פסקי דין על יונה קרטה | פסקי דין על עו"ד חזי חכם | פסקי דין על כונס נכסים | פסקי דין על בנק הפועלים |

10333/09 עא     07/03/2010




עא 10333/09 יונה קרטה נ' עו"ד חזי חכם, כונס נכסים, בנק הפועלים בע"מ




פסק-דין בתיק ע"א 10333/09



בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 10333/09



בפני
:

כבוד הנשיאה ד' ביניש


המערערת:
יונה קרטה



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עו"ד חזי חכם
, כונס נכסים



2. בנק הפועלים בע"מ


ערעור על החלטתו של כב' רשם ההוצאה לפועל בחדרה
שמעון רומי, מיום 5.12.2009, בתיק הוצאה לפועל
12-03803-07-6

בשם המערערת:
עו"ד טל אליהו
בשם המשיבים:
עו"ד יפעת רובינפלד; עו"ד נועם רם


פסק-דין


ערעור
על החלטתו של בית משפט רשם ההוצאה לפועל בחדרה שמעון רומי (להלן:
הרשם
), מיום 5.12.2009, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

1.
נגד המערערת נפתח תיק בהוצאה לפועל ובמסגרתו מונה כונס נכסים
לצורך מימוש נכס שקנתה בשנת 2001, עליו נרשם משכון להבטחת החזר הלוואה. המערערת היא תושבת ארה"ב ועניינה מנוהלים על ידי אחיה, באמצעות ייפוי כח נוטריוני. בפני
הרשם נדונה בקשה שהגיש האח לפדיון הנכס. בהחלטה מיום 11.9.2009 דחה הרשם את בקשת המערערת לעכב את ההליכים ולפדות את המשכנתא, וביום 13.9.2009 אישר הרשם את בקשת כונס הנכסים למכור את הנכס. המערערת פנתה לבית משפט השלום בחדרה בבקשה למתן צו מניעה זמני למנוע המשך הליכי כינוס נכסים של הנכס. בית המשפט נתן צו מניעה זמני האוסר על המשך הליכי מימוש המשכון עד שתינתן החלטת הרשם בבקשה לפדיון הנכס. הרשם קבע את הבקשה לדיון ליום 1.12.2009 והורה כי על המערערת להפקיד סך של 400,000 ₪ לא יאוחר מיום לפני הדיון. ואולם, יום לפני מועד הדיון הגישה המערערת את בקשת הפסלות ולא הפקידה את הסכום האמור. לאחר דיון בפני
ו, קבע הרשם כי יתן החלטתו בכתב.

2.
הרשם דחה את בקשת הפסלות. ראשית קבע כי הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984 אינה חלה עליו שכן תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 הפריד את מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי
המשפט, אך אין מניעה לפעול לאורה. עוד קבע כי ספק בעיניו אם ייפוי הכח שבידי האח תקף כלל. כן קבע כי תכלית בקשת הפסלות היא למנוע את יישום החלטתו מיום 13.9.2009 בה אושר מכר הנכס, ובנסיבות בהן המערערת לא עושה דבר כדי לפדות את הנכס ולא הפקידה כל סכום, ואף לא הסכום שנקב בו בהחלטה המזמנת את הדיון, יש לדחות את בקשת הפסלות. לפיכך הורה לכונס הנכסים להמשיך בהליכי הכינוס.


מכאן הערעור שלפניי.

3.
המערערת טוענת כי בהחלטותיו אין הרשם שם לנגד עיניו אותה ואת ענייניה אלא את ענייניו של מיופה כוחה ולכן החלטותיו נגועות בשיקולים זרים. המערערת מפנה להחלטה מיום 7.7.2009 בה התרשם הרשם כי המערערת משמשת כלי להברחת נכסיו של אחיה, שהינו חייב בעצמו. לדעתה קיימת דעה קדומה כלפיה וכלפי אחיה ויש חשש ממשי שלא יהיה ביכולתו להשתחרר ממנה. התניית הדיון בהפקדת סכום מנוגד להחלטת בית משפט השלום ומוכיחה גם היא, לדעתה, דעה קדומה. לדברי המערערת, נודע לה על ההחלטה מיום 7.7.2009 רק בעת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני ולכן אין שיהוי בבקשה. המערערת משיגה על כך שהרשם החליט בבקשת הפסלות בלי לקבל את תגובת המשיב שהשאיר בדיון את ההחלטה לשיקול דעתו.

4.
המשיבים השיבו לערעור. לטענתם, הערעור אינו אלא שלב נוסף בשרשרת ארוכה, אינטנסיבית ומתישה שהמערערת נוקטת מזה זמן רב במטרה לסכל הליכים הננקטים כדין, בעוד היא מסרבת לפרוע את חובותיה. ראשית טוענים המשיבים כי אין בידי אחיה של המערערת ייפוי כח תקף וכי הערעור הוגש באיחור ולכן יש לדחותו על הסף. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי בהתאם להליכי הכינוס וההתמחרות הועבר הנכס לידי הרוכש ואף החזקה בו הועברה אליו. לטענתם, המערערת מטרידה ללא הרף את מערכות בתי המשפט וההוצאה לפועל בבקשות סרק חוזרות ונשנות הנדחות ללא חיובה בהוצאות. למערערת ניתנו הזדמנויות רבות לפדות את המשכון אך היא לא ניצלה אותן. כן טוענים הם כי בקשת הפסילה המבוססת על החלטת הרשם מיום 7.7.2009, הוגשה באיחור ניכר, לאחר שחלפו כמעט ארבעה חודשים מיום העילה הנטענת לפסלות.

5.
דין הערעור להידחות. צודק הרשם בקביעתו בדבר הפרדת מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט. ואולם, גם טרם ההפרדה הוחלו על נושאי משרה שיפוטיים בהוצאה לפועל דיני הפסלות, אף אם לא שימשו במקביל רשמים של בתי משפט והערעור על החלטותיהם בעניין הפסלות נדונו בפני
בית משפט זה (יגאל מרזל,
דיני פסלות שופט
381, (2006) וראה למשל ע"א 483/09
אריק רוזנברגר נ. אוניברסיטת תל אביב
(לא פורסם, 2.6.2009)). לגופו של עניין, לא מצאתי כי קמה עילה לפסילת הרשם מלדון בעניינה של המערערת ולא מצאתי כי היא מעוררת אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפיה. העובדה כי ניתנה החלטה ביום 7.7.2009 (שלא צורפה לערעור), שלא נשאה חן בעיני המערערת ומיופה כוחה , אין די בה כדי להקים עילת פסלות וניתן היה להשיג עליה לגופה או לטעון לעילת פסלות מייד עם נתינתה. זאת ועוד, העובדה כי הרשם קבע כי יתקיים דיון בבקשת המערערת לפדיון הנכס רק בתנאי שהמערערת תפקיד את הסכום שנקב, אינה אלא החלטה שבשיקול דעתו לצורך הוכחת רצינות המערערת בבקשתה, ולאחר שבהזדמנויות קודמות לא הפקידה כסף כאמור. כך אישר אף בית המשפט השלום בהחלטותיו. לפיכך, ומבלי להתייחס לטענות לגוף העניין בדבר מעמדה של המערערת בנכסים, משלא עשתה דבר לפדיון הנכס שברשותה, נראה כי הרשם פעל כדין באישור המשך הליכי כינוס הנכסים ומכר הנכס. בהתחשב בכל האמור לא מצאתי בפעולות הרשם כל עילה למשוא פנים כלפי המערערת ומיופה כוחה. לפיכך, כאמור, דין הערעור להידחות.


הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ₪.


ניתן היום, כ"א באדר התש"ע (7.3.2010).





ה נ ש י א ה

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09103330_n01.doc

דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 10333/09 יונה קרטה נ' עו"ד חזי חכם, כונס נכסים, בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/03/2010)