פסקי דין על מנורה חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על איליה יואל | פסקי דין על ענבל חברה לביטוח |

169260/09 תאמ     11/03/2010




תאמ 169260/09 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' איליה יואל, ענבל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



11 מרץ 2010

תא"מ 169260-09 מנורה חברה לביטוח בע"מ
-ת"א נ' יואל ואח'






בפני

כב' השופט
חאג יחיא

התובעת

מנורה חברה לביטוח בע"מ


נגד


נתבעים

1.איליה יואל
2.ענבל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח למבוטחה במסגרת חבותה על פי פוליסה לביטוח רכוש מקיף, כפיצוי על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח בו נהג עד התביעה, באירוע של תאונת דרכים בו היה מעורב רכב נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות המדינה.
על פי כתב התביעה נטען, כי ביום 12.11.08 כאשר רכב המבוטח של התובעת נסע בנתיבו כדין, התקרב לכניסה לביתו והחל פונה שמאלה, כאשר לפתע רכב הנתבעים אשר הגיע מאחור, לא שמר מרחק, לא שת ליבו למתרחש בדרך, ביקש לעקוף את רכב מבוטח התובעת, אשר החל לפנות שמאלה לחצר ביתו, פגע ברכב מבוטח התובעת, והדפו לתוך העץ וגרם לו נזקים.
הנתבעים הכחישו את אחריותם לתאונה, ובכתב ההגנה שהגישו הם טוענים כי הנתבע 1 נסע ברחוב נוף הרים במושב עולש, הנתבע 1 הבחין ברכב מבוטח התובעת, שהוא נוסע לאיטו ברחוב, הוא החל בעקיפת הרכב, כאשר האחרון פנה לפתע שמאלה לעבר חנייה מבלי לאותת, וכי הנתבע לא יכול היה למנוע את התאונה.
מטעם הצדדים העידו רק שני הנהגים המעורבים, הוגשו תמונות זירת האירוע, הודעות הנהגים, ותמונות הנזק ברכב התובעת, בנוסף למסמכים שצורפו לכתב התביעה.
עד התביעה, חזר על האמור בכתב התביעה, וטען כי הוא נהג את רכבו ברחוב דו סטרי במושב עולש, הגיע אל מקביל לחצר ביתו, ביקש לפנות שמאלה כדי להיכנס לחצר, בפני
יה האט, הוא פנה וזה היה עניין של שניות, שמצא את עצמו על העץ.
עלי לציין, שבעדותו הראשית עד התביעה אינו מזכיר את רכב הנתבעים כלל, אינו מסביר מדוע הוא מצא את עצמו על העץ, לא התייחס לתאונה בכלל, ולא מסר עליה פרטים.
רק בחקירה הנגדית, הוא אישר שרצה לפנות שמאלה, האט את מהירות נסיעתו, כי רכבו נפגע בדלת הקדמית שמאלית, וגם אישר כי לפני שהחל את הפנייה שמאלה ובמהלכה, לא ראה את רכב הנתבעים.
עצם העובדה שמיד עם התחלת הפנייה שמאלה, של עד התביעה, התרחשה התאונה, בנוסף לעובדה שהוא אומר שלא ראה את רכב הנתבעים, מצביעה על כך שלמעשה הוא לא הסתכל במראה השמאלית, טרם ביצוע הפנייה שמאלה.
לשאלת ביהמ"ש, השיב עד התביעה כי אותו עץ שבו נתקע רכבו אחרי התאונה, נמצא בצד השמאלי של הכביש, כוון נסיעתו, וכי העץ נמצא מימין לכניסה לבית.
שתי עובדות אלה, על רקע העובדה שהרכב נפגע בדלת הקדמית, שמאלית שלו, כך שלמעשה הרכב של התובעת כתוצאה מהמכה חזיתו הסתובבה מעט לכוון מחוגי השעון, כדי להגיע לעץ בו נתקע, מביאה אותי למסקנה שרכב התובעת לא היה בזווית של 90 מעלות ברוחב נתיב הנסיעה הנגדי, שאחרת הוא היה נדחף עקב הפגיעה לאורך הכביש, אלא בתחילת הסטייה שמאלה, וכשהרכב הוא באלכסון, ביחס לרוחב הכביש, כך שאם הפגיעה החזית זזה ימינה, והמשיכה בדהירה לעבר העץ.
אין מחלוקת כי בזמן המגע בין שני הרכבים, רכב הנתבעים היה בנתיב השמאלי, שכן, עד התביעה החל את הפנייה שמאלה, בזמן שהנתבע היה בתהליך של עקיפה, רכב התובעת נפגע בדלת קדמית שמאלית, רכב הנתבעים נפגע בפינה הקדמית הימנית, כך שהאפשרות היחידה היא שרכב הנתבעים היה משמאל לרכב התובעת, בזמן שזה החל את הפנייה שלו שמאלה.
יש לומר כי בסיטואציה שנוצרה בה מעורבים שני הרכבים, התקיימו שני תהליכים למעשה, מבחינת עד התביעה תהליך של פנייה שמאלה, ומבחינת הנתבע 1, תהליך של עקיפה.
תהליך של פנייה שמאלה מתחיל, ממצב שהגלגלים השמאליים של רכב התובעת נמצא מימין לאמצע הכביש, שכן מדובר ברחוב דו סטרי, נתיב אחד לכל כוון, ומשם הוא מתחיל את הסטייה.
לגבי רכב הנתבעים, תהליך העקיפה מתחיל מספר מטרים מאחורי רכב התובעת, רכב הנתבעים עובר לנתיב השמאלי, חולף מצד שמאל על רכב התובעת, ובסיום חוזר לנתיב הימני המקורי.
במצב עניינים זה, אם עד התביעה החל את הפנייה שלו שמאלה, לפני שהנתבע התחיל את תהליך העקיפה ניתן לומר, כי הנתבע עקף רכב או החל לעקוף רכב, כשזה מבצע פנייה, ואולם אם רכב התובעת החל את הפנייה שמאלה, אחרי שרכב הנתבעים החל את העקיפה, ניתן לומר שרכב התובעת פנה שמאלה בזמן שהוא נעקף.
בסעיף 8 לכתב התביעה, נטען כי רכב הנתבעים "ביקש לעקוף את רכב מבוטח התובעת, אשר החל לפנות שמאלה לחצר ביתו", זאת אומרת התובעת טוענת כי תהליך הפנייה שמאלה של עד התביעה, החל למעשה לפני תהליך העקיפה מצד הנתבע.
לפי נתוני השטח, והתאונה, אני דוחה את הטענה.
א. רכבו של עד התביעה האט לפני ביצוע הפנייה שמאלה, והדבר נתן סימן לנתבע שהוא יכול לעקוף,
במיוחד שאין מניעה לכך.
ב. המרחק אותו עשה רכב התובעת מאז החל את הפנייה שמאלה, אינו עולה על מטר, מטר וחצי
לכל היותר, אותו מטר הוא הרווח שהיה בין רכב הנתבעים, ודופן שמאל של רכב התובעת, בזמן שזה החל את הפנייה שמאלה, ותעיד על כך המכה שברכב הנתבעים היא בפינה הקדמית ימנית, ואילו ברכב התובעת בדלת הקדמית השמאלי.
ג. כפי שציינתי לעיל, רכב התובעת לא היה ב-90 מעלות לרוחב הכביש בזמן התאונה, אלא אך בתחילת הסטייה שמאלה.
ד. דברים אלה מביאים אותי למסקנה, כי הנתבע החל את העקיפה עוד בטרם החל עד התביעה את הפנייה שמאלה, וזאת עשה
עד התביעה בלי להסתכל במראות השמאליות, כדי לראות אם לא מגיע מאחוריו רכב שהוא מפריע לו.
ונשאלת השאלה על רקע קביעה זו, האם יש בנהיגתו של הנתבע 1, כפי שנהג, וניסיון העקיפה שלו, משום רשלנות. תשובתי היא לא.
הנתבע התקדם לכוון נסיעתו בכביש, כשהוא מבחין לפניו ברכב עד התביעה, שהאט את מהירות נסיעתו, עד התביעה מאשר שהוא אכן האט את מהירות נסיעתו לצורך פנייה שמאלה לחצר ביתו.
אילו פנה עד התביעה שמאלה, כפי שמחייבות אותו התקנות, מהצד השמאלי של הנתיב בו נסע, סביר להניח שהמכה ברכבו הייתה מתרחשת או בחלק האחורי, או לכל היותר בפינה האחורית השמאלית, העובדה שהוא נפגע בדלת הקדמית השמאלית, לאחר שהאט את מהירות נסיעתו, וגרם לנתבע 1 לחשוב שניתן לבצע את העקיפה בבטחה, יכולה להצביע על שני דברים.
א. שהוא אכן האט את נסיעתו, עד כדי כך שאפשר היה לעקוף אותו.
ב. החל את הפנייה שמאלה לא מהצד השמאלי של הנתיב, אלא מהצד הימני.
נכון כי מדובר ברחוב צר דו סטרי, נתיב אחד לכל כוון, ללא קו הפרדה, במושב עולש, אבל גם בכביש כזה חלות התקנות והיה על עד התביעה לבצע את הפנייה שמאלה, צמוד ככל האפשר לאמצע הכביש, המפריד בין הנתיבים, על מנת שרכב שנוסע מאחוריו יבחין כי הוא מתכוון לבצע פנייה שמאלה.
על פי מכלול הנסיבות נראה לי שלא כך היה הדבר.
לפיכך, אני קובע כי האחריות לאירוע התאונה, נופלת דווקא על שכמו של עד התביעה.
ולפיכך התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט כולל שכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ₪ + מע"מ.


ניתן היום,
כ"ה
אדר תש"ע, 11 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 169260/09 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' איליה יואל, ענבל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/03/2010)