פסקי דין על ראול פאר | פסקי דין על אליהו לוי

8114/07 בשא     17/08/2009




בשא 8114/07 ראול פאר נ' אליהו לוי




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא8114/07

בתיק עיקרי: א
004973/07

בפני
:
כב' השופטת שירלי רנר
תאריך:
17/08/2009




בעניין:
ראול פאר


ע"י ב"כ עו"ד
מרדכי מלכה

המבקש

(הנתבע)


נ
ג
ד


אליהו לוי


ע"י ב"כ עו"ד
אבירם מזרה

המשיב

(התובע)


החלטה

1. בפני
בקשה לביטול

פסק דין
אשר ניתן בהיעדר הגנה ביום 3.7.07
ואשר בו חוייב הנתבע "להשיב המצב לקדמותו במדרגות הנמצאות בכניסה לעסק שברח' בן-הלל 3 ירושלים...ולתקן כל הפגיעות שביצע בנכס; להימנע מלפגוע בכל צורה שהיא בקיר המזרחי או גם במדרגות ולעשות כל שימוש בכל מן וסוג שהוא במדרגות, לרבות הליכה עליהן, ולפגיעה בכל זכות של התובע במדרגות או גם בקיר המזרחי של המדרגות, או גם בנכס, הוא או גם כל אדם מטעמו, או גם מכוחו" וכן לשלם לתובע סך של 84,403 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

על פי כתב התביעה
מנהלים התובע והנתבע את עסקיהם בסמוך כאשר לשני המושכרים בהם מנהלים הצדדים את עסקיהם בעלים משותף. לטענת התובע במשך כ-10 שנים פוגע הנתבע בזכויות התובע בנכס ובעסק באמצעות פעולות שונות שגורמות לתובע נזקים שונים. התובע תובע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כמו גם צווים להשבת המצב לקדמותו ולמניעת פגיעה עתידית.

2. בבקשה לביטול פסק הדין נטען כי כתב התביעה לא הומצא למבקש. על פי הבקשה כתב התביעה הומצא לכתובת עסקו של המבקש, בנו אשר חתום על קבלת דבר הדואר הרשום קיבל את הדואר אך לא העביר את מסמכי התביעה למבקש. די בכך, כך על פי הבקשה, כדי להורות על ביטול פסק הדין מחמת חובת הצדק. לחילופין יש לבטל את פסק הדין על יסוד שיקול דעתו של בית המשפט.
על פי הבקשה תביעת המשיב מתבססת על נזקים שנגרמו לשטחים שהינם בבעלות צד ג', הם המשכירים, כאשר המסמכים שהציג המשיב אינם מעידים על זכות כלשהיא שיש למשיב בחלקים הנ"ל. הבקשה נתמכה בתצהיריהם של המבקש ושל בנו.
המשיב מתנגד לבקשה. על פי האמור בתגובה המועד הקבוע בתקנות להגשת הבקשה חלף, המבקש לא הגיש בקשה נתמכת בתצהיר בה פורטו הטעמים המיוחדים שבשלהם לא הגיש את הבקשה במועד ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. לטענת המשיב המבקש ידע על פסק הדין שניתן כנגדו ביום 11.7.07 ימים ספורים לאחר נתינתו. עוד טוען ב"כ המשיב כי כתב התביעה הומצא למבקש בהתאם לתקנות. בנו של המבקש הוא בבחינת "מורשהו הממונה על המקרקעין" כאמור בתקנה 483(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, והמבקש אף לא טען אחרת בבקשתו. גם לגופו טוען ב"כ המשיב כי המבקש מודה בעצם במרבית הנטען בכתב התביעה וביחס לאותן טענות שאינו מודה טיעוניו לא מנומקים ולא מפורטים.

בתגובתו מציין המבקש כי למרות שצורפו תצהירים לתמיכה בתגובת המשיב, לא צורף תצהיר בנוגע למסירת כתב התביעה ו/או תיק הוצל"פ ו/או פסק הדין למבקש.

3. בדיון טען ב"כ המשיב כי יש להורות על סילוק הבקשה על הסף מאחר ולא הוגשה כל בקשה להארכת מועד כאשר את הבקשה שהוגשה היה על המבקש להגיש לכל המאוחר ביום 10.10.07 ואולם היא הוגשה ביום 26.11.07. ב"כ המשיב ויתר לעניין טענה זו על חקירות המצהירים מטעם המבקש.

בתגובה טען ב"כ המבקש כי גירסת המבקש בתצהירו, עליה לא נחקר ואשר לא נסתרה בראיות אחרות, היא כי עד לאותו יום פסק הדין לא הומצא לו. די בכך כדי לדחות את הבקשה לסילוק הבקשה על הסף.

על פי תגובת המשיב אין בתצהירים שהוגשו מטעם המבקש כל טענה כי מסמכי ההוצל"פ לא הומצאו לו, ואישורי המסירה נועדו כדי להוות את העדות של פקיד המסירה. עוד טוען ב"כ המשיב כי האמור בתצהירו של המבקש כי פסק הדין לא הומצא לו כדין מהווה אך מסקנה משפטית מאי המצאת כתב התביעה ותו לא.

4. שקלתי את טענות הצדדים. פסק הדין ניתן ביום 3.7.07. הבקשה לביטולו הוגשה ביום 26.11.07. בסעיף 5 לתצהיר התומך בבקשה נאמר "עד היום לא הומצא לי פס"ד כדין". לתגובת המשיב לבקשה צורף אישור מסירה הנושא תאריך 10.9.07 אשר על פי האמור בתגובה עניינו המצאת מסמכי ההוצל"פ ככל הנוגע לפסק הדין נשוא בקשת הביטול.
על פי האמור באישור המסירה דבר הדואר נמסר לנמען עצמו והוא נושא את חתימת המקבל. בתצהירו שניתן בתמיכה לתגובה מציין המבקש כי "אני לא קיבלתי את ההודעה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל. נודע לי על תיק ההוצאה לפועל רק לאחר שהוטל עיקול בחשבון הבנק".

נכון אמנם כי ב"כ המשיב ויתר על חקירתו של המבקש על תצהירו. עם זאת, צודק ב"כ המשיב בטענתו כי משהומצא אישור המסירה בדבר המצאת דבר הדואר לנמען עצמו, הגרסא ולפיה לא קיבל המבקש את ההודעה על פתיחת תיק ההוצל"פ לא די בה כדי לסתור את העולה מאישור המסירה (השווה ע"א 203/84 שלום יעיש נ. מנשה אהרון פ"ד מ(1), 328). המבקש אינו טוען כי החתימה הנחזית להיות חתימתו אינה חתימתו, והגירסא שבתצהיר אינה מספקת כל הסבר אחר לחזקה העולה מאישור המסירה.

5. לנוכח האמור הבקשה לביטולו של פסק הדין הוגשה בחלוף המועד הקבוע בתקנות להגשת בקשה כאמור. מדובר במועד שנקבע בחיקוק ועל כן כקבוע בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, נדרש "טעם מיוחד" לצורך הארכת המועד. נכון אמנם כי בבקשה עצמה נתבקשה הארכת מועד לצורך הגשת הבקשה "למען הזהירות ומן הטעמים המפורטים בבקשה ובתצהיר..." (סעיף 15 לבקשה). עם זאת, הטעם היחיד שפורט בתצהיר התומך בבקשה לעניין אי הגשת הבקשה במועד הוא כי "עד היום לא הומצא לי פס"ד כדין". (סעיף 5 לתצהיר). ואולם משנשמטה גרסא זו לנוכח אישור המסירה בדבר המצאת מסמכי ההוצל"פ,
ולא ניתן כל טעם אחר לעניין זה, התוצאה היא שלא סופק כל טעם לאי הגשת הבקשה במועד.

אני מורה על מחיקת הבקשה על הסף. המבקש ישלם למשיב את הוצאות הבקשה בסך 1500₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום כ"ז באב, תשס"ט (17 באוגוסט 2009) בהיעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
שירלי רנר
, שופטת








בשא בית משפט שלום 8114/07 ראול פאר נ' אליהו לוי (פורסם ב-ֽ 17/08/2009)