פסקי דין על מחמוד סואעד | פסקי דין על דבאח עלי

7026/02 א     28/01/2004




א 7026/02 מחמוד סואעד נ' דבאח עלי




1
בתי המשפט
בשא002697/03
בית משפט השלום קריות
בתיק עיקרי: א 007026/02

28/01/2004
תאריך:
רשם: מוראני נדים

בפני
:

מחמוד סואעד

בעניין:
מבקש/ת/ים
סאלח סרחאן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
דבאח עלי
משיב/ה/ים
דבאח חוסיין

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. המשיב, עורך דין במקצועו, הגיש נגד המבקש, אחד מלקוחותיו, תביעה משפטית בהליך של סדר דין מקוצר ע"ס 29,947 ₪ בגין יתרת שכר טרחה שהגיעה לו, לטענתו, מהמבקש עבור טיפול בבקשה לביטול

פסק דין
נגדו בבימ"ש השלום בעכו.

2. בתאריך 9/2/03 המשיב הגיש בקשה למתן

פסק דין
נגד המבקש מחוסר הגשת בקשת רשות להתגונן, אליה צירף אישור מסירה מיום 5/1/03 החתום בחתימת המבקש, כאשר המשיב בעצמו הינו מבצע המסירה (להלן: "אישור המסירה").

3. ואומנם, בתאריך 5/3/03 ניתן

פסק דין
נגד המבקש בהתאם לתביעה (להלן: "פסק הדין").

4. בתאריך 21/5/03 המשיב הגיש את פסק הדין לביצוע (תיק הוצל"פ 2-03-05413-08) והטיל עיקולים על קופ"ג של המבקש ועל משכורתו במועצה המקומית נחף, כאשר הוקלד במחשב הלשכה כי המבקש סירב לקבל את האזהרה ביום 23/6/03.

5. בתאריך 18/9/03 המבקש הגיש בקשה זו לביטול פסק הדין ובקשה נוספת לעיכוב ביצועו.

6. ההליכים נגד המבקש עוכבו לאחר הפקדת ערבות 2 אנשים אשר ערבו לביצוע כל

פסק דין
שינתן נגד המבקש בתביעה נשוא פסק הדין.

7. המבקש טען בבקשתו לביטול פסק הדין כדלקמן:

א. כי לפני כשבוע מיום הגשת בקשה זו, נודע לו לראשונה על הגשת התביעה נגדו לאחר קבלת הודעה מהמועצה המקומית נחף על הטלת עיקול על הכספים המגיעים לו ממנה בתיק ההוצל"פ שצויין לעיל.

ב. כי לפני כן לא ידע על ההליך המשפטי ולא קיבל מסמכי בי דין נשוא התביעה ואף לא קיבל את האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ הנ"ל.

ג. כי אינו חייב למשיב סכום כלשהו וכי שילם למשיב סך 3,000 ₪ שהגיע למשיב ממנו וכי מעולם לא סוכם בינו לבין המשיב על תשלום שכ"ט עו"ד בסך של 10% מהסכום שנתבע מהמבקש בתיק שהתנהל נגדו בבימ"ש השלום בעכו.

ד. כי התביעה אינה ראויה להיות נידונה בהליך של סדר דין מקוצר.

8. בישיבה מיום 22/12/03 נחקרו המבקש והמשיב והוחלט על הגשת סיכומים מטעם 2 הצדדים אשר הוגשו בפועל.

9. במהלך שמיעת הצדדים, המבקש הודה כי הוא חתום על אישור המסירה, אולם הוא טען שלא קיבל מסמכי התביעה וכי כנראה הוא חתם על אישור המסירה לפי בקשת עורך דינו ממנו (המשיב) מבלי שיוסבר לו ע"י המשיב על מה הוא חותם ומבלי למסור לידיו את ההזמנה לדין ואת כתב התביעה. המבקש אף הוסיף כי לא זכור לו שחתם על מסמכים כלשהם לאחר סיום הטיפול בתיק שהתנהל נגדו בבימ"ש בעכו וכי בזמנו המשיב החתימו על מסמכים רבים וכנראה שהחתימו גם על אישור המסירה.

10. לעומתו, המשיב מעיד כי בתאריך 5/1/03, הוא מסר לידי המבקש את כתבי בי דין במסירה אישית והחתימו על אישור המסירה וכי הדבר נעשה בבית הספר שבו המבקש מלמד בכפר נחף.

11. המשיב לא הגיש תגובה מטעמו לבקשת הביטול ולא הגיש תצהירים נגדיים ואף לא מטעם אשתו, אשר, לטענתו, היתה נוכחת בעת ביצוע המסירה לידי המבקש ובמקום זאת הוא סבר להעיד את אשתו בעת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין!

12. ב"כ המבקש טען בסיכומיו, בין היתר, כדלקמן:

א. כי לא נחתם הסכם בין המבקש לבין המשיב בעניין גובה שכר טרחה המגיע למשיב ואף לא הוסכם על תשלום שכ"ט עו"ד מעבר לסך 3,000 ₪ ששולם במלואו. 60221

ב. כי, מלכתחילה, התביעה אינה ראויה להיות נידונה בהליך של סדר דין מקוצר וכי הפגם הנ"ל יורד לשורשו של הליך ועל כן יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

ג. בנוסף, המבקש לא קיבל את כתבי הטענות, נשוא התיק העיקרי.

13. המשיב טען בסיכומיו כדלקמן:

א. כי הבקשה לביטול

פסק דין
הוגשה בחלוף כשבעה חודשים מיום מתן פסק הדין וכי הבקשה הוגשה ללא בקשה להארכת מועד.

ב. כי המבקש הודה בחקירתו הנגדית כי הוא חתום על אישור המסירה ומיום 5/1/03 ולפיכך המסירה בוצעה כדין.

ג. לגופו של ענין, המשיב ביצע עבודות רבות עבור המבקש וכי תצהירו של המבקש מעורפל ואינו מגלה הגנה ולו לכאורה.
דיון

14. אין צורך בהגשת בקשה להארכת מועד:

א. עפ"י התקנות, בקשה לביטול

פסק דין
יש להגישה תוך 30 יום מיום מסירת העתק מפסק הדין לידי הנתבע.

ב. במקרה שלפנינו, לא הוכח בפני
מתי פסק הדין נמסר לידי המבקש בפועל, והמבקש טען כי ידע על פסק הדין שבוע לפני הגשת בקשה זו.

ג. המשיב לא טרח להציג בפני
אישור מסירה המעיד על מסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ ומנתוני תיק ההוצל"פ ניתן ללמוד כי הוקלדו 2 אישורי מסירה בתיק ההוצל"פ הראשון מיום 23/6/03 לפיו המבקש סירב לקבל את האזהרה והשני מיום 28/10/03 לפיו האזהרה נמסרה במסירה מלאה.

ד. בהעדר הוכחה באיזה מועד פסק הדין נמסר לידי המבקש, תקופת 30 הימים להגשת בקשה לביטול אינה מתחילה.
לפיכך, במקרה שבפני
נו, לא היה צורך להגשת בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה וטענת המשיב הנ"ל נדחית.

15. התביעה, מלכתחילה, אינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר

א. לאחר עיון בכתב התביעה ובמסמכים שצורפו אליו, ולאחר שמיעת המבקש והמשיב, אני מסכים עם טענת ב"כ המבקש כי התביעה מלכתחילה לא היתה ראויה להיות מוגשת בהליך של סדר דין מקוצר.

ב. לא הוכח בפני
כי היתה התחייבות כלשהי מטעם המבקש לתשלום סכום קצוב שיש עליו ראיה בכתב.

ג. בסע' 17 של כתב התביעה, המשיב טען כי התביעה מוגשת בסדר דין מקוצר, בהתאם לחוק, הואיל והינה תביעה כספית לסכום קצוב לתשלום שכ"ט עו"ד מכוח כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המומלץ).

ד. התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, אינו יכול להפוך את השכר הראוי המגיע לעורך הדין מלקוחו לסכום קצוב, הרי, כשמו הוא, המדובר בתעריף מומלץ ולא מחייב.

16. אומנם, עפ"י ההלכה הפסוקה, תביעה שאינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר אינה צריכה לעבור את המפתן לקראת מתן פסק הדין בסדר דין מקוצר וכי מחובת בימ"ש לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של התקנות, גם אם הנתבע לא ביקש רשות להתגונן.
במקרה שבפני
נו, מן הראוי היה להימנע מלתת

פסק דין
בהליך של סדר דין מקוצר ולהורות על העברת הדיון בתביעה להליך רגיל, ללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת מטעם הנתבע.
מאחר והדבר לא נעשה, הפגם הנ"ל יורד לשורשו של הליך ויש להורות על ביטול פסק הדין.

17. טענת המבקש שלא קיבל את כתבי בי דין וכי הוחתם ע"י המשיב על אישור מסירה לפני סיום הטיפול המשפטי בעניינו, נראית לי בלתי סבירה, במיוחד לאור הודאתו כי הוא חתום על אישור המסירה.
המבקש הינו מורה בבית ספר ויש להניח שהוא קורא כל מסמך שהוא חותם עליו, דבר שאושר על ידיו בעדותו בפני
שהוא בדרך כלל נוהג לקרוא כל מסמך לפני שהוא חתום עליו.

18. לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין כמבוקש, אולם אני מתנה זאת בחיוב המבקש בתשלום הוצאות בקשה זו בסך של 1,000 ₪ + מע"מ וכן סך של 364 ₪ עבור אגרת הוצל"פ ששולמה ע"י המשיב וכל זאת תוך 40 יום מהיום וללא קשר עם תוצאת המשפט, אחרת הבקשה תידחה ופסק הדין ישאר בעינו.

19. על מנת להסר ספק, כתבי הערבות שהופקדו בתיק זה, ישארו בתוקף והם ישמשו ערבות לביצוע כל

פסק דין
שינתן בתיק העיקרי וכל ההליכים שננקטו בתיק ההוצל"פ שצוין בסעיף 4 לעיל, יבוטלו.

20. במדיה ופסק הדין יבוטל כאמור לעיל, אני מורה על מחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר ועל העברת ההליך לפסים רגילים, מה עוד, גם לגופו של עניין, אני קובע שהיה מקום למתן רשות להתגונן בפני
התביעה.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום ה' בשבט, תשס"ד (28 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.

מוראני נדים
- רשם
קלדנית: אתי









א בית משפט שלום 7026/02 מחמוד סואעד נ' דבאח עלי (פורסם ב-ֽ 28/01/2004)