פסקי דין על עמוס שומנוב | פסקי דין על רויטל תמיר | פסקי דין על ציון בר און | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח |

9296-06/09 תק     02/03/2010




תק 9296-06/09 עמוס שומנוב נ' רויטל תמיר, ציון בר און, אליהו חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



02 מרץ 2010

ת"ק 9296-06-09 שומנוב נ' תמיר ואח'
בפני
כב' השופטת מלכה ספינזי



תובע

עמוס שומנוב



נגד


נתבעים

1.רויטל תמיר
2.ציון בר און
3.אליהו חברה לביטוח בע"מ


פסק דין

פרשת התביעה:
1.
ביום 15.6.08 נהג התובע ברכבו (להלן: רכב א") כאשר במהלך הנסיעה עצר כדי לאפשר להולך רגל לחצות את הכביש. מאחורי התובע עמד רכב בו נהג הנתבע 2 (להלן: רכב ב') כשלפתע רכב שהיה נהוג על ידי הנתבעת 1 (להלן: רכב ג') פגע ברכב ב' וכתוצאה מכך פגע רכב ב' ברכב א' (להלן: "התאונה").
2.
לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת שמאי, בה פורטו הנזקים שנגרמו לרכב ועלות תיקונם.
פרשת ההגנה:
טענות הנתבעת 1:
3.
הנתבעת 1 הכחישה כי פגעה
ברכב ב'. לטענתה, היה זה רכב ב' שפגע ברכב א', ורק לאחר מכן היא "נגעה נגיעה קלה בפגוש רכבו של הנתבע 2 עם פגוש רכבה" (סעיף 5 לכתב ההגנה של הנתבעת 1).
4.
עוד טענה הנתבעת 1 כי המגע שבין רכב ג' לרכב ב' היה כה קל עד שלרכב ב' כלל לא נגרם נזק.
5.
עוד הוסיפה וטענה הנתבעת 1 כי מאחר שהנגיעה על ידי רכב ג' בפגוש רכב ב' היתה כה קלה, שלא יכול להיות שכתוצאה מנגיעה זו נהדף רכב ג' אל רכב ב' שנהדף אל רכב א'.
טענות הנתבעים 2 – 3:
6.
הנתבעים 2 – 3 טענו את ההיפך הגמור. לטענתם, היה זה רכב ג' אשר פגע ברכב ב', וכתוצאה מפגיעה זו נהדף רכב ב' אל רכב א'.
7.
לטענת הנתבעים, טענתם נתמכת בגרסת התובע עצמו.
8.
בישיבה שהתקיימה בפני
י העידו התובע וכן הנתבעים 1 – 2, ואף בוצעה הדגמה של האופן בו ארעה התאונה על ידי כל אחד מהצדדים.
9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים, וכן שמעתי את הצדדים וצפיתי בהדגמות, ראיתי לקבל את התביעה.
10.
כאמור, אין מחלוקת כי נגרם לרכבו של התובע נזק. המחלוקת היא איזה מכלי הרכב המעורבים בתאונה, רכב ב' או רכב ג', גרם לנזק. דהיינו, את עדותו של מי עליי לקבל כנכונה, את עדות הנתבעת 1 או את עדות הנתבע 2.
11.
בבואי לשקול את העדויות של הנתבע 1 והנתבעת 2, אף שמדובר לכאורה בגרסה מול גרסה, מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעת 2, אשר נתמכת בעדותו של התובע שהייתה ברורה וסדורה, וממנה עלה בבירור כי עובר לתאונה היה מרחק בין רכב א' לרכב ב', וכך העיד התובע.
"הייתה זו שיירה של 4 מכוניות. הרכב הראשון נתן זכות קדימה. עצרתי אחריו. הייתי הרכב השני. אחריי עצר רכב נוסף שהיה נהוג על ידי הנתבע 2. לא היה כל מגע ביני לבין הרכב השלישי כשהוא בלם לראשונה. אחר כך הגיעה הנתבעת 1, לא הספיקה לבלום, פגעה ברכב השלישי שהיה נהוג על ידי הנתבעת 2 והוא פגע בי מאחור" (עמ' 1 לפרוטוקול)(הדגשות שלי – מ.ס)
12.
מאחר שכאמור התובע העיד כי אין לו כל קשר עם מי מהנתבעים, ומאחר שאין מחלוקת כי אכן ארעה תאונה בגינה הוא זכאי לפיצוי כאשר מבחינתו לא משנה יפצה אותו - הרי שלא מצאתי כל סיבה לפקפק בעדותו, שכאמור תומכת בעדות הנתבע 2 דווקא.
13.
תמיכה וחיזוק נוספים לקבלת גרסת הנתבע 2, מצאתי גם בעדותה של הנתבעת 1 עצמה שעה שהעידה כי אכן היה מגע בין רכבה לבין רכב ב' (ראה סעיף 5 לכתב ההגנה; עמ' 2 שורה 26 לפרוטוקול; עמ' 3 שורה 28 לפרוטוקול).
14.
לאור כל האמור, אני קובעת כי התאונה ארעה שעה שרכב ג' פגע ברכב ב', וכתוצאה מכך נהדף רכב ב' אל רכב א' וגרם לו לנזק.

15.
סוף דבר:
א.
אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 2,628 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ב.
כמו כן אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לכל אחד מהצדדים הבאים: לתובע, לנתבע 2 ולנתבעת 3, סך של 200 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.
16. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
17. המזכירות תשלח בדואר העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
ט"ז
אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 9296-06/09 עמוס שומנוב נ' רויטל תמיר, ציון בר און, אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/03/2010)