסות ולסחוט כספים מהתובע. הנתבעים מתגוררים במרחק של כ-700 מטר מהמקום ולא הייתה כל סיבה עניינית לפעולתם. התובע בנה קיר מבטון באורך של כ-10 מטר ובגובה של כ-2.5 מטר וביום 30.11.02 הובא מטעמם של הנתבעים בולדוזר אשר הרס את הקיר. כל פעולות הנתבעים נעשו שלא כדין ועל שטח שאינו שייך להם.
עו"ד נביל ג'ית בחקירתו בבית המשפט אישר, כי העסקה בין המוכרת לבין התובע נעשתה כדין ובמעמד ביצוע העסקה שילם התובע לבעלים סך של 30,000$. לדבריו, מרבית העסקאות שבמזרח העיר לא מגיעות לידי רישום בטאבו. (עמ' 5-6 לפרטוקול).
במקרה זה חתמה התובעת על ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, אשר אושר בשנית על ידי הנוטריון עו"ד עבדאללה עודה ביום 21.1.04 (מוצג ת/1 אליו צורף נסח רישום, צילום דרכון ותרשים השטח).
גם התובע בתצהירו ובעדותו בבית המשפט אישר, כי רכש את זכויותיה של המוכרת ובתמורה שילם סך של 30,000$.

10. ב"כ הנתבעים התמקד בהגנתו בתקיפת בדרך רכישת זכויותיו של התובע מהמוכרת, טענות בהתייחס לסעיף 13 לחוק המקרקעין, לפיו אין תוקף לעסקה בחלק מסוים במקרקעין, עצם קיומו של הסכם מכר בין הצדדים וטענות נוספות אחרות. גם לאחר שלב הסיכומים סבר ב"כ הנתבעים כי דין התביעה להידחות. לאור טיעוניו של ב"כ הנתבעים נאלץ בית משפט זה להתייחס לרכישת הזכויות על ידי התובע. 60221
סבורני, כי יש להתייחס לרכישת זכויות התובע בשלושה מישורים- מעגלים: האחד - היחסים שבין המוכר לקונה. השני - היחסים שבין הרוכש לבין יתר הבעלים המשותפים במקרקעין. השלישי - היחסים שבין הרוכש לבין הפולש ומשיג הגבול ובמקרה זה הנתבעים. שני המישורים הראשונים אינם מעניינם של הנתבעים וטוב היה שטענותיהם לא היו מועלות כלל.
המוכרת הינה הבעלים הרשום יחד עם שותפים נוספים בחלקה רחבת מימדים. כידוע, כל שותף במקרקעין משותפים רשאי להעביר את חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים (ראה סעיף 34 לחוק המקרקעין).
נכון הוא שסעיף 13 לחוק קובע כי אין תוקף לעסקה בחלק מסוים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת. אין בדעת בית המשפט לקבוע עמדה חד משמעית האם רכישת הזכויות על ידי התובע עונה לכל דרישות חוק המקרקעין והחוקים האחרים הנוגעים למכירת זכויות במקרקעין. ואולם, ככל שהדבר נוגע למעגל השלישי המתייחס ליחסים שבין התובע לנתבעים, ניתן לקבוע באופן חד משמעי, כי לתובע זכויות, הן כמי שראוי להירשם כבעלים במקרקעין והן כמחזיק, כשלנתבעים אין כל זכות על פי כל דין במקרקעין. לפיכך, זכותו של התובע לדרוש פינוי הנתבעים מהשטח המוחזק על ידם שלא כדין, ולהורות על סילוק המכולה שהונחה על ידם באופן בלתי חוקי.
יובהר, כי

פסק דין
זה אין בו כדי להכשיר את פעולת המכר שבוצעה בין המוכרת לתובע והחלטה זו נוגעת לזכותו של התובע לבקש פינוי וסילוק יד, כאמור.

11. אשר לנזקים שנגרמו לתובע- בתצהיריהם של התובע ואישתו וכן בתצהיר עו"ד נביל ג'ית מציינים העדים, כי התובע בנה קיר מבטון וביום 30.11.02 הובא מטעמם של הנתבעים בולדוזר אשר הרס את הקיר. עלות בניית הקיר עומדת על סך של 30,000 ₪. פעולותיהם של הנתבעים ומעלליהם, כפי שפורטו על ידי התובע בכתב תביעתו ובעדותו, גרמו לו נזקים, עגמת נפש וטרחה המסתכמים בסך של 20,000 ₪. אין כל ספק, כי הנתבעים ו/או מי מטעמם הרסו את הגדר. אשת התובע העידה, כי הבולדוזר שהגיע לשטח החל להרוס אותו, היא ניגשה אל נהג הבולדוזר אחמד קיסוואני המוכר לה כתושב בית חנינה, ושאלה אותו מדוע הוא הורס את הקיר. תשובתו הייתה, כי התבקש לעשות כן על ידי הנתבעים אשר שילמו לו שכר עבור עבודה זו. כמו כן העירה כי בזמן ביצוע ההריסה ראתה את הנתבעים יושבים במכונית סמוך למקום ביצוע העבודה ובשעה שדיברה עם נהג הבולדוזר, נתבע 1 אמר לנהג שלא לדבר איתה. ב"כ הנתבעים לא חקר את התובע ואת אישתו לגבי הנזקים שנגרמו לתובע וכך גם לא חקר את עו"ד נביל ג'ית בעניין זה.
כפי שציינתי, ב"כ הנתבעים לא הביא כל ראיה הסותרת את עדותם של אלה. הוא לא חקר לגבי עלויות הבניה של הגדר, לא לגבי קבלות, לא לגבי ימי עבודה ועלויות של בניית הגדר החדש. על כן אני מקבל את האמור בתצהירי התובע ואישתו וכן בתצהירו של עו"ד נביל ג'ית וקובע, כי אכן נגרמו לתובע נזקים בסך של 50,000 ₪. לא ירדתי לסוף דעתם של הנתבעים מדוע הניחו את המכולה על המקרקעין הנדונים. הטענה כי קיימת דרך בחלקה זו המשמשת את הציבור לא הוכחה. העובדה כי הדרך מופיעה בתרשים שצורף לתצהיר התובע ולכתב התביעה, אין בה לכשעצמה, כדי להכשיר את פעולותיהם הבלתי חוקיות של הנתבעים. לפיכך, אין לשלול את הטענה שהועלתה על ידי התובע לפיה מטרת הנתבעים בהנחת המכולה הייתה לאלץ את התובע לשלם להם סכומי כסף "בתמורה" לנכונותם לסלק את המכולה מהמקום.

12. סיכומו של עניין - נוכח כל האמור, אני מקבל את התביעה במלואה ומורה לנתבעים לסלק לאלתר את המכולה (הקונטיינר) שהוכנסה על ידם לחלקה נשוא התביעה. כמו כן, אני אוסר עליהם ו/או מי מטעמם להיכנס למקרקעין ומורה להם שלא לגרום כל פגיעה ו/או נזק לרכוש התובע.
נוסף על ן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע בגין הנזקים שנגרמו לו בסך של 50,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
אשר להוצאות המשפט - התיק הועבר לגישור והנתבעים ובא כוחם לא מצאו לנכון להתייצב לפני המגשר ולא הודיעו על כך, כשהתובע ובא כוחו ממתינים לנתבעים. כמו כן, הנתבעים לא הגישו תצהירים וראיות מטעמם ובחרו לנהל הליך זה עד תום, וגם בשלב הסיכומים עמדו על דעתם שדין התביעה להידחות.
לאור התוצאה אליה הגעתי, התנהגותם של הנתבעים לאורך כל ההליך בכך שלא חסכו מזמנו של בית המשפט ובנסיבות העניין, אני מחייבם לשלם לתובע הוצאות משפט, אגרת משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.
ניתן היום ה' בשבט, תשס"ד (28 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.

יצחק שמעוני
, שופט
סגן נשיא








א בית משפט שלום 12987/02 מוחמד נג'אר נ' סאלח קסטירו , פאיז אבו שמסייה (פורסם ב-ֽ 28/01/2004)