פסקי דין על שרית לוי | פסקי דין על אלון לוי | פסקי דין על הכשרת הישוב חב' לביטוח | פסקי דין על צוק חברה לבנין ואח' |

34820/06 א     04/03/2010




א 34820/06 שרית לוי, אלון לוי נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ, צוק חברה לבנין בע"מ ואח'






בפני

כב' השופט מרדכי בן-חיים
התובעים:
1.שרית לוי

2.אלון לוי
נגד

הנתבעות:
1.הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

2.צוק חברה לבנין בע"מ

נגד

צד ג':
צוק חברה לבנין בע"מ

פסק דין
בפני
תביעה שעניינה ביחסי רוכש דירה (התובעים) מוכר הדירה (הנתבעת מס' 1) וקבלן הביצוע שבנה את הדירה (הנתבעת מס' 2).

א. עיקר טענות התובעים

1. התובעים התקשרו ביום 31.5.04 בהסכם (להלן: "ההסכם") עם הנתבעת מס' 1 (להלן: "המוכרת") לפיו התחייבה המוכרת למכור לתובעים: "יחידת מגורים בת 6 חדרים וממ"ד" בבנין ברחוב פנינת הים בראשון לציון (להלן בהתאמה: "הדירה"; "הבנין").

בעת כריתת ההסכם, הדירה טרם נבנתה.

הנתבעת מס' 2 (להלן: "הקבלן") היא שבנתה בפועל את הבנין והדירה.

2. על פי ההסכם התחייבו הנתבעות, יחד ולחוד כלפי התובעים לבנות את הבנין והדירה בטיב, ברמה ובמומחיות טובים ועל פי המיפרט הטכני שצורף להסכם (להלן: "המיפרט") והתקנים המחייבים.
3. התובעים טוענים כי על פי ההסכם התחייבו הנתבעות למסור את החזקה בדירה ביום 30.6.05 אך לגירסתם במועד זה הדירה טרם היתה ראויה למגורים וביום 29.6.05 קיבלו התובעים אישור לאחסן את מיטלטליהם בדירה.

4. התובעים מוסיפים וטוענים כי ביום 15.6.05 נפגשו עם נציג הקבלן ובעקבות סקירת הדירה נערך פרוטוקול מסירה בגדרו תועדו מספר ליקויים ובכללם תופעות רטיבות בדירות הדירה.

5. התובעים טוענים כי גם במהלך ביצוע עבודות הבניה התריע התובע בפני
הנתבעות בכתב ובעל פה על ליקויי בניה הנראים לעין, וכי כתוצאה ממערכת יחסים עכורה בין התובעים לנציגי הקבלן נאסר על התובעים לבקר בדירה.

התובעים מוסיפים כי גם לאחר מסירת החזקה בדירה לידיהם וביום 27.7.05 הלינו על ליקויי בניה וכי נציג המוכרת הבטיח כי אלו יתוקנו לאלתר.

כמו כן, הלינו התובעים ביום 8.8.05 בפני
מנהל הקבלן על תופעת הרטיבות ההולכת ומתפשטת בדירה ובעקבות כך ביקר נציג הקבלן בדירה ומצא מוקדי רטיבות בכל 4 חדרי הדירה במפלס העליון, הפרשי גובה בחיפוי חדר רחצה הורים, שיפועים הפוכים ברצפת חדר רחצה ילדים, ליקויי טיח וצבע.

6. להלן נטען כי ביום 18.9.05 ביצע שרברב מטעם הקבלן תיקון בהול בחדר רחצה של הילדים וכי נמנעה מן התובעים האפשרות להשתמש בחדר הרחצה משך 10 ימים, ניסיונות תיקון נוספים שביצעו הנתבעות בוצעו כנטען ברשלנות ואף לא הושלמו.

7. התובעים האריכו מעניתם בתיעוד כרונולוגי מפורט ומתועד של פניותיהם לנתבעות בכתב ובעל פה ותגובותיהם של האחרונות.

לטענת התובעים הם שיגרו לנתבעות חוות דעת מיום 20.12.05 שערך עבורם אינג' ברגמן יגאל (להלן: "חוות דעת ברגמן") ודרשו תיקון הליקויים שתועדו בחוות הדעת האמורה.

8. התובעים טוענים כי הנתבעות לא שעו לפניותיהם ולגירסתם, במהלך שיחה טלפונית שקיימו עם מהנדס המוכרת הובהר להם במפורש כי אין בכוונת הנתבעות לתקן את הליקויים ואי ההתאמות שכן, המוכרת מניחה כי בכל מקרה תוגש נגדה תביעה לבית המשפט.

9. להלן טענו התובעים כי הליקוי העיקרי בדירה מתבטא ברטיבות הנובעת לשיטתם ממערכת האינסטלציה הפגומה בחדר הרחצה והשירותים בדירה (להלן: "ליקוי הרטיבות") וכי מעבר לכך, קיימים בדירה ליקויים ואי התאמות נוספות כמתועד בחוות דעת ברגמן.

10. התובעים מייחסים לנתבעות הפרת הסכם, חוסר תום לב בקיום התחייבותיהם וכן עוולת רשלנות והיפר חובה חוקקה.

11. התובעים עתרו לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשל להם סך של 157,969 ₪ כדלקמן:

עלות תיקון הליקויים המתועדים בחוות דעת ברגמן בתוספת עלות הנובעת מהעסקת קבלן מזדמן – סך 61,614 ₪.

עוגמת נפש (נזק בלתי ממוני) 50,000 ₪.

עלות נזקים נוספים ובכלל זה דיור חלופי לתקופת התיקונים סך 28,000 ₪.

הפסד ימי עבודה לשני התובעים 10,700 ₪.

שיפוי הוצאות בעבור הכנת חוות דעת 5,655 ₪.

ב. עיקר טענות המוכרת

1. המוכרת הגישה כתב הגנה בגידרו הכחישה את מרבית טענות התובעים וכפרה בזכותם לגבות ממנה פיצויים.

2. המוכרת עתרה לסילוק התביעה על הסף באשר זו הוגשה כנטען קודם לחלוף תקופה בת שנה שהינה תקופת הבדק ונסמכה לעניין טענה זו על ההלכה ב-ע"א 5602/03 סגל נ. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (תק-על 2005 (1), 2774) (להלן: "הילכת סגל")

3. אשר לתיקון הליקויים הודתה המוכרת בקיומה של תופעת הרטיבות אך טענה כי אין לייחס לה אחריות בגינו שכן, התובעים מנעו ממנה לטפל בה כראוי.

המוכרת כפרה בטענת התובעים בדבר קיום תניות מקפחות בחוזה אחיד.

4. המוכרת טענה כי התובעים סיכלו בעקביות את ניסיונן של הנתבעות לתקן את הליקויים בעין.

5. המוכרת טענה כי האחריות לביצוע הבניה חלה על הקבלן, וכי מכל מקום בניית הדירה בוצעה באיכות גבוהה.

6. המוכרת כפרה בנתונים ובממצאים הכלולים בחוות דעת ברגמן.

ג. עיקר טענות הקבלן

1. הקבלן הגיש אף הוא כתב הגנה ובפתחו טען כי יש למחוק את תביעת התובעים על הסף באשר זו הוגשה קודם חלוף שנה ממועד מסירת החזקה.

2. להלן טען הקבלן כי התובעים העכירו את האווירה ביניהם בשל התנהגותו הברוטלית של התובע.

3. אשר לתופעת הרטיבות טען הקבלן כי זו נגרמה ברובה מחמת שינויים שביצעו התובעים בדירה לאחר מסירתה.

4. הקבלן כפר בממצאים ובתמחירים שפורטו בחוות דעת ברגמן וכפרו ביתר רכיבי הנזק הנטען על ידי התובעים.

ד. הודעה לצד שלישי

1. המוכרת שיגרה הודעת צד שלישי נגד הקבלן ובה טענה לזכותה לשיפוי כנגד הקבלן בגין כל סכום שתחויב המוכרת לשלם.

המוכרת נסמכה על חוזה לביצוע עבודת קבלן ראשי שנכרת ביום 15.5.04 בינה ובין הקבלן (להלן: "חוזה הקבלנות").

2. לטענת המוכרת נושא הקבלן במלוא האחריות לטיב העבודה ואיכות החומרים וכן התחייב הקבלן לתקן את כל הליקויים.

3. הקבלן הגיש כתב הגנה להודעת צד שלישי בגידרו כפר בחבותו לשפות את המוכרת וטען כי תביעת התובעים מתייחסת לליקויים תכנוניים ו/או פיקוח לקוי שאין הקבלן אחראי בגינם.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ה. המחלוקת

פלוגתאות הצריכות להכרעה בתובענה זו הינן כדלקמן:

1. עצם קיום ליקויים בדירה.

2. הסיבה להיווצרות הליקויים ואחריות הנתבעות או מי מהן להיווצרותם.

3. האם ניתנה לנתבעות הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים.

4. האם הוכח כי התובעים ביצעו בדירה עבודות לאחר מסירת החזקה בה, עבודות השלמה שגרמו לתופעת הרטיבות.

5. האם מנעו התובעים את השלמת ביצוע תיקון הליקויים בדירה.

6. דיון ברכיבי הנזק וסוגיית חובת הקטנתו.

ו. מומחה מטעם בית המשפט

1. בית המשפט מינה את מר פנחס וימר, מהנדס בנין ושמאי מקרקעין על פי הכשרתו, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") והנחה אותו כדלקמן:

לקבוע מהם הליקויים בדירה, ואלו הניתנים לתיקון באופן סביר ואלו שאינם ניתנים לתיקון.

עלות ביצוע התיקונים בהנחה שיבוצעו על ידי קבלן מטעם התובעים (להלן: "קבלן מזדמן").

משך הזמן הדרוש לביצוע התיקונים.

האם ניתן להתגורר בדירה במהלך ביצוע התיקונים.

2. המומחה ביקר בדירה ביום 12.6.07 עיין בכתבי הטענות ובחוות דעת ברגמן וביום 10.7.07 הוציא תחת ידו חוות דעת בה תועדו הממצאים כדלקמן:

2.1 הנתבעת ביצעה בחדר הרחצה עבודות של הסרת ריצוף, החלפת צנרת, איטום וריצוף מחדש אך לא השלימה את עבודתה.

2.2 המומחה תימחר את עלות השלמת העבודות הכרוכים בליקויי הרטיבות בסכום של 4,500 ₪.

2.3 המומחה תיעד ליקויים נוספים בסעיפי בניה וטיח נגרות ואלומיניום וכן ריצוף וחיפוי.

2.4 סך כל עלות תיקון הליקויים תומחרה על ידי המומחה בסכום של 14,800 ₪ כולל תקורה הנדסית, ללא מע"מ במחירי ביצוע של קבלן מזדמן, אך ללא מע"מ.

2.5 המומחה העריך את משך תקופת ביצוע הליקויים ל-10 ימים אשר במהלכם ניתן להתגורר בדירה.

2.6 בתשובות הבהרה לקבלן בהתייחס לאפשרות כי שינויים שביצעו התובעת לאחר המסירה בצנרת האינסטלציה של חדר האמבטיה – הבהיר המומחה לאמור:
"שינויים כאלו, אם בוצעו יכולים לגרום לליקויי רטיבות".

2.7 למרבה הצער, נפטר המומחה לבית עולמו ומשכך, נבצר מן התובעים אשר חלקו על ממצאיו לחקור אותו.

3. מינויו של המומחה לא נעשה מכח הסכמת בעלי הדין ומשכך, לא חלה תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; בהחלטתי מיום 1.5.08 הוריתי כי בעלי הדין יהיו רשאים להסתמך על חוות דעת של המומחים מטעמם (עמ' 9 לפרוטוקול) וכי הנתבעות אשר לא הגישו חוות דעת מטעמם, תהיינה רשאיות לחקור את אינג' ברגמן על חוות הדעת (החלטתי בעמ' 11 לפרוטוקול).

ביום 2.12.08 ניתן צו פירוק נגד הקבלן.

ז. דיון וממצאים

1. ליקוי הרטיבות

1.1 ליקוי הרטיבות בולט בתובענה זו כליקוי העיקרי בדירה ומשכך, זכה לסיקור נרחב בעדויות בעלי הדין ולרטוריקה גבוהה בסיכומים.

1.2 אקצר במקום שבו ניתן לקצר ואבהיר כי אין למעשה מחלוקת בדבר עצם קיומה של תופעת רטיבות בדירה.

המוכרת הודתה בכך בסעיף 3 לתצהירו של זאב רודמן מטעמה (להלן: "רודמן") אך לגירסתה היא פטורה מאחריות לליקוי האמור. שכן, התובעים הכשילו את ניסיונות הקבלן לתקנה.

גם הקבלן לא כופר בעצם קיומו של ליקוי הרטיבות אך לגירסתו המצהיר מטעמו, מר שרון מלכה (להלן: "שרון") יש לייחס את האחריות לכך, לעבודת צנרת שבוצעה על ידי התובעים לאחר מסירת הדירה, עם זאת, שרון הודה בתצהירו כי הקבלן הסכים לפנים משורת הדין לתקן את הליקוי האמור ותיקח אותו בפועל (סעיפים 34-38 לתצהירו).

1.3 מן העדויות שבפני
עולה כי המוקד להתפשטות ליקוי הרטיבות בדירה הינו חדר רחצה ילדים (עדות התובעת בסעיפים 30, 29 לתצהירה, עדות התובע בעמ' 23 לפרוטוקול) גם שרון שהעיד מטעם הקבלן אישר בעדותו, כי עובדי המוכרת הבחינו בכמויות מים רבים וברטיבות מצע החול בחדר הרחצה (שם בעמ' 49) בהמשך עדותו בעמ' 50 מאשר שרון:
"הרטיבות מבחינתנו נבעה בין האמבטיה לקיר כתוצאה של אי איטום מלא".

1.4 סלע המחלוקת העיקרי בסוגיה זו מצוי בטענת הנתבעות לפיה התובעים ביצעו שינוי בצנרת בחדר הרחצה וליתר דיוק התקינו קופסת ביקורת וכי כתוצאה מכך נוצר הכשל שגרם לליקוי הרטיבות (סעיף 40 לתצהיר שרון).

התובעים הכחישו בתוקף ובעקביות את הטענה לפיה ביצעו שינוי כלשהו בצנרת ובכלל זה הוספת קופסת ביקורת.

1.5 אטעים כי משעומת עם גירסתם המכחישה של התובעים אשר כפרו מכל וכל בטענה כי ביצעו שינוי כלשהוא בצנרת, נסוג בו שרון ולו במעט מגירסתו בטענו:
"אני לא אמרתי שהנקודה הנוספת גרמה לרטיבות" (בעמ' 50 שורה שלישית).

עם זאת, דבק שרון בגירסתו לפיה התובעים הוסיפו קופסת ביקורת (עמ' 50 שורה 14).

1.6 הגעתי למסקנה כי לא יעלה בידי הנתבעות או מי מהן להוכיח כי התובעים ביצעו שינוי צנרת כלשהו בכלל והתקנת קופסת ביקורת בפרט, עסקינן במחלוקת אשר חובת הראיה לגביה מוטלת על הנתבעות.

1.7 בניסיון לייחס לתובעים מעורבות בשינוי מערכת הצנרת, טענו התובעים כי אביו של התובע הינו שרברב במקצועו וכי ביצע שינויים בצנרת (סעיף 26 לסיכומי המוכרת) אפס, לא מצאתי תימוכין לטענה זו, בחומר הראיות. התובע טען כי אביו התקין רק את הכיורים והאסלה (שם בעמ' 34) בעוד שהתובעת טענה כי לא התקין דבר (שם בעמ' 42). אין בהבדלי גירסאות אלו כדי לייצר תשתית עובדתית יש מאין לפיה אביו של התובע ביצע שינויים בצנרת.

על יסוד כל המקובץ עד כאן, אני פוסק כי האחריות לקיומו של ליקוי הרטיבות נזקפת לחובת הנתבעות.

2. הליקויים הנוספים

הנתבעות לא כפרו למעשה בממצאיו של המומחה באשר לקיום הליקויים האחרים שתועדו על ידו. הנתבעת הפנתה בסיכומיה לפערי העלות שבין חוות דעת ברגמן מזה ובין חוות דעת המומחה מזה וטענה כי יש להעדיף את תמחורי המומחה.

עם זאת, נותר ספיח זניח אחד המתייחס למתלה הכביסה אשר המומחה נמנע מלקבוע עמדה כלפיו. נחה דעתי כי אין במיפרט שצורף להסכם התייחסות מחייבת להתקנת מתלה כביסה.

3. תמחור עלות התיקונים

3.1 התובעים אשר כמסתבר לא רוו נחת מתמחור עלות התיקונים בחוות דעת המומחה טענו כי יש להעדיף בסוגיה זו את העלויות שנקבעו בחוות דעת ברגמן על אלו שקבע המומחה וזאת בין היתר בשים לב לממצאים העולים מחקירתו של ברגמן וכן לנוכח העובדה כי נבצר מהם לחקור את המומחה (סעיפים 69-79 לסיכומי התובעים).

3.2 הפער הבולט ביותר בין תמחורי ברגמן בהשוואה לאלו שגרס המומחה, מתייחס לעלות תיקון ליקוי הרטיבות. ברגמן תימחר את עלות התיקון בסכום של 5,000 דולר בעוד שהמומחה העריך את עלות התיקון בסכום של 4,500 ₪ בלבד.

3.3 מצאתי כי פער זה מוסבר רובו ככולו בעובדה לפיה חוות דעת ברגמן מתעדת ממצאי ביקורת שנערכה על ידו בדירה ביום 20.12.05 בעוד שהמומחה סקר את הדירה כשנה וחצי מאוחר יותר, ביום 12.6.07.

ברגמן תיעד בחוות הדעת ממצא של:
"רטיבות פעילה בעוצמה גבוהה במקומות שונים בקומה העליונה – ובכלל זה רטיבות כלואה מתחת לריצוף ועליה קפילארית בתחתית הקירות" (עמ' 4 לחוות הדעת).

בעדותו בפני
שעה שהופנה לפער התמחירי השיב ברגמן:
"וימר ז"ל (המומחה-מ.ב.ח) בדק את הדירה כשנה וחצי אחרי משמע לאורך התקופה הזאת חלה התייבשות לאותה רטיבות שאני מצאתי וכל זאת במהלך מגורים בדירה..." (שם בקצה עמ' 12).

3.4 ובהמשך עדותו במענה לשאלת בית המשפט באשר לפערים בין התמחורים הוא משיב:
"כן, קיימת אפשרות שהתיקונים בוצעו כהלכה והרטיבות התייבשה, קיימת אפשרות שהרטיבות תחזור על עצמה מאחר והפגמים בצנרת לא תוקנו ומאחר ולא נעשה שימוש בחדר הרחצה עד היום" (תחילת עמ' 13).

3.5 אטעים כי ברגמן התקשה לתת מענה לשאלה, מדוע לא חזר ובדק את מצב הרטיבות שנה וחצי לאחר התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעות ופטר עצמו בתשובה, כי לא הוזמן על ידי התובעים (תחילת עמ' 14).

3.6 מעדותו של התובע עולה כי הקבלן לא ביצע את עבודות החיפוי של הקרמיקה בחדר הרחצה (עמ' 26 שורות 3-6) גירסה זהה בעיקרה טענה התובעת (עמ' 41).

גם שרון לא כפר בגירסה זו אך טען כי התובעים לא איפשרו את השלמת העבודה (עמ' 54 שורות 4-15).

3.7 בחוות דעת המומחה לא נגזרו סעיפי ההשלמה של ליקויי הרטיבות. עם זאת, מצאתי כי הסכום בו נקב ברגמן כעלות חיפוי הקרמיקה הינו מופרז ומוטה כלפי מעלה.

אני פוסק כי עלות רכיב זה מסתכמת בסך של 2,500 ש"ח בלבד, סכום התואם להערכת המחיר מקבלן חצינוי (נספח כ"ד לתצהיר התובעים).

בהינתן כי יש לנכות מסכום העלות שקבע ברגמן גם את מרכיב ייבוש מצע החול (בסך 2,000 דולר) אני פוסק כי סך כל עלות תיקון ליקויי הרטיבות מסתכם לסך של 6,500 ₪.

3.8 אשר לתמחור יתר סעיפי הליקויים:

בבדיקת נתוני התמחור, לא מצאתי פערים של ממש בין אלו שנקבעו בחוות דעת ברגמן ובין אלו שהובאו בחוות דעת המומחה. למותר לציין, כי אני דוחה את הניסיון של ב"כ התובעים בסיכומיה להעלות את תמחור הליקויים כלפי מעלה בהסתמך על הצעות מחיר של בעלי מלאכה שלא הובאו לעדות (סעיף 77 לסיכומיה).

3.9 על יסוד כל המקובץ עד כאן, אני פוסק כי סך כל עלות תיקון הליקויים בדירה במחירי קבלן מזדמן מסתכם לסך של 17,300 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

4. סעיפי פיצוי נוספים

4.1 דיור חלופי

4.1.1 בחוות הדעת קבע המומחה במפורש כי אין צורך בפינוי הדירה למהלך תקופת התיקונים.

4.1.2 עמדה זו, נראית בעיני כסבירה בהתחשב בממצאים שפורטו לעיל ובגידרם מסתבר כי עסקינן בתיקונים בהיקף קטן יחסית אשר ממוקדים בעיקר באחד מחדרי הרחצה.

4.1.3 בהינתן כי בדירה קיימים שני חדרי רחצה וכי לא הוכחה בפני
מניעה של ממש להשתמש בחדר רחצה הורים, איני רואה מקום לפסוק לתובעים פיצויים בגין דיור חלופי.

4.2 הפסד ימי עבודה

4.2.1 התובעים כי הם זכאים להטבת נזקם בסך 10,700 ₪ בגין 10 ימי היעדרות מעבודתם שנגרמה בשל שהייתם בדירה בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2005, במהלך ביצוע עבודות תיקון על ידי הנתבעות (סעיף 69 לתצהיר התובעים).

4.2.2 התובע לא נחקר כלל ועיקר בסוגיה זו, בעוד שהתובעת אישרה בעדותה את הגירסה שפורטה בתצהיר (עמ' 45 שורות 20-27).

4.2.3 מן הבחינה האנליטית עסקינן בנזק תוצאתי. בספרו על חוק המכר דירות מטעים המלומד זמיר בהקשר לסוגיה זו כי חרף הצורך להגשים את אינטרס הציפייה של הרוכש – שום שיטת משפט אינה מעניקה לנפגע מהפרת חוזה זכות בלתי מסוייגת לפיצויים בעד כל הנזקים שקיים קשר סיבתי עובדתי בינם לבין ההפרה (שם בעמ' 488-489).

4.2.4 בהשקפה המעשית המניחה מראש כי תיקוני בדק הינם בבחינת פועל יוצא הכרחי המובנה בעובדה כי בניית בית אינה בבחינת יצירת כליל השלמות – יש לדעתי להתייחס להפסד ימי עבודה הנובעים מן הצורך לשהות בדירה במהלך ביצוע תיקוני בדק – כהכרח בל יגונה להגשים את תכלית ההסכם – קרי, קבלת מוצר חף מליקויים או קרוב לכך ומשכך סבורני כי יש להתחשב במידה מסויימת בנזק תוצאתי הכרוך בכך.

אין בנסיבות בהן עסקינן דהיינו ביצוע תיקונים בתקופה שקדמה לסיום תקופת הבדק כדי להטיל על הנתבעות את מלוא הנזק התוצאתי הנובע מאקט וולנטרי לכשעצמו קרי שהיית התובעים בביתם במהלך תקופת התיקון.

4.2.5 בנסיבות אלו, אני רואה לחייב את הנתבעות בסכום של 4,000 ₪ בלבד בגין פריט זה.

4.3 נזק בלתי ממוני

4.3.1 התובעים עתרו לחייב את הנתבעות בסכום של 50,000 ₪ בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם להם כתוצאה מליקויי הבניה בכלל וליקוי הרטיבות בפרט.

4.3.2 כמו כן, הלינו התובעים על מה שהגדירו ביחס מתנשא ומתעלם כלפיהם (סעיפים 64-67 לתצהיר התובעים).

4.3.3 הלכה פסוקה היא כי הערכת הנזק הבלתי ממוני בהקשר לליקויים בדירת מגורים תתבסס על שיקולים שונים ובכללם טיב הנכס, היקף הליקויים, מידת חומרתם וכן התנהגות בעלי הדין קודם להליך המשפטי ובעיצומו (השוו: הילכת סגל הנ"ל).

4.3.4 במפגע של רטיבות בדירה מובנות השלכות קשות לרוכשיה, הן בבחינת מידת התסכול ומפח הנפש והן לנוכח הפגיעה ברווחה ובהנאה מן הדירה. על שיקולים אלו, כמבססים פיצוי בסכום ניכר עמד בית המשפט בין היתר ב-ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות נ. נחמיאס (פ"ד מ"ו (2) 60).

4.3.5 מכאן, שבצד העקרוני קיום ליקויי רטיבות עמוקה, משך תקופה ממושכת, מצדיק פיצוי בלתי ממוני על הצד הגבוה.

מאידך, יש לקחת בחשבון את העובדה כי הנתבעות נחלצו לתיקון המעוות ופתרו למיצער את בעיית הרטיבות הפעילה.

4.3.6 על כך אוסיף, כי חומר הראיות שבפני
מפרנס מצא כי התובעים הרימו תרומה שלילית בכל הנוגע להיקף עבודת התיקונים משך ביצועה ויש לייחס להם ולו אחריות חלקית גם לעובדה כי עבודת החיפויים בחדר רחצה ילדים – לא הסתיימה בשל ויכוח שולי שעניינו פריסת האריחים.

בהערכה כוללת של השיקולים שפרשתי, אני פוסק לתובעים פיצוי בלתי ממוני בסכום של 15,000 ₪.

5. אי הקטנת הנזק ושיקולים נוספים להפחתתו

5.1 הנתבעות טענו כי התובעים מנעו את ביצוע התיקונים על ידי הנתבעות וכי יש בעובדה זו כמו גם בעקשנות שגילו התובעים בסוגים פריסת האריחים משום עילה להקטנת הנזק.

5.2 הוכח בפני
כי הפסקת עבודות התיקונים בדירה נעשה בשל המחלוקת בסוגיית פריסת האריחים. בעדותו טען התובע כי הנתבעות סירבו לבצע את הפריסה כפי שהוא ביקש אלא בדרך שלהם (עמ' 25) בהמשך עדותו – מאשר התובע כי פועלי הקבלן לא הגיעו לדירה לאחר שעמד על ביצוע הפריסה לפי המוצג ת/1 (עמ' 26).

5.3 סבורני כי אין לסוגיה בדבר פריסת האריחים כנימוק להסתלקותם של עובדי הקבלן – ולא כלום עם חוסר נכונותם או חוסר יכולתם לתקן את הליקויים האחרים שתועדו בחוות דעת המומחה. משכך, איני רואה מקום לטענת הנתבעות לפיה התובעים לא פעלו באופן סביר להקטנת הנזק באופן שיש בו כדי להקטין מסכום עלות התיקונים.

5.4 אשר לטענת המוכרת למחיקת התביעה על הסף, אבהיר כי זו לא חזרה על טענה זו בסיכומיה.

5.5 לגופו של עניין אטעים כי אין חולק בפני
כי התביעה הוגשה ביום 8.6.06 דהיינו; כחודש טרם סיום תקופת שנת הבדק וכי על פי הממצאים שקבעתי, קטעו הנתבעות את רצף עבודות התיקונים ביוזמתם ובעקבות מחלוקת עם התובעים בסוגיית פריסת האריחים, ובכך גילו דעתן שלא למצות את חובת תיקוני הבדק.

בנסיבות אלו, ניטל במידה רבה עוקצה של הלכת סגל הנ"ל הגם שמטעמים עקרוניים, יש ליתן ביטוי להעברת המסר לפיו אין מקום להגשת תביעה בגין ליקויי בניה טרם גמלה תקופת הבדק.

אתן ביטוי לעמדה זו בפסיקת ההוצאות.

חיוב הנתבעות

הנתבעת 1, חייבת לפצות את התובעים בגין אחריותה כמוכר מכח הוראות חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973, ואין נפקא מינא לעובדה כי הטילה את עבודות הבניה על הקבלן.

אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת 1, לשלם לתובעים את הסך של 38,982 ₪ כמפורט לקמן:

עלות תיקון ליקויי הבניה בתוספת מע"מ כדין 19,982 ₪

פיצויים בגין נזק בלתי ממוני 15,000 ₪

פיצויים בגין הפסד ימי עבודה 4,000 ₪
סך הכול: 38,982 ₪

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין מופחת בסכום של 4,000 ₪.

הנתבעת מס' 2 לא הגישה סיכומים, מן הסתם בשל צו הפירוק שניתן נגדה.

אני פוסק כי לאור הראיות בפני
התרשלה נתבעת זו בבניית הדירה ויש לראותה אחראית, יחד ולחוד עם הנתבעת 1 לנזקי התובעים כמפורט לעיל.

עם זאת, אין בידי ליתן

פסק דין
נגד נתבעת זו בשל הליכי הפירוק נגדה.

מאותו טעם, אין בידי לחייב את הנתבעת מס' 2 לשפות את הנתבעת מס' 1. הגם שעל פי הראיות שבפני
, ובהתחשב בהוראות חוזה הבניה על הנתבעת 2 לשפות את הנתבעת 1 במלוא החיוב.

הודעה זכות הערעור.

המזכירות תשגר פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח אדר תש"ע, 4 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

04 מרץ 2010
ת"א 34820-06 לוי ואח' נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ ואח'
1 מתוך 15









א בית משפט שלום 34820/06 שרית לוי, אלון לוי נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ, צוק חברה לבנין בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 04/03/2010)