פסקי דין על החברה הכלכלית לפיתוח רהט | פסקי דין על מוסא אבו סהיבן | פסקי דין על סלמה אבו דעבס | פסקי דין על אברהים אבו בצלאל | פסקי דין על מומחד אבו עאבד | פסקי דין על פייצל אלהוזייל | פסקי דין על מקביל אלקרנאווי | פסקי דין על טלאל אלקרינאווי | פסקי דין על מוסא אבו ג'עפר | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על עיריית רהט |

8363/02 בשא     01/10/2002




בשא 8363/02 החברה הכלכלית לפיתוח רהט בע"מ ,מוסא אבו סהיבן,סלמה אבו דעבס,אברהים אבו בצלאל,מומחד אבו עאבד,פייצל אלהוזייל,מקביל אלקרנאווי,טלאל אלקרינאווי נ' מוסא אבו ג'עפר ,מינהל מקרקעי ישראל ,עיריית רהט




1
בתי המשפט
בשא008363/02
בית משפט המחוזי בבאר שבע
בתיק עיקרי: א 001027/02

01/10/02

כבוד השופטת חני סלוטקי

בפני
:
1. החברה הכלכלית לפיתוח רהט בע"מ

ח.פ. 51146488
3. מוסא אבו סהיבן

4. סלמה אבו דעבס

5. אברהים אבו בצלאל

6. מומחד אבו עאבד

7. פייצל אלהוזייל

8. מקביל אלקרנאווי

9. טלאל אלקרינאווי

11. שיאן בונה יבנה בע"מ ח.ס. 204909-51
בעניין:
המבקשים
ד"ר עמרם מלחץ

המבקשים 1, 3-9, 11 ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
המשיב
1. מוסא אבו ג'עפר
-
2. מינהל מקרקעי ישראל
- (משיב פורמלי)
10. עיריית רהט
- (משיב פורמלי)
החלטה

1. בפני
בקשת המבקשים 1, 3-9, 11, למחיקת התביעה בת.א. 1027/02, שהוגשה על ידי המשיב 1, [להלן: "התביעה"] על הסף, בשל היעדר סמכות עניינית.

2. המבקשים מציינים כי ביום 7.12.97 נערך בין המבקשת 1 למשיב 1 הסכם מכר, לפיו מכרה המבקשת 1 למשיב 1 חנות אשר נבנתה על מקרקעין שאינם רשומים בלשכת רישום המקרקעין, אלא במנהל מקרקעי ישראל. [להלן: "הסכם המכר".] עוד מציינים המבקשים כי על פי הסכם המבקשת 1 היתה בעלת זכות להירשם כחוכרת לדורות במגרש עליו נבנתה החנות, וזו גם הזכות שהעבירה למשיב 1.
לטענת המבקשת, היות והנכס אינו רשום בלשכת רישום המקרקעין, הזכויות שביקשה המבקשת 1 להעביר למשיב 1 הן זכויות חוזיות של המבקשת 1 כלפי המינהל ועל כן צריכה הסמכות העיניינית להיקבע לפי שווי הזכויוית אשר בעת הגשת התביעה היה נמוך מתקרת סמכותו של בית משפט השלום, ומכאן שהסמכות העיניינית נתונה לבית משפט השלום.

3. המשיב 1 מתנגד לבקשה.
לטענת המשיב, סמכותו העיניינית של בית המשפט נקבעת על פי הסעד אותו מבקש התובע בתביעתו. המשיב מציין, כי במסגרת התובענה שהוגשה מטעמו, עותר הוא לסעדים הבאים:
1) חיוב הנתבעים בקיום מלוא התנאים וההוראות בהסכם המכר, ובכלל זאת מסירת החזקה בנמכר למשיב ורישום זכויות חכירה על שמו.
2) להצהיר כי המבקשת 1 אינה זכאית להסב זכויותיה, ובכלל זאת זכויות החכירה, למבקשת 11, ובאם נעשתה הסבה כאמור, להורות על ביטולה.
3) להצהיר כי המשיב 2 אינו רשאי להסב או ליתן הסכמתו להסבת זכויות המבקשת 1 בקרקע, למבקשת 11, וזאת כל עוד לא נערך מכרז כדין.
לחילופין, להורות על ביטול הסבת זכויות, אלא באם קודם לכן וכתנאי מוקדם יקויימו במלואן כל התחייבויות המבקשת 1 כלפי התובע.
4) אכיפת ביצוע הסכם המכר, ובכלל זאת רישום חכירה במנהל מקרקעי ישראל ומסירת החזקה בנמכר למשיב.
לטענת המשיב, לאור הסייפא של סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 [להלן: "החוק"], ולאור תביעתו לאכיפת הסכם המכר, הסמכות העניינית לדון בתביעה לביצוע בעין של התחייבות למסור לתובע חכירה לדורות, מוקנית לבית המשפט המחוזי.

טוען המשיב, כי לבית המשפט המחוזי הסמכות הייחודית לפסוק בשאלת ביטולו, תקפותו ואכיפתו של חוזה מכר מקרקעין. לטענתו, העובדה שהמשיב עותר בנוסף גם למסירת חזקה בנכס, אינה פוגעת בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, שכן מדובר בסעד שבגררה, וזאת על פי סעיף 76 לחוק.
המשיב טוען שהסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי, גם מן הטעם שהמשיב עתר אף לסעד הצהרתי לפיו אין המבקשת 1 רשאית להסב זכויותיה למבקשת 11 ללא מכרז כדין, וזאת בהתאם להוראות חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000.

5. על פי סעיף 3.1 להסכם המכר (המצורף לכתב תביעה) המבקשת 1 הייתה בעלת זכויות להרשם כחוכרת לדורות במגרש, על פי האמור בהסכם הפיתוח בינה לבין המשיב 2 וזו גם הזכות שהעבירה למשיב 1.
במקרה שבו מתחייב מוכר להעביר לקונה זכות במקרקעין שטרם נרשם במרשם המקרקעין ולא ניתן לרשום את הזכויות בו, המדובר בהתחייבות להעביר זכות חוזית, ולא בהתחייבות להעביר זכות קנינית, אחרי שהמוכר יקבל אותה.

מדובר איפה בהסכם אובליגטורי גרידא שהסמכות לדון בו דינה להיקבע לפי "שווי הנושא". (ראה בעניין זה ערעור אזרחי 4796/95 איברהים חסין אלעוברה נ' איברהים עלי אלעוברה פד"י נא 2 669, דברי כב' המשנה לנשיא ש. לוין בעמ' 678- 679 וכן ראה ערעור אזרחי 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך ואח', פד"י נג 2 עמ' 218 ).

בערעור אזרחי 4796/95 הנ"ל, אמנם נקבע כי בית המשפט המחוזי קנה סמכות לדון בתובענה אך באותו עניין, טענת הסמכות לא הועלתה ע"י המערער בבית המשפט המחוזי אלא רק בערעור בבית משפט העליון כאשר לא השלים עם תוצאות פסק הדין, ולא עלתה בבית המשפט המחוזי כל שאלה הנוגעת לסכום כספי, לשוויין של הזכויות ולכך שהשווי נמוך מהסף הנתון לסמכותו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, כאשר המשיב שם חלק על טענתו של המערער באשר לשווי הזכויות שבמחלוקת, הרי שבהעדר ראיות להוכחת טענת המערער, נדחתה טענתו להעדר סמכות עניינית.
בעניננו, שווי הנושא, על פי כתב התביעה הוא, 257,774 ₪ - הוא סכום התמורה שהמשיב 1 התחייב לשלם למבקשת 1 על פי הסכם המכר. סכום זה נמוך מתקרת סמכותו של בית משפט השלום ועל כן, הסמכות הענינית נתונה לבית משפט השלום.
הסמכות הענינית נקבעת על פי הסעד המבוקש בכתב התביעה. הסעדים המבוקשים בכתב התביעה, עיקרם אכיפת הסכם המכר ופיצויים בשל הפרתו. (גם סכום הפיצויים הנתבע הוא בגדר סמכותו של בית משפט השלום).

6. אין בטענת המשיב כי המבקשת 1 הסבה למבקשת 11 את זכויותיה בנכס ללא מכרז כדין כדי להקנות סמכות לבית המשפט המחוזי בהתאם להוראות חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס 2000. התובענה לא הוגשה כתובענה מנהלית.

7. על אף שמצאתי כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה, לא מצאתי להעתר לבקשה למחיקת התובענה, אלא להורות על העברת התובענה לבית משפט השלום, זאת בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק.

8. לאור האמור לעיל, אני מורה על העברת התובענה לבית משפט השלום בבאר שבע.
בית משפט השלום ידון בבקשת הנתבעת 10 למחיקת התביעה נגדה מחוסר עילה - בקשה שהוגשה לבית משפט זה בבש"א 8186/02, על פי התגובות שיינתנו בהתאם להחלטתי מיום 9.5.02.

9. המשיב ישא בהוצאות הבקשה בסך 750 ₪ וכן מע"מ.

המזכירות תפעל להעברת התיק כאמור בסעיף 8 לעיל ותשלח העתק החלטה לצדדים.

ניתנה היום בלשכתי בהעדר הצדדים.

_______________
ח. סלוטקי, שופטת








בשא בית משפט מחוזי 8363/02 החברה הכלכלית לפיתוח רהט בע"מ ,מוסא אבו סהיבן,סלמה אבו דעבס,אברהים אבו בצלאל,מומחד אבו עאבד,פייצל אלהוזייל,מקביל אלקרנאווי,טלאל אלקרינאווי נ' מוסא אבו ג'עפר ,מינהל מקרקעי ישראל ,עיריית רהט (פורסם ב-ֽ 01/10/2002)