פסקי דין על שאול קלנר | פסקי דין על יפה טל | פסקי דין על עמיר הויזלר | פסקי דין על גב' וורדה רמות |

1411/08 תאמ     03/03/2010




תאמ 1411/08 שאול קלנר נ' יפה טל, עמיר הויזלר, גב' וורדה רמות








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



03 מרץ 2010

תא"מ 1411-08 קלנר נ' טל ואח'




בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובע
שאול קלנר


נגד

נתבעים
1.יפה טל
2.עמיר הויזלר
3.גב' וורדה רמות




פסק דין


הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת כאשר הסכום המסקסימלי לפסיקתי הועמד על הסך של 21,632 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. יצוין כי הסכום נקבע כמשקף את הסכום הנתבע עבור דמי שכירות ועלויות תיקונים, כפי שפורטו בתביעה.

בין התובע לנתבעת מס' 1 נערך בחודש 11/2003 הסכם שכירות לפיו שכרה הנתבעת 1 (להלן: "השוכרת") מהתובע, נכס מסחרי בשד' חן 9 בקרית ביאליק וזאת לצורך הפעלת מועדון בנכס (להלן: "המושכר"). תקופת השכירות על פי ההסכם היתה לשנה עם אופציה להארכתה בשנה נוספת. נתבעים 2 ו-3
חתמו כערבים להתחייבויות השוכרת בהתאם להסכם השכירות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השוכרת מימשה את האופציה ושילמה את דמי השכירות עד לחודש 8/2005.

המחלוקת שבסיס התביעה נוגעת לשאלה באם הסתיים הסכם השכירות בהסכמת הצדדים בסוף חודש 8/05 והאם במועד זה עזבה השוכרת את המושכר והשיבה את המפתחות לתובע. כמו כן קיימת מחלוקת באשר לטענות התובע לקיומו של נזק במושכר לאחר פינויו.

התביעה הוגשה במקורה על הסך של 50,000 ₪ (סכום עליו הועמדה התביעה לצורכי אגרה) וזאת כאשר לטענת התובע השוכרת חייבת דמי שכירות חוזיים לחודשיים וחצי (9/2005, 10/2005 ומחצית 11/2005), דמי פיגור בגין אי החזרת המושכר עד לחודש 4/2006 וזאת על בסיס 500 ₪ לכל יום איחור (הסכום שחושב בתביעה בגין סעיף זה עלה על 78,000 ₪), ודמי תיקון והחזרת המושכר לקדמותו בסך של 12,050 ₪ סכום המבוסס על הצעת מחיר שניתנה לתובע בחודש 3/2006 ואשר כולל ביצוע עבודות שונות אשר לטענת התובע נדרשו במושכר בשל המצב שבו השאירה אותו השוכרת.

לסתירת טענת השוכרת כי הוסכם בין הצדדים על סיום הסכם השכירות בחודש 8/05 ופינויו במועד זה, מסתמך התובע בעיקר על נספח ז' לתצהירו שהינו מסמך ערוך על ידי השוכרת ואשר ממנו עולה כי זו ביקשה להאריך את הסכם השכירות וכי לאור מצבה הכלכלי הקשה הידוע לטענתה לתובע, ביקשה כי יפטור אותה מדמי השכירות או יפחית אותם בצורה משמעותית כאשר היא תמשיך ותישא במיסי הארנונה החלים על המושכר.

בראש מסמך זה, נרשם התאריך 15.11.05 כאשר התובע מודה כי התאריך נרשם על ידו.

הצדדים חלוקים ביחס למועד עריכת המסמך כאשר לטענת השוכרת הוא נערך בסביבות חודש 7/2005 וזאת לאחר שנקלעה במהלך חודש 6/2005 למצוקה כלכלית, בין היתר לאור התדרדרות במצבה הבריאותי ולפיכך, ביקשה כי התובע יאפשר לה להמשיך ולהחזיק במושכר לשנה נוספת מבלי שתישא בתשלום דמי השכירות (או בדמי שכירות מופחתים), הצעה לה סרב התובע ולפיכך היא הודיע לו, וקיבלה הסכמתו לכך, שהסכם השכירות מסתיים בסוף חודש 8/2005.

מנגד, טוען התובע כי התאריך שנרשם על ידו על המסמך, משקף את המועד שבו נערך המסמך בעקבות פגישה בין הצדדים ויש בכך להעיד, לטענתו, על כך שבחודש 11/2005 (מועד תום הסכם השכירות לאחר האופציה) עדיין החזיקה השוכרת במושכר.

באשר לנזקים הנטענים על ידי התובע טוענת השוכרת כי אין כל בסיס לדרישה המבוססת על הצעת מחיר בלבד כאשר התובע לא הוכיח כי ביצע איזה מהתיקונים הנדרשים מאז חודש 3/2006 ועד היום, דבר המעיד בפני
עצמו כי אין מדובר בנזקים בפועל שהיה צורך לתקנם. אמנם הנתבעת מאשרת כי במועד החזרת המפתחות לתובע (אשר לטענתה נעשה בסוף חודש 8/2005), ציין התובע בפני
ה כי יש להחזיר 3 מנורות פלורוסנט וכיור נירוסטה שהיו במושכר והוסרו על ידי השוכרת, אולם לטענתה אין לחייבה בסכום כלשהו שכן, עם קבלת המושכר היא השקיעה בשיפוצו ובשיפורו עשרות אלפי שקלים והשאירה אותו במצב טוב בהרבה מזה שנמסר לידיה.

השוכרת מוסיפה כי העובדה שהתובע השתהה בהגשת התביעה במשך 3 שנים, מעידה אף היא על קלישות טענותיו כלפיה.

קודם למתן הכרעתי בתביעה אציין כי אין בכוונתי להביא בחשבון בהכרעתי את המסמך והתצהיר שצורפו לסיכומי הנתבעים. יצוין כי התצהיר הינו של עובדת אצל השוכרת אשר טענה כי היתה נוכחת בפגישה בין התובע לשוכרת וכי במעמד אותה פגישה, החזירה השוכרת את מפתחות המושכר לידי התובע וכן נטען בו כי הנכס הוחזר לתובע לאחר צביעתו. תצהיר זה, אשר לא צורף לתצהירי העדות הראשית שהגישו הצדדים, ובמהלך הדיון בפני
אף ציין ב"כ הנתבעים כי אין באפשרותו להגיש תצהיר של העובדת, צורף שלא כדין לסיכומים. על אף שמדובר על הסדר דיוני בו הצדדים הסכימו למתן

פסק דין
על דרך הפשרה, אין הדבר מהווה היתר לצדדים לצרף מסמכים נוספים ובוודאי שלא תצהיר נוסף שכן, הסכמת הצדדים ניתנה על בסיס המסמכים והתצהירים שהיו קיימים בתיק, במועד מתן ההסכמה.

לא מצאתי לנכון לבטל את ההסדר הדיוני בשל צירוף המסמכים שכן אין במסמכים כדי להשפיע על הכרעתי בתיק ובהקשר זה אציין כי האמור בתצהיר הינו ערטילאי ומעורפל, העובדת אינה יכולה לציין את מועד אותה הפגישה הנטענת, ולפיכך ולאור העובדה שהוא הוגש במועד שבו ידוע למצהירה כי אין היא עתידה לעמוד לחקירה על התצהיר, אין בכוונתי לתת לו משקל של ממש בהכרעתי.

לאחר עיון במלוא טיעוני הצדדים ובמסמכים שצורפו, לרבות התמונות המתעדות את מצב המושכר
לאחר פינויו על ידי השוכרת (תוך לקיחה בחשבון של טענות הצדדים כי מדובר בתמונות המתעדות מצב המושכר זמן רב לאחר פינויו בין אם הדבר נעשה בחודש 8/2005 כגרסת השוכרת ובין אם הדבר נעשה בתום תקופת השכירות בחודש 11/2005), אני קובעת כי השוכרת חייבת בתשלום בגין דמי שכירות ונזקים למושכר, בסך של 7,500 ₪ בצירוף הוצאות בסך של 320 ₪ (החזר אגרה חלקי שהוא אגרת המינימום) ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

לאור העובדה כי ערבות הנתבעים 2 ו-3 לחיובי השוכרת לא הוכחשה, אני קובעת כי בחיוב כלפי התובע, נושאים הנתבעים ביחד ולחוד.

ניתן היום,
י"ז
אדר תש"ע, 03 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 1411/08 שאול קלנר נ' יפה טל, עמיר הויזלר, גב' וורדה רמות (פורסם ב-ֽ 03/03/2010)