פסקי דין על עדנאן חסנין | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים

13564-09/09 רעצ     17/02/2010




רעצ 13564-09/09 עדנאן חסנין נ' ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים








בית משפט השלום בנצרת



17 פברואר 2010

רע"צ 13564-09-09 חסנין נ' ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים






בפני

כב' השופט
יוסף סוהיל


מבקשים

עדנאן חסנין


נגד


משיבים

ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים




פסק דין


לפניי ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, כבוד הרשם ריאד קודסי, מיום 22.7.2009 בתיק מס' 10-01155-04-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לפיה נדחתה בקשת המערער, החייב, לסגור את התיק שנפתח כנגדו על ידי המשיבה בשל חוסר סמכות.

רקע וטענות הצדדים
:
1.
תיק ההוצל"פ נפתח על-פי בקשה לביצוע פסק-דין שניתן ביום 20/10/02 לטובת המשיבה, הועדה המקומית לתכנון ובניה – גבעות אלונים (להלן: "הוועדה המקומית"


או "המשיבה"), ב- ת.פ. 4262/04 (שלום עכו), לפיו חוייב
המערער, בין היתר, בתשלום כפל אגרת בניה בסך 70,235 ₪ בגין בניה בלתי חוקית, וזאת מכוח סעיף 218 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

2.
לטענת המערער כפל אגרת בניה, הינו בבחינת קנס פלילי שלא ניתן לגבותו במסגרת הליך אזרחי, ולכן יש לסגור את תיק ההוצל"פ.
כבוד ראש ההוצאה לפועל קבע בהחלטתו מיום 22.6.2009, נשוא הערעור דנן, כי דין הבקשה להידחות, שכן כפל אגרה הוא עניין אזרחי, וזאת בהתאם להחלטת כבוד השופט אמינוף בערעור על אחת מהחלטותיו, אשר קבע, כי "כפל אגרה איננו עונש או קנס" (להלן: "החלטת הרשם").

3.
טוען המערער כי, בסעיף 222 לחוק התכנון והבניה נקבע במפורש, כי סכום שחויב אדם לשלם על פי סעיף 218 לחוק, ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית המשפט, ומכאן, לטענתו, דין כפל אגרה לצורכי גבייה כדין קנס, אשר גובים על-פי פקודת המיסים (גביה), ולא באמצעות לשכת הוצל"פ.

4.
מנגד טוענת הוועדה המקומית, כי החיוב בכפל אגרה במסגרת הליך פלילי או אחר, הינו חיוב ו/או חוב אזרחי שניתן לגבותו במסגרת הליך הוצל"פ. הוועדה מפנה בעניין זה למספר פסקי דין ישנים וכן לפסה"ד של כב' השופט אמינוף, שעליו סמך ככל הנראה ראש ההוצל"פ בהחלטתו, (מחוזי-נצרת), בר"ע 1216/04 הוועדה המקומית לתכנון ובניה – גבעות אלונים נ' ראש ההוצאה לפועל נצרת (2005) המצורף לתגובה.

דיון והכרעה:
5.
השאלה שבמחלוקת, אם כן, הינה האם חיוב כפל אגרה בהתאם לסעיף 218 לחוק התכנון והבנייה, הינו חיוב אזרחי שלשם גבייתו ניתן לפתוח תיק הוצל"פ, או שמא המדובר בקנס פלילי שלא ניתן לגבותו דרך ההוצל"פ?

6.
סעיף 218 לחוק התכנון והבנייה, אשר מכוחו חויב המערער בתיק הפלילי, קובע לאמור:
"בית המשפט יצווה על הנשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל על עבירה לפי פרק זה ולחיוב בהוצאות המשפט, לשלם את האגרה או את תשלום החובה האחר הקשורים בעבירה ושהנשפט חייב בתשלומם אותה שעה מכוח חוק זה וטרם שילם אותם, ואם היתה העבירה בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה – אותן אגרות או תשלומי חובה אחרים שהיו מגיעים ממנו מכוח חוק זה אותה שעה אילו ניתן ההיתר; בית המשפט רשאי גם לחייב את הנשפט בתשלום נוסף, שלא יעלה על סכום האגרה או תשלום החובה הקשורים בעבירה".


סעיף 222 לחוק התכנון והבנייה, קובע כדלקמן:
"נצטווה אדם לשלם כל סכום לפי סעיף 218 גובים אותו בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית המשפט".

7.
קיימת בפסיקה מחלוקת ביחס לשאלה הנדונה; בהמ' 27/70 בית אל-על בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד כד 1, 253 (להלן: "עניין בית אל – על") נפסק, כי

חיוב כפל אגרה מכוח סעיף 218 לחוק התכנון והבניה אינו בגדר עונש ו/או קנס:
".... מהוראת המחוקק שהתשלומים ייגבו בדרך שגובים קנסות, נמצא אתה למד שתשלומים אלה אינם באים בגדר קנס ממש, שאילו באו בגדרו, היה סעיף 222 מיותר. אין בכך ולא כלום, שלא מצאנו בסעיף 222 הנ"ל זכר מפורש לאגרה הכפולה שניתן להטילה לפי סעיף 218, סיפא, שכן סעיף 222 הנ"ל מדבר על "כל סכום" פשוטו כמשמעו, ואינו מבדיל בין האגרה הרגילה שבתשלומה חב הנשפט תמיד, ובין אגרה נוספת בה נתחייב מכוח סעיף 218, סיפא, לחוק. אמנם הערת השוליים בסעיף 222 מדברת בצורה בלתי- אלגנטית על "גביית הקנס הנוסף", אך אין בכך כדי לשנות את פני הדברים, שכן האגרה גופה, לכל הדעות, איננה בבחינת קנס, וסעיף 222 הנ"ל חל גם על גבייתה.".

(פסיקה ברוח דומה ניתן לראות בע"פ 474/65 מירומית מפעלי מתכת אשקלון בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד כ 1 376-377; ע"פ (ב"ש) 46/65 היועץ המשפטי לממשלה נ' "מירומית" פס"מ נ', 136; ע"פ 303/62 חברת חלקה 390 בגוש 6213 נ' היוה"מ לממשלה פ"ד טז 4, 2766).



יש לציין, כי שני הצדדים הסתמכו על פסה"ד בעניין בית אל–על, המערער על אופן גביית כפל האגרה מכוח סעיף 222 לחוק הקובע כי הגבייה כדרך גביית קנס, ואילו המשיבה הסתמכה על הקביעה שכפל אגרה אינו בגדר בקנס.

8.
הובאה גם דעה נוגדת, לפיה החיוב של כפל אגרה מכוח סעיף 218 לחוק התכנון והבניה הינו בגדר קנס פלילי ולא חיוב אזרחי. כך קבעה כבוד השופטת אסיף בבש"א 3222/04 (שלום חדרה) אניס לאדקאני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה "גליל מרכזי" ממרכז שווקים – עכו (המצורף לכתב הערעור), בהסתמכה על סעיף 222 לחוק התכנון והבניה, הקובע, כי יש לגבות את החיוב בגין כפל אגרה בדרך שגובים קנס.
דעה דומה הובאה על ידי השופט ש' יפרח במאמרו "קולת העונשים על בנייה בלתי חוקית" הפרקליט כרך כ"ח, עמ' 170, שם חלק כבוד השופט יפרח על קביעת בית המשפט המחוזי בע"פ 636/71 (בערעור על פסק דינו), אשר פסק, כי דינו של חוב בתשלום לפי סעיף 218, כדין חיוב אזרחי, שאין לגבותו אלא על דרך של הליכים במשרדי ההוצאה לפועל. השופט יפרח מציין במאמרו, כי בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו כלל לסעיף 222 לחוק הקובע במפורש, כי הדרך לגבות כל סכום לפי סעיף 218 לחוק היא בדרך שגובים קנס, קרי: יחולו על הגביה הוראות חוק דיני העונשין [דרכי ענישה] [נוסח משולב], תש"ל – 1970, ולכן לטענתו המדובר בקנס שאין לגבותו באמצעות הליכי הוצל"פ.

9.
המערער מפנה לפסה"ד שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, ע"י כבוד השופט ג'ובראן, רע"פ 3265/08 דוד מקובר נ' עיריית תל אביב (מצורף לערעור), שם פסק כבוד השופט ג'ובראן, כי לפי סעיף 70 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, על גביית קנס בהליך פלילי חלה פקודת המיסים (גביה). עיון בפסה"ד הנ"ל מעלה, כי אין הוא רלוונטי לענייננו, שכן שם עלתה השאלה, האם ניתן לאחד בין קנס בתיק פלילי, שהוטל על המבקש מכוח סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, לבין תיק קיים בהוצאה לפועל, ונפסק כי לא ניתן. דובר שם, אם כן, בקנס על פי סעיף 210 לחוק, הנוקט בלשון קנס, ולא כפל אגרה בהתאם לסעיף 218 לחוק, ולכן אין

פסק דין
זה רלוונטי לענייננו.

10.
דעתי, עם כל הכבוד, כדעת כב' השופט אמינוף שהובאה לעיל בבר"ע 1216/04.
סבורני, כי תכליתו של סעיף 222 היא פתיחת ערוץ נוסף בפני
ועדות התכנון והבניה, שהינן גופים סטטוטוריים, לגביית חיוב בכפל אגרה "בדרך שגובים קנס", והברירה בידי הוועדה לנקוט בהליך זה, או בהליך האחר.
ראה בעניין זה גם ע"פ 474/65 בעניין מירומית לעיל בו נפסק: "מוצאים אנו איפוא בחיקוק שלפנינו הוראה מפורשת, כי התשלום הכפול הוא בבחינת אגרות ותשלומים (
fees and dues
) אלא שניתן לגבותו בדרך שגובים כסף ענושין
(כך במקור – י.ס.). לא היה כל צורך בהוראה זו, לו היתה אגרה עצמה בבחינת כסף ענושין (כך במקור – י.ס)". (הדגשה לא במקור).

אשר על כן, הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.







ניתן היום,
ג'
אדר תש"ע, 17 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.














רעצ בית משפט שלום 13564-09/09 עדנאן חסנין נ' ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים (פורסם ב-ֽ 17/02/2010)