פסקי דין על יוסף חנוך בקר | פסקי דין על ישראל אבלס | פסקי דין על יהודית אבלס ואח' | פסקי דין על הראל חברה לביטוח בע"מ

3971-09/09 תאק     04/03/2010




תאק 3971-09/09 יוסף חנוך בקר, ישראל אבלס, יהודית אבלס ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



04 מרץ 2010

תא"ק 3971-09-09 בקר ואח'
נ' הראל חברה לביטוח בע"מ






בפני

כב' השופט
משה סובל


תובעים

1
.
יוסף חנוך בקר

2
.
ישראל אבלס

3
.
יהודית אבלס

4
.
בת שבע ארנפלד

5
.
ישראל בקר

6
.
חיה צביה בקר

7
.
אליהו דב בקר (קטין)


נגד


נתבעת

הראל חברה לביטוח בע"מ



החלטה

התביעה
1.
התובעים הינם יורשה של המנוחה אשר ביחד עם תובעים 2 ו- 3 נטלו הלוואת משכנתא בבנק ירושלים.


הנתבעת ערכה הסכם לבטוח חיי המנוחה במסגרת הסכם המשכנתא ועפ"י תנאי הפוליסה התחייבה הנתבעת לפרוע את יתרת סכומי ההלוואה ממועד קרות מקרה הביטוח, פטירתה של המנוחה.


המנוחה נפטרה ביום 5.8.08, ויתרת החוב עמדה ע"ס של 190,127 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית בסך של 13,374 ₪ עומד סכום התביעה ע"ס 203,501 ₪.

הגנת הנתבעת
2.
הנתבעת הגישה בקשה בכתב למתן רשות להתגונן הנתמכת בתצהירו של מר יהודה גרופמן ובתצהירה
של גב' חגית משמרתי שהחליף את תצהירה של גב' שירלי שטרנפלד, בהתאם לרשות שניתנה בהחלטה מיום 27.1.10.


יצוין בעניין זה כי לתצהירה של גב' שטרנפלד צורף תמליל שיחת טלפון שנערכה בין גב' משמרתי לבין המנוחה, ואילו תצהירה של גב' משמרתי הוגש בשל היותה מי שערכה בפועל את שיחת הטלפון
האמורה.

3.
הצהרת הבריאות המהווה חלק מהצעת הבטוח נערכה בשיחת טלפון עם המנוחה שנשאלה אם סובלת או סבלה בעבר ממחלות שונות לרבות, לחץ דם מוגבר, מחלות כלי דם וגידולים שפירים או ממאירים והשיבה בשלילה.

חוזה הבטוח נערך על בסיס הצהרת הבריאות.


טוענת הנתבעת כי מהתיעוד הרפואי של המנוחה שהתקבל לאחר פטירתה עולה כי הפרה את חובת הגילוי המוגברת המוטלת עליה בשלב כריתת חוזה הביטוח, והעלימה במתכוון פרטים מהותיים בדבר מצבה הרפואי, עובר למועד הצעת הביטוח ולמרות שנשאלה על כך במפורש.

4.
כן נטען כי המנוחה לא מסרה תשובות נכונות לשאלות שנשאלה.



המנוחה לא גילתה כי סבלה ממחלת לוקמיה מילואידית כרונית, בעיות בכלי הדם ובעיות נוספות העולות מהחומר הרפואי שצורף לבקשה.


טוענת הנתבעת כי לו היו מובאים בפני
ה הממצאים המלאים לא היתה מתקשרת עם המנוחה בפוליסת הבטוח, אף לא תמורת פרמיה מוגדלת.


לגבי חובת הגילוי של המבוטח מפנה הנתבעת לפסיקה שפירטה בבקשתה.


אשר על כן טוענת הנתבעת כי דחתה את התביעה ויש ליתן לה רשות להתגונן כדי לאפשר לה להוכיח את טענותיה.

דיון
5.
בתאריך 9.2.10 התקיים דיון בבקשה למתן רשות להתגונן וב"כ הצדדים מסרו בקצרה את עמדותיהם.

לא איפשרתי חקירת המצהירים שכן נראה היה לי, על בסיס הבקשה, שיש ליתן רשות להגן; ואולם לאור טיעוניו הנמרצים של ב"כ התובעים, איפשרתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב כדי לשוב ולשקול אם יש מקום ליתן רשות להתגונן.


בדיון ביקש ב"כ הנתבעת לצרף לבקשתו חומר רפואי נוסף ותביעה שהגישה המנוחה למל"ל, בגין מצבה הבריאותי, ואולם ב"כ התובעים התנגד לצירופו של החומר הנוסף.


סיכומי הנתבעת
6.
בסיכומיו טוען ב"כ הנתבעת כי מהתיעוד הרפואי עולה כי המנוחה סבלה ממחלות שונות עליהן לא דיווחה בהצהרת הבריאות, ופטירתה הייתה על רקע אחת המחלות האמורות, וכי בתשובותיה לא מסרה תשובות אמת.


עוד נטען כי איסוף החומר הרפואי התעכב יתר על המידה ובשל הצורך להגיש את הבקשה במועד לא צורף החומר שהגיע לאחר מכן, ואשר נתבקשה הגשתו בדיון, לרבות חוות דעתו של ד"ר פרלוק בתחום החיתום.


באשר למסגרת המשפטית נטען כי עפ"י סעיף 6 (א) לחוק חוזה הביטוח חובה על המבוטח להשיב תשובות מלאות וכנות והמבחן בנדון אובייקטיבי ללא קשר למצבו הנפשי של המבוטח או לכוונתו במתן התשובות.


חובת הגילוי הורחבה בפסיקה ונקבע כי על המבוטח למסור מיוזמתו כל פרט עובדתי העשוי להיות רלוונטי ולהשפיע על חברת הבטוח אם להתקשר בהסכם ביטוחי.


כתוצאה מהפרת חובת הגילוי הספציפי והגלוי היזום קובע סעיף
7 לחוק כי המבטח יהיה פטור מתשלום אם נתנו תשובות בכוונת מרמה או במקרה בו מבטח סביר לא היה מתקשר בהסכם, אף בדמי ביטוח מוגדלים אילו ידע את המצב לאשורו, העובדות שהוסתרו ממנו.


כמו כן נטען, בהסתמך על פסיקה רחבה, כי על המבטח אין חובה לבדוק את תיקו הרפואי של המבוטח בעת ההצטרפות, ורשאי המבטח לצאת מהנחה כי המידע הנמסר לו ע"י המבוטח נכון ושלם.


באשר לטענה כי הצהרת הבטוח צריכה להיות רק בכתב, נטען כי אין בחוק חוזה כזו וכי חוזי ביטוח רבים נכרתים בעל פה בטלפון או באינטרנט.


לאור ההלכה הנוהגת במתן רשות להגן, טוענת הנתבעת כי הראתה סיכוי כלשהו להצלחה בהגנתה ולכן יש ליתן לה רשות להתגונן.

סיכומי התובעים
7.
בסיכומיו מנתח ב"כ התובעים את טענות ההגנה של הנתבעת וטוען כי גם אם יוכחו הטענות העולות ממכתב הדחייה, דין הבקשה להדחות.


סעיף 6 (א) מחייב להציג שאלות בכתב ובעניינינו התקיימה שיחת טלפון, ואף לא הוסבר למנוחה כי שיחתה מוקלטת ולא ברור אם הבינה את מטרת השיחה.

סעיף 6 (ג) מחייב להוכיח כוונת מרמה וכוונה כזאת לא נטענה במכתב הדחייה ואף לא בבקשה למתן רשות להגן.

ולבסוף נטען כי מהמסמכים עליהם מתבססת הנתבעת ומהתמליל עולה כי המנוחה נתנה תשובות נכונות לשאלות שנשאלה.

בסעיף 39 לסיכומים נטען כי לכל היותר ניתן יהיה ליתן לנתבעת רשות להתגונן בטענה המבוססת על סעיף 6 (ג) בלבד.

בהמשך מתייחס ב"כ התובעים במפורט לכל אחת מהבעיות הרפואיות שהעלתה הנתבעת, שחלקן לא נזכרו במכתב הדחייה וכי הפטירה לא נובעת ולא קשורה לאותן מחלות שנטענו.

באשר למחלת הלוקמיה נטען כי בשיחה נשאלה המנוחה על גידול סרטני ומחלת הלוקמיה איננה בבחינת "גידול".

באשר לבעיות הקשורות בדם, מהתמליל עולה כי לא נשאלה על בעיות בדם אלא על מחלות בכלי הדם ויש הבדל בין הדברים.
לסיכומים צורפו קטעים מהאינציקלופדיה ויקיפדיה בפרק מחלות של מערכת הדם, מחלת גושה ובקשר לאנמיה.

לסיכום נטען שאין ליתן רשות להגן כלל ולחילופין רק על פי סעיף 6 (ג) לחוק וליתן כנגד הנתבעת

פסק דין
עפ"י כתב התביעה.

הכרעה
8.
ההלכה הפסוקה והעקבית קובעת כי יש ליתן רשות להתגונן כאשר מראה הנתבע הגנה אפשרית, ולו בדוחק, ואין צורך כי יראה הנתבע שיש לו סיכוי טוב בהגנתו. בנוסף אין לבחון בשלב זה מהימנות ודרכי הוכחה והדברים ברורים ואין צורך להאריך.



ב"כ התובעים תולה יהבו במכתב הדחייה, נספח ה לבר"ל.

במכתב נאמר "... הועלמה מאיתנו אינפורמציה מהותית הנוגעת למצבה באותה עת כגון...".



לפחות לצורך הבקשה ובשלב זה ניתן לקבוע כי המחלות המובאות במכתב הינן דוגמאות ולא משקפות בהכרח את כל המידע שלטענת הנתבעת הסתירה ממנה המנוחה, עובר לכריתת הסכם הבטוח.

9.
בנוסף, אין במכתב התייחסות לסעיף כזה או אחר שבחוק חוזה הבטוח ולכן ניתן לראותו כחל הן לגבי סעיף 6 (א) והן סעיף 6 (ג) לחוק.


סעיף 6 (א) קובע את חובתו של המבוטח להשיב תשובה מלאה וכנה ואילו סעיף 6 (ג) קובע כי הסתרת מידע בכוונת מרמה של עניין שידע שמהותו דינה כמתן תשובה שאינה מלאה וכנה.


אי מתן תשובה מלאה וכנה, כדרישת סעיף 6 (א) לחוק ניתן לראות כנכללת בהסתרת אינפורמציה מהמבטח, כנטען במכתב נספח ה, שכאמור לא נערך ע"י משפטן ולא מפנה לסעיפי החוק השונים.


קביעת סעיף 6 (א) לגבי דרישת הכתב, האם הינה דרישה קונסטיטוטיבית או ראייתית, טעונה בירור ולא יכולה להיות מוכרעת במסגרת הבר"ל.




גם אם ניתן להסתפק בשיחת טלפון יש לבחון את הנסיבות, מצבה של המנוחה ומה הבינה על מטרת השיחה והמידע שמסרה, כל זה יוכל להתברר רק בהליך הוכחות.


כמו כן יהיה מקום לבחון האם
היתה למנוחה כוונת מרמה והאם גם ללא כוונת מרמה יש לראותה כמי שמסרה תשובות לא מלאות ולא כנות, אם לא מסרה מידע מלא מיוזמתה.


אך יש לבחון את היקף המידע שהיה על המנוחה למסור, בנסיבות העניין בחינה שלא ניתן לבצע בשלב זה גם לא מעיון בדפי אינציקלופדיה.


בנוסף תבחן השאלה האם נפטרה המנוחה ממחלה עליה לא דיווחה או לא דיווחה אמת,
וגם אם לא נפטרה ממחלה לגביה השיבה לשאלת המבטחת האם באי הגלוי המלא, הנטען, של מצבה הבריאותי היה כדי להביא את הנתבעת שלא לבצע את הבטוח, כפי שהיה נוהג מבטח סביר.

סיכום
10.
לטעמי הבקשה למתן רשות להתגונן מעלה טענות הגנה שיש לבררן ובוודאי עברה הנתבעת בטענותיה את הרף המינימאלי המזכה במתן רשות להתגונן.




אשר על כן נתנת לנתבעת רשות להתגונן ושני תצהיריה שצורפו לבקשה ישמשו כתב הגנה.


הוצאות הבקשה ייקבעו בפסק הדין.


ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים כללי והדדי ולהשלמת כל ההליכים המקדמיים עפ"י התקנות, תוך 60 יום.


נקבע לקדם משפט לתאריך 9.5.10 בשעה 09:00.



ניתנה היום,
י"ח
אדר תש"ע, 04 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.












תאק בית משפט שלום 3971-09/09 יוסף חנוך בקר, ישראל אבלס, יהודית אבלס ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/03/2010)